טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

התחזית המדאיגה: החוב הלאומי של ארה"ב יגדל ב-23.9 טריליון דולר בעשור הקרוב

בעקבות העלויות הגוברות של תכניות ממשלתיות וקיצוצי מס מתוכננים, ארה"ב ניצבת בפני אתגר פיסקלי משמעותי בעשור הקרוב

אביחי טדסה | (2)

משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי (CBO) פרסם תחזית לעשור הקרוב, לפיה החוב הלאומי של ארה"ב צפוי לגדול ב-23.9 טריליון דולר. התחזית אינה כוללת את העלויות הצפויות של הארכת קיצוצי המס שמקדם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.


התחזית מציירת תמונה מעורבת: מצד אחד, ההכנסות ממסים צפויות לעלות בשל גידול בהכנסות חייבות במס, מה שעשוי להקל במעט על גידול החוב. מצד שני, הוצאות הממשלה על ביטוח לאומי, מדיקר ושירות החוב צפויות להמשיך לגדול, מה שעלול להוביל לגירעונות משמעותיים בטווח הארוך. התחזית מראה שהגירעון התקציבי לשנת 2024 יעמוד על 1.87 טריליון דולר, ירידה קלה בהשוואה לשנה שעברה (1.91 טריליון דולר). עם זאת, המגמה עשויה להשתנות: בשנים הקרובות צפויה ירידה מסוימת בגירעונות כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, אך החל מ-2027, ההוצאות יתחילו לעלות בקצב מהיר יותר בשל העלויות הגוברות של תכניות ביטוח לאומי ובריאות.


קיצוצי המס של טראמפ: סכנה לפערים תקציביים 


הנשיא הנבחר דונלד טראמפ מקדם את הארכת קיצוצי המס מ-2017 שצפויים לפקוע השנה, לצד קיצוצים חדשים במסים. על פי הערכות, צעדים אלה עשויים לעלות לארה"ב מעל 4 טריליון דולר, דבר שיחמיר את הגירעונות ויעמיק את החוב הלאומי. מועמדו של טראמפ לתפקיד שר האוצר, סקוט בסנט, הזהיר בשימוע בסנאט כי אי-הארכת הקיצוצים עלול להוביל למשבר כלכלי. לדבריו, הבעיה העיקרית של ארה"ב אינה חוסר בהכנסות, אלא רמת ההוצאות הגבוהה. הנתונים של CBO מדגישים את הפער המתמשך בין המסים שאזרחי ארה"ב מוכנים לשלם לבין השירותים הממשלתיים שהם מצפים לקבל. התחזית מצביעה על כך שהגרעונות המצטברים בין 2025 ל-2034 יהיו נמוכים בכטריליון דולר בהשוואה לתחזית מיוני האחרון, בעיקר בשל צפי לגידול בהכנסות ממסים.


האתגר של הוצאות בלתי ניתנות לצמצום 


התחזית של CBO מדגישה שתקציב ההוצאות הפדרלי ימשיך לגדול, בעיקר בשל שתי תכניות מרכזיות: ביטוח לאומי ומדיקר, שנהנות מתמיכה רחבה בקרב מצביעים משני צידי המפה הפוליטית. על פי הדוח, ההוצאות הממשלתיות יגיעו ל-7 טריליון דולר בשנת הכספים הנוכחית, שהם כ-23.3% מהתמ"ג. ההוצאות על ביטוח לאומי ומדיקר, שתופסות נתח מרכזי בתקציב, צפויות לעלות משמעותית בשנים הקרובות בשל הזדקנות האוכלוסייה. תכניות אלה, שמהוות עמוד תווך בביטחון הכלכלי של אמריקאים מבוגרים, נמצאות במסלול לא בר-קיימא מבחינה כלכלית. לעומת זאת, ההוצאות הממשלתיות הלא-חייבות (Discretionary Spending) צפויות לרדת מ-7.9% בממוצע ב-50 השנים האחרונות ל-5.3% בלבד.


מייקל פיטרסון, מנכ"ל קרן פיטרסון, ארגון ללא מטרות רווח המתמקד בקידום אחריות פיסקלית ובמציאת פתרונות להתמודדות עם החוב הלאומי והגירעון התקציבי של ארה"ב, הדגיש בהצהרה כי קובעי המדיניות חייבים להימנע מצעדים שיחמירו את המצב הפיסקלי. לדבריו, עליהם להסתמך על נתונים אובייקטיביים ונטולי פניות, כמו אלו של CBO, ולהימנע משימוש ב"גימיקים תקציביים" שיחמירו את החוב. האתגר המרכזי של ארה"ב הוא למצוא איזון בין שאיפות להקטין מסים לבין הצורך להתמודד עם הוצאות גוברות. האתגר של הממשל הנכנס הוא לשלב בין מדיניות פרו-עסקית לבין שמירה על אחריות תקציבית, מה שעשוי להכריע את עתיד הכלכלה האמריקאית בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתי תוהה 17/01/2025 23:21
    הגב לתגובה זו
    ז
  • לסינים ולעולם (ל"ת)
    a 19/01/2025 15:04
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.