הדולר נחלש קלות על אף ששב להתחזק בעולם
הדולר הרציף נסחר בשעה זו בירידה של 0.11% סביב שער של 4.3588 שקל. זאת, לאחר שגם אתמול נחלש קלות בשיעור של 0.09% ושערו היציג נקבע בגובה 4.364 שקל. האירו מתחזק בשעה זו ב-0.18% וסובב סביב שער של 5.7704 שקל. אתמול נקבע שערו היציג של המטבע האירופי בגובה 5.7598 שקל, לאחר שהוסיף 0.16%.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר, כי המסחר הבוקר נפתח בשקט יחסי אך צפויה בהמשך התעוררות מה, בשל המרות סוף החודש. עיקר הפעילות בשעה זו הינה בין בנקאית. טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה חזקה לדולר מצויה בגובה 4.355 שקל ואם יפרוץ אותה ייסוג אל עבר ה-4.32 שקל. למעלה ממתינה למטבע האמריקני רמת התנגדות קרובה בגבובה 4.38 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
ביממה האחרונה, התחזק הדולר כנגד המטבעות העיקריים. נראה כי הסיבה לעלייתו של הדולר נובעת מכך שה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, הותיר את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות. על פי הפרוטוקול אשר התפרסם אתמול, נגידיו של הבנק רואים את הריבית כנמוכה מדי לרסן את האינפלציה ההולכת ועולה. אתמול, התפרסם כי האינפלציה, לפי ה-CPI, מדד מחירים לצרכן, עלה שוב בשיעור של 0.1% ללא מזון ואנרגיה. אם מזון ואנרגיה, הנתון הראה עלייה של 0.2%.
עצם העובדה שה-CPI ממשיך לעלות מעיד על הצורך להעלאות ריבית נוספות על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. למרות שהיה ידוע כי הבנק עדיין מעוניין בהעלאות, ראיות לכך, מסוג הפרוטוקול, מחזקות את ידיהם של המשקיעים המעוניינים בקנייתו של הדולר. נגידי ה- FED, גם הביעו הססנות לגבי התרחבותו של סקטור היצור.
נראה כי נגידים מסוימים אינם אופטימיים לגבי ההתפתחויות בסקטור הייצור ומביעים ספקות לגבי ההתרחבות והאפשרות להתאוששות ברבעון הקרוב. השמועה שהבנק המרכזי של דרום קוריאה בתהליכים להמיר את הרזרבות שלו מאלה של דולרים לטובת מטבעות אחרים, היו נטולות יסוד בעקבות ההצהרות מטעם הבנק אשר הכחישו את השמועה. לאחר הפרסום הראשוני של השמועה ביום שלישי, הדולר זינק, אולם מאז, הדולר טרם תיקו כלפי מטה מול המטבעות העיקריים.
היום, מתפרסמים מספר אינדיקאטורים, אשר צפויים לשפוך אור נוסף על סקטור היצור באמצעות פרסום הזמנות חדשות, מוצרים ברי קיימא, וסקר ה-FED של שיקגו. כמו כל יום חמישי, מתפרסם מדד תביעות מחוסרי העבודה. הצפי לפרסום הוא 305 אלף, אשר גבוהה במעט מהפרסום המפתיע הקודם של 302 אלף. מגמת השיפור בשוק העבודה בהחלט מאפשר המשך התחזקות של הדולר.
האירו נסחר תחת קומבינציה של הכזבה מסקר ה-IFO (סנטימנט העסקי) הנמוך, אשר צנח בחודש פברואר לרמה של 95.5 נקודות בלבד ומהתבהרות התמונה בנוגע למהלכיו של הבנק המרכזי הדרום קוריאני. כעת נסחר האירו סביב הרמה של 1.3240 כנגד הדולר וסביב הרמה של 138.70 כנגד היין.
היומן הכלכלי האירופאי, ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, כאשר המשקיעים יתמקדו במידע כלכלי של ארה"ב ובנאומו של בכיר הבנק המרכזי האנגלי (BOE), לומקס, הצפוי לנאום היום ב-11:25 (GMT). אתמול נחלש היין כנגד הדולר עד לרמה של 105.12 יין לדולר, לאחר שפורסם בפרוטוקול של ה-FED כי ישנה אפשרות לעליית ריבית אגרסיבית יותר. "המהלך של הזוג (דולר/יין), לאחר פרסום הדוחות מעיד על קושי של הזוג לצאת מהטווח של 104-106, כאשר סביר להניח כי הטווח הזה יוותר עד לפרסום של משרות חדשות ללא מגזר חקלאי בארה"ב, בשבוע הבא", אומר סוחר בכיר בבנק יפני. אנליסטים מעריכים כי למרות המומנטום החלש כלפי הדולר, גם היין נמצא תחת לחץ, לאחר שכלכלת יפן הצביע על שיעורי הצמיחה נמוכים ב-2004.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
