"הראלי יותר פסיכולוגי ממציאותי – הבנקים המרכזיים פועלים נכון"
בתקופה שאנחנו חיים בה, רבים מדי קופצים כדי לתת הערכות ותחזיות, כאלה שבימים כתיקונם לא בהכרח מחזיקות מים. זה משהו אינהרנטי בצורת המחשבה שלנו כבני אדם. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יהיה, בהתבסס על המידע הקיים. זה לא תמיד נכון.
אז תתארו איזה מרענן זה לשמוע בנקאי שמודה שאינו יודע. הוא מסרב לתת הערכות קונקרטיות. הוא מסביר, הוא מעריך והוא נותן תחזית, אך מציג את מכלול האפשרויות. הוא תופס תפקיד בכיר בבנק שמנהל למעלה מחצי טריליון דולר - פרדריק דוקרוזה, אזרח שוויצרי שעל פיו מחקריו ועצותיו, לקוחות פרטיים ענקיים לוקחים החלטות לגבי תיק ההשקעות שלהם.
"כבר 15 שנה שאני נותן תחזיות. לפעמים אני צודק, לפעמים אני טועה. אין לי בעיה עם זה. אבל היום, בכנות, אנחנו פשוט לא יודעים מה יהיה", אומר דוקרוזה בראיון בלעדי לביזפורטל.
"אנחנו מנטרים את כל הדאטה היומי שמראים את ההשפעה המתמשכת על הכלכלה. אני כלכלן, לא אפידמיולוג, אז המצב קורא לענווה וככלכלן ואסטרטג מה צריך לעשות עכשיו ובעתיד, בהתבסס על העובדות ומה שאני יודע בוודאות".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אנחנו כן יודעים בוודאות?
"הפעם, בניגוד למשברים אחרים, בלתי אפשרי לדעת ובלתי אפשרי לתת תחזית אמיתית. יכול להיות שהשווקים ירדו ב-5%, 10% או 12%, אי אפשר לדעת בוודאות. זה גם לא יהיה רציני לנסות. למשל, קרן המטבע הבינלאומית בדיוק פרסמה תחזית מעודכנת שכזו, שבו היא חתכה את תחזית הצמיחה העולמית - האמת זה מגוחך".
איך אתה מסביר את העליות בשווקים?
"הראלי שנמשך מאז מארס נובע מהרצון פשוט לשכוח את 2020 ולהסתכל קדימה, זה יותר פסיכולוגי מאשר מבוסס מציאות. הפעילות של הבנקים המרכזיים עוזרים לאפקט הפסיכולוגי הזה.
"אנחנו רואים דברים שלא ראינו אף פעם. לפני חצי שנה מי חשב שהממשל בארה"ב יעניק 2,000 דולר בחודש למשפחה? או שבאירופה מדברים על קרן של טריליון אירו להתאוששות? אז הכול השתנה בגלל המגפה. אני מהאופטימיים, אני חושב שהריבאונד היה תוצאה של כתוצאה מהמדיניות הזו".
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מה אתה חושב על המדיניות האקטיביסטית של הבנקים המרכזיים?
"אפשר לנהל שעות דיון על האם היה נכון להתערבות כזו מצד הבנקים המרכזיים ושהם מנהלים את השווקים. לדעתי זו הצלחה עצומה. לדעתי הם, כולם, עשו את הדבר הנכון. עוד לא מצאתי טיעון משכנע שאומר שהם לא היו צריכים להתערב. כשאני שואל את המתנגדים מה היה קורה אם לא הייתה התערבות, האם היו מוכנים לקבל לארוך זמן 30% אבטלה או 40%? מה עם גל פשיטות רגל חסר תקדים?
"מ-2009 אנחנו יודעים שאם נותנים לשווקים לקרוס, זה משפיע באופן רוחבי ומוביל למיתון, אז נכון יש הרבה סיכונים ואפקטים, אבל בזכות ההתערבות נמנענו מהתרחיש החמור יותר. אי אפשר לדעת מה היה אילו – אלא מה העובדות מראות לנו. יש אנשים מהאסקולה האוסטרית שטוענים שכולם צריכים לפשוט רגל במיתון ואסור להתערב בכלל בשווקים – אני לא קונה את זה".
מה ישפיע על התאוששות הכלכלה הגלובלית?
"כיום, יש 2 דינמיקות שמשחקות תפקיד מרכזי. הדה-גלובליזציה ומלחמת הסחר מוביל לירידה בכמות הסחר הגלובלי ולהאטה בצמיחה, כשהגלובליזציה הורידה את המחירים של מוצרים והם יכולים לעלות עכשיו. זה גם יכול להוביל לאינפלציה.
"בנוסף לזה, יש שינויים מחזוריים שנובעים מהמגפה. לא תהיה לנו התאוששות בצורת V, לא נחזור לפעילות שלפני המגפה לפחות בשנה שנתיים הקרובות. כשמסתכלים על רמות הפעילות הכלכלית אנחנו צופים התאוששות בצורת U.
