טכנולוגיה
צילום: בלומברג

הגיע הזמן לשינוי בסקטור הפיננסי

שיפור טכנולוגי ביכולות האופטימזציה, תמחור ועוד צפויים להכניס המון כסף לסקטור הותיק: חברות הפיננסים צפויות להיות הראשונות שיאמצו טכנולוגיות חדשות: BCG ״מספר גודל והולך של מוסדות פיננסים מתחילים למצב את עצמם אל עבר העתיד הקוונטי״ 
אור צרפתי |

כל שהמחשבים הקוונטים ימשיכו להשתפר, הם מבטיחים לשבש את רוב, אם לא את כל הענפים שאנחנו מכירים. מבין המגזרים העסקיים, ככל הנראה מגזר השירותים הפיננסים הוא זה שיהיה הראשון לנצל את הפוטנציאל הגלום במחשוב קוונטי. לעולם הפיננסים יש כמה תמריצים, שהראשון מבניהם כמו כמובן פוטנציאל הרווח, על פי הערכות של BCG, הענף צפוי להגדיל את המרווח התפעולי ב-70 מיליארד דולר, אלו ילכו אל הבנקים וחברות השירותים הפיננסים ככל שהטכנולוגיה תבשיל. 

 

חברת הייעוץ האסטרטגי BCG סימנה את ענף הפיננסים כענף המוביל באימוץ טכנולוגיות חדשות. ״מוסדות פיננסים ממשיכים להיות בין החברות אגרסיביות ביותר כאשר מדובר באימוץ טכנולוגיות מתקדמות, ופיתוח של יישומים מעשיים״ ציינו האנליסטים של BCG. ״כתעשייה, אנו מדרגים את ענף השירותים בפיננסים בראש מדד האצה הדיגיטלית, מספר גודל והולך של מוסדות פיננסים מתחילים למצב את עצמם אל עבר העתיד הקוונטי, באמצעות גיוס, השקעות ושותפויות עם חברות טכנולוגיות״. הוסיפו. 

 

המחשוב הקוונטי נמצא עדיין בחיתוליו ומרבית הפיתוח שמור עדיין לאוניברסיטאות ולא לחברות, אך ככל שהענף מגיע לגיל בגרות, כך גובר הסיכוי שהניצנים הראשונים של טכנולוגיה מעשית יוכוונו אל ענף הפיננסים. המחשוב הקוונטי יכול לפתור למגזר שלושה סוגים של בעיות. 

 

אופטימיזציה

מוסדות פיננסים עושים שימושים מרובים בחישוב אופטימיזציה, הכוללת הקצאות הון, ניהול רשת הכספומטים, ארביטראז׳ פיננסי והתאמת עקומות התשואה. כיום, סוג מסוים של בעיות אופטימיזציה קשות לפתירה, עם כי לא בלתי אפשריות, ע״י המחשבים המסורתיים. כתוצאה מכך, ניהול אופטימיזציה קלסי לא ישימה בעידן של ימינו, החישוב לוקח זמן רב, וגרוע מכך, פוטנציאל הטעות הוא גבוה. 

 

למידת מכונה (ML)

המוסדות הפיננסים אימצו באופן רחב את ה-ML לשיפור תהליכים עסקיים, ולהגדלת מרווחי הרווח. הזמן הדרוש ליצירת אלגוריתםML במחשבים קלסיים גדל בקצב אקספוננציאלי ככל שהבעיה מורכבת יותר. המחשוב הקוונטי יכול לאפשר לתעשייה להתמודד עם ניתוחים מורכבים בצורה יעילה הרבה יותר, ולהאיץ את טכנולוגיות ה-ML הקיימות. 

סימולציות ותמחור 

הדילמה בין דיוק לבין יעילות בתחום זה היא בלתי נמנעת, היא מובילה ללקיחת סיכונים מיותרים, לרוב בלי שמנהלים יודעים על כך. היכולת לבצע תמחור מעמיק, וחישובי ניהול סיכונים בזמן כמעט ואמת, ללא צורך במודלים מורכבים, יהיה מה שישנה את הענף. ״איתור סיכון בזמן אמת, מאפשר לבנק שלך להקצות טוב יותר את ההון שלך. זה שווה מיליארדים״ אמר פרופסור למתמטיקה פיננסית. ב- JPMorgan (סימול:JPM) לקחו זאת צעד קדימה, והחלו לחקור את השימוש הפוטנציאלי במחשוב קוונטי בשביל לתמחר אופציות. התוצאה הייתה, דיוק בריבוע יותר גבוה מהשיטה הקלאסית ״מונטה קלרו״. 

