גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר

התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה גרמניה

הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.

העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.

גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות

במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.

זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.

טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?

אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.

אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.

מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?

לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סימני השאלה נמשכים

למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.

השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".