יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

• גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
• מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

השווקים בארה"ב מתפכחים מההנחה שהפד יחתוך ריבית שוב בדצמבר. אחרי תקופה ארוכה שבה החוזים תמחרו בודאות כמעט מוחלטת הורדת נוספת בדצמבר, ההסתברות שאחת כזו תקרה ירדה לפחות מ-50%, ולמעשה הפכה את הורדת הריבית מאירוע "בטוח" להטלת מטבע.

חוזי הריבית להחלטה בדצמבר, מקור: CME GROUP

אלא שהדרמה הפעם לא נובעת רק מנתון אינפלציה כזה או אחר, אלא ממצב ייחודי. הפד פועל כמעט בלי נתונים רשמיים. השבתת הממשל האמריקאי, שנמשכה יותר מארבעה שבועות, עצרה את עבודת הלשכות הסטטיסטיות והקפיאה את פרסום נתוני המאקרו, מדוחות התעסוקה והאינפלציה ועד נתוני המכירות הקמעונאיות. גם אחרי שהממשל נפתח מחדש, בבית הלבן מזהירים שחלק מהנתונים שיפורסמו עד ההחלטה בדצמבר יהיו חלקיים או לא מייצגים, וחלק בכלל לא יתפרסמו בזמן.

במילים אחרות, קובעי המדיניות של הבנק המרכזי החשוב בעולם נדרשים להכריע על צעד ריבית, כשהם עצמם מודים שהם "טסים בעיניים עצומות". זה מקשה על הפד לקבל החלטה אחראית, וגם פוגע בשקיפות מול המשקיעים, שמורגלים בעידן שבו כל צעד מגובה בנתונים ותחזיות. הרי פאוול חזר ואמר בכל החלטת ריבית, שהיא תעשה "על פי הנתונים שיתקבלו", וכשאין נתונים, אין אפשרות לקבל החלטה מושכלת.

• האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
• רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

את ההסתייגות הזו פאוול סימן כבר בהחלטת הריבית הקודמת, בסוף אוקטובר. אז אמנם הפד חתך את הריבית בפעם השנייה ברצף והוריד את טווח הריביצ לבין 3.75%-4%, אבל במסיבת העיתונאים יו"ר הפד הדגיש שהמשך הורדות בדצמבר "ממש לא מובן מאליו, רחוק מזה", והודה שבוועדה יש "דעות שונות מאוד לגבי הדרך קדימה", במיוחד על רקע הוואקום שיצרה השבתת הממשל. מאז הדברים האלה, כמה מחברי הפד רק הקשיחו את הטון.