גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר

התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה גרמניה

הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.

העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.

גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות

במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.

זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.

טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?

אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.

אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.

מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?

לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סימני השאלה נמשכים

למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.

השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIטראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AI

מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות

החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש

ליאור דנקנר |

מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.

חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח

לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה. 

בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.

לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.


וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות

ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.