נפט
צילום: iStock

אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר

הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה נפט

ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.


לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.


באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.


לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה. 


ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.