מטוס בואינג עתידני
צילום: אתר חברת בואינג

הייפרסוניק: הטכנולוגיה שתטיס מטוסים מאירופה לאוסטרליה ב-3 שעות

הטכנולוגיה מאפשרת לעצמים לטוס במהירות של פי 5 ממהירות הקול. הם משמשים את המדינות מבחינה צבאית אבל הפוטנציאל הגדול נמצא בכלל בתעופה האזרחית. כל מה צריך לדעת ואיך ניתן להיחשף לפוטנציאל 
תום גפנר | (8)
טכנולוגיית הייפרסוניק הינה טכנולוגיה המאפשרת לעצמים לטוס במהירות של פי 5 ממהירות הקול (בערך 6000 קמ"ש). הטכנולוגיה פותחה לאורך 50 השנים האחרונות והיכולות שנאספו לאורך התקופה הזו, יהפכו לזהב בעוד כ-10 שנים.   טילי הייפרסוניק הם לא דבר חדש. לסין, ארצות הברית ורוסיה יש טילים כאלה מספר שנים.   טילים בליסטיים טסים במהירות דומה לטילי הייפרסוניק. ההבדל בין הטכנולוגיות הקיימות לאלה העתידיות, הן בין היתר היכולת לשנות את כיוון הנסיעה של הטיל לאחר שיגורו ולאו דווקא את מהירותו.   גם הטילים הבליסטיים הקיימים וגם טילי הייפרסוניק יוצאים מהאטמוספרה. אך ההבדל ביניהם הוא שניתן לשלוט בכיוון של טילי הייפרסוניק גם לאחר החזרה לכדור הארץ, בעוד הטילים הבליסטיים הקיימים הם חסרי שליטה. לסין ורוסיה יש כיום טילים שניתן לשלוט בהם בצורה כזו או אחרת לאחר הכניסה לאטמוספירה.   ארצות הברית נמצאת בשורה הראשונה יחד עם רוסיה וסין בכל מה שקשור לטכנולוגיית הייפרסוניק. במאי 2020  התייחס הנשיא לשעבר טראמפ לראשונה לטילים אלו, כשאמר: "ארצות הברית מפתחת טילים סופר דופר (super-duper missile) שיכולים להיות פי 17 יותר מהירים ממה שיש היום".     לקראת הבחירות בנובמבר בשנה שעברה, הוא הגדיל לדבר על הטכנולוגיה שארצות הברית מפתחת. גם לאחר כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן, היחס לטכנולוגיה החדשה נשמר. התקציב לשנת 2022 כפי שפורסם בשבוע שעבר, כולל הצעת תקציב של 3.8 מיליארד דולר לשנה הפיסקאלית 2022, עבור טכנולוגיית הייפרסוניק. הצעת התקציב הזו היא צמיחה של 20% מול תקציב שנת 2021 שעמד על 3.2 מיליארד דולרים. יתרה מכך, התקציב עד כה, היה עבור מו"פ (בעיקר ניסויים) של הטכנולוגיות השונות.   הצעת התקציב של ממשל ביידן, נותנת לראשונה אור ירוק לרכוש טכנולוגיות קיימות והאצת פיתוחן לאחר מתן אישור. על פי דיווח שפורסם לאחרונה, הכוונה של ממשל ביידן היא להקצות כ-160 מיליון דולר עבור רכישת טילי אוויר-קרקע של חברת לוקהייד מרטין. כמו כן, דווח כי חיל האוויר האמריקאי ביצע רכישה ל"תוכנית הייפרסוניק" שלו בגובה 120 מיליון דולר נוספים, שעתידים להתחלק בין חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   צילום: אתר לוקהייד מרטין "יש לנו מחויבות חזקה בממשל החדש לאסטרטגיה שלנו, ואנחנו מתקדמים במהירות כדי לספק יכולת הייפרסוניק", אמר בתחילת יוני מייק וויט, דירקטור עבור מחקר לטכנולוגיית הייפרסוניק במשרד הביטחון האמריקאי.   השוק האמיתי של הטכנולוגיה הוא לא הטילים אלא טיסות מסחריות למרות כל האפשרויות הקיימות, הביזנס האמיתי איננו נמצא בטילים. השוק המרכזי של טכנולוגיית הייפרסוניק הוא בכלל טיסות מסחריות. וכדי להבין זאת נתחיל מהסוף: 3 שעות טיסה מניו יורק לטוקיו או מאירופה לאוסטרליה.   טכנולוגיית הייפרסוניק, כפי שהסברתי, יכולה לשמש עבור שיגור טילים אך היא יכולה גם להטיס מטוסי נוסעים במהירות של עד 5 מאך (בערך 6000 קמ"ש). דגמי אבטיפוס ראשונים כבר יצאו לשוק על ידי חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   חברת בואינג, אחת משתי יצרניות המטוסים המסחריים הגדולה בעולם, פרסמה כבר בשנת 2018 שהיא עובדת על מטוס המבוסס על טכנולוגית הייפרסוניק. "אנו נרגשים מהפוטנציאל האדיר של טכנולוגיית הייפרסוניק לחבר את קצוות כדור הארץ במהירות ובטיחות שלא נראו בעבר", אמר בהשקה מנהל פעילות המו"פ של הייפרסוניק בחברה. לטענתו ייקחו עוד 20 שנים עד שניתן יהיה לטוס בבטחה במטוסים כאלה. מנגד יש הטוענים שזה יכול לקחת 10 שנים בלבד.   צילום: אתר חברת בואינג כבר בשנת 2010, ביצעה חברת בואינג ניסוי במטוס ללא טייס -  X-51 במהירות 5 מאך. כלומר, הטכנולוגיה אמנם בראשית דרכה, אולם יש מאחוריה מעל 10 שנות מחקר. המטוס ביצע לאורך השנים מספר טיסות ניסוי בהן חוקרי החברה אספו מידע רב לטובת המשך הפיתוח.   חברת התעופה יונייטד איירליינס פרסמה לפני כחודש כי היא תרכוש מחברת  Boom Technology 15 מטוסי Overture המסוגלים להגיע למהירות של 1,800 קמ"ש. מהירות דומה יחסית זכורה בוודאי לילידי שנות ה-70 ממטוסי הקונקורד, אשר פעילותם הופסקה בשנת 2003 עקב ריבוי תקלות טכניות שהובילו לתאונות קשות.   יונייטד אם כן, תרכוש 15 מטוסים במחיר של 200 מיליון דולר כ"א (כ-חצי מחיר מבואינג 747-800), במידה ו-Boom תעמוד בכל הדרישות של החברה. על פי הפרסום, החברות מכוונות לבצע טיסות ראשונות בשנת 2026 ולשאת נוסעים בשנת 2029. במצב בו מטוס יכול למכור יותר כרטיסים לכל שעת טיסה ממוצעת, נראה כי הפוטנציאל של חברות התעופה הוא גדול.   צילום: אתר יונייטד איירליינס מה גודל השוק ואיך ניתן להרוויח קשה להעריך מה יהיה מחיר טיסת הייפרסוניק, כמחיר עוגן ניקח 75 אלף דולר לטיסה טרנסאטלנטית (במחירי 2021). אם ניקח את כמות הנוסעים העולמית, שעמדה בשנת 2019 על קצת יותר מ- 4.5 מיליארד נוסעים, מתוכם 20% הם טיסות טווח ארוך (6 שעות ומעלה), נקבל קצת פחות ממיליארד נוסעים בשנה. מתוכם חצי אחוז טסו במטוס פרטי – והנה הגענו לקצת פחות מחמישה מיליון נוסעים בשנה. אם נכפיל את חמשת מיליון הנוסעים בשנה ב-75 אלף דולר לכרטיס - נקבל שגודל השוק של תעופה מהירה עתיד להיות כ-350 מיליארד דולר בשנה, בהחלט מספרים אדירים. רק לשם השוואה גודל שוק התעופה (שאינו פרטי) כולו בשנת 2019 עמד על כ-850 מיליארד דולר.   