הדולר נחלש קלות על אף ששב להתחזק בעולם

נחלש ב-0.11% סביב 4.3588 ש', האירו מתחזק ב-0.18% סביב 5.7704 ש'. השוק שקט וממתינים להמרות סוף החודש. פינוטק: הפד שמר על האפשרות להעלאת ריבית נוספת וזו הסיבה להתחזקות הדולר בעולם
שרון שפורר |

הדולר הרציף נסחר בשעה זו בירידה של 0.11% סביב שער של 4.3588 שקל. זאת, לאחר שגם אתמול נחלש קלות בשיעור של 0.09% ושערו היציג נקבע בגובה 4.364 שקל. האירו מתחזק בשעה זו ב-0.18% וסובב סביב שער של 5.7704 שקל. אתמול נקבע שערו היציג של המטבע האירופי בגובה 5.7598 שקל, לאחר שהוסיף 0.16%.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר, כי המסחר הבוקר נפתח בשקט יחסי אך צפויה בהמשך התעוררות מה, בשל המרות סוף החודש. עיקר הפעילות בשעה זו הינה בין בנקאית. טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה חזקה לדולר מצויה בגובה 4.355 שקל ואם יפרוץ אותה ייסוג אל עבר ה-4.32 שקל. למעלה ממתינה למטבע האמריקני רמת התנגדות קרובה בגבובה 4.38 שקל.

העולם בעיניים של פינוטק

ביממה האחרונה, התחזק הדולר כנגד המטבעות העיקריים. נראה כי הסיבה לעלייתו של הדולר נובעת מכך שה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, הותיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות. על פי הפרוטוקול אשר התפרסם אתמול, נגידיו של הבנק רואים את הריבית כנמוכה מדי לרסן את האינפלציה ההולכת ועולה. אתמול, התפרסם כי האינפלציה, לפי ה-CPI, מדד מחירים לצרכן, עלה שוב בשיעור של 0.1% ללא מזון ואנרגיה. אם מזון ואנרגיה, הנתון הראה עלייה של 0.2%.

עצם העובדה שה-CPI ממשיך לעלות מעיד על הצורך להעלאות ריבית נוספות על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. למרות שהיה ידוע כי הבנק עדיין מעוניין בהעלאות, ראיות לכך, מסוג הפרוטוקול, מחזקות את ידיהם של המשקיעים המעוניינים בקנייתו של הדולר. נגידי ה- FED, גם הביעו הססנות לגבי התרחבותו של סקטור היצור.

נראה כי נגידים מסוימים אינם אופטימיים לגבי ההתפתחויות בסקטור הייצור ומביעים ספקות לגבי ההתרחבות והאפשרות להתאוששות ברבעון הקרוב. השמועה שהבנק המרכזי של דרום קוריאה בתהליכים להמיר את הרזרבות שלו מאלה של דולרים לטובת מטבעות אחרים, היו נטולות יסוד בעקבות ההצהרות מטעם הבנק אשר הכחישו את השמועה. לאחר הפרסום הראשוני של השמועה ביום שלישי, הדולר זינק, אולם מאז, הדולר טרם תיקו כלפי מטה מול המטבעות העיקריים.

היום, מתפרסמים מספר אינדיקאטורים, אשר צפויים לשפוך אור נוסף על סקטור היצור באמצעות פרסום הזמנות חדשות, מוצרים ברי קיימא, וסקר ה-FED של שיקגו. כמו כל יום חמישי, מתפרסם מדד תביעות מחוסרי העבודה. הצפי לפרסום הוא 305 אלף, אשר גבוהה במעט מהפרסום המפתיע הקודם של 302 אלף. מגמת השיפור בשוק העבודה בהחלט מאפשר המשך התחזקות של הדולר.

האירו נסחר תחת קומבינציה של הכזבה מסקר ה-IFO (סנטימנט העסקי) הנמוך, אשר צנח בחודש פברואר לרמה של 95.5 נקודות בלבד ומהתבהרות התמונה בנוגע למהלכיו של הבנק המרכזי הדרום קוריאני. כעת נסחר האירו סביב הרמה של 1.3240 כנגד הדולר וסביב הרמה של 138.70 כנגד היין.

היומן הכלכלי האירופאי, ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, כאשר המשקיעים יתמקדו במידע כלכלי של ארה"ב ובנאומו של בכיר הבנק המרכזי האנגלי (BOE), לומקס, הצפוי לנאום היום ב-11:25 (GMT). אתמול נחלש היין כנגד הדולר עד לרמה של 105.12 יין לדולר, לאחר שפורסם בפרוטוקול של ה-FED כי ישנה אפשרות לעליית ריבית אגרסיבית יותר. "המהלך של הזוג (דולר/יין), לאחר פרסום הדוחות מעיד על קושי של הזוג לצאת מהטווח של 104-106, כאשר סביר להניח כי הטווח הזה יוותר עד לפרסום של משרות חדשות ללא מגזר חקלאי בארה"ב, בשבוע הבא", אומר סוחר בכיר בבנק יפני. אנליסטים מעריכים כי למרות המומנטום החלש כלפי הדולר, גם היין נמצא תחת לחץ, לאחר שכלכלת יפן הצביע על שיעורי הצמיחה נמוכים ב-2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: