נפט
צילום: iStock

אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר

הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה נפט

ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.


לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.


באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.


לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה. 


ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

טסלה סיימה בשיא חדש, למונייד זינקה ב-8%; הנאסד״ק עלה ב-0.2%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

השווקים בוול סטריט סיימו את יום שלישי במגמה מעורבת, לאחר שפרסום נתוני תעסוקה הצביע על תמונה לא אחידה של שוק העבודה האמריקאי. המשקיעים ניסו לאזן בין עלייה במספר המשרות שנוספו בנובמבר לבין עלייה חדה בשיעור האבטלה, שהגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021.

אחרי יום תנודתי במיוחד, מדד הנאסד״ק, המוטה לטכנולוגיה, עלה בכ־0.2%, בין היתר בעקבות עלייה במניית טסלה לשיא חדש על רקע התקדמות בפרויקט הרובוטקסי של החברה. מנגד, מדד S&P 500 ירד בכ־0.2%, ומדד דאו ג׳ונס איבד כ־0.6%, כאשר מניות של חברות תעשייה ופיננסים הכבידו על המסחר.

דו״ח התעסוקה הציג תמונה מעורבת. מספר המשרות במשק האמריקאי עלה בנובמבר ב־64 אלף בלבד, לאחר ירידה חדה באוקטובר, בין היתר על רקע צמצום בתעסוקה הפדרלית בעקבות השבתת הממשל. שיעור האבטלה עלה ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, אך כלכלנים מזהירים כי הנתונים מושפעים מגורמים חד־פעמיים ולכן אינם משקפים בהכרח שינוי מגמה ברור.

בפדרל ריזרב ובשוק ההון נוטים להתייחס לנתונים בזהירות. כלכלנים מציינים כי הנתונים האחרונים מספקים הצדקה להורדות הריבית שכבר בוצעו בעבר, אך אינם תומכים בהרחבה מוניטרית עמוקה יותר בטווח הקצר. ההערכה הרווחת היא שהבנק המרכזי יעדיף להמתין לנתוני דצמבר, שייחשבו אמינים יותר, לפני קבלת החלטות מדיניות נוספות.

נתונים נוספים מהכלכלה הריאלית מחזקים את תמונת הביניים. מכירות הקמעונאות בארה״ב נותרו כמעט ללא שינוי באוקטובר, כאשר הוצאות חזקות בכמה תחומים קוזזו בירידה במכירות רכב. במקביל, מחירי הנפט המשיכו לרדת לרמות של כ־55 דולר לחבית. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שמאטה אך אינה נשברת, תרחיש שמציב את השווקים במצב של המתנה זהירה להמשך הנתונים.