ווקמי
צילום: ווקמי
IPO

ווקמי: השווי בהנפקה יתחיל ב-2.5 מיליארד; העובדים ירוויחו 130מ' ד'

הסטארט אפ פרסם בתשקיף המעודכן שלו כי טווח המחירים יהיה בין 29-32 דולר למניה; הסכום המגויס יעלה מ-260 מ' ל-300 מ' אם החתמים יממשו את האופציה שקיבלו. ווקמי צמחה ב-34% להכנסות שנתיות חוזרות של 178 מ' ד' והפסידה 45 מ' ד'
איתי פת-יה |

הסטארט-אפ הישראלי ווקמי שפיתח תכנה להכוונת עובדים בשימוש בתכנות פנים ארגוניות מכוון בהנפקה הקרובה בנאסד"ק לשווי של כ-2.5-2.6 מיליארד דולר, כך לפי התשקיף המעודכן שפרסם. החברה תנפיק 9.25 מיליון מניות לפי שער של 29-32 דולר למניה, ובאמצעותן תגייס כ-260 מיליון דולר. לחתמים תנתן אופציה לרכוש כ-1.4 מיליון מניות נוספות כך שסך הגיוס עשוי להגיע ל-300 מיליון שקל.

פעמים רבות בימים האחרונים שלפני ההנפקה השווי אף עולה, ובמקרה של ווקמי ייתכן כי נראה אותו מגיע גם ל-3 מיליארד דולר ויותר. בסוף 2019, בסבב הגיוס האחרון שלה, השווי לפי הדיווחים עמד על כ-1.8 מיליארד דולר. את ההנפקה יובילו גולדמן זאקס, סיטיגרופ ומורגן סטנלי, בעוד ברקליס, וולס פארגו, BMO ועוד ישמשו כחתמים נוספים.

הפתרון של ווקמי מתממשק ומותאם לסביבת העבודה של לקוחותיה, בעיקר תאגידים ובהם איביי, פייפאל ועוד, ומפשט עבור עובדיהן את השימוש בתכנות השונות בהן הם עושים שימוש, בין היתר באמצעות מעין סייר וירטואלי וצא'ט רובוטי. בווקמי מגדירים זאת כמעין GPS שמוביל את המשתמשים ליעד, שהוא בעצם המשימה שהם נדרשים לבצע. השימוש בתכנה נמכר במודל של מנוי.

לחברה כאלפיים לקוחות וב-12 החודשים שנגמרו בסוף הרבעון הראשון של השנה, ההכנסות החוזרות השנתיות עמדו על 178 מיליון דולר, צמיחה של 34% על פני התקופה המקביל. ההפסד התפעולי צומצם מעט ל-43 מיליון דולר מ-49 מיליון דולר קודם לכן. ההפסד בתקופה הסתכם ב-45 מיליון דולר מול 50 מיליון דולר בזמנו.

ווקמי מציגה צמיחה עקבית בין רבעונים: בזה הראשון של 2020 הכניסה 29.6 מיליון דולר, ברבעון השני 32 מיליון דולר, בזה השלישי 33.6 מיליון דולר וברבעון האחרון של השנה 34.9 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2021 ההכנסות הסתכמו ב-38.5 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.