תשתיות
צילום: תמר מצפי

חבילת התשתיות בארה"ב קטנה מההבטחות - אלה החברות שירוויחו

החבילה בהיקף של 1.2 טריליון דולר ל-8 שנים, צפויה לייצר ביקושים לחומרי בנייה, לכלים כבדים - גם חברות תשתיות ייהנו
ארז ליבנה | (3)

ביום חמישי הרפובליקאים סערו לאחר שסברו כי הנשיא ג'ו ביידן יטיל וטו על השלב הראשון בתוכנית בהיקף של 1.2 טריליון דולר ל-8 שנים שעליה חתמו הצדדים. "מובן שחלק מהרפובליקאים היו נסערים, כי לא סברו ששתי התוכניות קשורות אחת לשנייה, אבל אם יצא רושם מוטעה שאני מתנגד לעסקה שעליה חתמתי, זו לא הייתה כוונתי", אמר ביידן, בהתייחסו לחלק השני של התוכנית שלה הוא קורא "התשתית האנושית" ואמורה להביא ביטוח בריאות מורחב ועוד תנאים סוציאליים.

 

בתוכנית הנוכחית שעליה הסכימו הצדדים, קרוב ל-580 מיליון מיליארד יוקצו לפיתוח תשתיות. מתוך העוגה, 300 מיליארד דולר יופנו לשיפוץ ובנייה של גשרים, דרכים ועוד מיזמי תחבורה גדולים. 266 מיליארד יוקצו לתשתיות מים, אינטרנט וחשמל.

 

מאז חשיפת התוכנית הראשונית באפריל, השוק בוול סטריט החל לתמחר את המשמעות שלה לשוק המניות. בחמישי, כשהצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמה, הדאו ג'ונס, המדד התעשייתי, עלה ב-1% ומדד ה-S&P תעשייה עלה ב-0.8%. העליות המשיכו גם בשישי.

 

מי החברות שירוויחו מתוכניות הענק לכלכלה האמריקאית?

כמובן שיש מניות שצפויות להרוויח מהתוכניות הגרנדיוזיות. ג'וש דואיץ, שמנהל את קרן אברדין סטנדרד גלובל (ASGI) אמר השבוע למשקיעים כי מסוף חודש שעבר הפורטפוליו שלו חוזק במניות שלהערכתו ירוויחו מהתוכנית החדשה.

 

בין המניות שהוסיף מאז סוף מאי ושלהערכתו יכולות להרוויח מהתוכנית הן אמריקן טאוור  AMERICAN TOWER CORP (AMT), אבל גם מניית פרוביאל  FERROVIAL SA ADR (FER.MC) הספרדית, שהיא אחת מחברות התשתיות הגדולות בעולם, שסוללת דרכים. מתחילת השנה המניות עלו ב-21.4% ו-15.3% בהתאמה.

 

במכתב למשקיעים שהוציאו בבנק ההשקעות סטייפל, סבורים בבנק שהתוכנית תיתן אפסייד משמעותי לחברות מיכון, חברות בנייה והשכרה. בין המניות שציינו שם הם של מרטין מרייטה  MARTIN MARIETTA MATERIAL (MLM) שעלתה מתחילת השנה בכמעט 58%. עוד מניות שלהערכתם ירוויחו מהתוכנית הן קונסטרקשן פרטנרס  CONSTRUCTION PARTNERS INC CL A (ROAD), שעלתה בלמעלה מ-12% מתחילת השנה, יונייטד רנטלז  UNITED RENTALS INC (URI) ווולקן מטריאלס  VULCAN MATERIALS CO (VMC), שמייצרת חומרי בניין.

 

אגב, בבבנק ההשקעות ג'פריז העלו את ההמלצה לגמרי MLM ו-VMC מהחזק לקנייה והעלו את מחירי היעד ל-424 דולר (17.2% אפסייד) ו-207 דולר (18% אפסייד) בהתאמה.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הייתי מהמר דווקא כל שיכון ובינוי (ל"ת)
    צבכר 28/06/2021 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מור תשתיות ובינוי בארה"ב 5131883. עובדים יפה. (ל"ת)
    שמעון 28/06/2021 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקצוען 27/06/2021 21:37
    הגב לתגובה זו
    תשתיות =סחורות= סקופ
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.