סין
צילום: גיא בן סימון

עוד חדשות רעות לסין: מדד ה-PMI התעשייתי בנסיגה

אמנם מדד ה-PMI הכללי הראה עלייה של ועמד על 51.7, אבל כשהתעשייה הסינית מהווה כמעט שליש מהתמ"ג של סין, הדרקון האדום נכנס לבעיה
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אינטר סין
בסוף יוני השנה דיווחנו כאן על איך מחסור בפחם ובצורות מעיבות על 10% מהתמ"ג הסיני, בשל הפסקת חשמל יזומות שהושתו על הציבור ועל הסקטור התעשייתי. מאז, נראה שהמצב רק החמיר. החודש סין כבר הוציאה לראשונה נפט מהמאגרים האסטרטגיים שלה, כדי להתמודד עם עליית מחירי הנפט שפגעה שוב בתעשיות. המצב הנפיץ הזה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, הביא לכך שרק השבוע בנק ההשקעות גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS (GS), הוריד את תחזית הצמיחה לרבעון ה-3 ל-0%, כשעוד לפניו הערכנו כאן כי סין בדרך להאטה משמעותית.   עכשיו, מעבר לכמה סקטורים מהותיים שנפגעים כמו הנדל"ן וקריסתה הממשמשת של אוורגרנד (3333.HK), הפגיעה הזו מתחילה לקבל מספרים רשמיים. מדד מנהלי הרכש (PMI) התעשייתי הסיני – שמעל 50 נקודות מראה על צמיחה כלכלית ומתחת ל-50 מראה על התכווצות – לראשונה מאז פברואר אשתקד וסגירתה ההיסטורית של סין בשל הקורונה, ירד מתחת ל-50 נקודות ועמד על 49.6 נקודות.     זאת בניגוד לצפי בשוק, שראו צמיחה קלה של 50.1 נקודות. מה ירד אתם שואלים? התפוקה ירדה (49.5 נק'), ההזמנות החדשות ירדו (49.3 נק'), המלאים של חומרי גלם (48.2), התעסוקה (49 נק'), הזמנות לייצור ירדו גם כן בצורה משמעותית (46.2).   אמנם מדד ה-PMI הכללי עומד על 51.7 נקודות, לאחר שבחודש הקודם הראה גריעה כשעמד על 48.9 נקודות, אבל מדובר גם כן בנתון נמוך ביחס לחודשים שלפני כשביולי עמד על 55.7 נקודות. אבל באופן כללי הנתונים בירידה מתמשכת. גם מדד ה-PMI הלא תעשייתי עומד על 53.2 נקודות, לעומת 47.5 נקודות בחודש שעבר, אבל הוא עדיין נמוך ממרבית מדדי ה-PMI בחצי השנה האחרונה.   בכל מקרה, צריך לזכור כי ב-2020 הסקטור התעשייתי היווה 30.8 מהתמ"ג הסיני ונחשב לסקטור המשמעותי ביותר במדינה. אחריו מגיעים בפער סקטור הקמעונאות (9.4% מהתמ"ג) והסקטור הפיננסי (8.3%). לפי הבנק העולמי, התמ"ג הסיני עמד ב-2019 על 14.3 טריליון דולר, כך שהתעשיות הסיניות מהוות צפונה -4.2 טריליון דולר.   יתר על כן, אמנם הייתה צמיחה בסקטורים הלא תעשייתיים, אבל צריך לזכור שמרבית סקטור ההייטק והשירותים, כולל השיעורים הפרטיים, תחת מתקפות רגולטוריות בשנה האחרונה. כל זה מציב את הצמיחה הסינית בבעיה קשה.   סין מנסה למצוא פתרונות לבעיית האנרגיה שלה, כשאמש חברת האנרגיה הממשלתית הרוסית אינטר RAO (IRAO.ME), הנסחרת בבורסת מוסקבה, דיווחה כי הממשל הסיני ביקש ממנה להגביר את אספקת החשמל. אינטר הודיעה שתבחן את הנושא.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוי 30/09/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
    זה טוב שיש גם שוק אחר לא משוגע כמו השוק האמריקאי שההפקרות בו חופשית ומתנהל ממש כמו קזינו הסינים לא נותנים למטורפים חמדנים לעשות לה בלגאן בכלכלה וזה מעולה אז טוב שיש צד שני למטבע
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.