גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר

התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית

חיים בן הקון |
נושאים בכתבה גרמניה

הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.

העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.

גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות

במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.

זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.

טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?

אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.

אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.

מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?

לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

סימני השאלה נמשכים

למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.

השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות

סין משנה את מדיניות המס שלה במטרה לעודד ילודה, תוך התמודדות עם ירידה באוכלוסייה והאטה כלכלית מתמשכת; העלאת המע״מ על אמצעי מניעה והטבות מס למשפחות אמנם נועדה לשנות התנהגות, אך מעוררות ספקות, ביקורת ולעג ציבורי

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

סין נוקטת צעד חריג נוסף במאבק בירידת הילודה ובהזדקנות האוכלוסייה: החל מהשבוע, המדינה מטילה מע״מ מלא בשיעור של 13% על אמצעי מניעה – בהם קונדומים, גלולות והתקנים – ובמקביל מעניקה פטור ממע״מ לשירותי חתונה, טיפול בילדים וטיפול בקשישים. המהלך הוא חלק משינוי רחב במדיניות המס, שמטרתו המוצהרת לעודד נישואין והולדה במדינה המתמודדת עם ירידה מתמשכת באוכלוסייה ועם האטה כלכלית ממושכת.

הרפורמה, שעליה הוכרז בסוף 2025, מבטלת שורת פטורים שהיו בתוקף מאז 1994 – תקופה שבה סין עדיין אכפה את מדיניות הילד האחד. כעת, כמעט עשור לאחר ביטול המדיניות ההיא, בייג׳ין מנסה להפוך כיוון: פחות מניעה, יותר תמרוץ להקמת משפחות.

משבר דמוגרפי חריף

הרקע לצעד ברור וחד. לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית סין הצטמצמה זו השנה השלישית ברציפות, וב־2024 נולדו במדינה כ־9.54 מיליון תינוקות בלבד – כמחצית ממספר הלידות לפני עשור. ב־2023 איבדה סין לראשונה את תואר המדינה המאוכלסת בעולם להודו, ושיעור הפוריות ירד לכ־1.3 ילדים לאישה, הרבה מתחת לרמה הדרושה לשמירה על יציבות דמוגרפית (כ־2.1).


המשמעות הכלכלית של מגמה זו עמוקה: כוח העבודה מצטמצם, הנטל על מערכות הפנסיה והבריאות גדל, והביקוש העתידי לדיור, חינוך וצריכה נפגע. עבור הנהגת סין, מדובר לא רק בבעיה חברתית – אלא באיום ישיר על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

“קונדומים יקרים לא יביאו תינוקות”

העלאת המע״מ על אמצעי מניעה עוררה תגובות חריפות ברשתות החברתיות. גולשים לעגו למהלך וטענו כי אין קשר בין מחיר קונדום לבין ההחלטה להביא ילדים. “אנשים יודעים להבדיל בין מחיר של קונדום לבין המחיר של גידול ילד”, כתב אחד הגולשים. אחרים מיהרו להתבדח שירכשו “מלאי לכל החיים” לפני עליית המחירים.