גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר

התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה גרמניה

הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.

העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.

גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות

במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.

זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.

טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?

אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.

אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.

מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?

לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סימני השאלה נמשכים

למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.

השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 6.82%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)

קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד

קרן ההשקעות הקטארית וחברת השקעות קנדית ישקיעו במרכזי נתונים ותשתיות ענן, במסגרת מאמץ להפוך את קטאר לשחקנית מרכזית בתחום הבינה המלאכותית

עמית בר |
נושאים בכתבה AI קטאר

המזרח התיכון הופך לסילקון ואלי של ה-AI - כך העריך ריי דאליו אתמול (ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״) כשקצב ההשקעות של סעודיה והאמירויות מזנק במאות אחוזים בשנה כשסעודיה לבדה התחייבה להשקעות של מעל טריליון דולר. כמעט לכל אמירות ומדינה באזור יש פעילות AI ענפה - פיתוח, תשתיות, דטה סנטרס ועוד. היום מדווחת קטאר על עסקה גדולה - קרן ההשקעות של קטאר וחברת ההשקעות הקנדית ברוקפילד יקימו מיזם משותף בהיקף 20 מיליארד דולר, המיועד להשקעה בתשתיות בינה מלאכותית בקטאר ובשווקים בינלאומיים נבחרים. המיזם יתמקד בבניית מרכזי נתונים, חוות שרתים, תשתיות ענן ופתרונות חישוב מתקדמים, כחלק ממאמץ גלובלי להאיץ את אספקת כוח מחשוב לבינה מלאכותית.

ברוקפילד תשקיע דרך קרן AI חדשה שגייסה כבר 10 מיליארד דולר ומכוונת ל-100 מיליארד דולר עד סוף העשור. QIA, שמנהלת נכסים בשווי 524 מיליארד דולר, תספק הון וידע מקומי דרך חברת הבת Qai, שהוקמה לאחרונה כחברה לאומית לבינה מלאכותית.

השותפות כוללת בשלב ראשון השקעה של 5 מיליארד דולר מכל צד, עם תוכנית להגיע ל-20 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים. הפרויקט הראשון יהיה מרכז חישוב משולב בקטאר, שיספק 500 מגה-ואט כוח מחשוב ראשוני ויתמוך ב-100 אלף משתמשים תעשייתיים עד 2028. מנכ"ל ברוקפילד, ברוס פלק, ציין כי המיזם ייצור 2,000 מקומות עבודה ישירים בקטאר ו-10,000 נוספים בשווקים בינלאומיים, תוך שימוש באנרגיה מתחדשת ב-40% מהתפוקה. Qai, בראשות עבדאללה בן חמד אל-מיסנד, תנהל את הפעילות המקומית ותשלב טכנולוגיות כמו GPU מבוססי אנבידיה ושרתים של אורקל.

ההודעה מגיעה על רקע צורך גלובלי גובר בתשתיות AI. על ברוקפילד מעריכה כי הקמת תשתיות AI מלאות בעולם תעלה 7 טריליון דולר עד 2035, כולל 2 טריליון דולר במרכזי נתונים ו-1.5 טריליון דולר באנרגיה. מיקרוסופט צפויה להשקיע השנה 80 מיליארד דולר במרכזי נתונים, גוגל 85 מיליארד דולר כשכל הגדולות בתחום השקיעו במצרפי סדר גודל של קרוב ל-400 מיליארד דולר. הביקוש לכוח מחשוב גדל ב-150% בשנה, בעיקר בגלל מודלי שפה גדולים שדורשים מערכות אימון חזקות יותר שצורכות גם הרבה יותר אנרגיה

לקטאר, המיזם מהווה אבן דרך בחזון 2030, תכנית לאומית להפיכת הכלכלה ממבוססת נפט (שמהווה 60% מהתמ"ג) לכלכלה מבוססת ידע. בשנתיים האחרונות, קטאר חתמה על הסכמים עם Scale AI לפיתוח 50 יישומים ממשלתיים תוך חמש שנים, ועם xAI - הסכם השקעה של 6 מיליארד דולר. בנוסף, השקיעה קטאר עם הקרנות שלה 125 מיליון דולר בחברת Cresta לאוטומציית שירות לקוחות, ומיליארד דולר עם Quantumium בתחום הקוונטום. בדצמבר 2024 השיקה קטאר את Fanar, מודל שפה גדול מקומי שמאומן על 1.3 טריליון טוקנים, 40% בערבית, לשימוש בממשל ובמדיה.