FBIE 2005 החמישי יוצא לדרך בת"א
הכנס הבינלאומי 2005 FBIE יוצא לדרך. הכנס שהוא החמישי בסדרו יתקיים ב-7 ביוני במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בהשתתפותם של מאות אורחים מהארץ ומהעולם, בהם ראשי בנקים, נציגים של משרד האוצר, ראשי חברות ביטוח, מנהלים בכירים מגופים בנקאיים, מנהלים בכירים של ארגונים מובילים במשק, נציגי חברות ייעוץ וכן מנכ"לי חברות טכנולוגיה מובילות.
"FBIE החוגג 5 שנים לקיומו, יעסוק השנה בשינויים הרגולטוריים שעוברים על השוק הפיננסי בישראל, כגון ועדת בכר שמטרתה לשכלל את שוקי הכספים וההון בישראל ולהגביר את התחרות בהם, עקרונות באזל II שיעדם קידום ניהול הסיכונים וניהול הלימות ההון להגברת היציבות הפיננסית. כל זאת לצד חשיפה של מתודולוגיות, תהליכים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים המוטמעים בבנקאות בישראל" אומרת נאוית אדר, מנכ"ל חברת אדר יוזמות המארגנת את הכנס.
בין המרצים במליאה המרכזית מר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, מר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי לישראל ומר ניר גלעד, משנה למנכ"ל בקבוצת מגדל.
שורה של מרצים בכירים מחו"ל ישתתפו השנה בכנס בהם מר מארק דייוי סמנכ"ל בכיר בחברת Fidelity Information Services המיוצגת על ידי קבוצת יעל תוכנה, אשר תחשוף במסגרת הכנס יישומים בתחום מערכות הליבה הבנקאיות. רוי טומפסון מתודולוג ראשי מחברת Casewise המיוצגת על ידי אביב ניהול, יחשוף כלי BPM מתקדמים לניהול תהליכים עסקיים שהנם כלים אסטרטגיים החיוניים למוסדות פיננסיים.
כנס FBIE ה-5 יעסוק רבות בסוגיית ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית והפיננסית. במסגרת זו ייחשפו לראשונה מתודולוגיות ושיטות חדשות לניהול סיכונים. בין המרצים המובילים בתחום יהיו, מר יאיר רודיאקוב יועץ בכיר לאבטחת מידע ומומחה לניהול סיכונים בחברת אבנת, הוא יחשוף את מערכת ה-IT RiskIndex המהווה פריצת דרך בניהול סיכונים פרואקטיבי, מר אפרים גולדין, מנכ"ל חברת G-STAT, אשר יציג מתודולוגיה חדשה ליישום מודלים מתקדמים בתחום הסיכונים התפעוליים וינתח את מקרה דויטשה בנק הגרמני.
דן הלפרין, ראש מגזר הפיננסים בריטמן אלמגור דלויט ירצה על ניהול הסיכונים כדרישה ראשונה במעלה בניהול התהליכים העסקיים בארגון. בארט פירון, יועץ בכיר מחברת אלגוריטמיקס מקבוצת קונסיסט ירצה אף הוא על ניהול סיכונים כיתרון תחרותי.
לראשונה בכנס יחשפו שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים לסביבת הבנקאות. בתוך כך תחשוף חברת בלמוט עמדת שירות עצמי חדשה להפקדת מזומנים ועל כך אף ירצה מנכ"ל החברה, מר עמי יוספסברג. קבוצת טלדור תציג עמדות חדשניות לשירות עצמי לבנקים של חברת Wincor- Nixdorf. גל בירן, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב-Cellact יציג מערכת ייחודית להתראות על הונאות אשראי באמצעות SMS.
אופיר זמיר, מהנדס תקשורת בחברת בינת יחשוף פתרונות מתקדמים לביצוע טרנזאקציות מאובטחות ברשת. חברת קו מנחה תשיק בכנס תוכנה חדשה לחדרי עסקאות. חברת י.א. מיטווך תציג את חברת NCR עם טכנולוגית איחסון הנתונים של חברת Teradata. עוד משתתפים בכנס טלי בן יעקב מאביב ניהול, דרור בללי מחברת IFN מערכות, דנה מנדל מחברת SUN.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
