טראמפ ופאוול רביםטראמפ ופאוול רבים
מעבר לים

האם רווחי חברות ה-S&P ימשיכו לעלות ובכמה? על האינפלציה שמטפסת ומה קורה בהום דיפו?

מה מלמדים נתוני המדד האחרון על ההשפעה האמיתית של המכסים על נתוני האינפלציה? למה חשוב לשים לב בעונת הדוחות שנפתחה השבוע?

גיא טל | (3)

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בארצות הברית יצא בנקודה לא נוחה שמשאירה את רמות האי וודאות מאד גבוהות. מצד אחד, מדד הליבה היה מתחת לציפיות; מצד שני, כל המדדים – מדד הליבה והמדד הכללי, החודשי והשנתי – מראים על עלייה באינפלציה לעומת החודש הקודם. כלומר, הציפיות שהאינפלציה תטפס בצורה משמעותית יותר לא התממשו. בסופו של דבר, היא אמנם טיפסה, אך לא בצורה כה גרועה.

למה זו נקודה לא נוחה? המספרים הנוכחיים לא נותנים לפד' תירוץ "לרדת מהעץ" ולהתחיל סוף סוף להוריד את הריבית, כפי שדורשים כבר חלק מחברי ועדת השוק הפתוח, וכמובן טראמפ ושאר בכירי הממשל. מצד שני, הם גם לא מעידים על אינפלציה מתפרצת כפי שחזו רואי השחורות, ומאפשרים לטראמפ להמשיך לצווח על פאוול להוריד את הריבית ב"גזיליון אחוז" באופן מיידי – "הפד' צריך לחתוך 3 נקודות (=3%!!). אינפלציה מאד נמוכה", צייץ הנשיא. כולם יכולים להמשיך להתקוטט ולהתבצר בעמדותיהם. הנתונים האחרונים לא מוכיחים דבר לשום צד ומאריכים את תקופת חוסר הוודאות בשווקים.

האלרמיסטים לא מתייאשים ומבטיחים, שוב, שהנה כבר במדד הבא נראה עד כמה המכסים איומים ונוראים ואיך האינפלציה תתפרץ. טראמפ מצידו ממשיך להמר על מדיניות המכסים, לפחות רטורית. רשימת האיומים האחרונה כוללת, בין השאר, מכסים של 30% על מקסיקו והאיחוד האירופי, אך רק ב-1 באוגוסט. רוסיה תזכה לעלייה של 100% של מכסים ומכסים שניוניים (כלומר, מכסים על מדינות שיסחרו עם רוסיה, בעיקר ירכשו ממנה נפט וגז), אך רק בעוד 50 יום. על תרופות יהיו מכסים של 200%, אך רק לאחר תקופת הסתגלות. וכן הלאה וכן הלאה. הרבה דיבורים ומעט מעשים. כמה מזה יקרה בפועל? הראלי בשוק המניות מראה שהמשקיעים מאמינים שמעט מאוד. בינתיים, בפועל, ההודעות האלו בעיקר מחזקות את פאוול בטענת ה"אי-וודאות", ואנחנו נשארים עם אותם 10% מלפני כמה חודשים, ועוד כמה מכסים גבוהים יותר על מוצרים ספציפיים. חשוב עם זאת לציין שהדולר פוחת בכ-10% בחודשים אלו, מה שגם אמור להשפיע לרעה על מחירי המוצרים המיובאים. האם זה בא לידי ביטוי במדד האחרון?


מה באמת היה במדד האחרון?

אז מה באמת היה לנו במדד האחרון? כמה השפיעו מכסים של 10%, מכסים נוספים על מוצרי יסוד כמו אלומיניום ופלדה, ופיחות מטבע של 10% נוספים? הנה המספרים היבשים:

מדד

בפועל

צפי

קודם

מדד שנתי

2.7%

2.6%

2.4%

מדד חודשי

0.3%

0.3%

0.1%

מדד ליבה חודשי

0.2%

0.3%

0.1%

מדד ליבה שנתי

2.9%

3%

2.8%

המספרים מראים שהמדד הכללי הגיע בהתאם לצפי (למרות שרשום בשנתי צפי 2.6%, ישנם אתרים שפרסמו גם צפי של 2.7%; על כל פנים, זה קרוב למדי), ואילו מדד הליבה מתחת לצפי. באופן כללי, אם כן, הדו"ח טוב מהציפיות כפי שממהרים להכריז תומכי הממשל. אבל ביחס לחודש הקודם, כל המדדים בעלייה, כפי שטורחים להדגיש מתנגדי המדיניות הכלכלית של טראמפ.

