מיד עם כניסתו לתפקיד, הנשיא טראמפ הטיל מס של 10% על כלל הסחורות מסין. בנוסף, הוא מאיים בהטלת מכסים על שורה ארוכה של מדינות, ביניהן קנדה, מקסיקו, האיחוד האירופאי, וטייוואן.במקביל הוא מתכנן העלאת מסים נוספת מול סין כשהסינים אומרים שהם יגיבו בהעלאות מכסים גם מצידם. תוכנית המכסים של טראמפ הכניסה את שרי האוצר ואת הנגידים של בנקים מרכזיים בכל העולם לכוננות שיא – החשש הוא ממלחמת סחר, שבה הכלכלות של כל העולם יכולות להיפגע. 

אבל בזמן שעבור שרי אוצר, תוכנית הפעולה למקרה שטראמפ יטיל מכסים על המדינות שלהם היא די ברורה, לנגידים של בנקים מרכזיים הרבה פחות ברור מה הפעולה הנכונה לעשות. שרי אוצר יגיבו באחד משני אופנים: חלק יטילו בתגובה מכסים על ארה"ב, וחלק יסכימו לתת הטבות מסחריות לארה"ב כדי לשכנע את טראמפ לבטל את המכסים על המדינה שלהם.

בנקאים מרכזיים, לעומת זאת, נמצאים בדילמה. מבחינת הבנקים המרכזיים, הטלת מכסים על ידי ארה"ב יוצרת התנגשות בין שתי המטרות העיקריות שלהם: שמירה על יציבות מחירים, ושמירה על רמה גבוהה של תעסוקה. מכסים גבוהים מעלים את האינפלציה ויוצרים גם זעזוע בשוק התעסוקה. נגידי הבנקים המרכזיים יצטרכו להחליט איזה משני הדברים האלו הולך להיפגע בצורה הקשה יותר מהמכסים, ולפי זה הם יחליטו על פעולה. הדילמה נוצרת בגלל שהתגובה המיידית לעליית מכסים היא עליית מחירים, כלומר אינפלציה.

ההגיון הסביר אומר שעליית המחירים הזאת אמורה להיות זמנית – אם ארה"ב תטיל מכסים של 25% על ייבוא מהאיחוד האירופאי, למשל, אז המחיר של מוצרים שמיובאים לארה"ב מאירופה יעלה. תהליך עליית המחירים יימשך כנראה כמה חודשים, אבל אחרי שהמחירים יתייצבו ברמתם החדשה, עליות המחירים אמורות להפסיק, והאינפלציה אמורה לדעוך. לכן, לכאורה, בנקים מרכזיים לא צריכים להיות מאוד מוטרדים מעליית מחירים שנובעת מהטלת מכסים.

• אילון מאסק חוזר לבית הלבן: סוף הנתק עם טראמפ?
• כך דיברו בכירי וול סטריט על טראמפ מול אפשטיין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל בנקאים מרכזיים בכל העולם נכוו קשות ב- 2021 ו- 2022 כאשר הם הניחו שעליות המחירים שנוצרו אחרי הקורונה הן זמניות, ואפשרו למחירים לעלות בלי לעלות את הריבית. התוצאה הייתה שבארה"ב ובאירופה האינפלציה עלתה לאזור ה- 10% (אצלנו לקצת מעל 5%), ואילצה את הבנקים המרכזיים לעלות את הריבית בחדות. למעשה, אפילו עכשיו האינפלציה עוד לא חזרה ליעד. לכן, אני מניח שבנקאים מרכזיים בכל העולם לא ימהרו להוריד ריבית גם אם הם חושבים שההשפעה של מכסים תהיה זמנית.

מהצד השני, עליית המכסים צפויה לפגוע באופן קשה בחברות יצרניות. ארה"ב תפגע פחות מסין ואירופה, מכיוון שהיא פחות תלויה מהן בייבוא ובייצוא. אבל גם חברות אמריקאיות פיזרו את הייצור שלהן על פני מדינות רבות, ועליית מכסים תפגע באופן משמעותי ברווחים שלהן. הפגיעה ברווחים של חברות עלולה להוביל לפיטורי עובדים ולעלייה באבטלה ולפגיעה בעובדים. גם בלי הטלת מכסים יש סיכוי גבוה לכך שגרמניה וצרפת יכנסו ברבעון הנוכחי למיתון, ואם טראמפ יטיל מכסים, הסיכוי שהן יצליחו לצאת מהמשבר במהירות יהיה כמעט אפסי.

פגיעה בתעסוקה היא סיבה טובה לבנקים מרכזיים להוריד את הריבית, אך רק במידה והם לא יסתכנו במשבר אינפלציוני חדש. לכן, לפחות בתקופה הקרובה, בנקים מרכזיים יכנסו כנראה לעמדה שבה הם יהיו זהירים במיוחד. לפחות בתקופה הקרובה, זה יכול ליצור פער בין המדיניות המוניטרית באירופה, ששם לבנק המרכזי יש סיבה טובה להוריד את הריבית, לבין ארה"ב, ששם הפד יכול להרשות לעצמו להישאר בעמדת המתנה ולראות כיצד דברים יתפתחו.

• מקאו חוזרת לחיים: המהמרים הכבדים שופכים מיליארדים והקזינו מזנק
• פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

מה שיהיה מעניין זה איך יגיב טראמפ אם המכסים יובילו לעליית מחירים ולפגיעה בצרכנים, בזמן שהפד לא מוריד את הריבית. בקדנציה הקודמת שלו הוא כבר התבטא בחריפות נגד הנגיד. אם הדברים ימשיכו במסלול הזה, בקדנציה הזאת, העימות יהיה חריף בהרבה.

להתנהלות של הפד' והבנקים המרכזיים בכלל יש השפעה גדולה על השווקים הפיננסים. המשקיעים מגלמים באופן מסוים את מלחמת הסחר ואת התנהגות הבנקים המרכזיים, אבל זה בצורה חלקית מאוד. מלחמת הסחר לא באמת הואצה מאז כניסת טראמפ, מה שהואץ אלו הדיבורים על מלחמת הסחר. ברגע שזה ייקבל משמעות פרקטית גדולה, זה יורגש בשטח ואז לנגידים לא תהיה ברירה אלא לפעול ולהתייחס למצב בשטח. כשזה יקרה, השווקים יפנימו שמדובר בדבר אמיתי, והחששות עשויות לצוף למעלה ולפגוע  בשווקים הפיננסים שמחכים להורדות ריבית. עם זאת, כאמור למעלה, המכסים עשויים אומנם בשלב הראשון להעלות אינפלציה ולהביא לאי הפחתת ריבית ובמקרה הרע אפילו להעלאת ריבית, אבל ברגע שזה יפגע בתעסוקה ויוביל להאטה כלכלית, הנגידים אמורים להוריד את הריבית כדי להחזיר את המשק לצמיחה. השאלה איך המכסים ישפיעו על האינפלציה ועל נתוני המאקרו הנוספים והאם הנגידים יהיו אמיצים מספיק כדי לא לחשוש מעליית אינפלציה בשל מכסים תחת תפיסה שהיא סוג של חד פעמית? אל בטוח. הם היו כבר במקומות שבהם אינפלציה העלתה ראש וזה נראה נקודתי אך התפשט הלאה. על זה בדיוק תהיה המלחמה בין טראמפ לבין יו"ר הבנק המרכזי - ג'רום פאוול, ויהיו לכך השלכות גדולות על השווקים.  

ד"ר אביחי שניר המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן