מחקר חדש של פרופ' בן בסט וד"ר מומי דהן מבקר בצורה חריפה את מדיניות התקצוב של משרד האוצר. במחקר בולטת הביקור על חוק ההסדרים. צוות המחקר מעריך כי חוק ההסדרים הוא אחד הגורמים המרכזים לריכוזיות הגבוהה של תהליך התקצוב, ריכוזיות שלטעמם היא גבוהה מן הנדרש.

החוקרים טוענים כי חוק ההסדרים מחריף את חולשת התפקוד הדמוקרטי בישראל, במיוחד ככל שישראל מתקרבת לשיעור הוצאה ציבורית ומיסוי המקובלים במדינות אירופאיות. מסקנתם היא כי יש להתיר את השימוש בחוק ההסדרים רק בשעת משבר כלכלי, כאשר משבר כלכלי הוגדר במחקר כנסיגה צפויה בתוצר לנפש בשנת התקציב הקרובה.

אחד הנושאים בהם היתה לחוקרים הביקורת הגדולה ביותר הוא נושא השקיפות של משרד האוצר בתהליך הכנת התקציב. החוקרים סבורים כי בעוד רמת השקיפות בדיעבד (לאחר ביצוע התקציב) היא ברמה מניחה את הדעת, הרי השקיפות בשלב החשוב ביותר בתהליך התקצוב - שלב הדיון בממשלה, היא ברמה נמוכה מדי.

לטענת החוקרים, הממשלה מקבלת מידע מוגבל ביותר בדיון על הרכב התקציב, והדבר פוגע באיכות קבלת הכרעות מרכזיות למשק המדינה.

החוקרים סבורים כי במקרים רבים, השרים אינם יכולים ללמוד את נושאי הדיון מראש, להתכונן לדיון כהלכה, להעלות שאלות מטרידות, לבקר את ההערכות המוצגות להם ולבקש בדיקות נוספות. עוד מעריכים במחקר, כי הזמן המוקצב לדיון בממשלה על השינויים המבניים והרכב התקציב - יום אחד עד יומיים בלבד, אינו מאפשר עריכת דיון מעמיק ורציני.

מסקנות והמלצות המחקר, יוצגו בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיתקיים בסוף יוני. נשיא המכון פרופ' אריק כרמון טוען כי יש חשיבות רבה למחקר מסוג זה, ומצדד ביישום בפועל של ההמלצות. לטענת פרופ' כרמון יש לערוך רפורמה רחבת היקף בתהליך התקצוב, ויישום ההמלצות הוא רק השלב הראשון ברפורמה.