לאור המקרה הרוסי: רזרבות המטח של בנק ישראל התבררו כאשליה
תקיפת תחנת הכח הגרעינית באוקראינה ביום שישי נתפסה כעליית מדרגה בעימות הצבאי, שעשויה להביא לעליית מדרגה גם בסנקציות על רוסיה. עליית מדרגה נוספת הגיעה מהחלטה של ארה"ב לפתוח מחדש לבחינה את המכסים על סחורות סיניות (כאילו לא חסרה אינפלציה). המתח ממשיך להיות מורגש בעיקר בשוק הסחורות אבל יותר ויותר גם במערכת הבנקאית העולמית.
מרווח הריביות FRA-OIS (המתאר את הפער בין ריבית הפד ללילה לבין הסכם ריביות בין בנקים) ומשמש להערכת הסיכון להלוואות הבנקאיות, קפץ ביום שישי לרמה הגבוהה שלו מאז מאי 2020. מדד הבנקים באירופה רשם ירידה שבועית של 16%. השוק עדיין מתמחר השנה העלאות ריבית משמעותיות, גם לאור נתוני שוק העבודה הרותח שביום שישי תיאר ירידה נוספת באבטלה בארה"ב ל-3.8%, אך הולך ונהיה סקפטי לגבי קצב העלאות הריבית מעבר לטווח הקצר. ההתנגשות בין הכוחות החזקים הנוכחיים ובין האינדיקציות להאטה עתידית מתבטאות לא רק בשיפוע עקום התשואות, שממשיך להתרסק (התשואה ל-10 שנים ירדה ל-1.73%), אלא גם בדברים של קובעי המדיניות עצמם:
"נעלה ריבית ואז נוכל להוריד אותה" - נשיא שלוחת הבנק הפדרלי בשיקגו, צ'ארלס אוונס, טען שהבנק צריך להעלות את הריבית עד כדי "נייטרלית" עוד השנה, ואמר שהעלאה אחת בכל פגישה תביא את הריבית בסוף השנה ל- 1.75%-2.00%. רמה שלדבריו תהיה "קרובה מספיק לנייטרלית כדי שנוכל לנקוט בפעולה מהירה אם יהיה צורך בכך - ובה נוכל להישאר או לסגת, אם זה מה שידרש". רק נזכיר שבישראל הריבית הנייטרלית כנראה קרובה יותר לאפס, שם חיה בשלום עם צמיחה בפוטנציאל בשנים של טרום הקורונה.
"הפד רק מעמיד פנים שהוא יעלה השנה את הריבית שש או שבע פעמים" - אסטרטג ההשקעות הראשי של BOFA, מייקל הרטנט, מעריך כי הזינוק במחיר הנפט, ההסלמה בסנקציות והזעזועים הגדלים בשוק הפיננסי, "מאיימים על המיתון העולמי". לפי הארטנט אומנם מוקדם עדיין להתמקם לחידוש ההרחבה המוניטרית. לטענתו QE5 דורש מדד S&P500 מתחת ל-4000 נק' ומרווחי אשראי באג"ח בדירוג השקעה (IG CDX) מעל 100 נ"ב. עד אז הפד ינסה להתקדם עם העלאות ריבית, אבל שבע? זו רק העמדת פנים.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רזרבות המט"ח התגלו כאשליה - בחודשיים האחרונים בנק ישראל רואה את השקל נחלש במקביל לאינפלציה. השילוב הזה מעמיד את שמירת רזרבות המט"ח ככלי מוניטרי לא הגיונית, ובמיוחד לפני העלאות ריבית אפשריות. אך מכה הרבה יותר קשה מזאת מקבלת הרציונאליות של אחזקת רזרבות מט"ח ככלי לביטחון כלכלי.
רוסיה גילתה שלרזרבות המט"ח שלה אין שום תועלת במתן ביטחון כלכלי. הבנק המרכזי ברוסיה, המחזיק רזרבות של 630 מיליארד דולר, נותק מהן ברגע שבו היה צריך אותן. בפרקטיקה ה"רזרבות" שלו מוחזקות בנכסים זרים ע"י בנקים זרים שחסומים מלהעביר אליו את הכסף הזה, או גם לקבל אותו. רויטרס ציטטו את פרופ' בארי אייכנגרין, מומחה עולמי מאונ' ברקלי לניהול רזרבות, שהעריך כי אגירת מט"ח נגד זעזועים, אסונות או משברי מאזן תשלומים נמצאת כעת בסימן שְׁאֵלָה. ההשפעה לטענתו עשויה להיות ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. פרשני ה-WSJ מרחיקים לכת ושואלים מה התובנות החדשות הללו יעשו לסין, שמחזיקה סכומי עתק של דולרים בנכסים זרים. בינתיים רוסיה הודיעה אמש כי תאפשר לחברות ונושים רוסים במט"ח לשלם לבעלי החוב ברובל.
