טראמפ ופאוול רביםטראמפ ופאוול רבים
מעבר לים

האם רווחי חברות ה-S&P ימשיכו לעלות ובכמה? על האינפלציה שמטפסת ומה קורה בהום דיפו?

מה מלמדים נתוני המדד האחרון על ההשפעה האמיתית של המכסים על נתוני האינפלציה? למה חשוב לשים לב בעונת הדוחות שנפתחה השבוע?

גיא טל | (3)

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בארצות הברית יצא בנקודה לא נוחה שמשאירה את רמות האי וודאות מאד גבוהות. מצד אחד, מדד הליבה היה מתחת לציפיות; מצד שני, כל המדדים – מדד הליבה והמדד הכללי, החודשי והשנתי – מראים על עלייה באינפלציה לעומת החודש הקודם. כלומר, הציפיות שהאינפלציה תטפס בצורה משמעותית יותר לא התממשו. בסופו של דבר, היא אמנם טיפסה, אך לא בצורה כה גרועה.

למה זו נקודה לא נוחה? המספרים הנוכחיים לא נותנים לפד' תירוץ "לרדת מהעץ" ולהתחיל סוף סוף להוריד את הריבית, כפי שדורשים כבר חלק מחברי ועדת השוק הפתוח, וכמובן טראמפ ושאר בכירי הממשל. מצד שני, הם גם לא מעידים על אינפלציה מתפרצת כפי שחזו רואי השחורות, ומאפשרים לטראמפ להמשיך לצווח על פאוול להוריד את הריבית ב"גזיליון אחוז" באופן מיידי – "הפד' צריך לחתוך 3 נקודות (=3%!!). אינפלציה מאד נמוכה", צייץ הנשיא. כולם יכולים להמשיך להתקוטט ולהתבצר בעמדותיהם. הנתונים האחרונים לא מוכיחים דבר לשום צד ומאריכים את תקופת חוסר הוודאות בשווקים.

האלרמיסטים לא מתייאשים ומבטיחים, שוב, שהנה כבר במדד הבא נראה עד כמה המכסים איומים ונוראים ואיך האינפלציה תתפרץ. טראמפ מצידו ממשיך להמר על מדיניות המכסים, לפחות רטורית. רשימת האיומים האחרונה כוללת, בין השאר, מכסים של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי, אך רק ב-1 באוגוסט. רוסיה תזכה לעלייה של 100% של מכסים ומכסים שניוניים (כלומר, מכסים על מדינות שיסחרו עם רוסיה, בעיקר ירכשו ממנה נפט וגז), אך רק בעוד 50 יום. על תרופות יהיו מכסים של 200%, אך רק לאחר תקופת הסתגלות. וכן הלאה וכן הלאה. הרבה דיבורים ומעט מעשים. כמה מזה יקרה בפועל? הראלי בשוק המניות מראה שהמשקיעים מאמינים שמעט מאוד. בינתיים, בפועל, ההודעות האלו בעיקר מחזקות את פאוול בטענת ה"אי-וודאות", ואנחנו נשארים עם אותם 10% מלפני כמה חודשים, ועוד כמה מכסים גבוהים יותר על מוצרים ספציפיים. חשוב עם זאת לציין שהדולר פוחת בכ-10% בחודשים אלו, מה שגם אמור להשפיע לרעה על מחירי המוצרים המיובאים. האם זה בא לידי ביטוי במדד האחרון?


מה באמת היה במדד האחרון?

אז מה באמת היה לנו במדד האחרון? כמה השפיעו מכסים של 10%, מכסים נוספים על מוצרי יסוד כמו אלומיניום ופלדה, ופיחות מטבע של 10% נוספים? הנה המספרים היבשים:

מדד

בפועל

צפי

קודם

מדד שנתי

2.7%

2.6%

2.4%

מדד חודשי

0.3%

0.3%

0.1%

מדד ליבה חודשי

0.2%

0.3%

0.1%

מדד ליבה שנתי

2.9%

3%

2.8%

המספרים מראים שהמדד הכללי הגיע בהתאם לצפי (למרות שרשום בשנתי צפי 2.6%, ישנם אתרים שפרסמו גם צפי של 2.7%; על כל פנים, זה קרוב למדי), ואילו מדד הליבה מתחת לצפי. באופן כללי, אם כן, הדו"ח טוב מהציפיות כפי שממהרים להכריז תומכי הממשל. אבל ביחס לחודש הקודם, כל המדדים בעלייה, כפי שטורחים להדגיש מתנגדי המדיניות הכלכלית של טראמפ.

האמת היא שהאינפלציה לא יורדת בקו ישר, כפי שפאוול בעצמו אמר בעבר, ולעתים ישנן עליות וירידות קלות בדרך. השאלה החשובה היא האם המכסים הם אלו שדחפו את המדדים למעלה? התשובה די ברורה. אינפלציית הליבה השנתית בסחורות היא 0.7% לעומת 3.6% בשירותים. כלומר, כמעט אין אינפלציה בסחורות. כזכור, המכסים מוטלים על ייבוא סחורות, לא על ייבוא שירותים. כלומר, בפשטות, נתון האינפלציה הגבוה יחסית אינו תוצאה של המכסים. בולטים במיוחד מחירי הרכבים החדשים – שוב, אלו שאמורים להיות מושפעים מהמכסים – שדווקא ירדו ב-0.3%. יש המייחסים זאת לכך שהלקוחות מיהרו לקנות רכבים חדשים לפני כניסת המכסים לתוקף, ולכן הביקוש ירד וגרם לירידת מחירים. השאלה כמה זמן התירוצים האלו עוד יחזיקו מעמד. הגורמים שעלו הכי הרבה במדד החודשי האחרון הם שירותי אנרגיה (0.9%) ושירותים רפואיים (0.6%). שירותי אנרגיה ושירותים רפואיים (לא סחורות רפואיות) קשורים בקשר קלוש בלבד, אם בכלל, למכסים. מה שמושפע מהמכסים ועלה יחסית לחודש הקודם הם הלבשה, שעלתה ב-0.4% לעומת ירידה בשיעור דומה בחודש הקודם (תיקון?), וחומרי גלם (קומודיטיס) עם עלייה של 0.2%, הגבוה ביותר מאז פברואר, אך עדיין לא מה שהשפיע על המדד הגבוה יחסית. בכל מקרה, לא מדובר, לפחות בינתיים, באפוקליפסת האינפלציה שהוזהרנו מפניה, וגם האינפלציה הקיימת קשורה קשר קלוש בלבד, אם בכלל, למכסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

היועץ הכלכלי של טראמפ, סטפן מירן, ציין שאינפלציית הסחורות דווקא ירדה ב-0.8% מאז עליית טראמפ לשלטון. מדד הליבה מאז נכנס טראמפ למשרד הנשיא הוא 2.1% בשיעור שנתי, והמדד עצמו עם 1.8% בלבד. "מה שלא יהיו דעותיך בנוגע למכסים", צייץ מירן, "אתה חייב להודות שעד כה אין שום ראיה לכך שהם גרמו איזו שהיא אינפלציה משמעותית מבחינה כלכלית".

הטענה הנגדית היא שמה שגרם לכך שהאינפלציה הייתה מתונה כל כך עד כה, מלבד העובדה שהמכסים הוטלו רק חלקית, היא שהחברות צברו מלאים לפני כניסת המכסים לתוקף, ושנתחיל להרגיש את ההשפעה האמיתית בחודש הבא. טענה זו תיבחן מקרוב בחודשים הקרובים, אבל לפחות בינתיים, כפי שאומר מירן, אין ראיות לכך שהמכסים תרמו לאינפלציה עד כה.

עונת הדוחות

בינתיים, אולי יותר מההתכתשויות בין הממשל והבנק המרכזי ובין טראמפ ושאר מנהיגי העולם, מה שחשוב לראות הוא איך המכס של 10% משפיע בפועל על דוחות החברות ברבעון השני, שכבר היה כמעט כולו תחת משטר המכסים החדש (והחלקי). אמנם, מכסים של 10% זה לא ברמה של האיומים החדשים\ישנים של טראמפ, אבל גם לא משהו שניתן לטאטא מתחת לשטיח. איך החברות התמודדו עם העלויות הנוספות הללו ברבעון השני, ומה הן מעריכות שיקרה ברבעון השלישי והרביעי?

הכלכלנים צופים צמיחה נאה של 4.8% ברווחי חברות ה-S&P 500 – צמיחה נאה, אך ירידה חדה לעומת עלייה של 13% ברווחים ברבעון השני הקודם. הפעם, יותר מתמיד, מה שיותר חשוב מהמספרים של הרבעון השני הוא התחזיות להמשך הרבעון השלישי, כשהחברות כבר יכולות לחוש איך מתקדמות המכירות ומהי ההשפעה על ההוצאות ועל שולי הרווח בתחילת הרבעון השלישי.

