וולמארט ואמזון שוקלות לבצע שינוי משמעותי בתשלומים; מניות האשראי נופלות
שתי הקמעונאיות בוחנות הנפקת מטבע דיגיטלי משלהן (Stablecoin), מהלך שעשוי לעקוף את רשתות התשלום של ויזה ומאסטרקארד, תוך חיסכון של מיליארדים בעמלות שעשוי להציב איום על המערכת הבנקאית המסורתית
ענקיות הקמעונאות אמזון Amazon.com Inc. 1.44% ו-וולמארט Wal-Mart Stores Inc. בוחנות אפשרות להנפיק מטבע יציב עצמאי, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. מדובר ביוזמה שעשויה לאפשר
להן לעקוף את רשתות התשלום המסורתיות ולחסוך מיליארדי דולרים בעמלות.
החברות מנהלות שיחות על השקת מטבע דיגיטלי צמוד דולר, שייועד בעיקר לתשלומים בתוך הפלטפורמות שלהן, אך גם נבחנות אפשרויות לשיתוף פעולה עם מטבע חוץ דיגיטלי, למשל כחלק מקונסורציום של
קמעונאיות. גם חברות נוספות, כמו אקספדיה וחברות תעופה גדולות, הוזכרו ככאלו ששוקלות מהלך דומה.
מה זה מטבע יציב?
מטבע יציב (stablecoin) הוא מטבע דיגיטלי שמוצמד בערכו למטבע ממשלתי, לרוב דולר אמריקאי,
ביחס של 1 ל-1. בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים תנודתיים כמו ביטקוין, מטבעות יציבים מגובים ברזרבות של מזומן או נכסים סחירים דמויי מזומן (כגון אג"ח ממשלתיות קצרות טווח), ונועדו לאפשר ביצוע תשלומים מהיר ובעלות נמוכה, מבלי לוותר על יציבות הערך. בשנים האחרונות הם הפכו
לכלי עזר מרכזי במסחר בקריפטו, וכעת גם גופים מסחריים גדולים בוחנים שימוש בהם כאמצעי תשלום אלטרנטיבי.
כתבנו פה לא פעם על החשיבות של המטבעות היציבים באקו-סיסטם של עולם הקריפטו. אלו משמשים כנדבך מרכזי בדרך של נכסים ממטבעות הפיאט לעולם הקריפטו ובחזרה,
בנוסף הם מאפשרים "החניה" של כספים לטווחי זמן שונים בין השקעות מבלי צורך להמיר למטבעות פיאט בינתייים, פעולה מסובכת ומורכבת הרבה יותר. עדיין לא נקבעה חקיקה מתאימה לפיקוח על התחום שמגלגל מאות מיליארדי דולרים, ומשכך בעל פוטנציאל ליצירת זעזוע רציני בשווקים, וכן
אין שקיפות מספקת בנוגע לגיבוי של המטבעות היציבים. נזכיר, כי קריסת פרויקט המטבע היציב טרה-לונה היה הגורם לאחת המחיקות הגדולות ביותר בעולם הקריפטו (ובכלל) ואחד התורמים למשבר האחרון בעולם הקריפטו.
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- הלהיט הבא? ג'מיני העלתה את השווי המבוקש בהנפקה, ומי המשקיעה המפתיעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינטרס מאחורי המהלך
האינטרס הישיר הוא כמובן החיסכון בעמלות, דבר שמוריד את העלויות לקמעונאיות ומשאיר יותר כסף בשורה התחתונה אצל החברות, אך לא מדובר רק בזה.
המעבר לתשתית תשלומים פנימית יעניק לאמזון, וולמארט ודומותיהן ייתן להן שליטה על כל נתוני העסקאות, מבלי לתווך דרך חברות כרטיסי אשראי או בנקים.
מדובר במידע קריטי שיכול לשפר יכולות שיווק, תמחור וניהול סיכונים, ואף לשמש בסיס להרחבת פעילות פיננסית כמו הלוואות או ביטוחים.
חברות צריכות לשלם כסף רב כדי ליצור שיתופי פעולה או לתגמל לקוחות בהטבות בשביל לקבל את המידע על פעילות הצרכנים, ושליטה באמצעי התשלום יאפשר להן לעשות זאת בעלות נמוכה יותר.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
השפעה על המערכת המסורתית
אם אחד מהמהלכים האלה ייצא לפועל, מדובר באיום פוטנציאלי על המערכת הבנקאית המסורתית. ובעיקר על הבנקים האזוריים בארה"ב, שחשופים יותר לתחרות מצד חברות טכנולוגיה וקמעונאות. לחברות
האלו יש מיליוני לקוחות, נתוני צריכה נרחבים ופיקוח רגולטורי נוח בהרבה מזה של מוסדות פיננסיים.
הרקע למהלך הוא תסכול הולך וגובר של קמעונאיות מהתלות ברשתות התשלום של ויזה ומאסטרקארד, ומהעמלות הגבוהות שגוזרות מהן בכל עסקה. מעבר לכך, בעוד תשלומים בכרטיס
אשראי לוקחים ימים להתבצע בפועל, תשלום במטבע יציב עשוי להתבצע כמעט מיידית, יתרון משמעותי גם בסחר בינלאומי.
לא רק פוטנציאל אלא גם סיכון
לצד הפוטנציאל לייעול והוזלה, המטבעות היציבים מעוררים גם חששות משמעותיים. רגולטורים בארה"ב ובאירופה הזהירו
כי שימוש נרחב במטבעות דיגיטליים שמונפקים על ידי חברות פרטיות עלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית, לפגוע ביכולת הפיקוח של הבנקים המרכזיים, וליצור תלות בגורמים מסחריים שאינם מפוקחים כמו מוסדות פיננסיים מסורתיים.
בנוסף, קיימת עדיין עמימות רבה בנוגע
לאופן שבו יגובו המטבעות, מי יישא באחריות במקרי כשל, ואיך תתבצע הגנת הצרכן.
נכון לעכשיו, התנאי הקריטי לקידום היוזמה הוא חקיקת חוק פדרלי בשם Genius Act, שמטרתו להסדיר לראשונה את תחום המטבעות היציבים בארה"ב. החוק עבר לאחרונה שלב פרוצדורלי משמעותי,
אך עדיין זקוק לאישור הסופי של שני בתי הקונגרס.
בשורה התחתונה
אם המהלך יבשיל מדובר בפגיעה פוטנציאלית במערכת הפיננסית, ורווח נקי של רשתות הקמעונאות שלא מחפשות רק פתרון לעמלות, אלא שואפות להפוך לשחקניות מרכזיות בתחום התשלומים, עם שליטה מלאה בכל שלב בשרשרת. היעדר הרגולציה המתאימה, היוזמה עדיין רחוקה ממימוש, אך ככל והיא תתקדם וייווצר מסלול בטוח להנפקת מטבעות יציבים השוק הפיננסי המסורתי עשוי לעמוד בפני תחרות חדשה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.