FBIE 2005 החמישי יוצא לדרך בת"א

הכנס הבינלאומי לפיננסים, לבנקאות ולביטוח ייערך בהשתתפותם של עשרות מרצים בכירים מהארץ ומהעולם המיצגים חברות ביטוח, בנקים וחברות טכנולוגיה מובילות
כתבת תדמית |

הכנס הבינלאומי 2005 FBIE יוצא לדרך. הכנס שהוא החמישי בסדרו יתקיים ב-7 ביוני במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בהשתתפותם של מאות אורחים מהארץ ומהעולם, בהם ראשי בנקים, נציגים של משרד האוצר, ראשי חברות ביטוח, מנהלים בכירים מגופים בנקאיים, מנהלים בכירים של ארגונים מובילים במשק, נציגי חברות ייעוץ וכן מנכ"לי חברות טכנולוגיה מובילות.

"FBIE החוגג 5 שנים לקיומו, יעסוק השנה בשינויים הרגולטוריים שעוברים על השוק הפיננסי בישראל, כגון ועדת בכר שמטרתה לשכלל את שוקי הכספים וההון בישראל ולהגביר את התחרות בהם, עקרונות באזל II שיעדם קידום ניהול הסיכונים וניהול הלימות ההון להגברת היציבות הפיננסית. כל זאת לצד חשיפה של מתודולוגיות, תהליכים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים המוטמעים בבנקאות בישראל" אומרת נאוית אדר, מנכ"ל חברת אדר יוזמות המארגנת את הכנס.

בין המרצים במליאה המרכזית מר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, מר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי לישראל ומר ניר גלעד, משנה למנכ"ל בקבוצת מגדל.

שורה של מרצים בכירים מחו"ל ישתתפו השנה בכנס בהם מר מארק דייוי סמנכ"ל בכיר בחברת Fidelity Information Services המיוצגת על ידי קבוצת יעל תוכנה, אשר תחשוף במסגרת הכנס יישומים בתחום מערכות הליבה הבנקאיות. רוי טומפסון מתודולוג ראשי מחברת Casewise המיוצגת על ידי אביב ניהול, יחשוף כלי BPM מתקדמים לניהול תהליכים עסקיים שהנם כלים אסטרטגיים החיוניים למוסדות פיננסיים.

כנס FBIE ה-5 יעסוק רבות בסוגיית ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית והפיננסית. במסגרת זו ייחשפו לראשונה מתודולוגיות ושיטות חדשות לניהול סיכונים. בין המרצים המובילים בתחום יהיו, מר יאיר רודיאקוב יועץ בכיר לאבטחת מידע ומומחה לניהול סיכונים בחברת אבנת, הוא יחשוף את מערכת ה-IT RiskIndex המהווה פריצת דרך בניהול סיכונים פרואקטיבי, מר אפרים גולדין, מנכ"ל חברת G-STAT, אשר יציג מתודולוגיה חדשה ליישום מודלים מתקדמים בתחום הסיכונים התפעוליים וינתח את מקרה דויטשה בנק הגרמני.

דן הלפרין, ראש מגזר הפיננסים בריטמן אלמגור דלויט ירצה על ניהול הסיכונים כדרישה ראשונה במעלה בניהול התהליכים העסקיים בארגון. בארט פירון, יועץ בכיר מחברת אלגוריטמיקס מקבוצת קונסיסט ירצה אף הוא על ניהול סיכונים כיתרון תחרותי.

לראשונה בכנס יחשפו שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים לסביבת הבנקאות. בתוך כך תחשוף חברת בלמוט עמדת שירות עצמי חדשה להפקדת מזומנים ועל כך אף ירצה מנכ"ל החברה, מר עמי יוספסברג. קבוצת טלדור תציג עמדות חדשניות לשירות עצמי לבנקים של חברת Wincor- Nixdorf. גל בירן, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב-Cellact יציג מערכת ייחודית להתראות על הונאות אשראי באמצעות SMS.

אופיר זמיר, מהנדס תקשורת בחברת בינת יחשוף פתרונות מתקדמים לביצוע טרנזאקציות מאובטחות ברשת. חברת קו מנחה תשיק בכנס תוכנה חדשה לחדרי עסקאות. חברת י.א. מיטווך תציג את חברת NCR עם טכנולוגית איחסון הנתונים של חברת Teradata. עוד משתתפים בכנס טלי בן יעקב מאביב ניהול, דרור בללי מחברת IFN מערכות, דנה מנדל מחברת SUN.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.