"המצב משאיר צלקות ארוכות טווח על הכלכלה, כמו אחוזי אבטלה גבוהים מאוד. אנחנו לא מאמינים באינפלציה אבל יש כוחות ניגודיים שפועלים על השוק. אנחנו עדיין זהירים מאוד עם מה שקורה בשווקים".
יש אסכולה שאומרת שהכול תלוי בפד', יש כאלה שטוענים שהפד' לא יצליח מול הקורונה. מה אתה חושב?
"לטעמי שתי הגישות צודקות. בינתיים הזרקות הכספים לשווקים עובדות ואנחנו משוכנעים שהבנקים המרכזיים ימשיכו לתמוך בשווקים. אי אפשר להתווכח עם זה. אבל אני מאמין שהרבה חברות יפשטו רגל או שיהיו במצב כלכלי לא טוב, כמעט בכל הסקטורים. אבל זה יותר ברמת המיקרו ולא המאקרו. צריך לבחון כל סקטור וכל חברה בנפרד".
אילו סקטורים יכולים לסייע לכלכלה להתמודד?
"אנחנו מאוד זהירים ובררניים. לפעמים גם צריך לשלם יותר על מניות טובות. אבל זה עדיף על לקחת סיכון עם חברות זומבי. השקעות ירוקות, השקעות טכנולוגיות, ערים חכמות, כל אלה מניות צמיחה חדשות שנראות כמו אפשרויות טובות לצמיחה.
ממה הלקוחות שלך הכי מפחדים?
"בחצי שנה האחרונה מרבית הלקוחות מודאגים. היו לנו הרבה יותר פניות מלקוחות. כל המשקיעים היו מודאגים מהראלי בשווקים שאיש לא האמין בו. אף אחד לא מאמין שהכלכלה צומחת. אבל השוק עולה".
"השאלה השנייה היא שהכול נראה יקר מדי שוב, אז האם המצב ישתפר והשווקים ימשיכו לעלות, האם תהיה רוטציה בין מניות הצמיחה לערך. או מדפנסיבי למחזורי. יש הרבה סקטורים והרבה שווקים. אבל יש את מניות הצמיחה, כמו מניות האינטרנט הגדולות, כאלה שבשלב מסוים היו 20% ממדד ה-S&P, אז השאלה היא האם יש תחלופה בין המניות החזקות למניות שמפגרות אחריהן – זו הרוטציה מהצמיחה לערך. היה גל כזה שהחל לפני שלושה שבועות והמלצנו ללקוחות שלנו לשנות עמדות, אבל שינינו את ההמלצה בגלל שהשווקים עלו מהר מדי".
מי יכול להרוויח מהמצב?
"אם המצב בעולם ישתפר, אירופה בטווח הזמן הקרוב יכולה בהחלט לצאת כמנצחת הגדולה של המצב. בהשוואה בין אירופה לארה"ב, או אירופה ביחס לבריטניה, לראשונה מזה 20 שנה, לאירופה יש אפסייד יותר מהשווקים האחרים. אנחנו הרבה יותר חיוביים כלפי השוק האירופי, בגלל המהלכים של הממשלות בצרפת וגרמניה.
"לאירופה תמיד היה איזה תירוץ לפגר אחרי השווקים, אבל הקורונה בהחלט יכולה להוות תמריץ טוב ולגרום לה לתפקד טוב יותר מיתר העולם. יש הרבה מערכות בחירות בהרבה מדינות באירופה בזמן הקרוב. צריך להבין שהמצב מורכב ועדיין יש כברת דרך. אבל האינדיקטורים כמו ה-PMI והנתונים הכלכליים הם טובים - כך שאנחנו התחלנו להיחשף יותר לשווקים באירופה".
לאילו אינדיקטורים צריך לשים לב בזמן הקרוב?
- 5.ג'ק 30/06/2020 09:09הגב לתגובה זוהציפיות והחלומות חזקות ומכתיבות .
- 4.מה 29/06/2020 18:56הגב לתגובה זובדקו את התשואות הריאליות לפידיון ותחזרו אלי.
- 3.כתבה מעניינת אבל מנקודת מבט של בנקאי (ל"ת)א 29/06/2020 15:12הגב לתגובה זו
- 2.שיקשיבו לעמית (ל"ת)קיצר 29/06/2020 14:13הגב לתגובה זו
- 1.חלק ניכר מחברות תא35 על סף חדלות פירעון (הערת עסק חי) (ל"ת)סטנלי פישר 29/06/2020 13:35הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותלהיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים
"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?
נטפליקס Netflix, Inc 0.61% רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית
עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.
על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.
איפה המרצ'נדייז?
אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות
האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.
הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט
בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים.
רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.
- אמזון קופצת ב-13%, מה קורה בנטפליקס, אפל ועל המניות הבולטות בוול סטריט
- נטפליקס בספליט של 1:10 - מה זה אומר ולמה המניה מזנקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32% (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro
Inc. (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר
סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.
