FBIE 2005 החמישי יוצא לדרך בת"א

הכנס הבינלאומי לפיננסים, לבנקאות ולביטוח ייערך בהשתתפותם של עשרות מרצים בכירים מהארץ ומהעולם המיצגים חברות ביטוח, בנקים וחברות טכנולוגיה מובילות
כתבת תדמית |

הכנס הבינלאומי 2005 FBIE יוצא לדרך. הכנס שהוא החמישי בסדרו יתקיים ב-7 ביוני במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בהשתתפותם של מאות אורחים מהארץ ומהעולם, בהם ראשי בנקים, נציגים של משרד האוצר, ראשי חברות ביטוח, מנהלים בכירים מגופים בנקאיים, מנהלים בכירים של ארגונים מובילים במשק, נציגי חברות ייעוץ וכן מנכ"לי חברות טכנולוגיה מובילות.

"FBIE החוגג 5 שנים לקיומו, יעסוק השנה בשינויים הרגולטוריים שעוברים על השוק הפיננסי בישראל, כגון ועדת בכר שמטרתה לשכלל את שוקי הכספים וההון בישראל ולהגביר את התחרות בהם, עקרונות באזל II שיעדם קידום ניהול הסיכונים וניהול הלימות ההון להגברת היציבות הפיננסית. כל זאת לצד חשיפה של מתודולוגיות, תהליכים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים המוטמעים בבנקאות בישראל" אומרת נאוית אדר, מנכ"ל חברת אדר יוזמות המארגנת את הכנס.

בין המרצים במליאה המרכזית מר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, מר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי לישראל ומר ניר גלעד, משנה למנכ"ל בקבוצת מגדל.

שורה של מרצים בכירים מחו"ל ישתתפו השנה בכנס בהם מר מארק דייוי סמנכ"ל בכיר בחברת Fidelity Information Services המיוצגת על ידי קבוצת יעל תוכנה, אשר תחשוף במסגרת הכנס יישומים בתחום מערכות הליבה הבנקאיות. רוי טומפסון מתודולוג ראשי מחברת Casewise המיוצגת על ידי אביב ניהול, יחשוף כלי BPM מתקדמים לניהול תהליכים עסקיים שהנם כלים אסטרטגיים החיוניים למוסדות פיננסיים.

כנס FBIE ה-5 יעסוק רבות בסוגיית ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית והפיננסית. במסגרת זו ייחשפו לראשונה מתודולוגיות ושיטות חדשות לניהול סיכונים. בין המרצים המובילים בתחום יהיו, מר יאיר רודיאקוב יועץ בכיר לאבטחת מידע ומומחה לניהול סיכונים בחברת אבנת, הוא יחשוף את מערכת ה-IT RiskIndex המהווה פריצת דרך בניהול סיכונים פרואקטיבי, מר אפרים גולדין, מנכ"ל חברת G-STAT, אשר יציג מתודולוגיה חדשה ליישום מודלים מתקדמים בתחום הסיכונים התפעוליים וינתח את מקרה דויטשה בנק הגרמני.

דן הלפרין, ראש מגזר הפיננסים בריטמן אלמגור דלויט ירצה על ניהול הסיכונים כדרישה ראשונה במעלה בניהול התהליכים העסקיים בארגון. בארט פירון, יועץ בכיר מחברת אלגוריטמיקס מקבוצת קונסיסט ירצה אף הוא על ניהול סיכונים כיתרון תחרותי.

לראשונה בכנס יחשפו שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים לסביבת הבנקאות. בתוך כך תחשוף חברת בלמוט עמדת שירות עצמי חדשה להפקדת מזומנים ועל כך אף ירצה מנכ"ל החברה, מר עמי יוספסברג. קבוצת טלדור תציג עמדות חדשניות לשירות עצמי לבנקים של חברת Wincor- Nixdorf. גל בירן, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב-Cellact יציג מערכת ייחודית להתראות על הונאות אשראי באמצעות SMS.

אופיר זמיר, מהנדס תקשורת בחברת בינת יחשוף פתרונות מתקדמים לביצוע טרנזאקציות מאובטחות ברשת. חברת קו מנחה תשיק בכנס תוכנה חדשה לחדרי עסקאות. חברת י.א. מיטווך תציג את חברת NCR עם טכנולוגית איחסון הנתונים של חברת Teradata. עוד משתתפים בכנס טלי בן יעקב מאביב ניהול, דרור בללי מחברת IFN מערכות, דנה מנדל מחברת SUN.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.