דניאל שרייבר שי ווינינגר
צילום: פייסבוק, ניתן לפנות למערכת לקרדיט מלא
הנפקת השנה

כל מה שצריך לדעת על למונייד הישראלית שרוצה לשנות את עולם הביטוח; נערכת לגיוס בוול סטריט לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר

למונייד מפסידה כמעט דולר על כל דולר שהיא מוכרת; ועדיין - למונייד היא אחת מחברות האינטרנט המבטיחות שיש בעולם הדיגיטל - האם היא בדרך להיות אחת מהנפקות השנה בוול סטריט?

חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד, הגישה תשקיף (S1) לקראת הנפקה בבורסה בניו יורק. ההנפקה, צפויה להתבצע לפי שווי של מעל 2 מיליארד דולר, בהובלת הבנקים Barclays, גולדמן סאקס ומורגן סטנלי. מניית החברה צפויה להיסחר תחת הסימול "LMND". מדובר באחת החברות המעניינות בתחום הדיגיטל, ומכאן גם נגזר שוויה, זאת למרות שהחברה מפסידה מיליוני דולרים רבים. למעשה, על כל דולר של מכירה יש לה קרוב לדולר של הפסד. אבל, בחברות צמיחה התמחור לא ממש מתייחס לשורה התחתונה. בחברות צמיחה כמו למונייד, בוחנים את פוטנציאל השוק ואת קצב הצמיחה, ובהתאם גוזרים את השווי, בהינתן תוחלת מסוימת שהמודל יצליח. ככה זה צריך להיות, אך השאלה הגדולה היא מה הסיכוי שהחברה תצליח לתרגם את המודל שלה להצלחה גדולה. חברות הביטוח הגדולות הופכות להיות דיגיטליות, שוק הביטוח צפוף והחברה שאמנם רוכבת על "מהפכה בתחום הביטוח" היא לא ממש חברת טכנולוגיה פר אקסלנס ורואים את זה בהוצאות המו"פ הלא מרשימות - קצב של 40 מיליון דולר בשנה. בהוצאות כאלו בשנה מה הם חסמי הכניסה לשוק או שמא כל אחד יכול להיות למונייד?

להבדיל מחברות אינטרנט אחרות, למונייד אינה מתווכת בין צרכנים לעסקים או בין עסקים לעסקים או אנשים לאנשים. היא חברת טכנולוגיה לצד היותה חברת ביטוח. הרעיון המרכזי במודל העסקי שלה, הוא להתאים את הביטוח הנכון והזול ללקוחות שלה על סמך "למידת מכונה". בדרך הזו הביטוח זול מאשר במקומות אחרים, הוא כמובן גם פשוט מבחינת הלקוח - תהליך דיגיטלי מהיר, חוץ מזה למונייד מוכרת סיפור - אתם קונים ביטוח ועל הדרך גם תורמים לארגונים מסוימים (כל לקוח והגוף שהוא רוצה לתרום אליו). זאת לא ממש חברה "רגילה" יש כאן אלמנט של תרומה. אפשר להעריך שזה גימיק, אבל אי אפשר שלא להוריד את הכובע - תרגיל או לא, החברה גייסה מקרנות הון סיכון ומשקיעים עד היום 480 מיליון דולר.   

 

נתחיל במספרים היבשים - התשקיף שפורסם שופך אור על מצבה הפיננסי של החברה. כך בשנת 2019 הכנסות החברה זינקו לכ-67.3 מיליון דולר, כ-200%, לעומת כ-22.5 מיליון דולר ב-2018. ההכנסות ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-25.3 מיליון דולר לעומת 10.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, ההפסד של החברה גדל לכ-108.5 מיליון דולר בשנת 2019 לעומת הפסד נקי של 52.9 מיליון דולר ב-2018. ברבעון הראשון של 2020, הההפסד עמד על כ-36.5 מיליון דולר, ביחס לכ-21.6 מיליון דולר.

בסיכום שנת 2019, ה-EBITDA (רווח לפני הוצאות ריבית, מסים, פחת והפחתות) המתואם היה שלילי והסתכם ב-106.4 מיליון דולר בהשוואה להפסד של 51.7 מיליון דולר בשנת 2018. לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת שלילי של 78.1 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים שלילי של 40.8 מיליון דולר בשנת 2018. 

אם חברת נדל"ן או קמעונאית היו מדווחים על תוצאות כאלו, סביר שהיא היתה שווה אפס. אלא שבלמונייד יש פוטנציאל ווול סטריט אוהבת אפילו מאוהבת בחברות עם פוטנציאל. תראו לדוגמה מה קרה בויקס ובפייבר הישראליות  שנסחרות ב-12 מיליארד וב-2 מיליארד דולר בהתאמה - זינוק בשווי של פי 3 בחודשיים וחצי. על הגל הזה, למונייד מבקשת לרכוב.    

המטרה: מהפכה בעולם הביטוח

למונייד המעסיקה 329 עובדים, הוקמה על ידי דניאל שרייבר ושי וינינגר המשמש כיו"ר, הישראלים במטרה לשנות את עולם הביטוח באמצעות שימוש בכלים טכנולוגים. מאז הקמתה גייסה החברה 480 מיליון דולר, בארבע סבבי גיוס שונים, כשבאפריל 2019 גייסה 300 מיליון דולר בהובלת סופטבנק היפנית לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר. מלבד סופטבנק, השקיעו בחברה הקרנות סקויה, אלף של מייקל אייזנברג, XL Innovate וג'נרל קטליסט.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיום, מוכרת החברה ביטוחי רכוש ותכולה בלבד, כשבעתיד בכוונתה להציע מוצרי ביטוח נוספים. הפניות לחברה נעשות באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, כשלדבריהם, שיחה של שתי דקות עם בוט בשם Maya, היא כל מה שנדרש בכדי לרכוש ביטוח רכוש או תכולה. התביעות לחברה נעשות באמצעות על ידי צ'ט עם בוט אחר, Jim שמשלם תביעות תוך שלוש שניות.

