השקעות משקיעים
צילום: rawpixel.com

מהו שוק ה-CLO, ומדוע הוא כל כך קריטי לשווקים?

הסעיף שמופיע בכל הדו"חות האחרונים של הבנקים המרכזיים כגורם סיכון הוא הגידול העצום בחוב של התאגידים, כאשר לשוק ה-CLO יש תפקיד מרכזי בתהליך זה. ב-2018 שוק זה החל להיות בבעיה, אך הבנקים המרכזיים גרמו לשינוי כיוון חד ב-2019
עמית נעם טל | (3)

שנת 2019 הסתיימה בצורה מרשימה במיוחד, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות של עד 34%. לקראת שנת 2020, נשאלת השאלה מהו הסיכון הגדול ביותר עבור השווקים. האם זו "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין? האם אלו הבחירות בארה"ב? האם זו ההאטה הכלכלית בעולם? 

התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה השוק האג"ח הקונצרני וההלוואות בשוק ה-collateralized loan obligation) CLO), שוק שכמעט ואיננו מוכר לרוב המשקיעים, אך הוא ככל הנראה המשפיע ביותר על ההתנהלות השווקים הפייננסים.

חשוב לציין כי הסיכון בשוק זה לא נעלם מעיניי הרגולטורים: 2 נגידי הפד' האחרונים הזהירו מפני הגידול החד בסכומי ההלוואות שניתנו לחברות הממונפות. הסעיף מופיע בכל הדו"חות האחרונים שפרסם הבנק בנוגע ליציבות המערכת הפיננסית בארה"ב.  עם זאת, הפד' עשה מעט מאוד בשנים האחרונות למגר את התופעה ולמעשה גם להתגברותה בשנת 2019. 

אז מה זה CLO? 

מדובר במכשיר פיננסי בו נאגרים מיליארדי דולרים של הלוואות מסוכנות, כאשר משווקים אותם לשוק כהשקעה מתוחכמת עם מספר שכבות של חוב בדירוגים שונים (מ-AA עד לדירוג של CCC). כל משקיעים יכול לרכוש את נתח ספציפי, כאשר התשואה הצפויה היא בהתאם לרמת הסיכון. היתרון עבור המשקיע במכשיר זה הוא הגיוון (שמוריד את הסיכון ביחס להשקעה בהלוואה אחת) והעבודה כי השקעה בהלוואות אלו מעניקה בדר"כ תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה ישירה ב-JUNK BONDS. עבור החברות, מדובר במכשיר שמקל על גיוס ההון.

למי שזה נשמע מוכר, מכשיר ה-CDO הידוע לשמצה ב-2008 עובד בצורה דומה. ב-2008 ההלוואות התרכזו בשוק המשכנתאות, היום מדובר בחברות. 

השימוש במכשיר זה הפך לנפוץ במיוחד בשנים האחרונות. ע"פ דו"ח של הוועדה ליציבות פיננסית (FSB) שפורסם בחודש שעבר, סכומי ה-CLO בשוק הסתכמו ב-740 מיליארד דולר בתחילת 2019, כפול מהסכום בתקופה שלפני המשבר הכלכלי של 2008. ב-FSB מציינים כי במהלך השנים האחרונות הגדילו הגופים החוץ בנקאים בצורה משמעותית את חלקם בשוק זה. 

היקף שוק ההלוואות בשוק ה-CLO ושוק האג"ח בדירוגים הנמוכים מתוך הדו"ח האחרון של FSB

הגידול העצום בשוק ה-CLO הוא גורם חשוב בתופעת הרכישות, המיזוגים והמימון מחדש של חברות בקשיים במהלך השנים האחרונים. ב-FSB מציינים בדו"ח האחרון כי ברקע לכסף הזול בשווקים בשנים האחרונים, הסטנדרטים להלוואות אלו ירד בצורה משמעותית. מספר החברות עם יחס גבוה של חוב ל-EBITDA משתתפות בשוק זה. במקביל, החלק היחסי של החברות בדירוג B עלה משמעותית בשנים האחרונות. 

