הלו סטנלי, דיס איז רוחמה

מינויו של סטנלי פישר לנגיד מציע 'מתנות' במאקרו - אבל בעיקר 'על הנייר'. כל מה שנותר כעת, הוא לגלות את הדרך בה יתמודד הנגיד עם הישראלים ברמת המיקרו והמיקרוסקופי. כיצד יחבר בין "הבנק" שבו לבין ה"ישראל"
חזי שטרנליכט |

הנה תחילתו של תסריט ראשון שרקחו לנו השבוע ראש הממשלה שרון ושר האוצר נתניהו. הזמן: 2005. המקום: הכנסת השש-עשרה. החדר: ועדת הכספים של הכנסת. היו"ר: ח"כ ליצמן. פרוטוקול: נוסח לא מתוקן. הנוכחים: חברי ועדת כספים של הכנסת. מוזמנים רבים מאוד, ביניהם, במקום הראשון: נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר. יו"ר ועדת כספים מתרווח במקומו ומזמין את פרופ' פישר לפתוח בסקירת נגיד בנק ישראל.

המינוי הזה הוא המוצלח ביותר שבוצע לאחד מהתפקידים הבכירים במשק. אבל בעיקר 'על הנייר'. את סטנלי אפשר להשוות לחברה גלובלית בעלת מוניטין של עשרות שנים, העושה חיל בשווקים רבים. אבל כניסתה לפעילות בשוק הישראלי, כמו דברים רבים, היא כניסה לג'ונגל קטן מלא בתככים ורווי בעיוותים שלא מאפשרים את אותה 'יעילות כלכלית' מפורסמת. זאת אותה ישראל שבה מכריע דוד מהעירייה לפני הצרכן הקטן. גם ברמת המאקרו.

נגיד בנק ישראל הנכנס, סטנלי פישר, הוא בין הכלכלנים המבריקים בעולם. עם רזומה ללא רבב, ולב יהודי חם ואוהד. מה צריך יותר מזה? לצערינו בישראל, יש לגופים המתנהלים סביב בנק ישראל והכלכלה המקומית, להציע הרבה פחות מזה. אדם שרגיל לאלפי דולרים על כל הרצאה שלו רק מתוקף היותו - סטנלי פישר, יאלץ להתמודד עם שאלות מאקרו שיפנו אליו חברי כנסת כגון אפללו, סמילנסקי, שטרן ובנלולו (המכהנים כיום בוועדת הכספים)?

תרחיש 2. סמול-טוק בוועדת הכנסת. ח"כ אפללו (חבר הוועדה) לוחץ את ידו של הנגיד הנכנס בחום: "פרופסור פישר, דיס איז, רוחמה אברהם". אם התרחיש הזה יתקיים, יהיה בו סוג של פראפרזה על מה שהכלכלנים מכנים "מודלים במאקרו-ובמיקרו". זאת משום שח"כ אברהם צברה הרבה הון פוליטי בזכות שר האוצר נתניהו (מיקרו), והנגיד הסכים להכנס לתפקידו הנוכחי גם בזכות נתניהו (מאקרו). תתחילו להתרגל למצבים האלה, הרי שר האוצר לא תכנן לשמור את הנגיד הנכנס בבועה.

נגיד בנק ישראל יצטרך להפגיש את ה"בנק" שבו וגם עם "ישראל" שבחוץ בסופו של דבר. זה גם הסתדרות, תעשיינים, חברי כנסת, פקידים של משרד האוצר, הבטחות של פוליטיקאים. כל זה אצל כלכלן בינלאומי שכיהן בגופים 'נקיים' וקוסמופוליטיים של פוליטיקה גלובלית.

עם זאת, יש דרך לשמור על הנגיד הנכנס בפער מול המציאות הישראלית. אם נניח, ימונה לו משנה רב סמכויות שיבצע בעבורו את עיקר ה'מסחרה' הפוליטית. אם נניח, הוא ימשיך לשהות בחו"ל בחלקים קריטיים של השנה. אם נניח, עוד הרבה הנחות.

ישראל קיבלה מתנה מהירה מאוד על רקע המינוי של פישר לתפקיד הנגיד: העלאת דירוג מצד סוכנות S&P הנחשבת. זו הגיעה קודם כל בזכות ביצועי הממשלה, ושר האוצר נתניהו בשנה החולפת, אבל המינוי של פישר היה כנראה הטריגר המושלם. יש לצפות למתנות נוספות מהסגנון הזה, ואת זכותן יש לזקוף לשר נתניהו. אך עם זאת, למרות שהיום קיבלנו עדות ראשונה שההשלכות של מינויו של קליבר גלובלי לתפקיד הנגיד, מתחילות במאקרו חיובי. כל מה שנותר לנו הוא לראות את פישר בהתמודדותו במיקרו ובמיקרוסקופי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.