אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר
הארגון הפחית גם את תחזית הצמיחה הכלכלית הגלובלית לשנתיים הקרובות, על רקע העלאת המכסים בארה"ב ועלייה באי-הוודאות
נפט ארגון אופ"ק (OPEC) פרסם את הדו"ח החודשי שלו, שבו הוא מעדכן מטה את תחזיתו לביקוש העולמי לנפט בשנת 2025, וזאת בעקבות נתוני הרבעון הראשון והשפעות העלאת המכסים מצד ממשל טראמפ. הארגון גם הפחית את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנים 2024 ו-2025, תוך שהוא מציין עלייה
משמעותית ברמות הודאות בסביבה הכלכלית העולמית.
לפי הדו"ח, הביקוש העולמי לנפט צפוי לגדול בשנת 2025 ב-1.3 מיליון חביות ביום - ירידה של 150 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. למרות העדכון השלילי, מדובר עדיין בתחזית אופטימית יחסית בהשוואה
לגופי תחזיות אחרים בתעשייה. בעוד אופ"ק רואים בבירור המשך עלייה בצריכת הנפט בשנים הקרובות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דווקא מעריכה שהביקוש העולמי יגיע לשיא עוד במהלך העשור הנוכחי, על רקע המעבר הגלובלי לדלקים נקיים ואנרגיה מתחדשת.
באופ"ק ציינו כי הכלכלה העולמית החלה את 2025 במגמה יציבה, אך העלאת המכסים על ידי ארה"ב והתפתחויות בסחר העולמי מטילות צל כבד על תחזיות הצמיחה בטווח הקצר. הארגון צופה כעת קצב צמיחה מתון יותר לשנתיים הקרובות, אך לא נקב במספרים מדויקים במסגרת העדכון. הדו"ח מדגיש
כי התפתחויות גיאופוליטיות ומדיניות, במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, מהוות גורם סיכון מרכזי ליציבות הכלכלית ולביקוש העולמי לאנרגיה. על רקע זה, אופ"ק ממשיך לעקוב מקרוב אחר מגמות הצריכה, ובמידת הצורך עשוי לשקול התאמות במדיניות האספקה שלו בשוק הנפט.
לצד תחזיות הביקוש המעודכנות של אופ"ק, מתבהרת תמונה רחבה יותר של האינטרסים האמריקאיים בזירת האנרגיה העולמית, ובראשם הרצון להבטיח מחירי נפט נמוכים, גם במחיר ויתורים גיאו-אסטרטגיים. ירידת המחירים, שהושפעה מהחשש ממיתון כתוצאה ממלחמת הסחר, משרתת את ממשל טראמפ ומתחברת ישירות למדיניות שמטרתה להגדיל את ההיצע הגלובלי, להוזיל את עלויות האנרגיה ולרסן את האינפלציה.
ביקורו של שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, בריאד שופך אור על עומק הקשר בין כלכלה לביטחון: מצד אחד, רייט הביע תמיכה במחירים נמוכים
ואף הבטיח כי יישארו כאלה בשנים הקרובות. מצד שני, הוא הציע לערב הסעודית פיצוי בדמות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי, מהלך שנועד, בין היתר, לבלום את השפעת סין באזור. ההצעה כוללת פיקוח אמריקאי הדוק, אך מעלה סימני שאלה קשים מבחינת ישראל, שכן יכולת גרעינית אזרחית
עשויה בעתיד לשמש בסיס לטכנולוגיה צבאית. התמונה שנרקמת היא של עסקת "תן וקח": סעודיה תגדיל תפוקה, ארה"ב תוזיל מחירים, ובתמורה תקדם את תוכנית הגרעין הסעודית, אולי גם תוך תיווך שקט מול ישראל לקראת נורמליזציה. כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, סעודיה לא תסכים להסכם גלוי
עם ישראל, אך ברור שהמהלכים מתרחשים מאחורי הקלעים, כשמחיר הנפט משמש כציר מרכזי. להרחבה: תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?
