התחזית המדאיגה: החוב הלאומי של ארה"ב יגדל ב-23.9 טריליון דולר בעשור הקרוב
בעקבות העלויות הגוברות של תכניות ממשלתיות וקיצוצי מס מתוכננים, ארה"ב ניצבת בפני אתגר פיסקלי משמעותי בעשור הקרוב
משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי (CBO) פרסם תחזית לעשור הקרוב, לפיה החוב הלאומי של ארה"ב צפוי לגדול ב-23.9 טריליון דולר. התחזית אינה כוללת את העלויות הצפויות של הארכת קיצוצי המס שמקדם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.
התחזית מציירת
תמונה מעורבת: מצד אחד, ההכנסות ממסים צפויות לעלות בשל גידול בהכנסות חייבות במס, מה שעשוי להקל במעט על גידול החוב. מצד שני, הוצאות הממשלה על ביטוח לאומי, מדיקר ושירות החוב צפויות להמשיך לגדול, מה שעלול להוביל לגירעונות משמעותיים בטווח הארוך. התחזית מראה שהגירעון
התקציבי לשנת 2024 יעמוד על 1.87 טריליון דולר, ירידה קלה בהשוואה לשנה שעברה (1.91 טריליון דולר). עם זאת, המגמה עשויה להשתנות: בשנים הקרובות צפויה ירידה מסוימת בגירעונות כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים, אך החל מ-2027, ההוצאות יתחילו לעלות בקצב מהיר יותר בשל העלויות
הגוברות של תכניות ביטוח לאומי ובריאות.
קיצוצי המס של טראמפ: סכנה לפערים תקציביים
הנשיא הנבחר דונלד טראמפ מקדם את הארכת קיצוצי המס מ-2017 שצפויים לפקוע השנה, לצד קיצוצים חדשים במסים. על פי הערכות, צעדים אלה
עשויים לעלות לארה"ב מעל 4 טריליון דולר, דבר שיחמיר את הגירעונות ויעמיק את החוב הלאומי. מועמדו של טראמפ לתפקיד שר האוצר, סקוט בסנט, הזהיר בשימוע בסנאט כי אי-הארכת הקיצוצים עלול להוביל למשבר כלכלי. לדבריו, הבעיה העיקרית של ארה"ב אינה חוסר בהכנסות, אלא רמת ההוצאות
הגבוהה. הנתונים של CBO מדגישים את הפער המתמשך בין המסים שאזרחי ארה"ב מוכנים לשלם לבין השירותים הממשלתיים שהם מצפים לקבל. התחזית מצביעה על כך שהגרעונות המצטברים בין 2025 ל-2034 יהיו נמוכים בכטריליון דולר בהשוואה לתחזית מיוני האחרון, בעיקר בשל צפי לגידול בהכנסות
ממסים.
האתגר של הוצאות בלתי ניתנות לצמצום
התחזית של CBO מדגישה שתקציב ההוצאות הפדרלי ימשיך לגדול, בעיקר בשל שתי תכניות מרכזיות: ביטוח לאומי ומדיקר, שנהנות מתמיכה רחבה בקרב מצביעים משני צידי המפה הפוליטית.
על פי הדוח, ההוצאות הממשלתיות יגיעו ל-7 טריליון דולר בשנת הכספים הנוכחית, שהם כ-23.3% מהתמ"ג. ההוצאות על ביטוח לאומי ומדיקר, שתופסות נתח מרכזי בתקציב, צפויות לעלות משמעותית בשנים הקרובות בשל הזדקנות האוכלוסייה. תכניות אלה, שמהוות עמוד תווך בביטחון הכלכלי של
אמריקאים מבוגרים, נמצאות במסלול לא בר-קיימא מבחינה כלכלית. לעומת זאת, ההוצאות הממשלתיות הלא-חייבות (Discretionary Spending) צפויות לרדת מ-7.9% בממוצע ב-50 השנים האחרונות ל-5.3% בלבד.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מייקל פיטרסון, מנכ"ל קרן פיטרסון, ארגון ללא מטרות
רווח המתמקד בקידום אחריות פיסקלית ובמציאת פתרונות להתמודדות עם החוב הלאומי והגירעון התקציבי של ארה"ב, הדגיש בהצהרה כי קובעי המדיניות חייבים להימנע מצעדים שיחמירו את המצב הפיסקלי. לדבריו, עליהם להסתמך על נתונים אובייקטיביים ונטולי פניות, כמו אלו של CBO, ולהימנע
משימוש ב"גימיקים תקציביים" שיחמירו את החוב. האתגר המרכזי של ארה"ב הוא למצוא איזון בין שאיפות להקטין מסים לבין הצורך להתמודד עם הוצאות גוברות. האתגר של הממשל הנכנס הוא לשלב בין מדיניות פרו-עסקית לבין שמירה על אחריות תקציבית, מה שעשוי להכריע את עתיד הכלכלה האמריקאית
בשנים הקרובות.
- 1.איתי תוהה 17/01/2025 23:21הגב לתגובה זוז
- לסינים ולעולם (ל"ת)a 19/01/2025 15:04הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