לחברה רישיון למכירת ביטוחים בארבעים מדינות בארה"ב, וכיום הם פועלים ב-28 מתוכן. בנוסף, הם מחזיקים ברישיון פאן-אירופי, המאפשר להם למכור ב-31 מדינות ברחבי אירופה. בשלב זה, החברה מתמקדת רק בהולנד וגרמניה.

למייסדי החברה רקורד עשיר, שרייבר המשמש כמנכ"ל החברה שימש בעברו כנשיא חברת פתרונות הטעינה האלחוטית Powermat Technologies, וכסגן נשיא בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בחברת SanDisk. וינינגר המשמש כיו"ר החברה נמנה עם מייסדי חברת הטכנולוגיה פייבר הנסחרת גם היא בוול סטריט. 

פנייה לדור הצעיר

אסטרטגיית החברה, מתבססת על התמקדות בפנייה בעיקר לדור הצעיר, בכך מקווים בחברה ליהנות בהמשך מהגידול הטבעי בצרכי הביטוח שלהם. כל זאת, תוך שהם פועלים לקידום ומינוף המערכת שלהם, והופכים אותה למהירה, זולה ומדויקת יותר. זה גם נכון יותר ברמה האסטרטגית - מצעירים החברה תהנה במשך עשרות שנים ובמקביל תציע להם חוץ מביטוח דירה גם ביטוחים נוספים בהמשך. ממבוגרים היא תהנה לתקופה מוגבלת יותר והם גם די "מלאים" בתחום הביטוח, כך שזה לא ביטוח חדש לנכס חדש, לרכב  כפי שעושים צעירים אלא זה החלפה של ביטוח - זה כבר קשה יותר.   

החברה מציעה מודל שונה מחברות הביטוח הוותיקות, לפיו 25% מכל פרמיה מגיע לחברה, כשיתר הסכום מוקצה ברובו לתשלום למבטחי המשנה, ואילו מקצתו נתרם לעמותה לפי בחירתו של הלקוח. בכך, סבורים בחברה כי יצליחו למזער את התנודתיות האופיינית לענף מחד, ויביאו לתרומה חברתית מאידך. בנוסף, הם מאמנים שהדבר יביא לפחות תביעות שמקורם ברמאות.

שוק של 5 טריליון דולר

שוק הביטוח אליו שואפת החברה להיכנס הוא אחד הענפים הכלכלים הגדולים בעולם. פרמיות רכוש, נפגעים וביטוח חיים ברחבי העולם מוערכות בכ-5 טריליון דולר, המהוות 11% מהתמ"ג בארצות הברית. לדברי החברה, היקף הענף מהווה אינדיקטור לתפקיד החיוני של התחום בכלכלה ובחברה. כך, לרוב הבתים, המכוניות והעסקים בארצות הברית יש כיסוי ביטוחי כלשהו.

בארצות הברית 12 מתוך 100 החברות בדירוג החברות של כתב העת פורצ'ן (Fortune 100) הן חברות ביטוח, כשהגיל הממוצע שלהן עומד על 125 שנה. חברות הביטוח המובילות בעולם מניבות הכנסות של יותר מ-100 מיליארד דולר, זאת בזמן שאף חברה לא מחזיקה בנתח שוק גדול מ-4%.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שוואנצי 10/06/2020 18:16
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו לצרף קופסת סרדינים עם הכיתוב : אוויר חם מארץ הקודש-לא לפתוח"
  • אין לך מושג. תמשיך להגיב על כתבות ותן לאחרים להתעשר (ל"ת)
    דורון 11/06/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עוד שני פלוציםפ שרוצים למכור לופטגשעפט (ל"ת)
    תומר 10/06/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
  • ואתה ממש הצלחת בחיים בתור טרול (ל"ת)
    דורון 11/06/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מצחיק 10/06/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    אני מבקש לדעת רק עוד דבר אחד... ה יהיה מחיר המניה ב 23.7.2021 ומה יהיה מחירה ב 19.9.2025 מאחר ועל כל שאר הדברים כתבת "כל מה שצריך לדעת" אשמח לתשובות
  • 7.
    הסיקור הכי טוב על למונייד מכל האתרים האחרים (ל"ת)
    זיו 10/06/2020 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כתבה איכותית מאוד (ל"ת)
    דוד 10/06/2020 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    No moat (ל"ת)
    Warren 10/06/2020 06:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונן 09/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד נראה כמו הרצה של מניה. להשוות את זה לחברת ביטוח זה מגוחך. חברת ביטוח זה עסק אמיתי מבוסס ריסק, פה יש, אם בכלל, איזשהו אלגורתים דפוק, כי החברה רק מפסידה כסף. בדיחה.
  • 3.
    ג'ק 09/06/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
    גם במשבר האינטרנט וגם בסאב פריים חברות מכרו ספורים ואגדות והשווקים קרסו בסוף.
  • 2.
    גם חברות הביטוח הרגילות הן דיגיטליות אז מה חדש בזה (ל"ת)
    מאיר 09/06/2020 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    fisherking 09/06/2020 18:02
    הגב לתגובה זו
    wework, וגם החיוך ימחק
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).