דב סלע
צילום: יח"צ

ראדא מדווחת על זינוק של 60% בהכנסות ל-11.3 מיליון דולר

בשורה התחתונה הפסידה 0.7 מיליון דולר; החברה צופה הכנסות של כ-43 מיליון דולר בשנת 2019 ומעבר לרווחיות בשנת 2020
ערן סוקול | (1)

חברת ראדא הישראלית, הנסחרת בנאסד"ק (סימול: RADA) העוסקת בפיתוח וייצור מכ"מים טקטיים לכוח המתמרן, מדווחת צמיחה של 60% בכנסות - מתחת לצפי. ההפסד הנקי עמד על 2 סנט למניה - בהתאם לצפי. החברה צופה הכנסות של כ-43 מיליון דולר בשנת 2019 ומעבר לרווחיות בשנת 2020.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השלישי של 2019 ב-11.3 מיליון דולר, גידול של 60% בהשוואה להכנסות של כ-7 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד.

ההפסד הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-0.7 מיליון דולר, או 2 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 0.02 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד.

הצפי היה להכנסות של 11.98 מיליון דולר על הפסד של 2 סנט למניה - אולם מדובר בצפי של אנליסט אחד בלבד.

יתרת המזומנים ושווי המזומנים של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי הסתכמה ב-16.7 מיליון דולר בהשוואה ל-20.8 מיליון דולר בסוף שנת 2018, נוכח השקעות מתמשכות וגידול במלאים שמטרתם לתמוך בביקוש הגובר מצד לקוחות.

דב סלע, מנכ"ל ראדא: "אנו מרוצים מאוד מהביצועים החזקים שלנו ברבעון השלישי, ומההכנסות שהגיעו לשיא של כל הזמנים, עם גידול משמעותי של 60% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. גידול זה משקף את הפירות המתמשכים מההשקעות ארוכות הטווח שלנו בטכנולוגיות המכ"ם וכן בהשקעות האחרונות בהקמת חברת הבת בארה"ב. במבט קדימה, שוק המכ"מים הטקטיים מראה צמיחה חזקה ואנו מזהים עניין וביקושים משמעותיים, בארה"ב ובשאר פלחי השוק הגלובאליים הרלוונטיים. אנו צופים שביקושים אלה יאיצו ויגבירו את הצמיחה של החברה ברבעונים הבאים. לאור שיעורי צמיחה אלה אנו מתקפים את תחזית ההכנסות השנתית למעל ל-43 מיליון דולר, בדרך לרבעון שיא נוסף ושנת שיא בתולדות ראדא. אנו צופים התייצבות בהוצאות התפעוליות בטווח הקרוב, ויחד עם המשך הצמיחה, רואים מעבר לרווחיות במהלך 2020".

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון השלישי של 2019 ב-4.1 מיליון דולר (36% מההכנסות), גידול של 63% בהשוואה לרווח גולמי של 2.5 מיליון דולר (36% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2018.

הוצאות התפעול הסתכמו ברבעון השלישי של 2019 ב-4.6 מיליון דולר, בהשוואה להוצאות תפעול של 2.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018. עיקר הגידול נובע מהוצאות מחקר ופיתוח והנהלה וכלליות, וכן מההשקעה של ראדא בנוכחות בארה"ב ובהקמת יכולות ייצור שם.

ההפסד התפעולי הסתכם ברבעון השלישי של 2019 ב-0.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 0.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אף אחד 19/11/2019 21:30
    הגב לתגובה זו
    בכול רבעון ההכנסות גדלות אבל מדווחים על הפסד מאחר ואין שיחסוך בהוצאות מנהלה וכלליות
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.