ירידות מסחר בורסה עליות שוק ההון
צילום: Istock

10 "ברבורים אפורים" שצריך להיות מוכנים אליהם עד סוף השנה

השווקים עצבניים ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, אבל הנה 10 אירועים אחרים שעלולים להעיב על השווקים הגלובליים - שילוב ביניהם עלול לצבוע את השווקים באדום
ארז ליבנה | (3)

חודש אוגוסט מטלטל את המשקיעים - פעם הבורסה למעלה, פעם למטה, והחשש שהמגמה למטה תתחזק. מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין גרמה להרבה דפיקות לב וחוסר יציבות בשווקים הגלובליים. אבל מלחמת הסחר זה לא הכל. עלולים להתפתח טריגרים שיובילו להתדרדרות אמיתית נוספת ויהיו בבחינת הוספת שמן למדורה - הנה רשימה של האירועים המרכזיים: 

 

בניגוד ל"ברבור השחור", שנחשב לאירוע נדיר ובעל פוטנציאל הרסני, "ברבור אפור" הוא אירוע שלא צפוי להתרחש, אך שכדאי להתכונן אליו ואל תוצאותיו – שיכולות להיות בעלות משמעות מהותית לשווקים. הינה רשימה של 10 "ברבורים אפורים" שיכולים, לבד או בשילוב של כמה מהם יחדיו, לזעזע את השווקים הבינלאומיים עד סוף השנה.

 

1. ברקזיט חד-צדדי

הדדליין של ה-31 לאוקטובר להשגת עסקה בין בריטניה לאיחוד האירופי בנוגע לברקזיט, מתקרב במהירות. ראש ממשלת בריטניה החדש, בוריס ג'ונסון, מראה כי אינו מפחד מהאפשרות שלא יושג הסכם והוא מוכן להסתכן בתוצאות. ישנם כאלה בפרלמנט הבריטי שסבורים שג'ונסון יודיע עד סוף החודש על יציאה חד צדדית של בריטניה מהאיחוד.

 

המשרד לאחריות תקציבית בממשלת בריטניה העריך בחודש שעבר כי ברקזיט ללא הסכם עלול להכניס את הכלכלה הבריטית, השישית בגודלה בעולם, למיתון. הכלכלה האירופאית, שכבר מזועזעת מהירידה בייצור העולמי, תושפע מהותית מחסמי המסחר וחוסר הוודאות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

 

2. מכסים על רכבים

ב-17 למאי, ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי הייבוא של רכבים וחלפים, מהווים איום בעל ביטחון לאומי. ההודעה הייתה הכנה לקראת הטלת מכסים כל הסקטור בהיקף של 128 מיליארד דולר, על הייבוא מאירופה ויפן, שיושפעו הכי הרבה מהמכסים החדשים. אם יצאו לפועל, המכסים החדשים אמורים להיכנס לתוקף בדצמבר, לאחר שבמאי טראמפ דחה את כניסתם לתוקף בחצי שנה.

 

3. סכסוך סחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי 

ללא קשר למכסים על סקטור הרכב, ישנה עלייה בסבירות להתפתחות מלחמת סחר רחבה יותר. ב-2018 טראמפ הטיל מכסים של 25% על פלדה ו-10% על אלומיניום. האיחוד הגיב במכסים בהיקף דומה על הפלדה האמריקאית.

 

ההתפתחות האחרונה במאבק, הם מכסים שהציע הממשל האמריקני נגד חברת התעופה האירופאית, איירבוס. אם הצעד ייצא אל הפועל, האיחוד מצדו צפוי להגיב ולהטיל מכסים דומים על חברת בואינג האמריקאית. למרות שמדבור במאבק בתחום ספציפי, ההשפעות על כלכלות המערב עלולות להיות חמורות יותר ממלחמת הסחר, בשל העובדה שבין הכלכלות הללו ישר קשר עמוק יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

4. המחאות בהונג קונג

חוסר השקט הפוליטי באחד ממרכזי הסחר החשובים בעולם נמשך כבר למעלה מחודשיים, ועבר טרנספורמציה מהתנגדות להסכם הסגרה לסין, למאבק כולל למען דמוקרטיה. המאבק הוביל לירידת של 14% במדד הראשי בהונג קונג - "האנג סנג" מאז מאי. הסלמת המאבק מצד השלטונות הסיניים נגד ההפגנות, עלולה לגרור חוסר יציבות מהותי לאחד מהשווקים המשפיעים בעולם ולהגביר את המתיחות הכלכלית עם המערב.