האמת היא שהאינפלציה לא יורדת בקו ישר, כפי שפאוול בעצמו אמר בעבר, ולעתים ישנן עליות וירידות קלות בדרך. השאלה החשובה היא האם המכסים הם אלו שדחפו את המדדים למעלה? התשובה די ברורה. אינפלציית הליבה השנתית בסחורות היא 0.7% לעומת 3.6% בשירותים. כלומר, כמעט אין אינפלציה בסחורות. כזכור, המכסים מוטלים על ייבוא סחורות, לא על ייבוא שירותים. כלומר, בפשטות, נתון האינפלציה הגבוה יחסית אינו תוצאה של המכסים. בולטים במיוחד מחירי הרכבים החדשים – שוב, אלו שאמורים להיות מושפעים מהמכסים – שדווקא ירדו ב-0.3%. יש המייחסים זאת לכך שהלקוחות מיהרו לקנות רכבים חדשים לפני כניסת המכסים לתוקף, ולכן הביקוש ירד וגרם לירידת מחירים. השאלה כמה זמן התירוצים האלו עוד יחזיקו מעמד. הגורמים שעלו הכי הרבה במדד החודשי האחרון הם שירותי אנרגיה (0.9%) ושירותים רפואיים (0.6%). שירותי אנרגיה ושירותים רפואיים (לא סחורות רפואיות) קשורים בקשר קלוש בלבד, אם בכלל, למכסים. מה שמושפע מהמכסים ועלה יחסית לחודש הקודם הם הלבשה, שעלתה ב-0.4% לעומת ירידה בשיעור דומה בחודש הקודם (תיקון?), וחומרי גלם (קומודיטיס) עם עלייה של 0.2%, הגבוה ביותר מאז פברואר, אך עדיין לא מה שהשפיע על המדד הגבוה יחסית. בכל מקרה, לא מדובר, לפחות בינתיים, באפוקליפסת האינפלציה שהוזהרנו מפניה, וגם האינפלציה הקיימת קשורה קשר קלוש בלבד, אם בכלל, למכסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

היועץ הכלכלי של טראמפ, סטפן מירן, ציין שאינפלציית הסחורות דווקא ירדה ב-0.8% מאז עליית טראמפ לשלטון. מדד הליבה מאז נכנס טראמפ למשרד הנשיא הוא 2.1% בשיעור שנתי, והמדד עצמו עם 1.8% בלבד. "מה שלא יהיו דעותיך בנוגע למכסים", צייץ מירן, "אתה חייב להודות שעד כה אין שום ראיה לכך שהם גרמו איזו שהיא אינפלציה משמעותית מבחינה כלכלית".

הטענה הנגדית היא שמה שגרם לכך שהאינפלציה הייתה מתונה כל כך עד כה, מלבד העובדה שהמכסים הוטלו רק חלקית, היא שהחברות צברו מלאים לפני כניסת המכסים לתוקף, ושנתחיל להרגיש את ההשפעה האמיתית בחודש הבא. טענה זו תיבחן מקרוב בחודשים הקרובים, אבל לפחות בינתיים, כפי שאומר מירן, אין ראיות לכך שהמכסים תרמו לאינפלציה עד כה.

עונת הדוחות

בינתיים, אולי יותר מההתכתשויות בין הממשל והבנק המרכזי ובין טראמפ ושאר מנהיגי העולם, מה שחשוב לראות הוא איך המכס של 10% משפיע בפועל על דוחות החברות ברבעון השני, שכבר היה כמעט כולו תחת משטר המכסים החדש (והחלקי). אמנם, מכסים של 10% זה לא ברמה של האיומים החדשים\ישנים של טראמפ, אבל גם לא משהו שניתן לטאטא מתחת לשטיח. איך החברות התמודדו עם העלויות הנוספות הללו ברבעון השני, ומה הן מעריכות שיקרה ברבעון השלישי והרביעי?

הכלכלנים צופים צמיחה נאה של 4.8% ברווחי חברות ה-S&P 500 – צמיחה נאה, אך ירידה חדה לעומת עלייה של 13% ברווחים ברבעון השני הקודם. הפעם, יותר מתמיד, מה שיותר חשוב מהמספרים של הרבעון השני הוא התחזיות להמשך הרבעון השלישי, כשהחברות כבר יכולות לחוש איך מתקדמות המכירות ומהי ההשפעה על ההוצאות ועל שולי הרווח בתחילת הרבעון השלישי.

הנה קריאת כיוון ראשונה: חברת התעופה דלתא העלתה את התחזיות לעומת אלו הפסימיות של דוחות הרבעון הראשון, אך הן עדיין נמוכות יותר מהתחזיות האופטימיות של ינואר, כלומר לאחר דוחות הרבעון הרביעי של השנה הקודמת. במילים אחרות, החברה התחילה את השנה באופטימיות גבוהה לאחר הבחירות, נכנסה לדיכאון עמוק לאחר "יום השחרור" והמכסים הגבוהים, ומתאוששת כעת כשהיא רואה שהשד אינו נורא כל כך. כזכור, באזור פרסום דוחות הרבעון הראשון האווירה הייתה סופר פסימית סביב המכסים, ומאז, כך נראה בברור, מצב הרוח השתפר. האופטימיות הזהירה של החברה באה לידי ביטוי בתגובת השוק הפחות זהירה שהקפיצה את מניות סקטור התעופה.

