פד גרום פאוואל
צילום: Flickr

הגרף החשוב ביותר שיציג היום יו"ר הפד

מה זה "תרשים הנקודות" ולמה הוא חשוב, מה זה הידוק כמותי ואיך זה משפיע על שערי אגרות החוב ומחירי המניות והאם הפד ' צפוי לשנות את ההידוק הכמותי על שוק החוב?

אביחי טדסה | (3)

ג'רום פאוול לא יוריד היום את הריבית, אבל הוא ידבר ויציג גרפים שניתן יהיה להסיק מהם מה הפד חושב על ההמשך. רמז להורדת ריבית הוא נהדר לשווקים הפיננסים, אבל זה בכלל לא בטוח. למרות שאגרות החוב מבטאות הורדת ריבית, פאוול חושש מעלייה באינפלציה בשל המכסים של טראמפ. הוא רואה מדדים סבירים בעבר, אבל הם לא מבטאים את מלחמת הסחר. עליית אינפלציה מדאיגה אותו - היא מחלחלת לכולם - פירמות, משפחות, ממשלה ומכרסמת בהון וביכולת הקנייה והצריכה, היא סוג של מס סמוי, וכדי להילחם בה הוא לא היה רוצה לטעות ולהוריד את הריבית מוקדם מדי מהצפוי. אז הוא יחכה היום, אבל הוא ירמוז מה הוא חושב לגבי ההמשך - אאיפה תוכלו למצוא את הרמזים? 


אלו הנתונים החשובים ביותר במצגת שלו

בשעה 20:00 (שעון ישראל) יכריז הפד על החלטת הריבית, ואחרי חצי שעה יעלה למסיבת עיתונאים ויציג את התחזית הכלכלית שלו. כולם בטוחים שהריבית לא תשתנה – היא תישאר בטווח של 4.25%-4.5%. אבל מה שחשוב באמת זה לא ההחלטה עצמה, אלא הגרפים והמספרים שפאוול יראה – מה שנקרא "תרשים הנקודות" (Dot Plot). שם נמצא הרמז הכי גדול: האם וכמה הריבית תרד בהמשך השנה, ואיך הכלכלה האמריקאית נראית לעיני המומחים של הפד.



מה זה "תרשים הנקודות" ולמה הוא כל כך חשוב?


תרשים הנקודות הוא כמו מפת דרכים שמראה מה חברי הוועדה של הפדרל ריזרב חושבים על העתיד. כל אחד מהם שם נקודה שמייצגת את התחזית שלו לריבית, צמיחה כלכלית, אבטלה ואינפלציה. זה לא סתם גרף – זה מסמך שמשפיע על הכל: ממחירי המניות בוול סטריט, דרך שער הדולר, ועד כמה יהיו תשלומי המשכנתא של האמריקאים, המומחים צופים שהגרף יראה שתי הורדות ריבית אפשריות עד סוף 2025 – כלומר, הריבית עשויה לרדת ל-3.75%-4% בעוד כמה חודשים. אבל השאלה הגדולה היא: האם פאוול ייתן אור ירוק להורדות האלה בקרוב, או שימשיך להגיד "חכו בסבלנות"?


המצב עכשיו: הכלכלה יציבה, אבל יש חששות


הכלכלה האמריקאית נראית בסדר כרגע. יש עבודות, המשק ממשיך לגדול, והאינפלציה – העלייה במחירים – לא משתוללת כמו לפני כמה שנים. אבל יש סימנים מדאיגים: אנשים מרגישים פחות בטוחים בעתיד והקניות שלהם מאטות. בנוסף, ממשל טראמפ מדבר על קיצוצים במגזר הציבורי ועל מכסים חדשים, שיכולים להקשות על הציבור. כל זה נותן לפד סיבה להיות זהיר – לא להוריד ריבית עכשיו, אבל גם לא להגיד "לא" להורדות בעתיד.

פאוול כבר אמר ב-7 במרץ שהוא לא ממהר לשנות כלום. "אנחנו לא צריכים לרוץ", הוא אמר בראיונות בתקשורת האמריקאית "הכלכלה חזקה, ואנחנו יכולים לחכות עד שהתמונה תהיה ברורה יותר. אנחנו מסתכלים על הנתונים, ואם צריך – נזוז מהר", היום הוא ככל כנראה יחזור על המסר הזה.

