כגן מלמד אותנו איך מרוויחים כשגובים 0% דמי ניהול
בהמשך לכתבה הקודמת שלנו על אחד התחומים הלוהטים בשוק המוצרים הפיננסים בארץ - תעודות סל, אנחנו ממשיכים בראיון שהעניק לנו מנהל מבט תעודות סל, ליאור כגן.
אחת השאלות שעניינן אותנו להבין את פשרה היה כיצד ניתן להרוויח בניהול תעודות סל כשלוקחים 0% דמי ניהול. כזכור, כניסתם של שני המתחרים (כלל פינננסים וקסם) לתעודת הסל והתיקה והראשונה, תאלי 25, הולידה תחרות עזה בקרב העוקבות אחרי מדד ת"א 25. כתוצאה מהתחרות ירדו דמי הניהול הנגבים על התעודה הספציפית הזאת ל-0%. מרשים, תחרותי, ואטרקטיבי ללא ספק.
כגן מסביר כי החברות מצליחות להתמודד בהצלחה עם 0% דמי ניהול. קודם כל, מנהלי תעודות הסל יכולים להשאיל את המניות שבאחזקתם, ומכיון שהם יכולים לגדר את ת"א 25 בצורה מאוד מדויקת עם הנגזרים, הם מקבלים תמורה על השאלת חלק מהמניות שבתיק שלה.
מקור הרווח הנוסף הוא חלוקת הדיבידנד, כאשר משקיע פרטי היה מקבל אותו לאחר ניכוי מס. מכיון שרוב המשקיעים בתעודות הסל מעדיפים לשלם את המס דרך התעודה, יכולים מנהלי התעודה לסכם על שיעור המס שהם משלמים למדינה ולקחת את הפרומיל בין ההפרש לניכוי במקור ולבין שיעור המס שהם משלמים.
עוד עניין שעשוי לעניין את המשקיע הוא דרך ההשקעה בתעודת סל על מדד הנאסד"ק או מדדים אחרים בחו"ל. ניתן הרי לסחור בתעודות הסל בבורסה הישראלית בשעות המסחר הרגילות שלה. (9:45 בבוקר עד 17:00), אבל מדד הנאסד"ק מתחיל להסחר ב-16:30 לפי שעון ישראל והוא נחתם ב-23:00, כשברחוב אחד העם מטאטאים את המדרכות. כגן מסביר שתעודות הסל עוקבות על החוזים העתידיים עליו (Futures).
כאן מגלה לנו כגן דבר שברור לשחקנים שמגלגלים את תעודות הסל. מכיוון שהתעודות שעוקבות אחרי המדדים בחו"ל עוקבות אחרי הנגזרים שלהם, שבהם הסחירות היא לא גדולה כמו המדד עצמו (מה לעשות שרוב העולם לא מתחרה בנפחי מחזור מעו"ף/ת"א 25) הרי שהמרווחים שהן מצוטטות הם יותר גדולים. הטיפ שאפשר לקבל מדבריו של כגן הוא שביום ראשון, שבו המסחר בשווקים בחו"ל הוא דל יותר, המרווחים בארץ הם עוד יותר גדולים. לכן מומלץ לעשות חושבים ולשקול אם לקנות את הנאסד"ק ביום א', או אחרי ש"השווקים הגלובליים מתעוררים" ביום ב' בצהריים ואילך. כל אחד ושיקוליו שלו.
על שאלת הארביטראז' לא נותרנו עם תשובה ברורה. גם לנו די ברור שהמרווחים התוך יומיים בין המדד שאחריו עוקבות תעודות הסל לתעודות עצמן, יכולים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לנזילות (כלומר, ככל שהמדד "זניח" יותר והוא נזיל פחות, המרווחים גדלים). כך שאם המדד מתחיל לזנק לפתע בשיעור חד, והתעודה "עדיין" יורדת, יכול חלון "ההזדמנויות" להוות נקודות אפשריות למסחר של ארביטראז'. מצב זה הוא כמעט הפוך לדברי כגן בתעודות הסל הספציפיות על מדד ת"א 25 (לדבריו הן מצטטות את המדד בצורה מדויקת יותר ממה שניתן לרכוש בשוק, עקב הפרשי ההיצע והביקוש בחלק מהמניות).
עדיין נשאלת השאלה, אם התעודה פותחת "פער" על המדד שעליו היא עוקבת, האם לא נוצרות כאן הזדמנויות ארביטראז' תוך יומיות. נצטרך להמשיך ולחפש את התשובה לשאלה הזאת.
לסיכום מדובר עדיין באחד התחומים הלוהטים בשוק. תעודות הסל מציעות היום מסחר על מהמדדים המובילים (ת"א 100, ות"א 25) ועד למדדי הנישה: מעל"ה, יתר 30, פיננסים 15. שלא לדבר על התעודות שסוחרות במדדים מחו"ל, ובזהב. משקיע פרטי פשוט עם תיק של 100 אלף שקל, יכול בזכותן לקנות לו "קפיצה קטנה לחו"ל" מבלי לשלם עמלות בין-אטלנטיות. בנוסף לכך אנחנו יודעים, וזאת יותר מתחושה, שבקרוב מאוד נתבשר על עוד אפשרויות השקעה בתחום הלוהט הזה.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה כלשהי - עושה אותה על שיקול דעתו הבלעדי והמלא והאחריות המלאה מוטלת עליו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