והנה עוד אינדיקטור מעניין. בראיון מפתיע אמר מנכ"ל הום דיפו – חברה שאמורה להיות מושפעת מאוד מהמכסים – שלרשת הקמעונאית אין שום כוונה להעלות מחירים בעקבות המכסים. זוהי אמירה יוצאת דופן. נזכיר שלאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון טענו בוול מארט, חברה קמעונאית נוספת, שהמכסים יחייבו אותם להעלות מחירים. נייק העריכה לאחרונה השפעה של מיליארד דולר על העלויות (ובמשתמע - אמור להתגלגל לפחות בחלקו לצרכנים). אלו שתי מנגינות שונות לחלוטין בהפרש של כמה חודשים. אז האם ברבעון השני החברות ירככו את הפסימיות של הרבעון הראשון לאור ההתפתחויות? התבטאויות מעין אלו לצד זה או אחר, בעיקר בדוחות הקמעונאיות כמו וול מארט או טארגט, בתוספת תחזיות הכנסות ורווח שמפרסמות חלק מהחברות יחד עם הדוחות, יהיו בעלות משמעות רבה להבנת ההשפעה בפועל של המכסים – כמה הם "נבלעים" על ידי היבואנים או היצואנים וכמה הם מתגלגלים לצרכנים. בגולדמן זאקס מעריכים ש-70% מהמכסים יתגלגלו לצרכנים. לעניות דעתי, ולאור הנתונים עד כה, זו נראית הערכה מוגזמת. אבל בסופו של דבר, גם אם המקצוענים של גולדמן זאקס שוודאי יודעים יותר ממני צודקים, ההשפעה בפועל של 70% מתוך 10% מכס, על מוצרים מיובאים בלבד (כלומר 7% על חלק היבוא מתוך העלות של המוצר הסופי), על מדד המחירים לצרכן הסופי אינה כל כך גבוהה, כפי שראינו עד כה. מה יקרה עם מכסים גבוהים יותר, אם יהיו? נצטרך להמשיך לחכות. 


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משאש 16/07/2025 11:45
    הגב לתגובה זו
    כדי לנתח מספיק לזכור את קצב העבר של טראמפ וכיצד הוא אילץ בכוח את פאולה להוריד את הריביט ולאיזו אינפלציה זה הוביל.
  • 2.
    מי אתה בכלל 16/07/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    אתה מתווכח עם נגיד הבנק בארהב לא קפצת מעל לפופיק קצת צניעות ...
  • 1.
    טיסות לכל העולם 16/07/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    ככה עוקפים אמברגו
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


מאסק (X)מאסק (X)

המשוגע שמשנה את העולם -כל המיזמים של אילון מאסק

עופר הבר |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

״לכל מי שנפגע ממני, אני רק רוצה לומר: המצאתי מחדש את המכוניות החשמליות, ואני שולח אנשים למאדים בספינת חלל. מה חשבתם? שאני אהיה בחור רגוע ונורמלי?״ כך אמר מאסק בתוכנית סאטרדיי נייט לייב במאי 2021.

מאסק מיזג בשנת 2000  את חברת X.com עם חברה נוספת לחברה אחת ופיתח את שירות התשלומים המקוון לחברה הידועה בשמה פייפאל ובהמשך נרכשה על ידי Ebay תמורת 1.5 מיליארד דולר. מאסק כבעל המניות הגדול בחברה שילשל לכיסו סכום של מעל 100 מיליון דולר, כסף שהיה קריטי עבורו להקמת שתי חברותיו הבאות והמצליחות Spacex וטסלה בשנים 2002-2003.

מאסק שמסתבר כי גם ניחן ברגשות סנטימנטלים רכש בחזרה את הדומיין X.com מפייפל ומיזג לתוכו את פלטפורמת המדיה טוויטר לאחר שרכש אותה ושינה את שמה ל-X.

Michaël Valentin  מנהל חבר של חברת הייעוץ לאסטרטגיה Opeo מאמין כי מאסק מוביל כרגע את המהפכה התעשייתית הרביעית. לאחר ה-Fordism בשנים המוקדמות של המאה ועשרים ואחר כך ה-Toyotism  אנו במהפכה התעשייתית של הTeslism.

 

אילון מאסק ניחן ביכולת למשוך כישרונות צעירים בעמק הסיליקון שם התחרות קשה בציד עובדים מוכשרים ומלאי התלהבות. מאסק יכול ליצור אנרגיה סביב מטרה בה הוא מאמין, הן בחברות שלו והן בחברה בכלל. אילון מאסק לא רק מספר סיפור שובה לב, הוא גם חלק מהפעולה. החזון של מאסק לשנות את העולם הינו חלק מפרויקט הרבה יותר כולל ומעורר השראה מאשר יעדים עסקיים טהורים.. טסלה לא מהססת להשתמש במדיה החברתית כדי למשוך כישרון עליון דרך משחקים ותחרויות חיצוניות.