אנחנו נכנסים לחלק הזה בחודש בו תשומת הלב שוב מופנית לאינפלציה, לאחר שתשומת הלב בתקופה האחרונה היתה בנתוני שוק העבודה ולפניה במדיניות המוניטרית. זה יתחיל היום עם פרסום נתוני המחירים ליצרן שצפויים לתאר עליה שנתית של 8.6%, וימשיך מחר עם נתוני ה-CPI, שצפויים לתאר עליה שנתית של 5.9% (לעומת 5.4% בספטמבר). גם ציפיות האינפלציה הגלומות נדחקות בימים האחרונים שוב למעלה, אלה ל-10 שנים בארה"ב הגיעו ל-2.6%. רובן העליה בציפיות ממשיכה להגיע טכנית מירידת העקום הצמוד, עמוק יותר אל הטריטוריה השלילית. להמחשה, התשואה הצמודה ל-30 שנה בארה"ב ירדה אתמול לשפל היסטורי של 0.51%-. מעניין מה יקרה אילו ציפיות האינפלציה יפלו בשלב מסויים, האם העקום הצמוד יעלה או שהנומינלי יירד? אומנם סיבה מיידית להיפוך בציפיות לא נראית באופק, אבל דו"ח היציבות הפיננסית של הפד שפורסם אתמול הצביע על כמה כאלה שמרחפות מלמעלה:

מהם גורמי הסיכון על פי הפד'?

דו"ח היציבות הפיננסית של הפד פירט את גורמי הסיכון המתהווים כיום: הפד מצביע על עליות המחירים החדות בנכסי הסיכון, במה שהופך אותם לטענתו לרגישים במקרה של ירידה בסנטימנט הסיכון של משקיעים, אכזבה בבלימת הנגיף או בלימת התאוששות הכלכלה. איומים מתהווים נוספים הם תנודות מסוכנות בשוק המטבע והקריפטו, משבר בסקטור הנדל"ן בסין, שעלול להתפשט בקונסטלציות מסויימות לארה"ב. הדו"ח מזכיר גם את תופעת השקעות המ"מים שלמדנו להכיר ב-2021 בהן המדיה החברתית יודעת להזיז מניות בקיצוניות ועשויה להתרחב בשנה הבאה ולהשפיע משמעותית על השוק כולו. דוגמה לכך אולי קיבלנו אתמול בציוץ של מאסק.

למרות "קיר הדאגות" שתיאר הפד' הגישה של המשקיעים ממשיכה להיות "The trend is your friend", כשברקע הם נשענים גם על תכנית טריליון דולר תשתיות, תרופה מסתמנת לקורונה, דו"חות חזקים לרבעון השלישי ואינפלציה (כמו השפעת עליית מחירי האנרגיה על החברות בענף).

אינדיקציות לאינפלציה בארה"ב - מחירי המכוניות המשומשות חזרו לעלות אך השכירות נבלמת:

מחירי המכוניות המשומשות בארה"ב חזרו לעלות ובחדות באוקטובר - בשני המדדים האחרונים לצרכן תוארה ירידה במחירי המכוניות המשומשות בארה"ב, במה שהיה נראה כמו שינוי כיוון לאחר חודשים ממושכים של עליה. אבל נתונים חדשים של מדד מחירי הרכבים של מנהיים שפורסם אתמול תיאר סיבוב פרסה עם חזרה לעליה באוקטובר, ולא סתם עליה אלא קפיצה של 9.2% ובשינוי שנתי של 38.1%. בישראל נזכיר בשני המדדים האחרונים נרשמה עליה חודשית של 1.1% במחירי המכוניות (משוקלל משומשות וחדשות), עליה שמשקפת קצב עליה שנתי של 14%. בישראל מדובר בסעיף סופר גדול במדד (5.2%) ולכן התמדה בקצב הזה עשויה להוסיף למדד שנה קדימה בישראל 70 נ"ב. המשקיעים עדיין מחפשים את השיא, כנראה שהוא עוד לא כאן. מצד שני בסעיף גדול ממנו יש סימנים שקצב השיא נמצא:

• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העליה בשכר דירה בארה"ב מאטה - נמלטי הקורונה מהערים הובילו לבלימת שכר הדירה ב-2020 ובישראל אף לירידה. אך חזרתם מתחילת השנה הובילה להאצה חדה. פקידי הפד אף סימנו את שכר הדירה (המהווה כ-40% ממדד הליבה) כבעל פוטנציאל להותיר את האינפלציה עמידה למשך זמן ארוך יותר מיתר המחוללים. אלא שאינדיקציות חדשות מראות שהשיא מאחורינו והגיע בארה"ב ביולי: דו"ח השכירות הלאומי בארה"ב הראה שעליית שכר הדירה התמתנה באוקטובר ל-0.8% בלבד, השיעור האיטי ביותר מאז פברואר. 95 מתוך 100 הערים הגדולות בארה"ב רשמו האטה בקצב עליית השכירות, כשרק בעיר אחת נרשמה האצה משמעותית - פלורידה. בסה"כ מדובר עדיין על קצב עליה מהיר מזה שהיה טרום הקורונה אבל המגמה נראית להאטה. כלכלנים בארה"ב מסבירים ששכר הדירה לא יכול טכנית היה להתמיד בקצב המהיר בזמן ששכר העבודה עולה פחות ממנו והמסוגלות לשלם נשחקת. גם בישראל אגב ראינו במדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר סימנים להתבססות קצב העליה סביב 1.8% כשטרום המגיפה היינו קצת מעל 2%, אך לא סימנים להאטה.

מזרח אירופה נכנעה בלי קרב - אבל המלחמה על הריביות בעולם רק מתחילה

מלחמת העולם השלישית, מזרח אירופה נכנעה בלי קרב, אבל בעלות הברית יוצאות לקרב בשוק הריביות - המלחמה על הריביות בעולם התנהלה ב-2021 בעיקר מרחוק, במח"מים הארוכים, ירו עליהם בעיקר רכישות אג"ח. אך העלאות הריבית הגלומות הצליחו להתקדם במורד העקום ולהגיע למח"מים הקצרים. הם הגיעו ראשונות לגבולות מדינות מזרח אירופה שנכנעו בלי קרב, העלו ריבית ושלחו את החברות שלהם לאש הריבית העולה. אבל אצל בעלות הברית לא מוותרים ללא קרב! הבנק המרכזי בבריטניה התפוצץ כזכור בשוק, כשלא העלה את הריבית כמגולם, ואחרי שהבנק האוסטרלי הודיע שאין לו שום כוונה להעלות את הריבית כמגולם, אתמול הבנק המרכזי באירופה שיגר טיל בליסטי על הריבית כשטען שוב שהאינפלציה תתחיל להתמתן בשנה הבאה. תשואות האג"ח לטווח הקצר בגוש נסוגו לאחור כשירדו בהיקף הגדול ביותר שלהן מאז משבר החוב של הגוש לפני עשור (התשואה לשנתיים בגרמניה צנחה ב-15 נ"ב למינוס 0.74%). נזכיר שמלבד ה"יוניות" של הבנקים גורם נוסף שדחק בירידת התשואות הקצרות היה הירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה בארה"ב ביום שישי, שיקשה על הבנקים לטעון שאצל שוק העבודה הכל טוב.