מטוס בואינג עתידני
צילום: אתר חברת בואינג

הייפרסוניק: הטכנולוגיה שתטיס מטוסים מאירופה לאוסטרליה ב-3 שעות

הטכנולוגיה מאפשרת לעצמים לטוס במהירות של פי 5 ממהירות הקול. הם משמשים את המדינות מבחינה צבאית אבל הפוטנציאל הגדול נמצא בכלל בתעופה האזרחית. כל מה צריך לדעת ואיך ניתן להיחשף לפוטנציאל 
תום גפנר | (8)
טכנולוגיית הייפרסוניק הינה טכנולוגיה המאפשרת לעצמים לטוס במהירות של פי 5 ממהירות הקול (בערך 6000 קמ"ש). הטכנולוגיה פותחה לאורך 50 השנים האחרונות והיכולות שנאספו לאורך התקופה הזו, יהפכו לזהב בעוד כ-10 שנים.   טילי הייפרסוניק הם לא דבר חדש. לסין, ארצות הברית ורוסיה יש טילים כאלה מספר שנים.   טילים בליסטיים טסים במהירות דומה לטילי הייפרסוניק. ההבדל בין הטכנולוגיות הקיימות לאלה העתידיות, הן בין היתר היכולת לשנות את כיוון הנסיעה של הטיל לאחר שיגורו ולאו דווקא את מהירותו.   גם הטילים הבליסטיים הקיימים וגם טילי הייפרסוניק יוצאים מהאטמוספרה. אך ההבדל ביניהם הוא שניתן לשלוט בכיוון של טילי הייפרסוניק גם לאחר החזרה לכדור הארץ, בעוד הטילים הבליסטיים הקיימים הם חסרי שליטה. לסין ורוסיה יש כיום טילים שניתן לשלוט בהם בצורה כזו או אחרת לאחר הכניסה לאטמוספירה.   ארצות הברית נמצאת בשורה הראשונה יחד עם רוסיה וסין בכל מה שקשור לטכנולוגיית הייפרסוניק. במאי 2020  התייחס הנשיא לשעבר טראמפ לראשונה לטילים אלו, כשאמר: "ארצות הברית מפתחת טילים סופר דופר (super-duper missile) שיכולים להיות פי 17 יותר מהירים ממה שיש היום".     לקראת הבחירות בנובמבר בשנה שעברה, הוא הגדיל לדבר על הטכנולוגיה שארצות הברית מפתחת. גם לאחר כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן, היחס לטכנולוגיה החדשה נשמר. התקציב לשנת 2022 כפי שפורסם בשבוע שעבר, כולל הצעת תקציב של 3.8 מיליארד דולר לשנה הפיסקאלית 2022, עבור טכנולוגיית הייפרסוניק. הצעת התקציב הזו היא צמיחה של 20% מול תקציב שנת 2021 שעמד על 3.2 מיליארד דולרים. יתרה מכך, התקציב עד כה, היה עבור מו"פ (בעיקר ניסויים) של הטכנולוגיות השונות.   הצעת התקציב של ממשל ביידן, נותנת לראשונה אור ירוק לרכוש טכנולוגיות קיימות והאצת פיתוחן לאחר מתן אישור. על פי דיווח שפורסם לאחרונה, הכוונה של ממשל ביידן היא להקצות כ-160 מיליון דולר עבור רכישת טילי אוויר-קרקע של חברת לוקהייד מרטין. כמו כן, דווח כי חיל האוויר האמריקאי ביצע רכישה ל"תוכנית הייפרסוניק" שלו בגובה 120 מיליון דולר נוספים, שעתידים להתחלק בין חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   צילום: אתר לוקהייד מרטין "יש לנו מחויבות חזקה בממשל החדש לאסטרטגיה שלנו, ואנחנו מתקדמים במהירות כדי לספק יכולת הייפרסוניק", אמר בתחילת יוני מייק וויט, דירקטור עבור מחקר לטכנולוגיית הייפרסוניק במשרד הביטחון האמריקאי.   השוק האמיתי של הטכנולוגיה הוא לא הטילים אלא טיסות מסחריות למרות כל האפשרויות הקיימות, הביזנס האמיתי איננו נמצא בטילים. השוק המרכזי של טכנולוגיית הייפרסוניק הוא בכלל טיסות מסחריות. וכדי להבין זאת נתחיל מהסוף: 3 שעות טיסה מניו יורק לטוקיו או מאירופה לאוסטרליה.   