FBIE 2005 החמישי יוצא לדרך בת"א
הכנס הבינלאומי 2005 FBIE יוצא לדרך. הכנס שהוא החמישי בסדרו יתקיים ב-7 ביוני במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, בהשתתפותם של מאות אורחים מהארץ ומהעולם, בהם ראשי בנקים, נציגים של משרד האוצר, ראשי חברות ביטוח, מנהלים בכירים מגופים בנקאיים, מנהלים בכירים של ארגונים מובילים במשק, נציגי חברות ייעוץ וכן מנכ"לי חברות טכנולוגיה מובילות.
"FBIE החוגג 5 שנים לקיומו, יעסוק השנה בשינויים הרגולטוריים שעוברים על השוק הפיננסי בישראל, כגון ועדת בכר שמטרתה לשכלל את שוקי הכספים וההון בישראל ולהגביר את התחרות בהם, עקרונות באזל II שיעדם קידום ניהול הסיכונים וניהול הלימות ההון להגברת היציבות הפיננסית. כל זאת לצד חשיפה של מתודולוגיות, תהליכים, מוצרים וטכנולוגיות חדשים המוטמעים בבנקאות בישראל" אומרת נאוית אדר, מנכ"ל חברת אדר יוזמות המארגנת את הכנס.
בין המרצים במליאה המרכזית מר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, מר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי לישראל ומר ניר גלעד, משנה למנכ"ל בקבוצת מגדל.
שורה של מרצים בכירים מחו"ל ישתתפו השנה בכנס בהם מר מארק דייוי סמנכ"ל בכיר בחברת Fidelity Information Services המיוצגת על ידי קבוצת יעל תוכנה, אשר תחשוף במסגרת הכנס יישומים בתחום מערכות הליבה הבנקאיות. רוי טומפסון מתודולוג ראשי מחברת Casewise המיוצגת על ידי אביב ניהול, יחשוף כלי BPM מתקדמים לניהול תהליכים עסקיים שהנם כלים אסטרטגיים החיוניים למוסדות פיננסיים.
כנס FBIE ה-5 יעסוק רבות בסוגיית ניהול הסיכונים במערכת הבנקאית והפיננסית. במסגרת זו ייחשפו לראשונה מתודולוגיות ושיטות חדשות לניהול סיכונים. בין המרצים המובילים בתחום יהיו, מר יאיר רודיאקוב יועץ בכיר לאבטחת מידע ומומחה לניהול סיכונים בחברת אבנת, הוא יחשוף את מערכת ה-IT RiskIndex המהווה פריצת דרך בניהול סיכונים פרואקטיבי, מר אפרים גולדין, מנכ"ל חברת G-STAT, אשר יציג מתודולוגיה חדשה ליישום מודלים מתקדמים בתחום הסיכונים התפעוליים וינתח את מקרה דויטשה בנק הגרמני.
דן הלפרין, ראש מגזר הפיננסים בריטמן אלמגור דלויט ירצה על ניהול הסיכונים כדרישה ראשונה במעלה בניהול התהליכים העסקיים בארגון. בארט פירון, יועץ בכיר מחברת אלגוריטמיקס מקבוצת קונסיסט ירצה אף הוא על ניהול סיכונים כיתרון תחרותי.
לראשונה בכנס יחשפו שורה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים לסביבת הבנקאות. בתוך כך תחשוף חברת בלמוט עמדת שירות עצמי חדשה להפקדת מזומנים ועל כך אף ירצה מנכ"ל החברה, מר עמי יוספסברג. קבוצת טלדור תציג עמדות חדשניות לשירות עצמי לבנקים של חברת Wincor- Nixdorf. גל בירן, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב-Cellact יציג מערכת ייחודית להתראות על הונאות אשראי באמצעות SMS.
אופיר זמיר, מהנדס תקשורת בחברת בינת יחשוף פתרונות מתקדמים לביצוע טרנזאקציות מאובטחות ברשת. חברת קו מנחה תשיק בכנס תוכנה חדשה לחדרי עסקאות. חברת י.א. מיטווך תציג את חברת NCR עם טכנולוגית איחסון הנתונים של חברת Teradata. עוד משתתפים בכנס טלי בן יעקב מאביב ניהול, דרור בללי מחברת IFN מערכות, דנה מנדל מחברת SUN.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
