גרמניה צומחת בקושי: 0.2% ברבעון הראשון, אבל מלחמת הסחר יכולה להוביל לירידה בתוצר
התוצר הגרמני עלה ב־0.2% ברבעון הראשון של 2025, אחרי ירידה קודמת של 0.2%; הסיכון למיתון ארוך־טווח לא נעלם, במיוחד על רקע המכסים של טראמפ ועל רקע העובדה שזו כבר שנה שלישית בלי צמיחה מהותית
הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה ברבעון הראשון של השנה לעבור את רף האפס עם צמיחה של 0.2%, בהתאם לציפיות. מדובר בנתון חשוב בעיקר בגלל הרקע שבו הוא מגיע: ברבעון האחרון של 2024 התכווצה הכלכלה באותו שיעור בדיוק – 0.2% – מה שהעלה חשש מידי למיתון טכני. מיתון כזה מוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ולפי הלמ"ס הגרמני, הנתון החדש מונע את הסיווג הזה, לפחות זמנית.
העלייה המינורית הזו נבעה מעלייה מסוימת בהשקעות ובצריכה פרטית. תחום הבנייה וההשקעות הציבוריות סיפקו דחיפה קלה קדימה, וגם הצרכנים, למרות כל הקשיים, חזרו להוציא קצת יותר.
גרמניה – המדינה היחידה ב־G7 שלא צמחה שנתיים ברציפות
במבט רחב יותר, גרמניה ממשיכה להציג ביצועים חלשים מאוד יחסית למדינות אחרות בקבוצת ה־G7. למעשה, היא המדינה היחידה מבין הכלכלות המובילות שלא הצליחה לרשום צמיחה מצטברת בשנים 2023 ו־2024. אם נוסיף לכך את התחזיות העגומות לרבעונים הבאים – ייתכן מאוד שזו תהיה השנה השלישית ברציפות בלי צמיחה ממשית.
זה כבר לא עניין טכני. מדובר בהיחלשות מבנית שנוגעת גם לאתגרים פנימיים – כמו הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח עבודה מיומן, בעיות בתשתיות ואינפלציה גבוהה – וגם לאיומים חיצוניים. בראשם: מלחמות הסחר.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ והמכסים – מסמר נוסף בצמיחה האירופית?
אחד האיומים המרכזיים שצץ לאחרונה מגיע דווקא מהצד השני של האוקיינוס. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים על מוצרים גרמניים – ביניהם רכבים, מכונות וציוד טכנולוגי. עבור מדינה שמבוססת על ייצוא תעשייתי, זאת פגיעה ישירה בכלכלת הליבה שלה. גרמניה מייצאת לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר בשנה, כך שכל שינוי כזה בטאריפים עשוי לגרום לטלטלה.
אם המכסים יורחבו או יישארו לאורך זמן, התוצאה עלולה להיות הרסנית: ירידה בייצוא, האטה בצמיחה, ואולי – כניסה למיתון אמיתי. הפעם לא מיתון טכני על חודו של עשירית האחוז, אלא האטה כוללת, שעלולה להפוך לכרונית.
מה הסיכון לשנה שלישית של קיפאון?
לפי חלק מהכלכלנים, הסכנה המרכזית היא לא הנתון הרבעוני עצמו, אלא המגמה. כבר שנתיים ברציפות גרמניה לא מראה צמיחה ממשית. אם גם 2025 תסתיים עם נתונים דומים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שגרמניה רושמת שלוש שנים רצופות בלי גידול בתוצר. במילים אחרות – זו לא רק "תקופה קשה", אלא מצב יוצא דופן בהיסטוריה הכלכלית של המדינה.
- נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
סימני השאלה נמשכים
למרות שהצמיחה חזרה – במעט – רבים שואלים האם מדובר בשיפור זמני או בסטיית תקן. עם ריבית גבוהה, אינפלציה עקשנית, עלויות אנרגיה גבוהות, ולחץ חיצוני מארה"ב וסין – גרמניה רחוקה מלהיות על קרקע יציבה. הבנק המרכזי האירופי לא צפוי להוריד ריבית בקרוב, והצרכנים לא באמת שינו כיוון. כלומר, כל השיפור של הרבעון הזה עלול להתפוגג במהירות.
