פתיחה אדומה בוול סטריט: אודיוקודס נחתכת ב-4.89%

למרות דו"חות שעקפו ציפיות, המניה "מסכמת" צניחה של 43% מתחילת השנה. תרו יורדת ב-2.58%, בעקבות הדו"חות. שוק השבבים מכביד על וול סטריט, הנאסד"ק מאבד 0.36% והדאו פותח בירידה של 0.14%
אמיר כהן |

כפי שצפו החוזים העתידיים, נפתח המסחר בטון שלילי. חולשה עולמית בשוק השבבים, כפי שבאה לידי ביטוי במסחר באירופה, משפיעה גם על ארה"ב. מניות הטכנולוגיה הן שמכתיבות את הקצב השלילי בפתיחה. כמו כן, המשקיעים ימתינו לפירסום מדד אמון הצרכנים הצפוי בקרוב.

הנאסד"ק פתח בירידה של 0.36% לרמה של 1,943.84 נקודות, הדאו-ג'ונס יורד 0.14% לרמה של 10,228.21 וה-S&P500 מאבד 0.16% לרמה של 1,160.24 נקודות.

נפט – פגישה מוצלחת בטקסס

ביום שני, הזמין נשיא ארה"ב את יורש העצר הסעודי, עבדאללה, לפגישה בחוותו. זו הפעם השנייה בה מבקר עבדאללה בחוותו של הנשיא האמריקאי, המנהיג היחידי בעולם אשר זכה לכבוד. הנשיא בוש ביקש את עזרתו של יורש העצר, במניעת הסחף במחירי הנפט בעולם. בארה"ב סבורים, כי הסעודים יכולים להפיק יותר נפט ועל ידי כך להוריד את המחיר בעולם. מנגד, כמובן, איראן וונצואלה אשר רוצות לדחוף את המחירים למעלה. לפי שעה, לפחות, נראה כי הבקשה האמריקאית עשתה את שלה, ומחיר הנפט יורד 1.1% למחיר של 53.97 דולר, עבור חבית נפט גולמי למסירה ביוני (ארה"ב).

מאקרו: מכירות בתים חדשים ואמון הצרכנים

כמחצית השעה לאחר פתיחת המסחר (17:00, שעון מקומי) יתפרסם מדד אמון הצרכן של הקונפרנס בורד. הוא צפוי לעמוד ברמת ה-98 נקודות בחודש אפריל, בטווח שבין 95 ל-101.6 נקודות לפי צפי האנליסטים בשוק. בוול סטריט יעקבו אחרי המדד, על מנת לבחון את השפעת ה"רצף השלילי" של שווקי ההון על אזרחי הכלכלה הגדולה בעולם.

מדד מכירות הבתים החדשים אמור גם הוא להתפרסם, באותה העת. התחזית היא למכירות בהיקף של 1.19 מיליון בחודש מרס. הטווח של התחזיות נע בין 1.15 מיליון בתים חדשים שנמכרו ל-1.235 מיליון.

מניות בכותרות

חנות הספרים המקוונת אמזון (AMZN) עתידה לפרסם את התוצאות הכספיות שלה לרבעון הראשון, עם נעילת המסחר היום. המנייה עשויה לרכז את עניינם של המשקיעים.

מיקרוסופט (MSFT) הודיעה כי תשתף פעולה עם ענקית התוכנה סאפ (SAP) לפיתוח מוצר חדש בשם מנדוצ'ינו. המוצר יקשר תוכנות של שתי ענקיות התוכנה מרדמונד ומגרמניה. מי שעוד עשוייה להיות מושפעת משיתוף הפעולה היא המתחרה של שתיהן, אורקל (ORCL).

חברת התעופה, אייר קנדה הודיעה (יום שני), כי תחדש את צי המטוסים רחבי הגוף שלה באמצעות הזמנת מטוסי בואינג 777 ובואינג 787 דרימליינר. היקף ההזמנה (ללא האופציות) מוערך בכ-6 מיליארד דולר בהתאם לרשימת המחירים הנוכחית, כאשר מדובר על עסקה לרכישת עד כמאה מטוסים (כולל האופציה).

מניות ג'ננטק (DNA), ענקית התרופות האמריקנית, עולות במסחר המקדים, לאחר שמחקר רפואי מצא שתרופת הרצפטין שלה מסייעת בריפוי סרטן-השד, אצל נשים שעברו איבחון מקדים וניתוח ראשוני.

המסחר במניות אלו טרם החל.

ישראליות: גם דו"חות טובים לא מצליחים לעצור את הסחף במניית אודיוקודס

תעלומת אודיוקודס נמשכת. החברה פירסמה דו"חות טובים אבל המניה פותחת בירידה של 4.89%, ומשלימה נפילה של 43% מתחילת השנה זאת על אף ההתהלהבות שמביע האנליסט סנובסקי מ-Uבנק הישראלי, המציין כי בדומה לרבעונים האחרונים, הצליחה אודיוקודס להכות את תחזיותיו המוקדמות בכל הפרמטרים. אודיוקודס רשמה ברבעון הרביעי הכנסות שיא של כ-26.9 מיליון דולר, המהוות גידול רבעוני ושנתי של 7% ו-76% בהתאמה. מקור הגידול הנו הביקוש הגובר בעולם לציוד (הן בתחום ספקית התקשורת והן בתחום הארגונים) ולביסוס נתח השוק VOP של החברה. הוא מותיר המלצת קנייה במחיר יעד הגבוה ב-59% ממחיר השוק. עם זאת, בתל אביב נסחרה המנייה בעליות מתונות.

גם תרו היא בין החברות המדווחות טרם פתיחת המסחר. חברת התרופות הישראלית, רשמה הכנסות בהיקף של 78.5 מיליון דולר ברבעון הראשון, קיטון מול מכירות בהיקף של 84.1 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ירד ל-43.4 מיליון דולר מול רווחים של כ-56.4 מיליון דולר בעת המקבילה. אך את המכה הגדולה ספגה החברה בשורה התחתונה: הרווח הנקי צנח ל-5 מיליון דולר, נפילה ב-55% ביחס לעת המקבילה אשתקד. מניית החברה יורדת 2.58% בפתיחה.

בין הישראליות המדווחות נמצאת רדוור. החברה העוסקת בפיתוח ושיווק כלים לניהול תעבורת נתונים באינטרנט ואשר מניותיה נסחרות בתל אביב ובנאסד"ק דיווחה היום על רבעון ארבעה עשר ברציפות של צמיחה בהכנסות לשיא רבעוני חדש של 20 מיליון דולר - מדובר בעליה של 29% לעומת הרבעון המקביל. בשורה התחתונה, הציגה רדוור רווח נקי של 4.4 מיליון דולר - גידול מתון של 100 אלף דולר אל מול הכנסות הרבעון הראשון של 2004 וזינוק של 59% אל מול רווח נקי של 2.8 מיליון דולר ברבעון החולף. המניה יורדת 1.88% בפתיחה.

גם רדקום היתה במדווחות והמניה מקפצת 4.08% במחזור נמוך, האופייני למניה. החברה רשמה רווח של 134 אלף דולר ברבעון הראשון, לעומת הפסד של מעל לחצי מיליון דולר ברבעון המקביל. בנוסף רשמה רדקום גידול ניכר של כ-43% בהכנסות ל-5 מיליון דולר ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

טבע פותחת בירידה של 1.39%, צ'ק פוינט מאבדת 1.31% וקומוורס יורדת 0.93%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, ממשל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.