גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר
התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית
גרמניה הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.
העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.
גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות
במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.
זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?
אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.
אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.
מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?
לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.
- רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
- קארבנה נופלת ב-10%: כשחברת טכנולוגיה מגלה שהיא בעצם חברת מימון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
סימני השאלה נמשכים
למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.
השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?
זהב וכסףהזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק
מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.
מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.
הגורמים לנפילות
אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי
ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.
הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.
- שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
- הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
רדיט מאשימה את פרפלקסיטי ושלוש חברות נוספות באיסוף ומכירת מידע מהפלטפורמה ללא אישור. החברה, שחתמה על הסכמי רישוי עם OpenAI וגוגל, מנסה להציב גבולות חדשים לשימוש בתוכן אנושי בעידן הבינה המלאכותית
רדיט Reddit -4.39% הגישה תביעה נגד פרפלקסיטי ושלוש חברות נוספות בטענה לגניבת נתונים ללא רשות. תוכן אנושי איכותי הפך לנדיר יותר מנפט, וחברות הבינה המלאכותית מוכנות לכל דבר כדי להשיג אותו. רדיט מגישה את התביעה בזמן שהיא כבר חתמה על עסקאות מניבות עם OpenAI וגוגל, אבל נחושה לעצור את מי שלוקח בלי לשלם.
המתווה פשוט. שלוש חברות: Oxylabs UAB, AWMProxy ו-SerpApi, אוספות מידע מרדיט דרך תוצאות חיפוש בגוגל ואז מוכרות אותו הלאה. פרפלקסיטי קונה את הנתונים האלה לפחות מאחת מהחברות. זה מה שנקרא "כיבוס נתונים" - לקחת מידע ללא רשות, לנקות אותו, ולמכור אותו בחזרה כמוצר חוקי. חברות AI צריכות כמויות אדירות של טקסט איכותי כדי לאמן את המודלים שלהן, ורדיט יושבת על אחד המאגרים הגדולים של שיחות אנושיות אמיתיות באינטרנט. כל דיון, כל תגובה, כל ויכוח, זה חומר גלם יקר לבינה מלאכותית.
בן לי, סמנכ״ל המשפט של רדיט, מסביר את המצב בפשטות. חברות הבינה המלאכותית נמצאות במירוץ חימוש אחרי תוכן אנושי איכותי, והלחץ הזה יצר כלכלה של כביסת נתונים בקנה מידה תעשייתי. רדיט הפכה למטרה עיקרית כי היא אחד המקורות הגדולים והדינמיים ביותר של שיחות אנושיות שנוצרו אי פעם. רדיט כבר הבינה את הפוטנציאל הכלכלי וחתמה על עסקאות רשמיות עם OpenAI ועם גוגל למתן רישיון לנתונים שלה למטרות אימון. זה מהווה מקור הכנסה חדש ומשמעותי לחברה. אבל החוזים האלה יהיו חסרי ערך אם כולם יוכלו לקחת את המידע בחינם דרך דרכים עקיפות.
זו לא הפעם הראשונה שרדיט נלחמת על הנתונים שלה. החברה תבעה השנה גם את אנת'רופיק בסן פרנסיסקו על האשמות דומות של גרידת נתונים (Data Scraping). זה מראה שהתופעה נרחבת והחברה מתכוונת לפעול נגד כל מי שמשתמש בנתונים שלה ללא הסכמה רשמית. פרפלקסיטי, שמתמחה בחיפוש מבוסס בינה מלאכותית, תצטרך להחליט אם להמשיך להסתמך על נתונים שמקורם מפוקפק או לחפש דרכים חוקיות יותר.
- רדיט ממריאה אחרי הרבעון הרווחי ביותר מאז הנפקתה ועם תחזית צמיחה של 55% ברבעון השלישי
- לקראת דוחות רדיט: המבחן יהיה במספר המשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחלוקת חושפת את אחת השאלות המרכזיות של עידן הבינה המלאכותית: למי שייך המידע באינטרנט? האם תוכן שמפורסם בחינם הופך לנחלת הכלל, או שעדיין יש לבעלי הפלטפורמות זכויות עליו? רדיט טוענת שיש לה זכויות על התוכן שנוצר באתר שלה, גם אם הוא נוצר על ידי המשתמשים.
