גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר

התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה גרמניה

הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.

העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.

גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות

במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.

זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.

טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?

אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.

אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.

מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?

לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סימני השאלה נמשכים

למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.

השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.

1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

טראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיהטראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיה

שושלת טראמפ - כל משפחת הנשיא, ילדים נכדים וקרובים מסביב

מבט רחב ומקיף על השושלת המסועפת של אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית - הכריזמטים, המפורסמים, היפים, החכמים ומנהלי העסקים; המשפחה שבכותרות העולמיות

רן קידר |

קושנר השלים תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד, ובהמשך תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ניו יורק. כבר בגיל צעיר החל להשתלב בניהול נכסי משפחתו, אך לא הסתפק בכך, רכש את העיתון "ניו יורק אובזרבר" והחל לעסוק גם בתחום התקשורת. ב-2009 נישא לאיבנקה טראמפ, לאחר שהתגיירה. לזוג שלושה ילדים, והם נחשבים לאחד מהצמדים המשפיעים ביותר במעגל הסובב את דונלד טראמפ. 

את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אין צורך להציג, אבל נסתכל לעומק על שושלת טראמפ, אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית. מראשיתה כמשפחת יזמי נדל"ן בניו יורק, דרך התרחבות לתחומי מיתוג, תקשורת, תעשייה ופוליטיקה, ועד לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארצות הברית, מדובר במבנה משפחתי רב־שכבתי שבו כמעט לכל בן ובת תפקיד, השפעה או זהות ציבורית נפרדת. בעשורים האחרונים, משפחת טראמפ לא רק הפעילה אימפריית נדל"ן ושירותים, אלא הפכה לגורם משפיע במרכז המערכת הפוליטית האמריקאית.

במהלך קמפיין הבחירות של טראמפ ב-2016, ג'ארד שימש כיועץ אסטרטגי מרכזי, ואחראי על הקשרים עם קהילות מיעוטים, יהודים ואנשי עסקים. לאחר הבחירות מונה ליועץ בכיר לנשיא, תפקיד ללא תקדים לבן משפחה בדרג כה גבוה. במסגרת תפקידו ריכז תחומים קריטיים כמו יוזמות טכנולוגיות, רפורמות פליליות, הסכמי שלום במזרח התיכון (כולל הסכמי אברהם), ורפורמות בשירות הציבורי. 

על אף חוסר ניסיונו הממשלתי, קושנר ניהל מגעים מדיניים ברמה גבוהה ביותר, וזכה לאמון מלא מצד חמו. מאמציו לקדם נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב נחשבים לאחת ההצלחות הבולטות של ממשל טראמפ. מנגד, ספג ביקורת על ניגודי עניינים, קשרים עסקיים שנמשכו תוך כדי כהונתו, והשפעתו הפנימית על הנשיא. קושנר, הצטרף לשנה למועדון המיליארדרים. הונו מוערך היום בקצת יותר ממיליארד דולר, לפי פורבס, עלייה מ-900 מיליון דולר לפני שנה. הוא מצטרף לאחיו ג'וש, ששווה 5.2 מיליארד דולר, ולחותנו טראמפ, ששווה 7.3 מיליארד דולר. הקשר האישי והפוליטי שלו עם דונלד טראמפ יצר לו תדמית של "היד שמכוונת", גם אם לא תמיד נחשפה לאור הזרקורים.

                טיפאני טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

בארון טראמפ

בארון טראמפ, בנם היחיד של דונלד טראמפ ואשתו השלישית מלניה טראמפ, נולד ב-2006. בניגוד לאחיו ואחיותיו למחצה, בארון גדל בבית הלבן במהלך תקופת נשיאות אביו, ולמעשה היה הילד הנשיאותי הראשון מאז ג'ון קנדי ג'וניור שחי באופן רציף בבית הלבן לאורך כהונה מלאה. מלניה טראמפ דאגה להגן בקפידה על פרטיותו של בארון, והופעותיו הציבוריות היו נדירות יחסית, לרוב במסגרת טקסית.