כגן מלמד אותנו איך מרוויחים כשגובים 0% דמי ניהול
בהמשך לכתבה הקודמת שלנו על אחד התחומים הלוהטים בשוק המוצרים הפיננסים בארץ - תעודות סל, אנחנו ממשיכים בראיון שהעניק לנו מנהל מבט תעודות סל, ליאור כגן.
אחת השאלות שעניינן אותנו להבין את פשרה היה כיצד ניתן להרוויח בניהול תעודות סל כשלוקחים 0% דמי ניהול. כזכור, כניסתם של שני המתחרים (כלל פינננסים וקסם) לתעודת הסל והתיקה והראשונה, תאלי 25, הולידה תחרות עזה בקרב העוקבות אחרי מדד ת"א 25. כתוצאה מהתחרות ירדו דמי הניהול הנגבים על התעודה הספציפית הזאת ל-0%. מרשים, תחרותי, ואטרקטיבי ללא ספק.
כגן מסביר כי החברות מצליחות להתמודד בהצלחה עם 0% דמי ניהול. קודם כל, מנהלי תעודות הסל יכולים להשאיל את המניות שבאחזקתם, ומכיון שהם יכולים לגדר את ת"א 25 בצורה מאוד מדויקת עם הנגזרים, הם מקבלים תמורה על השאלת חלק מהמניות שבתיק שלה.
מקור הרווח הנוסף הוא חלוקת הדיבידנד, כאשר משקיע פרטי היה מקבל אותו לאחר ניכוי מס. מכיון שרוב המשקיעים בתעודות הסל מעדיפים לשלם את המס דרך התעודה, יכולים מנהלי התעודה לסכם על שיעור המס שהם משלמים למדינה ולקחת את הפרומיל בין ההפרש לניכוי במקור ולבין שיעור המס שהם משלמים.
עוד עניין שעשוי לעניין את המשקיע הוא דרך ההשקעה בתעודת סל על מדד הנאסד"ק או מדדים אחרים בחו"ל. ניתן הרי לסחור בתעודות הסל בבורסה הישראלית בשעות המסחר הרגילות שלה. (9:45 בבוקר עד 17:00), אבל מדד הנאסד"ק מתחיל להסחר ב-16:30 לפי שעון ישראל והוא נחתם ב-23:00, כשברחוב אחד העם מטאטאים את המדרכות. כגן מסביר שתעודות הסל עוקבות על החוזים העתידיים עליו (Futures).
כאן מגלה לנו כגן דבר שברור לשחקנים שמגלגלים את תעודות הסל. מכיוון שהתעודות שעוקבות אחרי המדדים בחו"ל עוקבות אחרי הנגזרים שלהם, שבהם הסחירות היא לא גדולה כמו המדד עצמו (מה לעשות שרוב העולם לא מתחרה בנפחי מחזור מעו"ף/ת"א 25) הרי שהמרווחים שהן מצוטטות הם יותר גדולים. הטיפ שאפשר לקבל מדבריו של כגן הוא שביום ראשון, שבו המסחר בשווקים בחו"ל הוא דל יותר, המרווחים בארץ הם עוד יותר גדולים. לכן מומלץ לעשות חושבים ולשקול אם לקנות את הנאסד"ק ביום א', או אחרי ש"השווקים הגלובליים מתעוררים" ביום ב' בצהריים ואילך. כל אחד ושיקוליו שלו.
על שאלת הארביטראז' לא נותרנו עם תשובה ברורה. גם לנו די ברור שהמרווחים התוך יומיים בין המדד שאחריו עוקבות תעודות הסל לתעודות עצמן, יכולים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לנזילות (כלומר, ככל שהמדד "זניח" יותר והוא נזיל פחות, המרווחים גדלים). כך שאם המדד מתחיל לזנק לפתע בשיעור חד, והתעודה "עדיין" יורדת, יכול חלון "ההזדמנויות" להוות נקודות אפשריות למסחר של ארביטראז'. מצב זה הוא כמעט הפוך לדברי כגן בתעודות הסל הספציפיות על מדד ת"א 25 (לדבריו הן מצטטות את המדד בצורה מדויקת יותר ממה שניתן לרכוש בשוק, עקב הפרשי ההיצע והביקוש בחלק מהמניות).
עדיין נשאלת השאלה, אם התעודה פותחת "פער" על המדד שעליו היא עוקבת, האם לא נוצרות כאן הזדמנויות ארביטראז' תוך יומיות. נצטרך להמשיך ולחפש את התשובה לשאלה הזאת.
לסיכום מדובר עדיין באחד התחומים הלוהטים בשוק. תעודות הסל מציעות היום מסחר על מהמדדים המובילים (ת"א 100, ות"א 25) ועד למדדי הנישה: מעל"ה, יתר 30, פיננסים 15. שלא לדבר על התעודות שסוחרות במדדים מחו"ל, ובזהב. משקיע פרטי פשוט עם תיק של 100 אלף שקל, יכול בזכותן לקנות לו "קפיצה קטנה לחו"ל" מבלי לשלם עמלות בין-אטלנטיות. בנוסף לכך אנחנו יודעים, וזאת יותר מתחושה, שבקרוב מאוד נתבשר על עוד אפשרויות השקעה בתחום הלוהט הזה.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה כלשהי - עושה אותה על שיקול דעתו הבלעדי והמלא והאחריות המלאה מוטלת עליו.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