מה יראו בגרפים?

רוב המומחים חושבים שתרשים הנקודות יראה שרוב חברי הוועדה יצביעו על שתי הורדות ריבית ב-2025, אבל לא כולם מסכימים. יש כלכלנים שסבורים שעל רקע אי הוודאות, ייתכן שלא נראה בגרפים שתי הורדות קדימה, אלא אחת. זו תחזית שנראית פסימית, אבל האמת שהכל פתוח. צריך גם לזכור שדווקא העלאות מכסים וקיצוץ במגזר הציבורי מביאים להאטה כלכלית וירידה בצמיחה ובמצב כזה הפד עשוי להוריד ריבית כדי להקל על המשק. 


בנוגע לשיעור הצמיחה, כלכלני גולדמן זאקס מעריכים שהפד יוריד את תחזית הצמיחה ל-1.8% ב-2025, לעומת תחזית קודמת של כ-2%. הם גם חושבים שהאינפלציה תעלה ל-2.8% עד סוף השנה – יותר מה-2% שהפד רוצה, וזו בדיוק הסיבה שהפד לדעתם לא ירוץ להוריד ריבית. ועדיין גם הם צופים שתי הורדות ריבית השנה. להערכת הרוב - הגרפים יראו כנראה תמונה של "זהירות אופטימית", הכלכלה בסדר, אבל יש סיכונים, והפד לא רוצה לקחת צ'אנסים גדולים.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד החלטה גדולה: מה עם ה"הידוק הכמותי"?

חוץ מהריבית, הפד עשוי להכריז על הפסקה ב"הידוק הכמותי" (Quantitative Tightening, או QT). זה מונח שנשמע מסובך, אבל אם ננסה לפשט אותו זה אומר שהפד מפחית את כמות הכסף שהוא שם בשוק על ידי מכירת-הנפקת אג"ח. הוא מוכר פחות אג"ח, מקטין גיוסי אג"ח. מה זה עושה לשוק? זה גורם לכך שיש פחות היצע בשוק האג"ח, זה עשוי להעלות את המחירים ולהוריד את הריבית האפקטיבית של האג"ח. זה סוג של הורדת ריבית חלקית בדלת האחורית, כי אם הריבית תרד באגרות החוב היא תשליך על פרמטרים נוספים כמו למשל - ריבית המשכנתאות. זה גם יכול לעזור לשוק המניות.  

עכשיו, כשיש חששות מתקרת החוב של ארה"ב ומתנודות בשוק, הם עשויים להגיד: "בואו נעצור את זה לעת עתה." בלייק גווין, מומחה מ-RBC Capital Markets, חושב שזה יקרה כבר היום, כי "אין סיבה לחכות". הוא אומר שזה צעד טכני, לא סימן שהכלכלה קורסת, ויכול לעזור לשמור על יציבות.


סיכוי להפתעה?

הסיכוי להפתעה בהפחתת הריבית היום הוא קטן מאוד. סיכוי להפתעה ביחס להמשך בהחלט קיים. הפד' יכול לתמרן בין צפי להפחתה של פעם אחת ל-3 פעמים. הקונסנזוס מדבר על 2 הפחתות וחושש מהפחתה אחת בלבד. הכל פתוח, אבל נראה שהסיכוי להפתעה הוא לא גדול.


הדבר הכי חשוב שפאוול יציג היום הוא תרשים הנקודות – הוא יגלה לנו אם הפד רואה את הכלכלה חזקה או חלשה, ומתי הריבית תשתנה. הוא לא יוריד אותה עכשיו, אבל המילים שלו והגרפים יקבעו את האווירה בשווקים לחודשים הקרובים. למי שחדש לעניין: תחשבו על זה כמו תחזית מזג אוויר – אם השמש תזרח, השווקים יעלו; אם יש עננים, אולי נראה ירידות. תשימו לב ל-20:00 הערב – שם הכל יתחיל!



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיכאל 19/03/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    יוריד את הריבית רק בסוף השנה יתעמת עם טראמפ כי הוא נציג של הדמוקרטיים
  • 2.
    בשעה 2000 שעון קיץ בארצות הברית (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ZZ 19/03/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
    ללא הורדת תקציב וחוסר יעול של פיזור התקציב איך הוא יממן את זה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.