השקעות משקיעים
צילום: rawpixel.com

מהו שוק ה-CLO, ומדוע הוא כל כך קריטי לשווקים?

הסעיף שמופיע בכל הדו"חות האחרונים של הבנקים המרכזיים כגורם סיכון הוא הגידול העצום בחוב של התאגידים, כאשר לשוק ה-CLO יש תפקיד מרכזי בתהליך זה. ב-2018 שוק זה החל להיות בבעיה, אך הבנקים המרכזיים גרמו לשינוי כיוון חד ב-2019
עמית נעם טל | (3)

שנת 2019 הסתיימה בצורה מרשימה במיוחד, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות של עד 34%. לקראת שנת 2020, נשאלת השאלה מהו הסיכון הגדול ביותר עבור השווקים. האם זו "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין? האם אלו הבחירות בארה"ב? האם זו ההאטה הכלכלית בעולם? 

התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה השוק האג"ח הקונצרני וההלוואות בשוק ה-collateralized loan obligation) CLO), שוק שכמעט ואיננו מוכר לרוב המשקיעים, אך הוא ככל הנראה המשפיע ביותר על ההתנהלות השווקים הפייננסים.

חשוב לציין כי הסיכון בשוק זה לא נעלם מעיניי הרגולטורים: 2 נגידי הפד' האחרונים הזהירו מפני הגידול החד בסכומי ההלוואות שניתנו לחברות הממונפות. הסעיף מופיע בכל הדו"חות האחרונים שפרסם הבנק בנוגע ליציבות המערכת הפיננסית בארה"ב.  עם זאת, הפד' עשה מעט מאוד בשנים האחרונות למגר את התופעה ולמעשה גם להתגברותה בשנת 2019. 

אז מה זה CLO? 

מדובר במכשיר פיננסי בו נאגרים מיליארדי דולרים של הלוואות מסוכנות, כאשר משווקים אותם לשוק כהשקעה מתוחכמת עם מספר שכבות של חוב בדירוגים שונים (מ-AA עד לדירוג של CCC). כל משקיעים יכול לרכוש את נתח ספציפי, כאשר התשואה הצפויה היא בהתאם לרמת הסיכון. היתרון עבור המשקיע במכשיר זה הוא הגיוון (שמוריד את הסיכון ביחס להשקעה בהלוואה אחת) והעבודה כי השקעה בהלוואות אלו מעניקה בדר"כ תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה ישירה ב-JUNK BONDS. עבור החברות, מדובר במכשיר שמקל על גיוס ההון.

למי שזה נשמע מוכר, מכשיר ה-CDO הידוע לשמצה ב-2008 עובד בצורה דומה. ב-2008 ההלוואות התרכזו בשוק המשכנתאות, היום מדובר בחברות. 

השימוש במכשיר זה הפך לנפוץ במיוחד בשנים האחרונות. ע"פ דו"ח של הוועדה ליציבות פיננסית (FSB) שפורסם בחודש שעבר, סכומי ה-CLO בשוק הסתכמו ב-740 מיליארד דולר בתחילת 2019, כפול מהסכום בתקופה שלפני המשבר הכלכלי של 2008. ב-FSB מציינים כי במהלך השנים האחרונות הגדילו הגופים החוץ בנקאים בצורה משמעותית את חלקם בשוק זה. 

היקף שוק ההלוואות בשוק ה-CLO ושוק האג"ח בדירוגים הנמוכים מתוך הדו"ח האחרון של FSB

הגידול העצום בשוק ה-CLO הוא גורם חשוב בתופעת הרכישות, המיזוגים והמימון מחדש של חברות בקשיים במהלך השנים האחרונים. ב-FSB מציינים בדו"ח האחרון כי ברקע לכסף הזול בשווקים בשנים האחרונים, הסטנדרטים להלוואות אלו ירד בצורה משמעותית. מספר החברות עם יחס גבוה של חוב ל-EBITDA משתתפות בשוק זה. במקביל, החלק היחסי של החברות בדירוג B עלה משמעותית בשנים האחרונות. 

השינויים במבנה הלוואות ה-CLO בעשור האחרון: איכות הלווים יורדת, הסיכון עולה

נתונים אלו הובילו את המועצה ליציבות פיננסית לציין כי שוק זה מהווה סיכון למערכת הבנקאית במקרה של האטה כלכלית, שתגרור לקשיים במחזור החוב של החברות בדירוגים CCC והורדות דירוג נרחבות לחברות בדירוגים BBB. ב-FSB מציינים כי לבנקים הגדולים בארה"ב יש את החשיפה הגדולה ביותר לשוק זה, אך גם הגופים החוץ בנקאים כמו קרנות גידור/פנסיות וחברות החזקות פגיעות בסיטואציה כזו. ב-FSB מדגישים כי הם אינם יודעים לחלוטין את כל הנתונים בשוק זה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הרגישות של שוק זה למצב החברות בדירוג BBB מסביר בקלות את השינוי הקיצוני בשנים 2018-2019. במהלך 2018, בעקבות ההידוק המוניטרי שביצעו הבנקים המרכזיים עלתה הריבית הממוצעת על אגרות החוב בדירוג BBB ביותר מ-100 נק' בסיס לרמה של 4.8% בסוף השנה, דבר שהעמיד את כל ההלוואות אלו בסיכון. כתוצאה מההתקפלות המוחלטת של הבנקים המרכזיים במהלך 2019, הריבית על ירדה לרמה של 3.1% בלבד – שפל כל הזמנים, והשווקים מגיבים. 

