הדולר נחלש קלות על אף ששב להתחזק בעולם

נחלש ב-0.11% סביב 4.3588 ש', האירו מתחזק ב-0.18% סביב 5.7704 ש'. השוק שקט וממתינים להמרות סוף החודש. פינוטק: הפד שמר על האפשרות להעלאת ריבית נוספת וזו הסיבה להתחזקות הדולר בעולם
שרון שפורר |

הדולר הרציף נסחר בשעה זו בירידה של 0.11% סביב שער של 4.3588 שקל. זאת, לאחר שגם אתמול נחלש קלות בשיעור של 0.09% ושערו היציג נקבע בגובה 4.364 שקל. האירו מתחזק בשעה זו ב-0.18% וסובב סביב שער של 5.7704 שקל. אתמול נקבע שערו היציג של המטבע האירופי בגובה 5.7598 שקל, לאחר שהוסיף 0.16%.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר, כי המסחר הבוקר נפתח בשקט יחסי אך צפויה בהמשך התעוררות מה, בשל המרות סוף החודש. עיקר הפעילות בשעה זו הינה בין בנקאית. טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה חזקה לדולר מצויה בגובה 4.355 שקל ואם יפרוץ אותה ייסוג אל עבר ה-4.32 שקל. למעלה ממתינה למטבע האמריקני רמת התנגדות קרובה בגבובה 4.38 שקל.

העולם בעיניים של פינוטק

ביממה האחרונה, התחזק הדולר כנגד המטבעות העיקריים. נראה כי הסיבה לעלייתו של הדולר נובעת מכך שה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, הותיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות. על פי הפרוטוקול אשר התפרסם אתמול, נגידיו של הבנק רואים את הריבית כנמוכה מדי לרסן את האינפלציה ההולכת ועולה. אתמול, התפרסם כי האינפלציה, לפי ה-CPI, מדד מחירים לצרכן, עלה שוב בשיעור של 0.1% ללא מזון ואנרגיה. אם מזון ואנרגיה, הנתון הראה עלייה של 0.2%.

עצם העובדה שה-CPI ממשיך לעלות מעיד על הצורך להעלאות ריבית נוספות על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. למרות שהיה ידוע כי הבנק עדיין מעוניין בהעלאות, ראיות לכך, מסוג הפרוטוקול, מחזקות את ידיהם של המשקיעים המעוניינים בקנייתו של הדולר. נגידי ה- FED, גם הביעו הססנות לגבי התרחבותו של סקטור היצור.

נראה כי נגידים מסוימים אינם אופטימיים לגבי ההתפתחויות בסקטור הייצור ומביעים ספקות לגבי ההתרחבות והאפשרות להתאוששות ברבעון הקרוב. השמועה שהבנק המרכזי של דרום קוריאה בתהליכים להמיר את הרזרבות שלו מאלה של דולרים לטובת מטבעות אחרים, היו נטולות יסוד בעקבות ההצהרות מטעם הבנק אשר הכחישו את השמועה. לאחר הפרסום הראשוני של השמועה ביום שלישי, הדולר זינק, אולם מאז, הדולר טרם תיקו כלפי מטה מול המטבעות העיקריים.

היום, מתפרסמים מספר אינדיקאטורים, אשר צפויים לשפוך אור נוסף על סקטור היצור באמצעות פרסום הזמנות חדשות, מוצרים ברי קיימא, וסקר ה-FED של שיקגו. כמו כל יום חמישי, מתפרסם מדד תביעות מחוסרי העבודה. הצפי לפרסום הוא 305 אלף, אשר גבוהה במעט מהפרסום המפתיע הקודם של 302 אלף. מגמת השיפור בשוק העבודה בהחלט מאפשר המשך התחזקות של הדולר.

האירו נסחר תחת קומבינציה של הכזבה מסקר ה-IFO (סנטימנט העסקי) הנמוך, אשר צנח בחודש פברואר לרמה של 95.5 נקודות בלבד ומהתבהרות התמונה בנוגע למהלכיו של הבנק המרכזי הדרום קוריאני. כעת נסחר האירו סביב הרמה של 1.3240 כנגד הדולר וסביב הרמה של 138.70 כנגד היין.

היומן הכלכלי האירופאי, ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, כאשר המשקיעים יתמקדו במידע כלכלי של ארה"ב ובנאומו של בכיר הבנק המרכזי האנגלי (BOE), לומקס, הצפוי לנאום היום ב-11:25 (GMT). אתמול נחלש היין כנגד הדולר עד לרמה של 105.12 יין לדולר, לאחר שפורסם בפרוטוקול של ה-FED כי ישנה אפשרות לעליית ריבית אגרסיבית יותר. "המהלך של הזוג (דולר/יין), לאחר פרסום הדוחות מעיד על קושי של הזוג לצאת מהטווח של 104-106, כאשר סביר להניח כי הטווח הזה יוותר עד לפרסום של משרות חדשות ללא מגזר חקלאי בארה"ב, בשבוע הבא", אומר סוחר בכיר בבנק יפני. אנליסטים מעריכים כי למרות המומנטום החלש כלפי הדולר, גם היין נמצא תחת לחץ, לאחר שכלכלת יפן הצביע על שיעורי הצמיחה נמוכים ב-2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':