 

5. התקציב האיטלקי

זה לא סוד שבאיטליה יש משבר שלטוני ב-20 השנים האחרונות. למרות שבינתיים הכלכלה השלישית בגודלה באירופה הצליחה לחמוק מסנקציות של האיחוד, לאחר שלא הצליחה להוריד את יעד הגירעון, נראה כי ארץ המגף בדרך לעימות עם נציבות האיחוד ב-2020, כשהגירעון שלה צפוי לצמוח ל-3.5% מהתמ"ג, הרבה מעל הרף של 3% אליו מחויובות מדינות האיחוד.

 

6. עימות עם איראן

בינתיים המשקיעים והשווקים, התעלמו מסדרת העימותים הצבאיים הנקודתיים בין ארצות הברית לאיראן, שכללו הפלת מל"טים באזור מיצרי הורמוז – היכן שעוברת בכל יום כשליש מאספקת הנפט העולמית.

 

בנוסף, איראן ובריטניה החרימו אחת לשנייה מיכליות נפט, מה שהוביל את איראן לאיים על סגירת המיצר לחלוטין – איום שאם יתממש, עלול להוביל לקונפליקט צבאי רחב היקף בעל פוטנציאל לפגיעה בשווקים הבינלאומיים.

 

7. מלחמת מטבעות

הרוח הגבית של שוק המניות האמריקאי השנה היה הדולר החזק מבחינה היסטורית, שקיבל חיזוק מהחוסן הכלכלי האמריקאי והתמריצים המוניטריים יוצאי הדופן מצד הבנק האירופאי המרכזי והבנק היפני המרכזי. בנקאים מרכזיים אומרים שמטרת התמריצים המוניטריים הינה לתמוך בהורדת הריבית בכלכלות המקומיות ולא הורדת ערך המטבע כדי להגביר את הייצוא.

 

אבל הנשיא טראמפ האשים את מי שהוא תופס כיריביו הכלכליים בשימוש בתמריצים כדרך להורדת שער המטבע. לאחרונה האשים את סין כמי שמבצעת מניפולציות מטבע – לאחר שסין ביצעה פיחות ביואן לרמה של כ-7 יואן לדולר – ודחף את הפד' להוריד את הריבית, במטרה להחליש את הדולר. הסלמה במצב הקיים יכולה להוריד את ביטחון המשקיעים וכבר מהווה איום על שווקים גלובליים.

 

8. עימות בין הודו לפקיסטן

מאז שבריטניה עזבה את תת היבשת ההודית ופקיסטן ב-1947, קשמיר הייתה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין שתי המעצמות הגרעיניות, שלעיתים אף הובילה לעימותים צבאיים בין המדינות.

 

לאחרונה שוב עלתה המתיחות בין הצדדים, לאחר שהודו הסירה את המעמד המיוחד של קשמיר בתחילת אוגוסט, מה שמאפשר למחוז להפוך למחוז המוסלמי הגדול ביותר בהודו ולהחיל חוקים פנימיים באופן עצמאי.

 

בניסיון לחסל את ההתנגדות למהלך, הודו שלחה לקשמיר כוחות צבאיים, חסמה את האינטרנט במדינה, חסמה את שירותי הטלפונייה ועצרה פוליטיקאים מקומיים. בעקבות המהלך, פקיסטן הורידה את דרג היחסים בין המדינות ועצרה את המסחר ההדדי בין המדינות, כשראש ממשלת פקיסטן אמר כי הוא צופה התגברות ברף האלימות.

 

9. ארגנטינה 

ביום שני האחרון צללה הבורסה הארגנטינאית בלמעלה מ-37%, לאחר שהנשיא מאוריסיו מאקרי הפסיד בפריימריז לנציג המרכז-שמאל אלברטו פרננדז, בפער של 16%. ההפסד הוביל לפחד בשווקים כי מאקרי יפסיד בבחירות הכלליות שצפויות להיערך באוקטובר – דבר שיכול להחזיר את כלכלת "ההוצאות ללא חשבון" שהובילה למספר פשיטות רגל ועליות חדות באינפלציה בעשורים האחרונים.

 

10. מאבקים כלכליים נוספים

כלכלות גדולות נוספות הלכו בעקבות טראמפ והשתמשו בחסמים כלכליים, ככלי בניסיון לבצע שינויים במדיניות של מדינות אחרות. דרום קוריאה ויפן נכנסו לעימות עקב רצון הקוריאנים לקבל פיצויים על מעשי זוועה שביצעו היפנים כחלק מתהליך הקולוניזציה שערכו היפנים במחצית הראשונה של המאה שעברה.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עוד אחד שמתבכיין (ל"ת)
    רן 20/08/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון777 20/08/2019 15:08
    הגב לתגובה זו
    לא צפו. כל הארועים האלה נלקחים בחשבון ורובם ככולם מתרחשים גם כרגע.
  • 1.
    עטלף 20/08/2019 14:00
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול והבורסות מורצות חזק ע״י הבנקים אז מה זה משנה כמה ברבורים יש?
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.