הקו אופ הרוויח 60.5 מיליון שקל ב-2004
ההכנסות בשנת 2004 הסתכמו לכ-5.3 מיליארד שקל, בהשוואה להכנסות של כ-5.1 מילארד שקל בשנת 2003, גידול של כ-3.8%. הגידול בהכנסות משקף, לטענת החברה, את הצלחת תהליך כינוס המותגים ותוכנית ההרחבה שהנהיגה החברה במהלך השנה, במקביל לגידול בנתח השוק. המכירות בחנויות הזהות (SSS) בשנת 2004 ירדו בכ-0.6% בהשוואה לירידה של כ-11.2% בשנת 2003. הכנסות אלו הביאו לרווח הנקי של שנת 2004 הסתכם לכ-60.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של כ-7 מיליון שקל בשנת 2003.
עם זאת, בחינת התוצאות מלמדת על תמונה עגומה במעט. זאת מכיוון שה"שיפור" העיקרי הוא בתחום ההוצאות האחרות לשנת 2004, אשר הסתכמו לכ-19.6 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות של 136.6 מיליון שקל בשנת 2003. ההוצאות לשנת 2004 כוללות הפרשה בסך 8.4 מיליון שקל לירידת ערך נכסים בהתאם לדרישות תקן 15, הוצאה בסך 4.7 מיליון שקל כתוצאה מפיטורי 26 מעובדי מטה החברה וכ-4.5 מיליון שקל תשלום פיצויים כתוצאה מביטול הסכם המותג הפרטי.
ההוצאות לשנת 2003 כוללות הפרשה חד פעמית בהיקף של 67.5 מיליון שקל לסגירת סניפים, פיטורי עובדים ותשלום חד פעמי בסך של כ-63.9 מיליון שקל הנוגע להסכם בין החברה לעובדים. כלומר, לאחר כל צעדי הייעול הרשת לא שיפרה את הרווחיות.
הרווח הגולמי בשנת 2004 הסתכם לכ-1.4 מיליארד שקל, המהווה 26.2% מההכנסות בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2003, המייצג כ-26.9% מההכנסות. הירידה שיעור הרווח הגולמי נובעת מהשפעת תהליך כינוס המותגים והסבת סניפים לחנויות בעלות מחירון נמוך יותר בקיזוז שיפור בתנאי הרכישה מספקים.
הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות בשנת 2004 הסתכמו לכ-1.2 מיליארד שקל, בהשוואה להוצאות של כ-1.19 מיליארד שקל בשנת 2003, עלייה של כ-1.1%. על אף העלייה בסך ההוצאות, החברה מציגה ירידה בשיעור ההוצאות מכ-23% בשנת 2003 לכ-22.4% בשנת 2004. בנוסף החברה מציגה עלייה של כ-6.1% בשיעור המכירות לעובד במהלך השנה אשר משקף את הצלחת תהליך ההתייעלות שהנהיגה.
הרווח התפעולי בשנת 2004 הסתכם לכ-200.1 מליון שקל (3.7% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ-202.7 מיליון שקל (3.9% מההכנסות) אשתקד. הוצאות המימון נטו השנה הסתכמו לכ-58.1 מליון שקל, בהשוואה להוצאות מימון של כ-48.8 מיליון שקל אשתקד. העלייה בהוצאות המימון משקפת את העלייה במצבת ההתחייבויות של החברה כתוצאה מגיוס האג"ח באוגוסט 2003 וחלוקת הדיבידנד במהלך 2004.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