הנה קריאת כיוון ראשונה: חברת התעופה דלתא העלתה את התחזיות לעומת אלו הפסימיות של דוחות הרבעון הראשון, אך הן עדיין נמוכות יותר מהתחזיות האופטימיות של ינואר, כלומר לאחר דוחות הרבעון הרביעי של השנה הקודמת. במילים אחרות, החברה התחילה את השנה באופטימיות גבוהה לאחר הבחירות, נכנסה לדיכאון עמוק לאחר "יום השחרור" והמכסים הגבוהים, ומתאוששת כעת כשהיא רואה שהשד אינו נורא כל כך. כזכור, באזור פרסום דוחות הרבעון הראשון האווירה הייתה סופר פסימית סביב המכסים, ומאז, כך נראה בברור, מצב הרוח השתפר. האופטימיות הזהירה של החברה באה לידי ביטוי בתגובת השוק הפחות זהירה שהקפיצה את מניות סקטור התעופה.

והנה עוד אינדיקטור מעניין. בראיון מפתיע אמר מנכ"ל הום דיפו – חברה שאמורה להיות מושפעת מאוד מהמכסים – שלרשת הקמעונאית אין שום כוונה להעלות מחירים בעקבות המכסים. זוהי אמירה יוצאת דופן. נזכיר שלאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון טענו בוול מארט, חברה קמעונאית נוספת, שהמכסים יחייבו אותם להעלות מחירים. נייק העריכה לאחרונה השפעה של מיליארד דולר על העלויות (ובמשתמע - אמור להתגלגל לפחות בחלקו לצרכנים). אלו שתי מנגינות שונות לחלוטין בהפרש של כמה חודשים. אז האם ברבעון השני החברות ירככו את הפסימיות של הרבעון הראשון לאור ההתפתחויות? התבטאויות מעין אלו לצד זה או אחר, בעיקר בדוחות הקמעונאיות כמו וול מארט או טארגט, בתוספת תחזיות הכנסות ורווח שמפרסמות חלק מהחברות יחד עם הדוחות, יהיו בעלות משמעות רבה להבנת ההשפעה בפועל של המכסים – כמה הם "נבלעים" על ידי היבואנים או היצואנים וכמה הם מתגלגלים לצרכנים. בגולדמן זאקס מעריכים ש-70% מהמכסים יתגלגלו לצרכנים. לעניות דעתי, ולאור הנתונים עד כה, זו נראית הערכה מוגזמת. אבל בסופו של דבר, גם אם המקצוענים של גולדמן זאקס שוודאי יודעים יותר ממני צודקים, ההשפעה בפועל של 70% מתוך 10% מכס, על מוצרים מיובאים בלבד (כלומר 7% על חלק היבוא מתוך העלות של המוצר הסופי), על מדד המחירים לצרכן הסופי אינה כל כך גבוהה, כפי שראינו עד כה. מה יקרה עם מכסים גבוהים יותר, אם יהיו? נצטרך להמשיך לחכות. 


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משאש 16/07/2025 11:45
    הגב לתגובה זו
    כדי לנתח מספיק לזכור את קצב העבר של טראמפ וכיצד הוא אילץ בכוח את פאולה להוריד את הריביט ולאיזו אינפלציה זה הוביל.
  • 2.
    מי אתה בכלל 16/07/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    אתה מתווכח עם נגיד הבנק בארהב לא קפצת מעל לפופיק קצת צניעות ...
  • 1.
    טיסות לכל העולם 16/07/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    ככה עוקפים אמברגו
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

טאקאיצ’י, יפן, צילום: רשתות חברתיותטאקאיצ’י, יפן, צילום: רשתות חברתיות

ההצלחה של באפט ביפן והאם השיאים ימשיכו להישבר?

יפן בדרך למנות ראשת ממשלה - הניקיי פורץ שיאים ובאפט סופר את הדולרים: מי זאת טאקאיצ’י ואיך היא יכולה לשנות את יפן; באפט קנה את בתי ההשקעות הגדולים עוד ב-2020 ואמר ״אתה קונה מדינה לפני שאתה קונה מניה״ - נראה שהצליח לו בענק 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יפן כלכלת יפן

מדד הניקיי היפני קפץ הבוקר כמעט 3% ופרץ את שיא כל הזמנים שלו של 48,970 נקודות. זה מגיע בתגובה לשינוי הפוליטי במדינת האי שיכול להביא איתו גם כיוון כלכלי חדש ומרענן. אחרי שבועות של אי-ודאות מפלגת השלטון הליברלית-דמוקרטית (LDP) הגיעה להסכם קואליציוני עם מפלגת JIP צעד שמקרב את סנה טאקאיצ’י אל לשכת ראש הממשלה והופך אותה למועמדת כמעט ודאית לתפקיד. ההסכם נחתם אחרי שראש הממשלה פומיו קישידה הודיע על הפרישה שלו באמצע אוגוסט אחרי שהתמיכה הציבורית בו הגיעה לשפל והמונים יצאו לרחובות (דבר שלא מאפיין את החברה היפנית האדישה והצייתנית) זה הפעיל על ראש הממשלה הקודם גם לחץ פנים מפלגתי בין היתר על רקע ביקורת על ההתנהלות הכלכלית שלו. הם האשימו את קישידה בזה שהוא לא הצליח להתמודד עם עליית מחירי המזון והאנרגיה, תוך כדי שהאזרח היפני היה צריך להתמודד עם שחיקת כוח הקנייה ושכר שלא עלה בהתאם. הוא ניסה להכניס רפורמות מס בעיקר על מוצרי צריכה אבל נתקל בהתנגדות רחבה גם מתוך המפלגה והקואליציה מה שהעצים את התחושה שהוא מאבד אחיזה ציבורית ופוליטית כאחד. הפרישה שלו סיימה קדנציה בת כשלוש שנים ופתחה את הדרך למאבק הנהגה פנימי, כשטאקאיצ’י כנראה הולכת לצעוד אל משרד רוה״מ בתמיכת רוב חברי המפלגה.

