מחקר חדש: חוק ההסדרים - מחליש את תפקוד הדמוקרטיה
מחקר חדש של פרופ' בן בסט וד"ר מומי דהן מבקר בצורה חריפה את מדיניות התקצוב של משרד האוצר. במחקר בולטת הביקור על חוק ההסדרים. צוות המחקר מעריך כי חוק ההסדרים הוא אחד הגורמים המרכזים לריכוזיות הגבוהה של תהליך התקצוב, ריכוזיות שלטעמם היא גבוהה מן הנדרש.
החוקרים טוענים כי חוק ההסדרים מחריף את חולשת התפקוד הדמוקרטי בישראל, במיוחד ככל שישראל מתקרבת לשיעור הוצאה ציבורית ומיסוי המקובלים במדינות אירופאיות. מסקנתם היא כי יש להתיר את השימוש בחוק ההסדרים רק בשעת משבר כלכלי, כאשר משבר כלכלי הוגדר במחקר כנסיגה צפויה בתוצר לנפש בשנת התקציב הקרובה.
אחד הנושאים בהם היתה לחוקרים הביקורת הגדולה ביותר הוא נושא השקיפות של משרד האוצר בתהליך הכנת התקציב. החוקרים סבורים כי בעוד רמת השקיפות בדיעבד (לאחר ביצוע התקציב) היא ברמה מניחה את הדעת, הרי השקיפות בשלב החשוב ביותר בתהליך התקצוב - שלב הדיון בממשלה, היא ברמה נמוכה מדי.
לטענת החוקרים, הממשלה מקבלת מידע מוגבל ביותר בדיון על הרכב התקציב, והדבר פוגע באיכות קבלת הכרעות מרכזיות למשק המדינה.
החוקרים סבורים כי במקרים רבים, השרים אינם יכולים ללמוד את נושאי הדיון מראש, להתכונן לדיון כהלכה, להעלות שאלות מטרידות, לבקר את ההערכות המוצגות להם ולבקש בדיקות נוספות. עוד מעריכים במחקר, כי הזמן המוקצב לדיון בממשלה על השינויים המבניים והרכב התקציב - יום אחד עד יומיים בלבד, אינו מאפשר עריכת דיון מעמיק ורציני.
מסקנות והמלצות המחקר, יוצגו בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיתקיים בסוף יוני. נשיא המכון פרופ' אריק כרמון טוען כי יש חשיבות רבה למחקר מסוג זה, ומצדד ביישום בפועל של ההמלצות. לטענת פרופ' כרמון יש לערוך רפורמה רחבת היקף בתהליך התקצוב, ויישום ההמלצות הוא רק השלב הראשון ברפורמה.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.95% , שברון ורציו רציו יהש 3.56% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
