שברון פספסה את הצפי בדוחות; המניה יורדת
שברון מפיקה יותר נפט מאי פעם, אבל מתקשה לתרגם את העלייה בהפקה לרווחים; עם זאת, הדיבידנד ממשיך לעלות
מניית שברון Chevron Corp. -0.42% יורדת אחרי הדוחות לרבעון הרביעי של 2024, שכללו הפסדים בפעילות הזיקוק, לראשונה מזה ארבע שנים,ופספוס תחזיות הרווח של האנליסטים. ברקע לדוחות, שברון ממשיכה להרחיב את פעילות ההפקה שלה, אך
נתקלת בקשיים במגזר הזיקוק, שם הרווחים נפגעו באופן חד. האנליסט ניק האמל מאדוארד ג'ונס ציין כי התוצאות היו "גרועות מהצפוי" על רקע ירידה במרווחי הזיקוק בענף, כאשר אחד הגורמים לכך הוא המעבר ההולך וגובר של נהגים סינים לרכבים חשמליים, שפוגע בביקוש לדלקים.
שברון דיווחה על רווח למניה של 2.06 דולר, לעומת 3.45 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הצפי בשוק עמד על 2.11 דולר למניה, כך שהחברה אכזבה את המשקיעים. מנכ"ל החברה מייק ווירת' טען כי החמצת התחזיות נובעת בעיקר מהוצאות חיפושים גבוהות יותר ומהעלויות הצפויות
לסגירת מתקנים ישנים. לדבריו, לא מדובר בבעיה מבנית, אלא ב"אוסף של גורמים שקשה לחזות מראש".
הדיבידנד עולה שוב, כבר 38 שנים ברציפות
למרות האכזבה בדוחות, שברון בחרה להגדיל את הדיבידנד שלה ב-5% לרמה של 1.71 דולר למניה, מה שמעניק
למשקיעים תשואת דיבידנד של 4.4%. לדברי ווירת', העלייה בתזרים המזומנים של החברה מאפשרת לה להמשיך במדיניות הדיבידנדים הקבועה שלה. "יש לנו יכולת חזקה להפיק מזומנים לטווח ארוך מאוד. הדיבידנד הוא בראש סדרי העדיפויות שלנו", אמר.
הוא הוסיף
כי תזרים המזומנים של החברה צפוי לגדול ב-10 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, בהנחה שמחירי הנפט הבינלאומיים יישארו סביב 70 דולר לחבית.
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הסוגיות המרכזיות שמרחפות מעל שברון היא רכישת חברת הנפט הס (Hess), שעליה הודיעה החברה כבר ב-2023.
עם זאת, העסקה נמצאת במצב של חוסר ודאות בשל התנגדות של המתחרה אקסון מוביל Exxon Mobil Corp. 0.33% . אקסון טוענת כי יש לה זכות סירוב על בסיס של הס בפרויקט גיאנה, שבו היא המפעילה הראשית. הצדדים צפויים להיכנס לבוררות ברבעון השני
של השנה.
חוסר הוודאות סביב הפעילות בוונצואלה
שברון היא חברת האנרגיה האמריקאית הגדולה היחידה שפועלת בוונצואלה, אך מעמדה במדינה עלול להתערער. ממשל טראמפ עשוי להטיל הגבלות חדשות על פעילות של חברות אמריקאיות במדינה, כחלק מהגברת
אכיפת הסנקציות על ממשלת וונצואלה.
שר החוץ האמריקאי החדש, מרקו רוביו, אמר במהלך שימוע בסנאט כי הממשל עשוי לנקוט צעדים בנושא, אך ווירת' הדגיש כי נכון לעכשיו הרישיונות של שברון להמשיך לפעול במדינה נותרו בעינם. "אנחנו עובדים בשיתוף
פעולה עם הרשויות כדי לוודא שהפעילות שלנו תואמת את המדיניות האמריקאית ואת כללי הרגולציה", אמר.
- נובו נורדיסק פספסה תחזיות והורידה תחזית צמיחה, אך עולה לאור הסכם עם הממשל הפדרלי
- לקראת דוחות טבע: למה השוק מצפה ואיזה סעיפים יימשכו את הפוקוס?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לצד זאת, שברון מתכננת להיכנס לתחום ייצור החשמל. בשבוע שעבר הודיעה החברה על שותפות עם GE Vernova GE Vernova -5.73%
וקרן ההשקעות Engine No. 1 להקמת תחנות כוח בארה"ב, שיספקו חשמל למרכזי נתונים. ההקמה תחל ב-2027. ווירת' טען כי החברה תמשיך בפרויקט רק אם ההשקעה תוכיח את עצמה כרווחית.
האם המניה אטרקטיבית למרות החולשה?
על אף הדוח המאכזב, חלק
מהאנליסטים סבורים כי שברון עדיין מהווה הזדמנות השקעה. ניק האמל מאדוארד ג'ונס כתב כי החברה נותרה אטרקטיבית ביחס למתחרותיה, בין היתר בזכות נכסי האנרגיה האיכותיים שלה והיסטוריה של החזרי מזומנים עקביים למשקיעים. "אנחנו ממשיכים לראות את המניה כזולה יחסית למתחרות,
עם רקורד מוכח של יציבות פיננסית", ציין.
בנוסף, ההנחה בשוק היא שחברות האנרגיה המסורתיות צפויות להנות ממשל טראמפ, שידוע במקורבותו למובילים בתעשייה כמו גם בחוסר הרצון שלו להשקיע באנרגיה ירוקה. מניית שברון נסחרת לפי שווי של 266.6 מיליארד דולר והיא ללא שינוי בשנה האחרונה, כאשר היא נסחרת במכפיל רווח עתידי של 11.5.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי
"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים. האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.
ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.
הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.
ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית
עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.
