יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל: "פתיחת הכלכלה מחדש עלולה לגרום לאינפלציה להתגבר זמנית"
המסחר בוול סטריט נפתח בעליות שערים קלות, עבר לירידות, חזר לעליות בציפייה לנאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל בועידת וול סטריט ג'ורנל - ולאחר שפאואל לא הצליח להפיג את חששות המשקיעים - הבורסות החלו ליפול, בהובלת הנאסד"ק שיורד הערב בעד 3.3%, כאשר במקביל זינקו התשואות על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ב-10 נקודות האחוז והגיעו לרמה של 1.547%, לראשונה מאז פברואר בשנה שעברה - תחילת הנפילות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.
מוקדם יותר פורסם כי 745 אלף אמריקאים הגישו בקשה לדמי אבטלה, לעומת צפי של 750 אלף אך מעל 736 בשבוע הקודם. מספר המובטלים בארה"ב ירד ל-4.295 מיליון דורשי אבטלה, לעומת כ-4.42 מיליון בשבוע הקודם, ומעל צפי של 4.3 מיליון. מה שמעיד על המשך ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב.
מה אמר פאואל הערב שהלחיץ שוב את וול סטריט?
יו"ר הפד אמר כי הוא צופה לחצים אינפלציוניים בעתיד, אך גם הם לא יספיקו מבחינתו כדי לדרבן את הבנק המרכזי להעלות את הריבית. לדבריו: "אנו מצפים שככל שהכלכלה תיפתח מחדש ובתקווה שתתעשת, נראה את האינפלציה מתגברת באמצעות השפעות בסיסיות", אמר פאוול בועידה. "זה יכול ליצור לחץ כלפי מעלה על המחירים".
גורמים בפד מסרו ל-CNBC, כי הבנק המרכזי עדיין נמצא רחוק מכל פעולה וניסיון להשפיע התשואות ארוכות הטווח, למרות שיש כלכלנים ומשקיעים בוול סטריט שמצפים לכך. הבנק המרכזי האמריקאי קונה כיום כ-120 מיליארד דולר בחודש, בעיקר לטווח ארוך, ומוכר אגרות קצרות טווח.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פאואל חזר הערב על הצהרותיו בעבר כשאמר כי הוא אינו צופה שהעלייה באינפלציה תהיה ארוכת טווח אך הדגיש כי עליית התשואות "משכה את תשומת ליבו", כמו גם השיפור בתנאים המאקרו כלכליים וכי הוא עוקב אחר ההתפתחויות.
עוד הוסיף יו"ר הפד' כי ככל הנראה הכלכלה האמריקאית לא תגיע לתעסוקה מלאה בשנה הקרובה, וכי צפוי שייקח זמן עד שהכלכלה תתאושש מספיק. לדבריו, העלאת הריבית תחייב את המשק להגיע לתעסוקה מלאה אך ככל הנראה זה לא יקרה השנה "יש הרבה אדמה לכסות לפני שנגיע לזה" אמר והוסיף כי "גם אם הכלכלה תראה עליות חולפות באינפלציה - אני מצפה שנהיה סבלניים עם זה". מנגד הוא הדגיש כי הבנק המרכזי לא יאפשר לאינפלציה להגיע לרמה גבוהה, בגלל הסכנות שבכך.
לבסוף אמר כי במשברים כלכליים צריך לטפל מהר ולא לעצור באמצע העבודה, אבל סירב להגיד עד מתי ימשיך הפד' בהזרמת טריליוני הדולרים לשווקים, או מה יהיה היקף הרכישות שלו בהמשך.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בשנה שעברה הצהיר פאואל כי הפד' משנה את התייחסותו בנוגע לאינפלציה בארה"ב - כך שבמקום לשאוף ליעד אינפלציה של 2%, הבנק ישאף ל"אינפלציה סימטרית" אשר תנוע בממוצע סביב ה-2%. השוק אמנם אהב את הבשורה זו והגיב בעליות, כיוון שמשמעותה היא שהוא לא הולך להעלות את הריבית בקרוב (כי לאורך רוב העשור האחרון שיעור האינפלציה בפועל היה נמוך יותר), אך כעת נדמה שגם הנשק הזה בארסנל של הפד' מיצה את עצמו והשוק מחכה לבוננזה הבאה - ובינתיים מגלה סימני עצבנות ומגיב בתנודתיות חדה בשבועיים האחרונים.
לפי פאואל, התיאוריה העיקרית על הכלכלה המודרנית - מתה
כאן בביזפורטל דר' אביחי שניר ושלומי ממניה הסבירו כי ההחלטה של הנגיד האמריקאי לנטוש את יעד האינפלציה לטובת "אינפלציה ממוצעת", היא הודאה במשהו שהיה טאבו. כבר 12 שנים, מאז תחילת משבר הסאב-פריים, שכלכלנים מוניטריים מתווכחים על התפקיד של עקומת פיליפס בכלכלה המודרנית. ההודעה של פאואל אומרת שהבנק המרכזי האמריקאי מוכן לתת לכלכלנים להמשיך להתווכח כמה שהם רוצים. מבחינתו לפחות בינתיים, היא מתה.
עקומת פיליפס מתארת את הקשר ההפוך בין שיעור האבטלה במשק ובין האינפלציה. על פי התיאוריה, כשיש אבטלה גבוהה החברות במשק צריכות פחות 'להתאמץ' כדי למשוך עובדים ולכן לא צריכות להעלות את השכר יותר מדי, בעוד כאשר האבטלה נמוכה (כלומר, כולם עובדים) החברות צריכות לשלם יותר כדי לגייס עובדים טובים, השכר עולה ואיתו האינפלציה.
העובדה שבעיני נגיד הבנק האמריקאי עקומת פיליפס אינה רלוונטית חשובה, מכיוון שבמשך 60 שנים בערך, עקומת פיליפס היא הבסיס לכל מה שאנחנו יודעים על מדיניות מוניטרית. כל מודל שמנסה להסביר את התפקיד של בנקים מרכזיים, מתחיל מההנחה שקיים קשר הפוך בין אינפלציה לבין אבטלה. כשהאבטלה יורדת, האינפלציה עולה, ולהפך.
- 3.צביקה 05/03/2021 08:16הגב לתגובה זואם זה זמני בשביל מה לציין ולדבר עכשיו וכבר לגרום לנפילות, תחשוב פעמיים בעת הזו כשאתנ מוציא מילה מהפה, השווקים בשיא הלחץ וכל מילה שלא במקום גורמת להיסטריה
- 2.י 05/03/2021 00:14הגב לתגובה זומפולת בימים הקרובים או בחודשים הקרובים תפיל הרבה כרישים ותייצר תגובת שרשרת קשה .דבר שמאוד יעזור לטראמפ שטיפל יפה מאוד בתקופה קשה מאוד בוול סטריט. וכולנו יודעים שהוא זה שגרם לעליות פנומנליות . ולכן החגיגה חייבת להמשיך . כי אחרת טראמפ הנשיא הבא .
- שי 06/03/2021 01:22הגב לתגובה זולמה נדמה לי שמשקיעים בסגנון מהמרים אחראים ללייקים של נתגובה האווילית הזאת? העליות שאנחנו רואים לא יכולות להמשיך מעבר ל2022-2023 וכל המדדים כמעט 200% מהשווי שלהן, והכל בגלל ריבית 0 והרחבה כמותית אינסופית, זה הולך להיגמר.
- ככה זה באמריקה רק הכסף מדבר.הבורסה נופלת ביידן מתרסק. (ל"ת)... 06/03/2021 22:55
- נדב 05/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז טראמפ יהיה הנשיא הבא...סו וואט...בגלל זה המפולת לא תגיע?. כמה פאטטי
- זה מה שהחזיק את טראמפ 4שנים העליות החדות.אמיתי (ל"ת)י 05/03/2021 16:05
- 1.רק מזומן 04/03/2021 22:56הגב לתגובה זוהוא ימשיך להדפיס עד שהשוק יקיא.בהינתן בועה השוק יתרסק.
- ... 05/03/2021 15:12הגב לתגובה זואיזה תגובה עלובה חחח רואים שאתה לא מבין רק שמעת על מושג הדפסות ורוצה להגיב תמשיך לחלום על התאסקות כל מה שקורה עכשיו תיקון וזה ליגיטימי וזה בריא לשוק מה שהיה במרץ שנה שעברה לא יחזור כל עוד אין וירוס או מחלה אחרת שתתפרץ אז בעזרת השם הכל למעלה רק עליות בהמשך

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