 

התוצאה לחברות הפינטק והפיננסים יכולה להיות אסטרונומית, גם אם הטכנולוגיה עדיין לא קיימת בשיא עוצמתה, השימוש במודלים מבוססים קוונטים יכולים לעשות את כל ההבדל. חברות הפיננסים יוכלו להגיב טוב יותר לאירועים קיצוניים, למצות את משאבי ההון, להתאים אישית את מוצריהם ללקוחות ולאפשר תחזית ניבוי טובה יותר. ב-BCG העריכו כי הפוטנציאל הכספי נאמד בכ-42 ועד 67 מיליארד דולר עבור המוסדות הפיננסים. 

הם צופים כי במהלך העשור הקרוב, המחשוב הקוונטי יגדיל את הרווח התפעולי המצרפי בכ-2 ועד 5 מיליארד דולר עבור החברות. המשמעות היא שבנק או קרן השקעות יכולים להגדיל את שוויהם בכמיליארד דולר במהלך ה-15 שנים, רק על שיפור הטכנולוגיה. עם זאת, בגופי המחקר מציינים כי הם מספקים תחזית שמרנית למדי, בהתחשב בנוף הקוונטי שמתפתח במהירות. 

  

כמה מגמות צפויות להניע את המחשב הקוונטי בטווח הקרוב. 

אלגוריתמים בהשראת הקוונטים הפועלים על מחשב קלאסי כפי שעושה מייקרוסופט (סימול:MSFT) כיום, או טכנולוגיה היברידית המשלבת בין הישן לחדש, יכולים לעזור לעסקים לייצר ערך משמעותי ולהתכונן לקפיצה מדרגה הבאה כבר בטווח הקצר. מגמה נוספת היא הופעתה של אקו-סיסטם תוסס סביב הטכנולוגיה החדשה כולל את שחקני הטכנולוגיה הגדולים כמו למשל עליבאבא. (סימול:BABA), אמזון (סימול:AMZN), גוגל (סימול:GOOG) ו-IBM שהכריזה על עליונות קוונטית. לצדם נמצאים סטארט- אפים כללים (כגון מערכות D-Wave, QC Ware, Rigetti Computing, Xanadu ו- Zapata Computing) או סטארט- אפים מוכווני פינטק (Computing, המספק תוכנה יעילה לחברות מהתעשייה הפיננסית המעוניינות להשיג יתרון במחשוב קוונטי ובינה מלאכותית). 

 

בימים אלו מפתחים בתחום הקוונטים מוציאים משאבים הזמינים מסחרית בכדי לעזור לעוסקים בתחום לבדוק, ללמוד ולשתף כיצד למנף מחשוב קוונטי ליישומים בעולם האמיתי. בהם כוח מחשוב קוונטי מבוסס ענן קוונטי קל לגישה (Easy-to-access quantum cloud-based quantum computing power) שמגיע מחברות כמו אמזון, יבמ ומיקרוסופט. ב -18 החודשים האחרונים, כמה חברות פיננסיות - בהן BBVA, CaixaBank ו- JPMorgan Chase - הכריזו או דנו בפומבי בניסויים הקשורים למחשוב קוונטי שהופעלו במקרי בוחן בשלושת התחומים לעיל. 

כאשר מדברים על פינטק וקוונטים, קשה שלא להזכיר את הביטקוין. רבים טועים מה יעלה בגורלו של המטבע הדיגטלי שענף הקוונטים יפרוץ אל חיינו. מצד אחד קיים החשש שהטכנולוגיה עלולה לפגוע באמינות הבלוקצ׳ין, אך מנגד רבים מעריכים שזה מה שיכול לשנות את המשחק עבור הביטקוין. שימוש ביכולות קוונטי חישוביות יכולות להפוך את טכנולוגיית הבלוקצ׳ין לשמישה, זמינה ומוגנת הרבה יותר, עם זאת הדבר עדיין נמצא בחיתוליו. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.