הריבית האפקטיבית על האג"ח בדירוג BBB: ירדה בחודשים האחרונים לשפל כל הזמנים, דבר שהקל על הלחץ בשוק ההלוואות והשווקים טסו

מרווחי האשראי על אגרות החוב בדירוג BBB על מול השינוי השנתי במדד ה-S&P500 – הולכים ביחד בעשורים האחרונים. מחיר ההון קובע את תמחור המניות

המצב הכלכלי בארה"ב ומדיניות הבנקים המרכזיים מהווים כאמור גורמים מרכזיים המשפיעים על שוק זה, ולמעשה על כל וול סטריט. כיוון המדדים המובילים יתנהל בהתאם למתרחש בשוקי האג"ח הקונצרני. 

עם זאת, יש סיכון נוסף בשוק ה-CLO, והוא נמצא דווקא בדירוגים הגבוהים. המרדף אחר תשואה בשנים האחרונות גרם לגידול ניכר בעסקאות החלף (SWAP) בהן מוחלפות אגרות חוב בדירוגים הגבוהים עם נכסים בטוחים כמו אג"ח ארה"ב לדוגמא. בזמנים טובים, העסקה מובילה לתשואה מעט יותר גבוהה. בזמנים בעייתיים, מדובר בעסקאות שצפויות לחסל חלק נכבד מההון של הגופים שעשו עסקאות אלו. האם גופים אלו לא יודעים זאת? הן בהחלט יודעים, אך תאוות הבצע של השנים האחרונות והביטחון המוחלט שהפד' יחלץ בשעת הצורך גורמים לעלייה משמעותית בעסקאות מסוג זה.

בהקשר זה חייב להזכיר את העובדה כי במהלך השנתיים הקרובות צפוי להיכנס לפועל השלב האחרון של הרגולציה על שוק הנגזרים (standardized Initial Margin) . מדובר ברפורמה מסובכת, שאחת ההשפעות הצפויות שלה היא עלייה בביקושים לביטחונות איכותיים כמו מזומן, אג"ח ארה"ב וזהב. אנו ספקנים בנוגע ליכולת לבצע רגולציה על שוק כה גדול מבלי לגרום לאירועים חריגים בשוק שאף אחד איננו יודע מה היקפו בפועל. עבור שוק ה-CLO, עלייה בדרישת הבטחונות עשויה תיהיה הרסנית ביותר. האם הרגולציה תידחה לבסוף? רק הזמן יכריע. 

לקריאה נוספת: הדו"ח האחרון של הוועדה ליציבות הפיננסית בנושא

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נו כבר 03/01/2020 04:44
    הגב לתגובה זו
    2008 יהיה רק הפתיח
  • 1.
    . 02/01/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    אז מה היה לנו? ריקבון בכל מקום ובכל פינה מהיסוד עד הטפחות. אין שום קשר ואפילו לוגי בין מצב הכלכלות לבין המחירים בבורסות.
  • מוכר (ל"ת)
    קזנובה 03/01/2020 04:21
    הגב לתגובה זו
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


מגרש מסירות טסלה. קרדיט: רשתות חברתיותמגרש מסירות טסלה. קרדיט: רשתות חברתיות

טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון

טסלה מסכמת שנה חלשה במסירות: מסירות הרבעון נפלו ב־16%, שנת ירידה שנייה ברציפות, התלות בהטבות המס נחשפת והמשקיעים כבר מביטים קדימה ל-2026 ולחלומות על רובוטים ונהיגה אוטונומית

רן קידר |
נושאים בכתבה טסלה

טסלה Tesla -0.28%   פותחת את שנת 2026 עם חדשות שליליות, כשהחברה מדווחת על ירידה חדה מהצפוי במסירות הרבעון הרביעי של 2025, שמדגישה את הפגיעה בביקוש לאחר פקיעת הטבות המס בארה״ב ואת הקושי לייצר צמיחה אורגנית בסביבה עם תחרותית מתגברת. בכך, מסיימת טסלה שנה שנייה ברציפות של ירידה שנתית במסירות, אחרי שנים של צמיחה מהירה.

ברבעון הרביעי מסרה טסלה 418,227 כלי רכב, ירידה של כ-16% לעומת 495,570 מסירות ברבעון המקביל אשתקד. הנתון החמיץ גם את תחזיות השוק, שעמדו על כ-423 אלף מסירות. הייצור עמד על 434,358 כלי רכב, כך שהפער בין ייצור למסירה נותר משמעותי. עיקר המסירות הגיע מדגמי מודל 3 ומודל Y, עם 406,585 רכבים, בעוד ששאר הדגמים, בהם הסייברטראק, מודל S ו-X, הסתכמו ב-11,642 מסירות בלבד.

במבט שנתי, מסרה טסלה 1.636 מיליון כלי רכב ב-2025, לעומת 1.79 מיליון ב-2024, כלומר ירידה שנתית שנייה ברציפות, גם אם מתונה יחסית לתחזיות הפסימיות יותר שנשמעו במהלך השנה.

כשהממשל מסיר את התמיכה

הנתונים מדגישים עד כמה הייתה טסלה תלויה בהטבות המס הפדרליות לרכבים חשמליים בארה״ב. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2025 נרשמה האצה ברורה במסירות, כאשר לקוחות מיהרו להקדים רכישות לפני פקיעת זיכוי המס בגובה 7,500 דולר. כך, מסרה החברה 336,681 רכבים ברבעון הראשון, 384,122 ברבעון השני, ושיא של 497,099 רכבים ברבעון השלישי.

עם סיום ההטבות בסוף ספטמבר, הגיע התיקון: הביקוש נחלש במהירות, והפגיעה ניכרה במלואה ברבעון הרביעי. זו אינה בעיה ייחודית של טסלה, והיא משקפת האטה רחבה יותר בשוק הרכב החשמלי, כשהצרכנים מגלים רגישות גבוהה למחיר בסביבת ריבית גבוהה וללא סיוע ממשלתי.