פלוס500 בתוצאות שיא: ההכנסות הוכפלו לכ-900 מ' ד' ב-2020
חברת הפינטק הישראלית פלוס500 הנסחרת בלונדון (סימול: PLUS.L) מדווחת על תוצאותיה לרבעון 4 של שנת 2020 ולשנה כולה. ההכנסות בשנה הסתכמו ב-872 מיליון דולר, עלייה של 146% לעומת כ-350 מיליון דולר שהכניסה ב-2019. ברבעון ההכנסות עמדו על 91.9 מיליון דולר, ירידה של 4% בהשוואה לרבעון מקביל. ה-EBITDA בשנה הגיע לסכום של כ-516 מיליון דולר, עלייה של 168% מנתון של 192 מיליון דולר ב-2019. ברבעון מדובר על EBITDA של 19.9 מיליון דולר, נמוך ב-65% מאשר שנה קודם לכן.
פלוס500 פיתחה פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים CFDs על מניות, מטבעות וירטואליים, מדדים, סחורות, מט"ח, אופציות ותעודות סל. בסוף 2020 נרשמו 434 אלף משתמשים פעילים בזירת המסחר של החברה, גבוה ב-117% מאשר כ-200 אלף בסוף 2019. במהלך 2020 הצטרפו לפלטפורמה כ-300 אלף משתמשים חדשים, עלייה של כ-220% לעומת 90 אלף איש שנוספו ב-2019.
במהלך הרבעון הסוגר של 2020 נרשמה פעילות בקרב כ-215 אלף מהמשתמשים הרשומים, כפול מאשר ברבעון המקביל. ברבעון זה גם גויסו לפלטפורמה 50 אלף משתמשים חדשים, עלייה של כ-160% ביחס לתקופה המקבילה.
נכון לסוף 2020 יתרת המזומנים של החברה הסתכמה בכ-600 מיליון דולר, כפול מאשר בסוף 2019. עוד ב-2020, בפלוס 500 הורידו את העלות הממוצעת לרכישת לקוח ב-28% לסכום של 750 דולר. ההכנסה הממוצעת מכל לקוח עלתה בשיעור של 13% לסכום של כ-2,000 דולר. ברבעון הרביעי העלות הממוצעת של רכישת לקוח הייתה נמוכה ב-19% מזו שברבעון המקביל, זאת בעוד ההכנסה הממוצעת מכל לקוח הייתה נמוכה ב-56% מזו של התקופה המקבילה, והסתכמה בכ-427 דולר, זאת לעומת כאלף דולר בממוצע לכל משתמש.
- ההכנסות של פלוס500 עלו ב-5%, ההפקדה הממוצעת ללקוח גדלה ב-18%
- פלוס500: ההכנסות במחצית ירדו ב-28%, בייבאק של 60 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן החברה נמסר כי בנוסף להשקעתה השוטפת במחקר ופיתוח, יושקעו כ-50 מיליון דולר נוספים בשלוש השנים הבאות במחקר ופיתוח, בין היתר לטובת הקמת מרכז מו"פ חדש בבתל אביב. בשנת 2020, סך ההחזר לבעלי המניות הסתכם ב-278.3 מליון דולר, אשר בוצע בדרך של חלוקת דיבידנד ובדרך של רכישה עצמית של מניות החברה. דירקטוריון החברה הצהיר על כוונתו להוציא לפועל תכנית רכישה עצמית נוספת של מניות החברה במהלך שנת 2021 בהיקף של עד 25 מיליון דולר.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)