נפט
צילום: iStock

אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר

הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה נפט

ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.


לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.


באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.


לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה. 


ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 2.63%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים

טראמפ אישר לאנבידיה למכור לסין שבבים מוחלשים, אבל כצפוי - הסינים לא מוכנים, מבחינתם: הכל או כלום; בינתיים: חברות שבבי ה-AI  מאיצות בזכות תמיכה ממשלתית וכסף מהבורסה הסינית 

רן קידר |

בייג'ין מסרבת להתפשר על שבבים מוחלשים של אנבידיה, ומאיצה את הרחקתה של אנבידיה מהשוק הסיני דרך התקדמות מהירה בייצור מקומי. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תאשר ייצוא של שבבי אנבידיה מסוג H200, השני בחוזקתו אחרי בלקוול, ל"לקוחות מאושרים" בסין, תמורת 25% מההכנסות שיועברו לממשל האמריקאי. אבל הסינים לא יסכימו לקבל שבבים נחותים. 

ההחלטה אמורה היתה להחזיר לאנבידיה חלק משוק הסיני, אולם, רגולטורים סיניים כבר הזהירו בעבר חברות טכנולוגיה מקניית גרסאות מוחלשות כמו H20, וטראמפ עצמו הודה כי "סין לא רוצה שבבים נחותים" והנה זה הופך לרשמי - הסינים מסרבים "להצעה" של טראמפ. הממשל יפעל למנוע את ההפצה של שבבים מאנבידיה. אנבידיה, נזכיר ציפתה למכור בקצב של 50 מיליארד דולר בשנה כשברבעוני האחרונים על רקע מלחמת השבבים היקף המכירות הוא - אפס. 

ההסכם בין טראמפ לאנבידיה נועד להקל על מתיחות הסחר בין המדינות, אך הסיכוי שהוא יהפוך לישים הוא נמוך. שבבי H200, שמציעים 141 טרה-פיילופס של עיבוד צף , פי 6 מ-H20, נחסמו קודם לכן תחת מדיניות ביידן מחשש לשימושים צבאיים. טראמפ שינה את הגישה, והעלה את התשלום מ-15% על H20 ל-25% על H200, מה שצפוי להניב לארה"ב 10 מיליארד דולר שנתיים, רק שהסינים אומרים - "הכל או כלום". הם לא מוכנים להיות רוכש נחות, הם לא מוכנים לקבל את המוצר הנחות. 

הרקע למשבר נעוץ במלחמת השבבים שהחלה ב-2022, כאשר ארה"ב הגבילה ייצוא מתקדם מחשש להשפעה על ביטחון לאומי. סין, ששוק השבבים שלה צמח ל-220 מיליארד דולר ב-2025 (גידול של 15% משנה קודמת), הגיבה בתוכנית "Made in China 2025" המעודכנת. המטרה: 50% עצמאות עד סוף השנה, לעומת 15% ב-2019. תוכנית Big Fund III הקצתה 47 מיליארד דולר לקווי ייצור, והממשלה בנתה 40 מרכזי R&D חדשים. ההוצאה על ציוד ייצור זינקה ב-53% בהחצי הראשון של 2025, והייצור המקומי של פוליסיליקון, חומר גלם מרכזי, הגיע ל-80% מהשוק העולמי. חברות כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס, שרכשו מיליון שבבי H20 ב-2024, העבירו 45% מאימוני AI מחוץ לסין, בעיקר לארה"ב ואירופה, אך הן חוזרות בהדרגה לחלופות מקומיות.

מעבר לכך, גל של חברות שבבי AI סיניות נמצא במרוץ כשהן מצמצמות את הפער בהדרגה וצופות כי תוך שנים בודדות יגיעו למערכת מלאה שלא תיפול מהקיימות בשוק, גם לא של אנבידיה.