השינויים במבנה הלוואות ה-CLO בעשור האחרון: איכות הלווים יורדת, הסיכון עולה

נתונים אלו הובילו את המועצה ליציבות פיננסית לציין כי שוק זה מהווה סיכון למערכת הבנקאית במקרה של האטה כלכלית, שתגרור לקשיים במחזור החוב של החברות בדירוגים CCC והורדות דירוג נרחבות לחברות בדירוגים BBB. ב-FSB מציינים כי לבנקים הגדולים בארה"ב יש את החשיפה הגדולה ביותר לשוק זה, אך גם הגופים החוץ בנקאים כמו קרנות גידור/פנסיות וחברות החזקות פגיעות בסיטואציה כזו. ב-FSB מדגישים כי הם אינם יודעים לחלוטין את כל הנתונים בשוק זה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הרגישות של שוק זה למצב החברות בדירוג BBB מסביר בקלות את השינוי הקיצוני בשנים 2018-2019. במהלך 2018, בעקבות ההידוק המוניטרי שביצעו הבנקים המרכזיים עלתה הריבית הממוצעת על אגרות החוב בדירוג BBB ביותר מ-100 נק' בסיס לרמה של 4.8% בסוף השנה, דבר שהעמיד את כל ההלוואות אלו בסיכון. כתוצאה מההתקפלות המוחלטת של הבנקים המרכזיים במהלך 2019, הריבית על ירדה לרמה של 3.1% בלבד – שפל כל הזמנים, והשווקים מגיבים. 

הריבית האפקטיבית על האג"ח בדירוג BBB: ירדה בחודשים האחרונים לשפל כל הזמנים, דבר שהקל על הלחץ בשוק ההלוואות והשווקים טסו

מרווחי האשראי על אגרות החוב בדירוג BBB על מול השינוי השנתי במדד ה-S&P500 – הולכים ביחד בעשורים האחרונים. מחיר ההון קובע את תמחור המניות

המצב הכלכלי בארה"ב ומדיניות הבנקים המרכזיים מהווים כאמור גורמים מרכזיים המשפיעים על שוק זה, ולמעשה על כל וול סטריט. כיוון המדדים המובילים יתנהל בהתאם למתרחש בשוקי האג"ח הקונצרני. 

עם זאת, יש סיכון נוסף בשוק ה-CLO, והוא נמצא דווקא בדירוגים הגבוהים. המרדף אחר תשואה בשנים האחרונות גרם לגידול ניכר בעסקאות החלף (SWAP) בהן מוחלפות אגרות חוב בדירוגים הגבוהים עם נכסים בטוחים כמו אג"ח ארה"ב לדוגמא. בזמנים טובים, העסקה מובילה לתשואה מעט יותר גבוהה. בזמנים בעייתיים, מדובר בעסקאות שצפויות לחסל חלק נכבד מההון של הגופים שעשו עסקאות אלו. האם גופים אלו לא יודעים זאת? הן בהחלט יודעים, אך תאוות הבצע של השנים האחרונות והביטחון המוחלט שהפד' יחלץ בשעת הצורך גורמים לעלייה משמעותית בעסקאות מסוג זה.

בהקשר זה חייב להזכיר את העובדה כי במהלך השנתיים הקרובות צפוי להיכנס לפועל השלב האחרון של הרגולציה על שוק הנגזרים (standardized Initial Margin) . מדובר ברפורמה מסובכת, שאחת ההשפעות הצפויות שלה היא עלייה בביקושים לביטחונות איכותיים כמו מזומן, אג"ח ארה"ב וזהב. אנו ספקנים בנוגע ליכולת לבצע רגולציה על שוק כה גדול מבלי לגרום לאירועים חריגים בשוק שאף אחד איננו יודע מה היקפו בפועל. עבור שוק ה-CLO, עלייה בדרישת הבטחונות עשויה תיהיה הרסנית ביותר. האם הרגולציה תידחה לבסוף? רק הזמן יכריע. 

לקריאה נוספת: הדו"ח האחרון של הוועדה ליציבות הפיננסית בנושא

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נו כבר 03/01/2020 04:44
    הגב לתגובה זו
    2008 יהיה רק הפתיח
  • 1.
    . 02/01/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    אז מה היה לנו? ריקבון בכל מקום ובכל פינה מהיסוד עד הטפחות. אין שום קשר ואפילו לוגי בין מצב הכלכלות לבין המחירים בבורסות.
  • מוכר (ל"ת)
    קזנובה 03/01/2020 04:21
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.