אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

מאסק: "SpaceX תכניס השנה 15.5 מיליארד דולר"; איך אפשר להשקיע בחברה?

המיליארדר מצהיר שחברת החלל שלו תעקוף את נאס"א, והוא ציין בעבר כי היא כבר רווחית; איך אפשר להיחשף לחברה והאם זו השקעה טובה?

רוי שיינמן | (1)

אילון מאסק ממשיך להכות גלים בתעשיית החלל, כשהפעם הוא ציין בפוסט ברשת X ההכנסות השנתיות של SpaceX, שכוללות גם את פעילות לוויני התקשורת של סטארלינק, צפויות להגיע ל-15.5 מיליארד דולר בשנת 2024 - סכום שגובר על התקציב המתוכנן של נאס"א למשימות מסחריות לחלל, העומד על 1.1 מיליארד דולר בלבד.


בפוסט ברשת X, מאסק הדגיש כי ההובלה של SpaceX נובעת מהביקוש הגדל לכני שיגור חסכוניים ולתקשורת לוויינית, ולא מתקציבים  ממשלתיים. בין היתר, הדגיש את הצלחת מערך הטילים Falcon 9 ו-Falcon Heavy, ששברו את שיאי השיגור בשנה החולפת עם 134 שיגורים. היעד ל-2025: לא פחות מ-170 שיגורים.


בלב תוכנית ההתרחבות של SpaceX ניצב טיל הסטארשיפ - מפלצת בגובה 122 מטרים, המיועדת לשימוש חוזר ולהובלת בני אדם למאדים. מאסק רואה בו את הכלי המרכזי במשימת ההתיישבות על כוכב הלכת האדום. מעבר לשאיפות המדעיות, מדובר בפרויקט בעל יתרון כלכלי משמעותי לעומת מתחרות כמו טיל ה-SLS הממשלתי, שעלות פיתוחו גבוהה פי כמה.


לצד פעילות השיגור, חלק מרכזי מההכנסות של SpaceX מגיע ממיזם סטארלינק - שירות אינטרנט לווייני עולמי שכבר מציע כיסוי למיליוני משתמשים ומורכב מכ-7,000 לוויינים פעילים. מאסק אמנם הבטיח להנפיק את סטארלינק בבורסה, אך טרם סיפק לוח זמנים לכך. נכון לנובמבר האחרון, הפרויקט כבר הגיע לתזרים חיובי.


תעשיית החלל משתנה - טראמפ מקצץ בנאס"א ותומך בסקטור הפרטי

התחזיות של מאסק מקבלות רוח גבית גם מהצעת התקציב החדשה של ממשל טראמפ לשנת 2026. בעוד תקציב ההגנה הכולל צפוי לזנק ב-13% ל-1.01 טריליון דולר, נאס"א עומדת בפני קיצוץ עמוק של כ-6.3 מיליארד דולר - כרבע מהדרישה המקורית של הארגון. המטרה: להעביר את מרכז הכובד של חקר החלל מהמגזר הציבורי לפרטי.

קיראו עוד ב"גלובל"


במסגרת המהלך, ממשל טראמפ מציע לבטל בהדרגה את פרויקטי הדגל של נאס"א כמו טיל השיגור SLS, החללית אוריון ותחנת החלל גייטוויי, ולהעביר תקציבים בגובה 650 מיליון דולר לסקטור הפרטי - ובפרט לחברות המפתחות פתרונות מסחריים למאדים. ספייסאקס, שכבר מקדמת יוזמות דומות, צפויה ליהנות מהשינוי הזה באופן ישיר.


הקבלניות הוותיקות כמו בואינג The Boeing Co 1.64%  , לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp  ונורת'רופ גרומן Northrop Grumman Corp -0.03%   עלולות להיפגע מהמהלך, בשל הסתמכותן על חוזים ממשלתיים. לעומתן, חברות חדשניות כמו Intuitive Machines 4.23%   ו-Rocket Lab USA  זינקו ב-120% וב-518% בהתאמה בשנה האחרונה.


ספייסאקס עצמה לא נסחרת, אך מוערכת בשוק הפרטי בשווי עצום של כ-350 מיליארד דולר, בערך שליש משווי השוק של טסלה ויותר מכל חברת תעופה וחלל אחרת בעולם.


כך אפשר להיחשף לספייסאקס - גם אם היא לא נסחרת

למרות שספייסאקס היא חברה פרטית, המשקיעים יכולים להיחשף אליה דרך קרן ההשקעות Destiny Tech100 (סימול: DXYZ) Destiny Tech100 3.68%   - קרן סגורה שנסחרת בבורסה האמריקאית ומחזיקה כיום כ-52% מהונה בספייסאקס. מדובר בעלייה חדה מהחזקה של 34.6% בלבד בעת שהקרן התחילה להיסחר באפריל 2024.


לצד ספייסאקס, הקרן מחזיקה גם בנתחים בולטים ב-OpenAI (כ-4.4%) ובחברת הפינטק הבריטית Revolut (כ-9.4%). סך הנכסים המנוהלים עומד כיום על 465.6 מיליון דולר.


DXYZ הפכה לפופולרית בקרב משקיעים קמעונאיים, במיוחד בפלטפורמות כמו Reddit. היא נבנתה במטרה לאפשר גישה לחברות טכנולוגיה פרטיות הנחשבות "חדי קרן" - דוגמת SpaceX, Epic Games, Discord ו-Stripe. עם זאת, הקרן נסחרת לרוב בפרמיה גבוהה מאוד על שווי הנכסים שלה, מה שיוצר תנודתיות גדולה. כיום, השווי הנכסי הנקי (NAV) למניה עומד על כ-6.44 דולר, בעוד מחיר המניה עומד על 43 דולר - פרמיה אדירה של 567%, יותר מפי 6.5.


מאז שהחלה להיסחר, עלתה הקרן ב-418%, אך מתחילת השנה היא דווקא רשמה ירידה של 27%. המשקיעים ממשיכים לתהות האם הפרמיה הגבוהה מוצדקת, בעיקר לנוכח הערכות השווי האסטרונומיות של החזקותיה, ובראשן ספייסאקס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 05/06/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עכשיו יש שם הצעה של spaceX דרך מימון אופציות עובדים
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.