כגן מלמד אותנו איך מרוויחים כשגובים 0% דמי ניהול
בהמשך לכתבה הקודמת שלנו על אחד התחומים הלוהטים בשוק המוצרים הפיננסים בארץ - תעודות סל, אנחנו ממשיכים בראיון שהעניק לנו מנהל מבט תעודות סל, ליאור כגן.
אחת השאלות שעניינן אותנו להבין את פשרה היה כיצד ניתן להרוויח בניהול תעודות סל כשלוקחים 0% דמי ניהול. כזכור, כניסתם של שני המתחרים (כלל פינננסים וקסם) לתעודת הסל והתיקה והראשונה, תאלי 25, הולידה תחרות עזה בקרב העוקבות אחרי מדד ת"א 25. כתוצאה מהתחרות ירדו דמי הניהול הנגבים על התעודה הספציפית הזאת ל-0%. מרשים, תחרותי, ואטרקטיבי ללא ספק.
כגן מסביר כי החברות מצליחות להתמודד בהצלחה עם 0% דמי ניהול. קודם כל, מנהלי תעודות הסל יכולים להשאיל את המניות שבאחזקתם, ומכיון שהם יכולים לגדר את ת"א 25 בצורה מאוד מדויקת עם הנגזרים, הם מקבלים תמורה על השאלת חלק מהמניות שבתיק שלה.
מקור הרווח הנוסף הוא חלוקת הדיבידנד, כאשר משקיע פרטי היה מקבל אותו לאחר ניכוי מס. מכיון שרוב המשקיעים בתעודות הסל מעדיפים לשלם את המס דרך התעודה, יכולים מנהלי התעודה לסכם על שיעור המס שהם משלמים למדינה ולקחת את הפרומיל בין ההפרש לניכוי במקור ולבין שיעור המס שהם משלמים.
עוד עניין שעשוי לעניין את המשקיע הוא דרך ההשקעה בתעודת סל על מדד הנאסד"ק או מדדים אחרים בחו"ל. ניתן הרי לסחור בתעודות הסל בבורסה הישראלית בשעות המסחר הרגילות שלה. (9:45 בבוקר עד 17:00), אבל מדד הנאסד"ק מתחיל להסחר ב-16:30 לפי שעון ישראל והוא נחתם ב-23:00, כשברחוב אחד העם מטאטאים את המדרכות. כגן מסביר שתעודות הסל עוקבות על החוזים העתידיים עליו (Futures).
כאן מגלה לנו כגן דבר שברור לשחקנים שמגלגלים את תעודות הסל. מכיוון שהתעודות שעוקבות אחרי המדדים בחו"ל עוקבות אחרי הנגזרים שלהם, שבהם הסחירות היא לא גדולה כמו המדד עצמו (מה לעשות שרוב העולם לא מתחרה בנפחי מחזור מעו"ף/ת"א 25) הרי שהמרווחים שהן מצוטטות הם יותר גדולים. הטיפ שאפשר לקבל מדבריו של כגן הוא שביום ראשון, שבו המסחר בשווקים בחו"ל הוא דל יותר, המרווחים בארץ הם עוד יותר גדולים. לכן מומלץ לעשות חושבים ולשקול אם לקנות את הנאסד"ק ביום א', או אחרי ש"השווקים הגלובליים מתעוררים" ביום ב' בצהריים ואילך. כל אחד ושיקוליו שלו.
על שאלת הארביטראז' לא נותרנו עם תשובה ברורה. גם לנו די ברור שהמרווחים התוך יומיים בין המדד שאחריו עוקבות תעודות הסל לתעודות עצמן, יכולים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לנזילות (כלומר, ככל שהמדד "זניח" יותר והוא נזיל פחות, המרווחים גדלים). כך שאם המדד מתחיל לזנק לפתע בשיעור חד, והתעודה "עדיין" יורדת, יכול חלון "ההזדמנויות" להוות נקודות אפשריות למסחר של ארביטראז'. מצב זה הוא כמעט הפוך לדברי כגן בתעודות הסל הספציפיות על מדד ת"א 25 (לדבריו הן מצטטות את המדד בצורה מדויקת יותר ממה שניתן לרכוש בשוק, עקב הפרשי ההיצע והביקוש בחלק מהמניות).
עדיין נשאלת השאלה, אם התעודה פותחת "פער" על המדד שעליו היא עוקבת, האם לא נוצרות כאן הזדמנויות ארביטראז' תוך יומיות. נצטרך להמשיך ולחפש את התשובה לשאלה הזאת.
לסיכום מדובר עדיין באחד התחומים הלוהטים בשוק. תעודות הסל מציעות היום מסחר על מהמדדים המובילים (ת"א 100, ות"א 25) ועד למדדי הנישה: מעל"ה, יתר 30, פיננסים 15. שלא לדבר על התעודות שסוחרות במדדים מחו"ל, ובזהב. משקיע פרטי פשוט עם תיק של 100 אלף שקל, יכול בזכותן לקנות לו "קפיצה קטנה לחו"ל" מבלי לשלם עמלות בין-אטלנטיות. בנוסף לכך אנחנו יודעים, וזאת יותר מתחושה, שבקרוב מאוד נתבשר על עוד אפשרויות השקעה בתחום הלוהט הזה.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה כלשהי - עושה אותה על שיקול דעתו הבלעדי והמלא והאחריות המלאה מוטלת עליו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
