בד בת אנד ביונד
צילום: gettyimages

לאחר זינוק של 144%, בד בת' אנד ביונד צונחת ב-17%

מניית רשת הקמעונאיות ביצעה תיקון חד ברבעון האחרון, אך התוצאות בפועל ממשיכות להידרדר. החברה מציגה ירידה שנתית של 9% בהכנסות ומאכזבת גם בשורת הכנסות וגם בשורת הרווח
עמית נעם טל |

לאחר שהשלימה עלייה של יותר מ-144% במהלך החודשים האחרונים של 2019, מניית בד בת' אנד ביונד  (סימול:BBBY) נופלת ב-17% לשווי שוק של 1.7 מיליארד דולר. ברקע לירידות, החברה מפרסמת דו"חות חלשים לרבעון האחרון.

הכנסות החברה ברבעון האחרון הסתכמו ב-2.75 מיליארד דולר, ירידה של 9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ונמוך מהתחזיות בשווקים לנתון של 2.85 מיליארד דולר. ההכנסות מהחברות הזהות (שהיו קיימות גם בשנה שעברה) רשמו ירידה של 8.3%.  החברה רושמת ירידה במכירות גם בתחום הדיגיטל (שממשיך להציג צמיחה עקבית).  

החברה רושמת הפסד תפעולי של 29.7 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 49.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במהלך 9 החודשים האחרונים רושמת החברה הפסד תפעולי של 618 מיליון דולר, לעומת רווח של 209 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. 

בשורה התחתונה, החברה רושמת הפסד נקי של 38.5 מיליון דולר או 0.31 דולר למניה, לעומת רווח של 24.3 מיליון דולר או 0.18 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם עמד על 0.38 דולר למניה, כאשר בשווקים  ציפו לרווח צנוע של 0.03 דולר למניה. 

החברה דיווחה כי ביצעה רכישות חוזרות של 1.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון האחרון. במקביל. החברה דיווחה על דיבידנד של 0.17 דולר למניה שישולם במאי 2020. במקביל

מניית החברה סובלת בשנים האחרונות מלחץ מכירות כבד. עוד לפני התיקון ברבעון האחרון של 2019, מניית החברה השלימה צניחה של יותר מ-90% מהשיא שקבעה ב-2013.פרט בולט במיוחד בנוגע להתנהלות החברה בשנים האחרונות היה הכישלון שלה סביב ביצוע הרכישות החוזרות (BUYBACK). במהלך 2013-2016 קנתה החברה את מניותיה בסכום עצום של כ-5 מיליארד דולר, הרבה יותר מהרווחים של החברה באותן שנים. אם זה לא מספיק, החברה לקחה על עצמה חוב של 1.5 מיליארד דולר כדי לממן את הרכישות. רוב הרכישות בוצעו בשערים של 70-50 דולרים למניה, רחוק מאוד ממחירי המניה היום. 

גרף חודשי של מניית החברה בעשורים האחרונים

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.