זלנסקי טראמפ
זלנסקי טראמפ

זלנסקי מתקפל: "אוקראינה מוכנה לחזור בהקדם לשולחן המשא ומתן"

לאחר הקפאת הסיוע הצבאי: נשיא אוקראינה מצהיר על נכונות להגיע להסדר שלום ומקבל את "המנהיגות החזקה" של הנשיא האמריקאי

אדיר בן עמי | (2)

בפניה פומבית, הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביום שלישי על נכונותו לפעול לסיום מהיר של העימות עם רוסיה, בעקבות החלטתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להקפיא את הסיוע הצבאי לקייב. "איש מאיתנו אינו שואף למלחמה שאין לה סוף," כתב זלנסקי בחשבון הרשמי שלו ברשת X. "אוקראינה ערוכה להתייצב בשולחן המשא ומתן בהקדם האפשרי כדי לקדם שלום בר-קיימא." הצהרה זו מגיעה בזמן קריטי, כאשר היחסים בין שתי המדינות נמצאים בשפל חסר תקדים.


המתיחות בין המנהיגים הגיעה לשיאה בשבוע שעבר, לאחר פגישה סוערת בבית הלבן שהסתיימה ללא תוצאות חיוביות. "הפגישה לא התנהלה כפי שציפינו," הודה זלנסקי. "חבל שכך התגלגלו הדברים. כעת הגיע הזמן לתקן את המצב ולבנות מחדש תקשורת קונסטרוקטיבית."


בעקבות המפגש הכושל, טראמפ לא הסתיר את אכזבתו והורה על עצירה מיידית של כל משלוחי הנשק האמריקאיים לאוקראינה, כולל אלה הנמצאים כבר בדרכם במטוסים ואוניות או ממתינים באזורי מעבר בפולין. צעד דרמטי זה מסכן חבילת סיוע משמעותית בשווי 3.85 מיליארד דולר שטראמפ ירש מממשל ביידן.


זלנסקי תחת לחץ

בניסיון להרגיע את הרוחות, הדגיש זלנסקי את נכונותו לשתף פעולה: "הצוות שלי ואני מוכנים לעבוד תחת המנהיגות האיתנה של הנשיא טראמפ להשגת הסדר שלום עמיד." אמירה זו משקפת שינוי טון משמעותי מצד המנהיג האוקראיני, שנאלץ להתמודד עם מציאות חדשה של תמיכה אמריקאית מתערערת.


נקודת המחלוקת המרכזית בין השניים נוגעת להסכם משאבי הטבע המוצע, אשר יעניק לארה"ב שליטה על כמחצית מהכנסות אוקראינה מהפקת משאבים עתידית. זלנסקי הדגיש כי ארצו מוכנה לחתום על ההסכם "בכל עת ובכל פורמט נוח", אך ממשיך לעמוד על דרישתו לערבויות ביטחוניות — סוגיה שגרמה לזעם אצל טראמפ וסגנו ג'יי.די. ואנס. "אנו רואים בהסכם זה צעד לקראת ביטחון מוגבר וערבויות ביטחוניות איתנות," הוסיף זלנסקי, "ואני באמת מקווה שהוא יפעל באופן אפקטיבי." הסכם זה היה אמור להיחתם בשבוע שעבר, אך נדחה בעקבות העימות בבית הלבן — אירוע המסמן את המשבר החמור ביותר ביחסי שתי המדינות מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022.


בהצהרתו האחרונה, שרטט זלנסקי קווי מתאר להסכם הפסקת אש ראשוני: "השלבים הראשונים יכולים לכלול שחרור שבויים, הפסקת התקפות אוויריות — איסור על שיגור טילים, מל"טים ארוכי טווח ופצצות על תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות אחרות — וכן הפסקת פעילות עוינת בים, בתנאי שרוסיה תנקוט צעדים דומים."


מאחורי הקלעים, צוותים משתי המדינות עמלו במשך כשבועיים לגבש את פרטי הסכם המשאבים. לפי מקורות המקורבים לדיונים, הטיוטה הראשונית נדחתה על ידי קייב בשל היעדר ערבויות ביטחוניות. לפי דיווח בבלומברג, הנוסח הסופי של ההסכם עדיין אינו כולל ערבויות ביטחון מפורשות, אלא מתייחס ל"שותפות בת-קיימא" באמצעות קשרים כלכליים.

קיראו עוד ב"גלובל"


נקודה משמעותית נוספת היא שארה"ב נסוגה מדרישתה הראשונית שאוקראינה תתחייב לשלם 500 מיליארד דולר מהפקת משאבים כפיצוי על הסיוע האמריקאי, פרט שמעיד על גמישות מסוימת מצד וושינגטון למרות המתיחות הנוכחית.


ההסכם המוצע מהווה חלק ממהלך דיפלומטי רחב יותר של טראמפ למימוש הבטחתו לסיום מהיר של הסכסוך. מדינות נאט"ו הביעו דאגה עמוקה נוכח התקרבותו של הנשיא האמריקאי למוסקבה והתרחקותו הפתאומית מקייב, במיוחד לאור האשמותיו הפומביות כלפי זלנסקי אותו כינה "דיקטטור", ודרישתו לעריכת בחירות באוקראינה — עמדה התואמת את הקו הרוסי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 06/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    אלא אוקראינהכמו לואי ה 16 LETAT CEST MOI המדינה זה אני!
  • 1.
    מנשר 04/03/2025 20:42
    הגב לתגובה זו
    כאשר נושא אוקראינה יכנס לשלב משא המתן בין המדינות ארהב אוקראינה ורוסיה יגיע תורה של ישראל. שלא יהיה ספק ישראל תחזור לממדיה הקודמים כלומר רצועת עזה לא תיכבש החמאס יחזור למשול בצורה כזו או אחרת וטרמפ וביבי יקבלו פרס נובל לשלום ואילו מדינת ישראל תקבל קדחת .
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.