"זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
עופר בן שימול, סמנכ"ל הפמילי אופיס של אם אס רוק, מסביר את ההבדל המהותי בין ניהול תיק פנסיוני לבין השקעות לטווח קצר ומציע לשנות את תמהיל ההשקעות
בעוד השוק האמריקאי מתאפיין בתנודתיות גבוהה על רקע מדיניות הממשל החדש, השוק הישראלי מסמן הזדמנויות השקעה מעניינות. עופר בן שימול, סמנכ"ל הפמילי אופיס של אם אס רוק, מדגיש כי בסביבה הכלכלית המאתגרת הנוכחית כדאי לנצל את הריבית הגבוהה ולהגדיל את הרכיב האג"חי, שיכול לקבע תשואה של כ-5% בארץ ואף יותר בארה"ב. בראיון TV בן שימול מחדד את ההבחנה הקריטית בין ניהול תיק פנסיוני לטווח של 20-30 שנה, שבו הרכיב המנייתי צריך להיות גבוה, לבין ניהול כספים למטרות קצרות טווח. "הפיזור הוא המפתח", הוא קובע, "לא מוותרים על הרכיב המנייתי, אבל משנים את התמהיל ומורידים חשיפה לנאסד"ק תוך הגדלת החשיפה לישראל, אירופה, סין והודו".
נתחיל מהשוק המקומי – מה הערכות שלך לשנה הקרובה ואיזה סקטורים יכולים להניב תשואת יתר?
"השוק הישראלי מאוד מעניין להשקעה. הוא סוגר את הפערים מול השווקים האחרים ואנו מעריכים שמגמה זו תימשך בשנה הקרובה. לכן, בתמהיל הכולל של הלקוח נגדיל חשיפה לשוק המקומי. סקטורים מעניינים להשקעה כוללים פיננסים - בנקים וביטוח המהווים מרכיב יציב בהשקעה, תעשיות ביטחוניות הממשיכות להיות אטרקטיביות עם ביקושים והזמנות לעשר השנים הקרובות כפי שבולט במנועי בית שמש ואלביט, וכן סקטור הנדל"ן שמעניין למרות מידה מסוימת של אי-ודאות. כדאי גם לנצל את סביבת הריבית ולהיחשף לרכיב האג"ח, כאשר אין העדפה בין צמוד לשקלי במח"מ בינוני".
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההשלכות של המדיניות של טראמפ על השווקים בעולם?
"השוק האמריקאי מאופיין בתנודתיות גבוהה על רקע ממשל טראמפ שמעורר רעש סביב סיפור המכסים. זה מייצר חשש בקרב המשק האמריקאי לעלייה באינפלציה ועליית מחירים, והשוק נמצא בעמדת המתנה. מצב זה מביא את מנהלי ההשקעות לבחון היכן כדאי להשקיע ומה לעשות עם האלוקציה והניוד של הכספים.
"מתחילת השנה רואים הסטה של כספים לשוק האירופאי, שנמצא גם הוא בתשואת חסר, וכן לשוק הסיני. בטווח הקצר התנודתיות תימשך וצריך להיות ערניים, אך בטווח הארוך הכלכלה תנצח ושיקולים אלה יבואו לידי ביטוי בהחלטות ההשקעה. השוק האמריקאי חשוב, ויש להיות חשופים אליו בהשקעה לטווח ארוך, שכן אי אפשר לוותר עליו".
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
לאחרונה התפרסמו הדוחות של אנבידיה לרבעון האחרון של 2024, מה אפשר ללמוד מהם לעתיד על החברה וגם על השוק בארה"ב?
"הדו"ח של אנבידיה מהווה מדגם מייצג לעונת הדוחות שהייתה בארה"ב. בסך הכל, החברות מציגות תוצאות טובות. אנבידיה הכתה את כל תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח למניה, אך היא צופה שקצב הגידול בהכנסות יתמתן. זה מאפיין את הדיווחים של מרבית החברות שפרסמו את דוחותיהן, תופעה שאנחנו עדים לה וצריך להביא בחשבון.
"משמעות הדבר היא שרכיב הסיכון בשוק האמריקאי עלה. המכפילים בשוק עומדים על 22, ואם שורת ההכנסות הולכת לרדת, המכפילים יעלו בהתאם. לכן, נכון לעכשיו, בניהול הכספים מומלץ לצמצם חשיפה ל-S&P 500 ולהגדיל חשיפה לשווקים אחרים".