- 17.Jake 10/03/2022 17:12הגב לתגובה זוMain reserve are bread and butter and territory
- 16.רק מזומן 09/03/2022 08:57הגב לתגובה זוכל השאר פקה פקה מנייר
- 15.זה לא היה ברור שבלי זהב אין כלום? (ל"ת)רז 08/03/2022 10:02הגב לתגובה זו
- 14.ברק 06/03/2022 16:29הגב לתגובה זולמה שמישהו יקפיא את הרזרבות שלנו? זה לא כזה פשוט…
- בלחיצת כפתור זה קורה.. יותר מהר מלחיצה על הכפתור האדום (ל"ת)יובל 06/03/2022 23:39הגב לתגובה זו
- 13.רחל 06/03/2022 16:23הגב לתגובה זולא מן הנמנע בלחימה הבאה מול חאמס יהיו סנקציות נגד חיילי צה"ל או עיקול רכוש לישראלים ולישראל עליית מדרגה מפחידה מאוד ואל תגידו לנו זה לא יקרה- אם הייתי אומרים לפני חודש לאוליגכך שגרמניה או איטליה יחלטו לו את היאכטה היה מסתכל עליהם כמו ואל משוגע
- לרון 07/03/2022 16:25הגב לתגובה זואנחנו מגינים מפני התוקפים אותנו,אין מדינה ממוגנת כמונו,ושכחת את צבא ה"הגנה","הרוסי" ,שכחתי את שמו,תקף גם תקף
- 12.נ.ש. 06/03/2022 14:27הגב לתגובה זוכי מה שקרה ברוסיה זה בגלל הסנקציות וגם זה הסיבה שהוא ירד ככה. לעומת זו כאן לא קנו את הרזרבות כדי להגן מסנקציות אלא כדי להגן על הכלכלה. לכן השוואה מטופשת ביותר.
- לרון 07/03/2022 16:43הגב לתגובה זושניקנו במירב בתקופת פרופ' פישר נועדו להגנה
- 11.שרוני 06/03/2022 13:50הגב לתגובה זוהביאה לכך שהתעשיות הביטחוניות עושות חייל. כסף כמו זבל זורם אליהם . תמו ימי התום . העולם על סף מלחמת עולם . הבעיה היא לא פוטין , אלא העידוד והתלות של הפוליטיקאים בתעשיות הביטחוניות הן ההגנתיות והן ההתקפיות .
- 10.א-ב 06/03/2022 13:33הגב לתגובה זומה שאנחנו למדים בעיקר שהמטבע הקשה ביותר הוא ידע וטכנולוגיה הנדרשים על ידי המדינות העשירות בעיקר סין לאחריה ארה"ב הברית ולבסוף אירוע. הצד השני של המטבע נבוט גדול עבה וקשה כלומר צבא גדול וחזק מאד. אירופה תקרוס בימים אם פוטין יחליט ללכת עליה שום דבר לא עצור אותו. כל הייצור בעולם עבר לסין ברצותה לא יהיה לאנשים מבוש או כל מוצר חשמלי אחר. רק ארה"ב תשאר עם יכולת חילוץ עצמי.
- 9.לא הלך לך 06/03/2022 13:31הגב לתגובה זוכמות קשקושים בלתי נגמרת. כנראה בפוזיציה
- 8.רבקה 06/03/2022 12:33הגב לתגובה זולשוויים האמיתי, שזה 0 אחד גדול! אנחנו עכשיו באמצע התהליך של הפיכת מטבעות הפיאט למשהו חסר ערך לחלוטין!
- 7.דולר/שקר 06/03/2022 12:12הגב לתגובה זוישראל זה לא רוסיה והיא חייבת רזרבות מט"ח! ולראייה הנגיד צדק! בזמן משבר במיוחד במדינה כמו שלנו, כשמקיעים זרים יכולים לקחת את הכסף שלהם ולהביא לתנודתיות גבוהה, הנגיד יוכל למכור ב15% עד 20% תשואה מהמחיר שקנה.
- 6.איציק 06/03/2022 12:04הגב לתגובה זושבנק ישראל יפיק לקחים ויחזיק רק זהב כעתודה, מתברר שביום כלשהו יתרות המט"ח בדולרים הם משענת קנה רצוץ
- 5.אם ארהב תתהפך עלינו אז רזרבות המטח יהיו הבעיה הקטנה (ל"ת)נו 06/03/2022 11:39הגב לתגובה זו
- דעה, אם ארהב תתהפך אז סין ורוסיה יתקרבו לישראל (ל"ת)ציון 06/03/2022 23:39הגב לתגובה זו
- 4.הרצליונאלי 06/03/2022 11:38הגב לתגובה זוהכל ברור - אם הוא שומר על הכסף הוא לא הולך להעלות את הריבית משמעותית
- לא לשכוח 06/03/2022 13:33הגב לתגובה זורק שהוא דיבר על העלאת ריבית בארץ שתחזק את השקל מול הדולר. מה שלנוחותו הוא שכח שהעלאת הריבית בארהב תבוא קודם ותהיה חזקה יותר והיא דווקא תחזק את הדולר מול השקל.
- 3.אזרח 06/03/2022 11:29הגב לתגובה זואזרחי ישראל. מי צריך את הדולרים האלה שמדפיסים בלי סוף ולא ברור מה הם שווים בעת צרה תקנה זהב!!!!
- 2.חמור מאוד 06/03/2022 10:53הגב לתגובה זובנק ישראל פועל באופן חסר אחריות, משעבד את אזרחי ישראל, מחליש את החלשים ומחזק את בעלי ההון העצמי. בנק ישראל יוצר מצב של אי תחרות וחוסר שיוויון הזדמנויות. בנק ישראל פוגע פגיעה חמורה בצעירי ישראל ומריץ נדלן על חשבונם. בנק ישראל נלחם במזומן ובשעת משבר כמו באוקראינה כאשר אין חשמל לעסקאות אשראי, נרעב ללחם. בנק ישראל לא מבין את המצב הגיאופוליטי המיוחד של ישראל ושם את כל הביצים בסל האמריקאי
- 1.מבין2 06/03/2022 10:52הגב לתגובה זולא מספיק להחזיק רזרבות במרתפים. ולעניין רוסיה- הם השאירו רזרבות בזהב, סין וכו'
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
