בפניה פומבית, הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביום שלישי על נכונותו לפעול לסיום מהיר של העימות עם רוסיה, בעקבות החלטתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להקפיא את הסיוע הצבאי לקייב. "איש מאיתנו אינו שואף למלחמה שאין לה סוף," כתב זלנסקי בחשבון הרשמי שלו ברשת X. "אוקראינה ערוכה להתייצב בשולחן המשא ומתן בהקדם האפשרי כדי לקדם שלום בר-קיימא." הצהרה זו מגיעה בזמן קריטי, כאשר היחסים בין שתי המדינות נמצאים בשפל חסר תקדים.

המתיחות בין המנהיגים הגיעה לשיאה בשבוע שעבר, לאחר פגישה סוערת בבית הלבן שהסתיימה ללא תוצאות חיוביות. "הפגישה לא התנהלה כפי שציפינו," הודה זלנסקי. "חבל שכך התגלגלו הדברים. כעת הגיע הזמן לתקן את המצב ולבנות מחדש תקשורת קונסטרוקטיבית."

בעקבות המפגש הכושל, טראמפ לא הסתיר את אכזבתו והורה על עצירה מיידית של כל משלוחי הנשק האמריקאיים לאוקראינה, כולל אלה הנמצאים כבר בדרכם במטוסים ואוניות או ממתינים באזורי מעבר בפולין. צעד דרמטי זה מסכן חבילת סיוע משמעותית בשווי 3.85 מיליארד דולר שטראמפ ירש מממשל ביידן.

זלנסקי תחת לחץ

בניסיון להרגיע את הרוחות, הדגיש זלנסקי את נכונותו לשתף פעולה: "הצוות שלי ואני מוכנים לעבוד תחת המנהיגות האיתנה של הנשיא טראמפ להשגת הסדר שלום עמיד." אמירה זו משקפת שינוי טון משמעותי מצד המנהיג האוקראיני, שנאלץ להתמודד עם מציאות חדשה של תמיכה אמריקאית מתערערת.

• יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
• "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נקודת המחלוקת המרכזית בין השניים נוגעת להסכם משאבי הטבע המוצע, אשר יעניק לארה"ב שליטה על כמחצית מהכנסות אוקראינה מהפקת משאבים עתידית. זלנסקי הדגיש כי ארצו מוכנה לחתום על ההסכם "בכל עת ובכל פורמט נוח", אך ממשיך לעמוד על דרישתו לערבויות ביטחוניות — סוגיה שגרמה לזעם אצל טראמפ וסגנו ג'יי.די. ואנס. "אנו רואים בהסכם זה צעד לקראת ביטחון מוגבר וערבויות ביטחוניות איתנות," הוסיף זלנסקי, "ואני באמת מקווה שהוא יפעל באופן אפקטיבי." הסכם זה היה אמור להיחתם בשבוע שעבר, אך נדחה בעקבות העימות בבית הלבן — אירוע המסמן את המשבר החמור ביותר ביחסי שתי המדינות מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022.

בהצהרתו האחרונה, שרטט זלנסקי קווי מתאר להסכם הפסקת אש ראשוני: "השלבים הראשונים יכולים לכלול שחרור שבויים, הפסקת התקפות אוויריות — איסור על שיגור טילים, מל"טים ארוכי טווח ופצצות על תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות אחרות — וכן הפסקת פעילות עוינת בים, בתנאי שרוסיה תנקוט צעדים דומים."

מאחורי הקלעים, צוותים משתי המדינות עמלו במשך כשבועיים לגבש את פרטי הסכם המשאבים. לפי מקורות המקורבים לדיונים, הטיוטה הראשונית נדחתה על ידי קייב בשל היעדר ערבויות ביטחוניות. לפי דיווח בבלומברג, הנוסח הסופי של ההסכם עדיין אינו כולל ערבויות ביטחון מפורשות, אלא מתייחס ל"שותפות בת-קיימא" באמצעות קשרים כלכליים.

• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

נקודה משמעותית נוספת היא שארה"ב נסוגה מדרישתה הראשונית שאוקראינה תתחייב לשלם 500 מיליארד דולר מהפקת משאבים כפיצוי על הסיוע האמריקאי, פרט שמעיד על גמישות מסוימת מצד וושינגטון למרות המתיחות הנוכחית.

ההסכם המוצע מהווה חלק ממהלך דיפלומטי רחב יותר של טראמפ למימוש הבטחתו לסיום מהיר של הסכסוך. מדינות נאט"ו הביעו דאגה עמוקה נוכח התקרבותו של הנשיא האמריקאי למוסקבה והתרחקותו הפתאומית מקייב, במיוחד לאור האשמותיו הפומביות כלפי זלנסקי אותו כינה "דיקטטור", ודרישתו לעריכת בחירות באוקראינה — עמדה התואמת את הקו הרוסי.