כגן מלמד אותנו איך מרוויחים כשגובים 0% דמי ניהול
בהמשך לכתבה הקודמת שלנו על אחד התחומים הלוהטים בשוק המוצרים הפיננסים בארץ - תעודות סל, אנחנו ממשיכים בראיון שהעניק לנו מנהל מבט תעודות סל, ליאור כגן.
אחת השאלות שעניינן אותנו להבין את פשרה היה כיצד ניתן להרוויח בניהול תעודות סל כשלוקחים 0% דמי ניהול. כזכור, כניסתם של שני המתחרים (כלל פינננסים וקסם) לתעודת הסל והתיקה והראשונה, תאלי 25, הולידה תחרות עזה בקרב העוקבות אחרי מדד ת"א 25. כתוצאה מהתחרות ירדו דמי הניהול הנגבים על התעודה הספציפית הזאת ל-0%. מרשים, תחרותי, ואטרקטיבי ללא ספק.
כגן מסביר כי החברות מצליחות להתמודד בהצלחה עם 0% דמי ניהול. קודם כל, מנהלי תעודות הסל יכולים להשאיל את המניות שבאחזקתם, ומכיון שהם יכולים לגדר את ת"א 25 בצורה מאוד מדויקת עם הנגזרים, הם מקבלים תמורה על השאלת חלק מהמניות שבתיק שלה.
מקור הרווח הנוסף הוא חלוקת הדיבידנד, כאשר משקיע פרטי היה מקבל אותו לאחר ניכוי מס. מכיון שרוב המשקיעים בתעודות הסל מעדיפים לשלם את המס דרך התעודה, יכולים מנהלי התעודה לסכם על שיעור המס שהם משלמים למדינה ולקחת את הפרומיל בין ההפרש לניכוי במקור ולבין שיעור המס שהם משלמים.
עוד עניין שעשוי לעניין את המשקיע הוא דרך ההשקעה בתעודת סל על מדד הנאסד"ק או מדדים אחרים בחו"ל. ניתן הרי לסחור בתעודות הסל בבורסה הישראלית בשעות המסחר הרגילות שלה. (9:45 בבוקר עד 17:00), אבל מדד הנאסד"ק מתחיל להסחר ב-16:30 לפי שעון ישראל והוא נחתם ב-23:00, כשברחוב אחד העם מטאטאים את המדרכות. כגן מסביר שתעודות הסל עוקבות על החוזים העתידיים עליו (Futures).
כאן מגלה לנו כגן דבר שברור לשחקנים שמגלגלים את תעודות הסל. מכיוון שהתעודות שעוקבות אחרי המדדים בחו"ל עוקבות אחרי הנגזרים שלהם, שבהם הסחירות היא לא גדולה כמו המדד עצמו (מה לעשות שרוב העולם לא מתחרה בנפחי מחזור מעו"ף/ת"א 25) הרי שהמרווחים שהן מצוטטות הם יותר גדולים. הטיפ שאפשר לקבל מדבריו של כגן הוא שביום ראשון, שבו המסחר בשווקים בחו"ל הוא דל יותר, המרווחים בארץ הם עוד יותר גדולים. לכן מומלץ לעשות חושבים ולשקול אם לקנות את הנאסד"ק ביום א', או אחרי ש"השווקים הגלובליים מתעוררים" ביום ב' בצהריים ואילך. כל אחד ושיקוליו שלו.
על שאלת הארביטראז' לא נותרנו עם תשובה ברורה. גם לנו די ברור שהמרווחים התוך יומיים בין המדד שאחריו עוקבות תעודות הסל לתעודות עצמן, יכולים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לנזילות (כלומר, ככל שהמדד "זניח" יותר והוא נזיל פחות, המרווחים גדלים). כך שאם המדד מתחיל לזנק לפתע בשיעור חד, והתעודה "עדיין" יורדת, יכול חלון "ההזדמנויות" להוות נקודות אפשריות למסחר של ארביטראז'. מצב זה הוא כמעט הפוך לדברי כגן בתעודות הסל הספציפיות על מדד ת"א 25 (לדבריו הן מצטטות את המדד בצורה מדויקת יותר ממה שניתן לרכוש בשוק, עקב הפרשי ההיצע והביקוש בחלק מהמניות).
עדיין נשאלת השאלה, אם התעודה פותחת "פער" על המדד שעליו היא עוקבת, האם לא נוצרות כאן הזדמנויות ארביטראז' תוך יומיות. נצטרך להמשיך ולחפש את התשובה לשאלה הזאת.
לסיכום מדובר עדיין באחד התחומים הלוהטים בשוק. תעודות הסל מציעות היום מסחר על מהמדדים המובילים (ת"א 100, ות"א 25) ועד למדדי הנישה: מעל"ה, יתר 30, פיננסים 15. שלא לדבר על התעודות שסוחרות במדדים מחו"ל, ובזהב. משקיע פרטי פשוט עם תיק של 100 אלף שקל, יכול בזכותן לקנות לו "קפיצה קטנה לחו"ל" מבלי לשלם עמלות בין-אטלנטיות. בנוסף לכך אנחנו יודעים, וזאת יותר מתחושה, שבקרוב מאוד נתבשר על עוד אפשרויות השקעה בתחום הלוהט הזה.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה כלשהי - עושה אותה על שיקול דעתו הבלעדי והמלא והאחריות המלאה מוטלת עליו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
בפועל, נקודת החיכוך היא שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כשיש פער בין שעות שאושרו לבין שעות שמומשו. מבחינת הגוף המשלם, העברה בכסף אמורה לאפשר מענה חלופי ולשמור על הזכאות, גם כשהמערך התפעולי של החברות לא מצליח לספק טיפול בזמן או בהיקף שאושר.
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
קו ההגנה של הביטוח הלאומי והמסר מההרכב
סגן בכיר ראשון ליועץ המשפטי, עו״ד כפיר אמון, שמייצג את הביטוח הלאומי, טוען שהחברות ניסו להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כדי ״לגזור קופון״ ולמנוע את טובת הסיעודי בהענקת טיפול מתאים, כאשר הם בעצמם יודעים שזקנים לא קיבלו את מלוא השעות שאושרו להם או קבלת מטפלים שעברו הכשרה מתאימה וכיוב׳. אמון אומר כי ״במקום שהחברות ישפרו את השירות מול הזכאים הן תוקפות כל יוזמה לשיפור וייעול הסיוע של הביטוח הלאומי״.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