טכנולוגיית הייפרסוניק, כפי שהסברתי, יכולה לשמש עבור שיגור טילים אך היא יכולה גם להטיס מטוסי נוסעים במהירות של עד 5 מאך (בערך 6000 קמ"ש). דגמי אבטיפוס ראשונים כבר יצאו לשוק על ידי חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   חברת בואינג, אחת משתי יצרניות המטוסים המסחריים הגדולה בעולם, פרסמה כבר בשנת 2018 שהיא עובדת על מטוס המבוסס על טכנולוגית הייפרסוניק. "אנו נרגשים מהפוטנציאל האדיר של טכנולוגיית הייפרסוניק לחבר את קצוות כדור הארץ במהירות ובטיחות שלא נראו בעבר", אמר בהשקה מנהל פעילות המו"פ של הייפרסוניק בחברה. לטענתו ייקחו עוד 20 שנים עד שניתן יהיה לטוס בבטחה במטוסים כאלה. מנגד יש הטוענים שזה יכול לקחת 10 שנים בלבד.   צילום: אתר חברת בואינג כבר בשנת 2010, ביצעה חברת בואינג ניסוי במטוס ללא טייס -  X-51 במהירות 5 מאך. כלומר, הטכנולוגיה אמנם בראשית דרכה, אולם יש מאחוריה מעל 10 שנות מחקר. המטוס ביצע לאורך השנים מספר טיסות ניסוי בהן חוקרי החברה אספו מידע רב לטובת המשך הפיתוח.   חברת התעופה יונייטד איירליינס פרסמה לפני כחודש כי היא תרכוש מחברת  Boom Technology 15 מטוסי Overture המסוגלים להגיע למהירות של 1,800 קמ"ש. מהירות דומה יחסית זכורה בוודאי לילידי שנות ה-70 ממטוסי הקונקורד, אשר פעילותם הופסקה בשנת 2003 עקב ריבוי תקלות טכניות שהובילו לתאונות קשות.   יונייטד אם כן, תרכוש 15 מטוסים במחיר של 200 מיליון דולר כ"א (כ-חצי מחיר מבואינג 747-800), במידה ו-Boom תעמוד בכל הדרישות של החברה. על פי הפרסום, החברות מכוונות לבצע טיסות ראשונות בשנת 2026 ולשאת נוסעים בשנת 2029. במצב בו מטוס יכול למכור יותר כרטיסים לכל שעת טיסה ממוצעת, נראה כי הפוטנציאל של חברות התעופה הוא גדול.   צילום: אתר יונייטד איירליינס מה גודל השוק ואיך ניתן להרוויח קשה להעריך מה יהיה מחיר טיסת הייפרסוניק, כמחיר עוגן ניקח 75 אלף דולר לטיסה טרנסאטלנטית (במחירי 2021). אם ניקח את כמות הנוסעים העולמית, שעמדה בשנת 2019 על קצת יותר מ- 4.5 מיליארד נוסעים, מתוכם 20% הם טיסות טווח ארוך (6 שעות ומעלה), נקבל קצת פחות ממיליארד נוסעים בשנה. מתוכם חצי אחוז טסו במטוס פרטי – והנה הגענו לקצת פחות מחמישה מיליון נוסעים בשנה. אם נכפיל את חמשת מיליון הנוסעים בשנה ב-75 אלף דולר לכרטיס - נקבל שגודל השוק של תעופה מהירה עתיד להיות כ-350 מיליארד דולר בשנה, בהחלט מספרים אדירים. רק לשם השוואה גודל שוק התעופה (שאינו פרטי) כולו בשנת 2019 עמד על כ-850 מיליארד דולר.   אז כמו שהוזכר קודם, ניתן להיחשף לטכנולוגיה דרך החברות המסורתיות בואינג, איירבס, לוקהייד מרטין וחברות התעופה. יש גם אפשרות לייצר חשיפה דרך החברות המייצרות את המטוסים עצמם, אולם חלקן ציבוריות וחלקן לא. באופן טבעי הן מסוכנות, כי הן יכולות להיקלע למשבר תזרימי ולהיסגר (מספר חברות כבר נסגרו).   