FBIE 2005 החמישי יוצא לדרך בת"א
הכנס הבינלאומי 2005 FBIE יוצא לדרך. הכנס שהוא החמישי בסדרו יתקיים ב-7 ביוני במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בהשתתפותם של מאות אורחים מהארץ ומהעולם, בהם ראשי בנקים, נציגים של משרד האוצר, ראשי חברות ביטוח, מנהלים בכירים מגופים בנקאיים, מנהלים בכירים של ארגונים מובילים במשק, נציגי חברות ייעוץ וכן מנכ"לי חברות טכנולוגיה מובילות.
"FBIE החוגג 5 שנים לקיומו, יעסוק השנה בשינויים הרגולטוריים שעוברים על השוק הפיננסי בישראל, כגון ועדת בכר שמטרתה לשכלל את שוקי הכספים וההון בישראל ולהגביר את התחרות בהם, עקרונות באזל II שיעדם קידום ניהול הסיכונים וניהול הלימות ההון להגברת היציבות הפיננסית. כל זאת לצד חשיפה של מתודולוגיות, תהליכים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים המוטמעים בבנקאות בישראל" אומרת נאוית אדר, מנכ"ל חברת אדר יוזמות המארגנת את הכנס.
בין המרצים במליאה המרכזית מר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, מר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי לישראל ומר ניר גלעד, משנה למנכ"ל בקבוצת מגדל.
שורה של מרצים בכירים מחו"ל ישתתפו השנה בכנס בהם מר מארק דייוי סמנכ"ל בכיר בחברת Fidelity Information Services המיוצגת על ידי קבוצת יעל תוכנה, אשר תחשוף במסגרת הכנס יישומים בתחום מערכות הליבה הבנקאיות. רוי טומפסון מתודולוג ראשי מחברת Casewise המיוצגת על ידי אביב ניהול, יחשוף כלי BPM מתקדמים לניהול תהליכים עסקיים שהנם כלים אסטרטגיים החיוניים למוסדות פיננסיים.
כנס FBIE ה-5 יעסוק רבות בסוגיית ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית והפיננסית. במסגרת זו ייחשפו לראשונה מתודולוגיות ושיטות חדשות לניהול סיכונים. בין המרצים המובילים בתחום יהיו, מר יאיר רודיאקוב יועץ בכיר לאבטחת מידע ומומחה לניהול סיכונים בחברת אבנת, הוא יחשוף את מערכת ה-IT RiskIndex המהווה פריצת דרך בניהול סיכונים פרואקטיבי, מר אפרים גולדין, מנכ"ל חברת G-STAT, אשר יציג מתודולוגיה חדשה ליישום מודלים מתקדמים בתחום הסיכונים התפעוליים וינתח את מקרה דויטשה בנק הגרמני.
דן הלפרין, ראש מגזר הפיננסים בריטמן אלמגור דלויט ירצה על ניהול הסיכונים כדרישה ראשונה במעלה בניהול התהליכים העסקיים בארגון. בארט פירון, יועץ בכיר מחברת אלגוריטמיקס מקבוצת קונסיסט ירצה אף הוא על ניהול סיכונים כיתרון תחרותי.
לראשונה בכנס יחשפו שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים לסביבת הבנקאות. בתוך כך תחשוף חברת בלמוט עמדת שירות עצמי חדשה להפקדת מזומנים ועל כך אף ירצה מנכ"ל החברה, מר עמי יוספסברג. קבוצת טלדור תציג עמדות חדשניות לשירות עצמי לבנקים של חברת Wincor- Nixdorf. גל בירן, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב-Cellact יציג מערכת ייחודית להתראות על הונאות אשראי באמצעות SMS.
אופיר זמיר, מהנדס תקשורת בחברת בינת יחשוף פתרונות מתקדמים לביצוע טרנזאקציות מאובטחות ברשת. חברת קו מנחה תשיק בכנס תוכנה חדשה לחדרי עסקאות. חברת י.א. מיטווך תציג את חברת NCR עם טכנולוגית איחסון הנתונים של חברת Teradata. עוד משתתפים בכנס טלי בן יעקב מאביב ניהול, דרור בללי מחברת IFN מערכות, דנה מנדל מחברת SUN.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
