ג׳נט ילן שרת האוצר האמריקאית
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק , סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

הסטייבל קויינס שוב בכותרות: ג'נט ילין תפגש עם הרגולטורים לדון בנושא

שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן תפגש בשבוע הבא עם הרגולטורים במטרה לדון בתפקיד ה-Stablecoins, וכן לבדוק כיצד אפשר לשלב אותם במערכת הפיננסית
סתיו קורן |

שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן, תיפגש בשבוע הבא עם קבוצת העבודה של הנשיא לשווקים פיננסיים כדי לדון בתפקיד שמטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) יכולים למלא במערכת הפיננסית. הפגישה תתקיים בתחילת שבוע הבא, ותכלול נציגים מלשכת מבקר המטבע ותאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי

סטייבל קוינס הם מטבעות דיגיטליים הצמודים לנכס חיצוני, כמו למשל הדולר האמריקני, זהב ועוד. המטבעות הללו הגיחו לעולם הפיננסי בעקבות טענות של משקיעים רבים, שדרשו שהמטבעות יוצמדו למכשיר פיננסי אליו יוכלו להמיר את המטבע במקרים של תנודתיות גבוהה. הטענה המרכזית התבססה על כך שיהיה קשה מאוד להשתמש במטבעות הקריפטו כאמצעי תשלום, כיוון שהתנודתיות חדה מאוד - ומהווה קושי לשלם על מוצרים. 

"איחוד הרגולטורים יאפשר לנו להעריך את היתרונות הפוטנציאליים של הסטייבל קוינס וכן הפחתת הסיכונים שהם עלולים להוות למשקיעים, לשווקים או למערכת הפיננסית", אמרה השרה ילן ביום שישי. "לאור הצמיחה המהירה בנכסים הדיגיטליים, חשוב שהסוכנויות ישתפו פעולה בהסדרת תחום זה ובפיתוח המלצות כלשהן לרשויות חדשות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?

אנבידיה נהנית משולי רווח גבוהים וצמיחה חדה בשבבי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, אבל העולם הולך למקום שבו כמעט כל ענקית טכנולוגיה בונה שבבים משלה, מה שמתחיל ללחוץ על המחירים ועל קצב הצמיחה

ליאור דנקנר |

שוק שבבי הבינה המלאכותית הופך לאחד התחומים החמים בטכנולוגיה העולמית. אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53%   יושבת כרגע במרכז, עם נתח שוק שנע סביב כ-80% בשבבים למרכזי נתונים. ב-2025 הכנסות החברה צפויות להגיע לכ-220 מיליארד דולר, זינוק של כ-114% מהשנה הקודמת, והתחזיות ל-2026 מדברות כבר על כ-320 מיליארד דולר. בהזמנות קדימה מדובר על היקף שמתקרב ל-500 מיליארד דולר עד סוף 2026. שולי הרווח הגולמי סביב 75%, מספר חריג גם בקנה מידה של ענקיות טכנולוגיה.

אבל בזמן שהמספרים נראים טוב, כמעט כל הלקוחות הגדולים של אנבידיה עובדים על שבבים משלהם. גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט בונות מעבדים פנימיים, AMD ואינטל מציעות חלופות, בסין מתפתחת תעשייה מקומית, וסטארט-אפים מתמקדים בשבבים ייעודיים. התוצאה היא שוק עצום שממשיך לגדול, אבל עם הרבה יותר שחקנים סביב השולחן.


שוק ענק, צמיחה מהירה, ומעל הכול - מלחמה על העלות

שוק שבבי הבינה המלאכותית מוערך ב-2025 בכ-800 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי שנע סביב 40%. התחזיות מדברות על טריליון דולר עד סוף העשור. אנבידיה עדיין שולטת, בעיקר בזכות השילוב בין חומרה לתוכנה שהצליחה לבנות סביב השבבים שלה, אבל הכיוון ברור, לקוחות גדולים מחפשים שליטה בעלויות ופחות תלות בספק בודד.

המשמעות מבחינתם פשוטה - לפתח שבבים פנימיים, להשתמש בחלופות זולות יותר, ולנהל מו"מ כשהם מגיעים לשולחן עם אופציה אמיתית. מבחינת אנבידיה, זה אומר לחץ פוטנציאלי על מחירים ועל שולי הרווח. ההערכות מדברות על תרחיש שבו השוליים יורדים מ-75% ל-60% בתוך שנה-שנתיים, אם התחרות תתחדד וההשקעות יתחילו להתמתן.

לקריאה מעניינת נוספת: אנבידיה נגד השורטיסטים - "הביקוש לשבבים אמיתי, הדוחות אמיתיים"