השאלה הגדולה כעת: האם גרמניה תוכל לבלום את מגמת ההיחלשות — או שתהפוך למדינה הראשונה באירופה שנכנסת לקיפאון ארוך־טווח בעידן שאחרי הקורונה?

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?
דוח עם פערים גדולים בין הרווח המתואם לבין GAAP - הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר והפסד נקי של 225 מיליון דולר וזה עוד הרבעון שנחשב ל"חזק" עונתית - לרבעון הבא התחזית מאכזבת; אבל מעל הכל סמנכ״לית הכספים שליוותה את ההנפקה - פורשת ומעלה סימני שאלה
פחות מחודשיים אחרי שהפכה לחברה ציבורית, נבאן Navan 0.58% מגלה עד כמה השוק יכול להיות חסר סבלנות. החברה עם השורשים הישראליים שהונפקה בסוף אוקטובר בנאסד״ק, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי שהן בעצם גם הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, מלמעלה היא עוקפת את הציפיות היא דיווחה על רווח מתואם של 14 סנט ובכך עקפה ב-31 סנט את הציפיות בשוק להפסד של 17 סנט ברבעון השלישי. אבל כל זה לא מונע מהמניה להיחלש במסחר המוקדם. חודשיים אחרי ונבאן נחתכת בשווי שמגיע לכ-3.6 מיליארד דולר בלבד, כמעט חצי מהשווי בהנפקה.
על פניו, הכותרת חיובית. נבאן סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים עם הכנסות של 195 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת התקופה המקבילה. בשורה התחתונה היא כמו שאמרנו הפתיעה את השוק, אבל זה הדוח הראשון, המשקיעים עכשיו הרבה יותר הססניים והם מסתכלים על התמונה המלאה.
יש פער מהותי בין הרווח למניה המתואם לזה החשבונאי. ונכון, וול סטריט לרוב "מדברת" בשפה של non-GAAP אבל כשהפערים האלה הם כל כך גדולים ובעיקר כשאתם רואים רווח מתואם מול הפסד חשבונאי - זה שווה התייחסות. נבאן מציגה רווח תפעולי מתואם של 25 מיליון דולר ורווח נקי של 9 מיליון דולר, אבל לפי כללי GAAP ההפסד התפעולי זינק ל-79 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-225 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות למעבר לחברה ציבורית את ההוצאות האלה נבאן נטרלה, אבל לא כולם חושבים שזה מוצדק. עבור משקיעים שמחפשים ודאות ויציבות, במיוחד במניות אחרי IPO, זה פער שקשה להתעלם ממנו.
התחזית המאכזבת והנטישה של הסמנכ"לית
אבל חוץ מהפערים האלה גם התחזית קדימה לא עודדה. נבאן מדגישה שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, זה רבעון שמתאפיין יותר בנסיעות עסקיות ולכן הוא יותר חזק אבל גם הוא לא חיובי, חוץ מזה התחזית לרבעון הרביעי כבר משקפת האטה ברורה, עם הכנסות צפויות של 161 עד 163 מיליון דולר כשכאן החברה צופה הפסד תפעולי גם ב-non-GAAP. במבט שנתי החברה עדיין מצפה לצמיחה של כ-28% ולהכנסה כוללת של כ-686 מיליון דולר, אבל המסר לשוק נראה מהוסס.
- חברת התוכנה, הסמי-ישראלית Navan השלימה הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרף גם טריגר ניהולי. במקביל לפרסום הדוח הודיעה החברה כי סמנכ״לית הכספים איימי באט, שהובילה את נבאן אל ההנפקה והייתה דמות מרכזית בהכנתה לשוק הציבורי, היא תעזוב את תפקידה בינואר הקרוב. גם אם מדובר במהלך מתוכנן, עזיבה של CFO זמן קצר כל כך אחרי IPO זה משהו ששווה להתייחס אליו, זה דגל אדום - האם הסמנכל"ית מצאה משהו לא ראוי שגרם לה לעזוב?
