גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר
התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית
הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.
העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.
גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות
במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.
זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?
אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.
אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.
מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?
לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.
- מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
סימני השאלה נמשכים
למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.
השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט שור (גרוק)מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%
המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין
השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.
בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.
ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.
דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; ג׳יי פי מורגן נפלה ב-5%, קוגנייט זינקה ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.
