אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר
הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות
ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה
משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.
לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה
לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.
באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש
כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.
לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים
ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית
עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי
עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