אז כמו שהוזכר קודם, ניתן להיחשף לטכנולוגיה דרך החברות המסורתיות בואינג, איירבס, לוקהייד מרטין וחברות התעופה. יש גם אפשרות לייצר חשיפה דרך החברות המייצרות את המטוסים עצמם, אולם חלקן ציבוריות וחלקן לא. באופן טבעי הן מסוכנות, כי הן יכולות להיקלע למשבר תזרימי ולהיסגר (מספר חברות כבר נסגרו).   החשיפה הטובה ביותר מבין כל האפשרויות להבנתי היא חברת לוקהייד מרטין. החברה מפתחת טכנולוגית הייפרסוניק גם לטילים וגם לתעופה. לפני כחצי שנה פורסמה עסקת הרכישה (טרם אושרה  ונמצאת בבדיקה ברשות ההגבלים של ארצות הברית), בה לוקהייד מרטין תרכוש את חברת Aerojet Rocketdyne – חברה המייצרת טילים ומנועים לטילים. החברה עובדת כבר זמן רב עם חיל האוויר האמריקאי על טכנולוגיית הייפרסוניק. עסקת הרכישה עומדת על 4.4 מיליארד דולר (שווי השוק של לוקהייד הוא כ- 100 מיליארד דולר). לוקהייד עובדת במרץ כדי לספק את הצרכים של ארצות הברית בהקשר הביטחוני וכן כדי להביא מוצר איכותי שיוכל לתת מענה לענף התעופה האזרחי. כרגע באתר של החברה מופיעים מעל 50 משרות מהנדס ועם הדרישה למומחיות 'הייפרסוניק'.   אגב, בהקשר של לוקהייד מרטין - גם מטוס ה- F35 הינו מקור הכנסה עתידי לחברה. החברה היא היצרנית של המטוס החדיש ועל פי הפרסומים השונים מדינות כמו איחוד האמרויות, ערב הסעודית, שוויץ, ספרד ויוון עתידות לקבל אישור ולרכוש מטוסי F35 בעלות כוללת של כ- 40 מיליארד דולר, אשר עתידים להתפרס על פני 5-7 שנים.   בקיצור, בעוד 10 שנים תזכרו איפה שמעתם על הייפרסוניק.     תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות ואנליסט מניות גילוי נאות: כותב הטור מחזיק מניות של חברת לוקהייד מרטין.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ומה לגבי פליטת גזי חממה של מטוס כזה לעומת מטוס רגיל? (ל"ת)
    רענן 12/10/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עודף סמים 29/07/2021 02:35
    הגב לתגובה זו
    חצי מיליון נוסעים בחודש, חחח. שכתב ביזפורטל צורך סמים, הוא מגיש קבלה למערכת?
  • טייס 08/08/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
    טעינו טועה מותר לו הוא טייס
  • 4.
    Virgin Hyperloop will have much more customers (ל"ת)
    Michael 28/07/2021 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 02/07/2021 10:24
    הגב לתגובה זו
    וכמה לקוחות כבר יהיו מוכנים לשלם 75000 דולר לטיסה !!!
  • 2.
    דני 02/07/2021 08:31
    הגב לתגובה זו
    למה אין פרוט טכני איך זה עובד? כנראה הכתב בעצמו לא יודע
  • דוקטור שאשא היא המומחית מס' 1 בתחום. שאל אותה (ל"ת)
    שאשא תפרסם 29/07/2021 02:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלמוג 01/07/2021 21:28
    הגב לתגובה זו
    זה שם תואר ולא שם עצם.כך שזה יכול לתאר טכנולוגיה או אובף של טכנולוגיות אבל זו אינה טכנולוגיה כשלעצמה.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.