טראמפ נגד וולמארט: "ספגו את עלויות המכסים, אל תעלו מחירים"

טראמפ משתולל - ממשיך לבקר את פאוול על כך שלא מוריד ריבית, מאיים על החברות שיעלו מחירים וטוען שהן יכולות לספוג את עליית המכסים

חיים בן הקון | (8)


נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פתח במתקפה חריפה על ענקית הקמעונאות וולמארט, כשהאשים אותה בניסיון להשתמש במכסים שהטיל כתירוץ להעלאת מחירים. בפוסט ב-Truth Social, קרא טראמפ לוולמארט, לשאת בעלויות הנוספות של המכסים מבלי לגלגל אותם על הצרכנים. "וולמארט וסין צריכות 'לבלוע' את המכסים ולא לחייב את הלקוחות הנאמנים", כתב. "אני עוקב אחריכם, וכך גם הלקוחות!"

טראמפ, טוען כי היצרנים הזרים וקמעונאים כמו וולמארט צרייכם לספוג את העלויות, וכי המדיניות תחזק את התעשייה המקומית ותיצור מקומות עבודה. הוא מבטיח שהצרכנים לא ייפגעו, אך כלכלנים מטילים ספק בטענותיו. סקר של אוניברסיטת מישיגן הראה ירידה חדה בביטחון הצרכני, כאשר 75% מהנשאלים הביעו חשש מאינפלציה מואצת בשל המכסים. וולמארט, מצידה, הזהירה כי מוצרים כמו בננות ומושבי בטיחות לילדים עלולים להתייקר משמעותית.

סמנכ"ל הכספים של וולמארט, ג'ון דיוויד רייני, ציין כי מושב בטיחות בשווי 350 דולר המיוצר בסין עשוי לעלות 450 דולר – עלייה של כ-29%. וול מארט מצידה טוענת כי היא מחוייבת למחירים נמוכים, אבל יש גבול ליכולת שלה ושל כל קמעונאי, לספוג עלויות.  וולמארט, שמעסיקה 1.6 מיליון עובדים בארה"ב, נמצאת תחת לחץ כפול: ספיגת עלויות המכסים עלולה לפגוע ברווחיה, בעוד העלאת מחירים מסתכנת בתגובה ציבורית ופוליטית.

דילמה לחברות אמריקאיות

המכסים של טראמפ – 30% על סין (לאחר הורדה זמנית מ-145% ל-90 יום), 25% על מקסיקו וקנדה, ו-10% בסיסי על מדינות רבות – יצרו מצב מורכב עבור תאגידים אמריקאיים. וולמארט, לצד חברות כמו אמזון ואפל, מתמודדת עם עלויות ייצור גבוהות וקשיים בשרשראות האספקה. הן צפויות להעלות מחירים, אך הן חוששות מהתגובה הציבורית והפוליטית. טראמפ הפנה אזהרות דומות ליצרניות רכב, ודרש שלא יעלו מחירים למרות העלויות הנוספות. 

בחודש שעבר, ניפגש, מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון, עם טראמפ לצד בכירים מקמעונאות אחרות כדי להזהיר מפני השפעות המכסים, אך הממשל המשיך ביישומם. המכסים חלים כיום על מגוון מוצרים, מפלדה ואלומיניום ועד תרופות, וטראמפ מתכנן להרחיב אותם. הוא טוען כי המכסים יגדילו את הכנסות המדינה ויקדמו הסכמי סחר חדשים, כמו עם בריטניה, שישמרו על שיעור בסיסי של 10%.


המכסים, יחד עם שינויים תכופים בשיעוריהם, יצרו תנודתיות בשווקים. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הודיע כי הריבית תישאר ללא שינוי עד שיתבררו השלכות המדיניות. פאוול הזהיר כי המכסים עלולים להגביר את האינפלציה ולפגוע בצמיחה, בניגוד לטענות טראמפ. פאוול לא צפוי להוריד את הריבית על רקע העלייה באינפלציה וטראמפ ממשיך לתקוף אותו על כך. 





תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טראמפ הבטיח לחמאס גהינום אם לא ישחררו חטופים נו (ל"ת)
    אנונימי 18/05/2025 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קשקש 18/05/2025 07:34
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר את הרשת שהייתה הכי זולה והפכה להכי יקרה התיאבון החזירי של בעלי הרשת לא עוצרת .מושב בטיחות ב450 $ ממה הוא עשוי בסך הכול מוצר שמיוצר בסין וקונים אותו בגרושים אבל רוצים לחגוג על הצרכנים
  • 5.
    אנונימי 18/05/2025 03:26
    הגב לתגובה זו
    החלאה הכתומה מקשקשת בקומקום ומשקרת מהיום שיצא מה%וס של האמא שלו מסכנים
  • 4.
    אנונימי 18/05/2025 00:19
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה הבורסה תרד. אם תיהיה אינפלציה או ייפגעו רווחי החברות בשני המקריפ הבורסה תרד.
  • 3.
    דר דום 17/05/2025 23:57
    הגב לתגובה זו
    עם חוב של 36.8 טריליון 123 אחוז תוצר גרעון של 2 טריליון וריבית של 1.2 טריליון אמריקה בדרך לשמיטת חוב. עד אוקטובר יגיעו לתקרת החוב ונדרש תוספת של 5 טריליון למימון הריבית וביטוח לאומי. השוק יאבד אמון והתשואה תזנק מעל 5
  • אנונימי 18/05/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    פקיעת אגח על סך של 9 טריליון דולר. לארהב אין איך לשלם את זה ולכן הם יצתרכו להנפיק חוב חדשהבעיה היא שהחוב החדש הוא בריבית הגבוהה פי 2 מהחוב הקודם כי הריביות שונות לגמרי ביחס לריבית לפני שש שנים הנפקת החוב המקורית. יהיה שמח.
  • 2.
    גולדפינגר 17/05/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הנשיא מבקש!!! מחברות את מה שהוא לא היה עושה כבעל חברה. טראמפ מבקש שאחרים ישלמו על השטויות שהוא עושה.
  • 1.
    דונאלד מוסוליני 17/05/2025 20:48
    הגב לתגובה זו
    אולי בצפון קוריאה הממשלה מכתיבה מחירים לרשתות השיווקבראש העולם החופשי עומד פסיכי
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

באתר נופש מבודד ושקט: האירוע שימגנט אליו את המשקיעים בסופ"ש

מתי התקיים לראשונה, למה דווקא שם, מי משתתף, כמה זה קריטי במיוחד השנה, והאם צפויות הפתעות? כל מה שצריך לדעת לקראת כנס הפד' בג'קסון הול

מנדי הניג |


מהו כנס ג'קסון הול ומדוע הוא נחשב לאירוע מרכזי?

כינוס ג'קסון הול הוא כנס כלכלי שנתי שמתקיים תמיד בסוף חודש אוגוסט, פרי יוזמה של הבנק המרכזי של קנזס סיטי, אחד מהשלוחות האזוריות של הפד'. הכנס מתקיים מאז 1978, ומאז תחילת שנות השמונים נערך דרך קבע באתר נופש מבודד במדינת וויומינג. הבחירה במיקום הזה לא הייתה מקרית: יו"ר הפד' דאז, פול וולקר, היה חובב דיג, וההבטחה לשלב את התחביב שלו עם הכנס הייתה אחד הגורמים שהביאו אותו להשתתף לראשונה - מהלך שנתן לכנס את החותמת היוקרתית שהפכה אותו למה שהוא היום.

המקום המרוחק והשקט נועד ליצור סביבה שמרחיקה את המשתתפים מהמולת היומיום, מעודדת דיונים מעמיקים בין בכירי קובעי המדיניות הכלכלית ומאפשרת שיח חופשי יותר. לאורך השנים, הפך הכנס לבמה שבה מושמעים רעיונות כלכליים שמהדהדים אחר כך במדיניות המוניטרית של ארה"ב ושל מדינות רבות אחרות.

מי משתתף בכנס ומה נידון בו?

בכנס משתתפים נגידי בנקים מרכזיים, שרי אוצר, בכירים במוסדות פיננסיים וכלכלנים מובילים מכל רחבי העולם. בכל שנה נבחר נושא מרכזי לדיון, והמשתתפים מציגים עבודות מחקר, נושאים דברים ומשתתפים בפאנלים מקצועיים. אף שהכנס נחשב לאירוע אקדמי בעיקרו, הוא זוכה לתשומת לב רבה משום שלעיתים נאמרים בו דברים שיש להם השלכות ישירות על המדיניות המוניטרית בארה"ב ובעולם.

מה צפוי לקרות בכנס השנה?
הכנס הנוכחי מתקיים בסוף השבוע הקרוב, בין חמישי לשבת. הנושא המרכזי שנבחר הפעם עוסק בשינויים בשוק העבודה, לרבות הזדקנות האוכלוסייה, שינויים בפריון, השפעת הטכנולוגיה ויכולת המדיניות הכלכלית להתמודד עם המגמות הללו.

את הנאום המרכזי יישא ביום שישי יו"ר הפד' ג'רום פאוול. דבריו נחשבים לגולת הכותרת של הכנס ויעמדו תחת זכוכית מגדלת מצד המשקיעים והמערכת הפוליטית. השאלה המרכזית היא האם פאוול ירמוז על הורדת ריבית קרובה, או שמא יבחר להבליט את החשש מאינפלציה מתמשכת ויצדיק בכך גישה שמרנית יותר מצד הבנק המרכזי.

מה הרקע הכלכלי של הכנס הנוכחי?
המצב הכלכלי בארה"ב נמצא בשלב רגיש ומורכב. מצד אחד, למרות שיש סימנים להאטה - האינפלציה עדיין גבוהה ביחס ליעד של הבנק המרכזי, שוק העבודה מראה סימני התקררות, והצמיחה הכלכלית אינה חזקה כפי שהייתה בעבר. מצד שני, קיים לחץ פוליטי גובר על הפד'.