אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר
הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות
ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה
משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.
לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה
לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.
באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש
כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.
לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים
ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית
עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי
עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