ההסכם המתגבש נותן לשתי המפלגות יחד 231 מושבים מתוך 465 בבית הנבחרים ו-120 מתוך 248 בבית העליון. למרות שאין כאן רוב מובהק, הסכמות פוליטיות מאחורי הקלעים צפויות לאפשר לטאקאיצ’י לזכות בהצבעה בפרלמנט הצפויה. עצם העובדה שיפן מתקרבת לממשלה מתפקדת אחרי חודשים של קיפאון פוליטי, כבר מספקת תחושת הקלה בשוק. אחרי תקופה ארוכה של נדנדה בשוק היפני. המשקיעים שוב יודעים מי מחזיק במושכות. מי כנראה הולכת להנהיג את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם אבל השאלה היא לאן היא מתכוונת ללכת? מה הרקע של ראשת הממשלה החדשה - מה היא חושבת על השווקים והמדיניות המוניטרית החדשה של הבנק ולאן זה לוקח את יפן? מי שבינתיים מרוויח מכל הסיפור הזה היא כנראה ברקשייר שהימרה בתזמון כמעט ׳מחשיד׳ על החברות הגדולות בתעשייה וכעת נהנית מתשואות פנומנליות.

מהפכה אחרי שנים של ״עייפות שלטונית״

טאקאיצ’י, בת 63, היא דמות מוכרת במפלגה הליברלית-דמוקרטית והיא מזוהה עם הזרם השמרני. היא נכנסה לפוליטיקה היפנית כבר בשנות ה-90, בזמן שהמעמד של הנשים בזירה הציבורית היה נמוך והן נדחקו לשוליים. למרות זאת היא ביססה לעצמה מוניטין של פוליטיקאית נחושה, קפדנית ועם עמדות ברורות ושקולות. טאקאיצ’י שימשה לאורך השנים במגוון תפקידי ממשל - בהם שרת הפנים והתקשורת ושרת הכלכלה - והיא נחשבת לממשיכת דרכו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה. את אבה היא העריכה מאוד, הוא היה סוג של מורה-הדרך שלה או מנטור פוליטי אם תרצו. גם היא כמוהו רואה במדיניות תקציבית ומוניטרית מרחיבה את המפתח להניע את הצמיחה במשק ולחזק את מעמד הביניים.

בחודשים האחרונים, על רקע סיום הברית ארוכת השנים בין ה-LDP למפלגת Komeito, עלתה טאקאיצ’י כמי שיכולה להצליח במשימה הכי קשה ביפן השסועה. היא סומנה ככזאת שתוכל לאחד מחדש את השורות במפלגה המקובעת והמפולגת. בעיני רבים, היא מחזירה למפלגה את היכולת ליזום ולא רק לנהל ולהגיב. זה תכונה שכמעט נעלמה בעשור האחרון מהשלטון היפני מפלגות שהתמקדו בהורדות ידיים במקום בטובה של האזרח מהרחוב.

בשביל יפן, זה גם רגע סמלי לא פחות משהוא חשוב מבחינה פוליטית. יפן היא מדינה שמרנית, שנשלטת כמעט שבעה עשורים בידי אותה מפלגה, וכעת היא כנראה הולכת למנות לראשונה ראשת ממשלה. שינוי תרבותי הרבה לפני שהוא פוליטי. עם זאת, טאקאיצ’י נזהרת שלא למתג את עצמה רק דרך הזהות המגדרית היא רוצה שיזכרו אותה בעיקר דרך תפיסת עולמה הכלכלית. היא מדברת על “ממשלה שמחזקת את המעמד הבינוני באמצעות השקעות בתעשייה, באנרגיה ובתעסוקה” ומבקשת לשוב לרוח האקטיביזם הכלכלי של תקופת אבה, אבל במינון ואיזון יותר כזה שמשלב תמיכה בצמיחה יחד עם שמירה על אחריות תקציבית.