עליה בהכנסות דמרי לא הספיקה לצמיחת הרווח ב-2004

ההכנסות ב-2004 הסתכמו ב-303 מיליון שקל, גידול של כ-10% בהשוואה ל-274.3 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי ב-2004 הסתכם ב-24.7, בהשוואה ל-24.9 מיליון שקל ב-2003
דרור איטח |

חברת י.ח. דמרי בניה ופיתוח, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2004 כולה. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי ב-2004 ב-24.7, בהשוואה לרווח נקי של 24.9 מיליון שקל ב-2003. הרווח הנקי ברבעון הרביעי 2004 הסתכם ב-6.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-303 מיליון שקל, גידול של כ-10% בהשוואה להכנסות של 274.3 מיליון שקל בשנת 2003. בחברה מסבירים כי, הגידול בהכנסות נבע מעלייה במחיר המכירה הממוצע של דירה.

בשנת 2004 מכרה החברה כ-430 יחידות דיור בתמורה כספית כוללת של 322 מיליון שקל, לעומת 518 יחידות דיור, בתמורה כספית כוללת של 326 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 1.2% בתמורה הכספית.

ברבעון הרביעי 2004 הסתכמו ההכנסות ב-74.7 מיליון שקל, גידול של כ-20% לעומת הכנסות של 61.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מכרה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2004 109 יחידות דיור, בתמורה כספית כוללת של 82 מיליון שקל, לעומת 92 יחידות דיור בתמורה כספית כוללת של 74.5 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-132 יחידות דיור בתמורה כספית כוללת של 86.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (גידול של כ-10% בתמורה הכספית בהשוואה לרבעון הקודם וקיטון של 5% בתמורה הכספית מול הרבעון המקביל).

ניתוח התפלגות המכירות לפי ערים מעלה כי, 74% ממחזור המכירות של החברה בשנת 2004 נבע ממכירות בפרויקטים בערים אשדוד, גן יבנה, ראשל"צ, ת"א, מודיעין וי-ם. נתון זה מהווה המשך מגמה לנתוני המכירות בשנים 2001-2003 בהן גדל חלקו של מחזור המכירות שנבע מפרויקטים במרכז הארץ מ-50% מסך מחזור המכירות השנתי בשנת 2001 ל-74% בשנת 2004.

הרווח הגולמי הסתכם ב-2004 ב-82.8 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 88.3 מיליון שקל בשנת 2003. שיעור הרווח הגולמי מהמכירות הסתכם ב-27% לעומת שיעור רווח של 32% ב-2003.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי 2004 הסתכם ב-21.8 מיליון שקל, גידול של כ-40% בהשוואה לרווח גולמי בסך 15.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.