לאור העליה בתנודתיות בשווקים בחודשים האחרונים, איך נכון לנהל את הסיכון מבחינת הלקוח?
"התקופה הזאת מחדדת את חשיבות הליווי של הלקוח בכל הקשור לסיכונים ומאפייניהם. כדי לבנות תיק נכון ללקוח לאורך זמן, יש להבין את יחסו לסיכון ואת טווח ההשקעה של הכספים, וכן אם קיימים צרכים בטווח הקצר והבינוני. חשוב לזכור שיש הבדל מהותי בין ניהול לטווח הקצר לבין ניהול פנסיוני.
"הסביבה הכלכלית כיום מאתגרת, ודווקא בתקופה זו נכון לערוך תיאום ציפיות מחודש עם הלקוח. כדאי לנצל את סביבת הריבית הגבוהה ולהגדיל את הרכיב האג"חי, שיכול לקבע ריבית גבוהה של כ-5% בארץ ובארה"ב אף יותר (6%-5%) לטווח בינוני של 4-5 שנים. זה עשוי להניב תשואה טובה ברכיב הסולידי יותר, עם תנודתיות נמוכה יחסית ופוטנציאל לרווחי הון.
בבחינת צרכי הלקוח, זוהי צומת חשובה. איננו מוותרים על הרכיב המנייתי, אך משנים את התמהיל - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו. הפיזור הוא המפתח להשקעה מאוזנת ויציבה לאורך זמן".
מה המלצה שלך עבור הלקוחות כיצד לנהל את התיק הפנסיוני לבין התיק השקעות לטווח קצר בינוני?
"ההבנה שתיק פנסיוני מיועד ל-20-30 שנה לפחות חשובה מאוד. הרכיב מנייתי בתיק כזה צריך להיות גבוה, לדעתי 80%-70% לפחות. המטרה העיקרית היא להגיע לגיל הפנסיה עם מקסימום תשואה ומשכורת שכשנפרוש לגמלאות. את זה צריך לנהל נכון, ועד 5 שנים לפני גיל פרישה הרכיב המנייתי צריך לרדת והרכיב הסולידי צריך לעלות. זאת מכיוון שאם יתרחש אירוע שלילי בשוק ההון, יש משמעות קריטית לאלמנט הזמן.
"הגישה הפוכה בניהול כספים קצרי טווח. יכולות להיות מטרות ספציפיות ל-2-3 השנים הקרובות כמו החלפת רכב, רכישת בית או חתונה, ולכן רכיב הסיכון משתנה מהותית. הרכיב המנייתי צריך להיות מותאם בהתאם למטרות אלה ולטווח הזמן הקצר יותר".
לאור הדברים שציינת, מה אתה חושב על החוסכים בפנסיה שמעבירים את כל כספם למסלול מחקה S&P 500?
"להיות חשוף למדד אחד, טוב ככל שיהיה, זה לא כדאי. צריך לזכור מה קרה במדד - 30% מהמדד מושפע מ-7 המופלאות. חשיפה למדד אחד מגדילה סיכון, נקודה. הפיזור הוא קריטי בניהול הכסף לאורך זמן, ולכן המדד צריך להיות חלק מתמהיל של הרכיב המנייתי בתיק הכולל של הלקוח.
"מדד ה-S&P הוא בתשואת חסר מתחילת השנה וזה חלק מהאירוע. זה נכון שיקרו בו מימושים ויתכן שיהיו בו מימושים גדולים יותר. לכן הפיזור מניב את התשואה העודפת לאורך זמן ומבטיח ניהול סיכון נכון יותר. הנהירה רק למסלול אחד מעלה את הסיכון של הלקוח ואת הפגיעות שלו."
משקיע סולידי ומשקיע שאוהב סיכון – כמה כדאי לו להיחשף למדד ה-S&P 500?
"משקיע סולידי צריך להיות בחשיפה של 15%-10% ברכיב המנייתי. הוא יחווה תנודתיות וצריך להביא אותה בחשבון. משקיע ספקולטיבי צריך להיות בסדר גודל של 30% חשיפה למדד. אלה המספרים שאני חושב שהם נכונים ללקוחות."
לראיון המלא:
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