החשיפה הטובה ביותר מבין כל האפשרויות להבנתי היא חברת לוקהייד מרטין. החברה מפתחת טכנולוגית הייפרסוניק גם לטילים וגם לתעופה. לפני כחצי שנה פורסמה עסקת הרכישה (טרם אושרה  ונמצאת בבדיקה ברשות ההגבלים של ארצות הברית), בה לוקהייד מרטין תרכוש את חברת Aerojet Rocketdyne – חברה המייצרת טילים ומנועים לטילים. החברה עובדת כבר זמן רב עם חיל האוויר האמריקאי על טכנולוגיית הייפרסוניק. עסקת הרכישה עומדת על 4.4 מיליארד דולר (שווי השוק של לוקהייד הוא כ- 100 מיליארד דולר). לוקהייד עובדת במרץ כדי לספק את הצרכים של ארצות הברית בהקשר הביטחוני וכן כדי להביא מוצר איכותי שיוכל לתת מענה לענף התעופה האזרחי. כרגע באתר של החברה מופיעים מעל 50 משרות מהנדס ועם הדרישה למומחיות 'הייפרסוניק'.   אגב, בהקשר של לוקהייד מרטין - גם מטוס ה- F35 הינו מקור הכנסה עתידי לחברה. החברה היא היצרנית של המטוס החדיש ועל פי הפרסומים השונים מדינות כמו איחוד האמרויות, ערב הסעודית, שוויץ, ספרד ויוון עתידות לקבל אישור ולרכוש מטוסי F35 בעלות כוללת של כ- 40 מיליארד דולר, אשר עתידים להתפרס על פני 5-7 שנים.   בקיצור, בעוד 10 שנים תזכרו איפה שמעתם על הייפרסוניק.     תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות ואנליסט מניות גילוי נאות: כותב הטור מחזיק מניות של חברת לוקהייד מרטין.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ומה לגבי פליטת גזי חממה של מטוס כזה לעומת מטוס רגיל? (ל"ת)
    רענן 12/10/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עודף סמים 29/07/2021 02:35
    הגב לתגובה זו
    חצי מיליון נוסעים בחודש, חחח. שכתב ביזפורטל צורך סמים, הוא מגיש קבלה למערכת?
  • טייס 08/08/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
    טעינו טועה מותר לו הוא טייס
  • 4.
    Virgin Hyperloop will have much more customers (ל"ת)
    Michael 28/07/2021 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 02/07/2021 10:24
    הגב לתגובה זו
    וכמה לקוחות כבר יהיו מוכנים לשלם 75000 דולר לטיסה !!!
  • 2.
    דני 02/07/2021 08:31
    הגב לתגובה זו
    למה אין פרוט טכני איך זה עובד? כנראה הכתב בעצמו לא יודע
  • דוקטור שאשא היא המומחית מס' 1 בתחום. שאל אותה (ל"ת)
    שאשא תפרסם 29/07/2021 02:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלמוג 01/07/2021 21:28
    הגב לתגובה זו
    זה שם תואר ולא שם עצם.כך שזה יכול לתאר טכנולוגיה או אובף של טכנולוגיות אבל זו אינה טכנולוגיה כשלעצמה.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית

החברה דיווחה על הכנסות של 9.25 מיליארד דולר ורווח של 1.20 דולר למניה, וצופה לרבעון הבא הכנסות של עד 9.9 מיליארד דולר. עסקאות חדשות עם OpenAI ואורקל מחזקות את מעמדה בשוק ה־AI
אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.


ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.