הלו סטנלי, דיס איז רוחמה

מינויו של סטנלי פישר לנגיד מציע 'מתנות' במאקרו - אבל בעיקר 'על הנייר'. כל מה שנותר כעת, הוא לגלות את הדרך בה יתמודד הנגיד עם הישראלים ברמת המיקרו והמיקרוסקופי. כיצד יחבר בין "הבנק" שבו לבין ה"ישראל"
חזי שטרנליכט |

הנה תחילתו של תסריט ראשון שרקחו לנו השבוע ראש הממשלה שרון ושר האוצר נתניהו. הזמן: 2005. המקום: הכנסת השש-עשרה. החדר: ועדת הכספים של הכנסת. היו"ר: ח"כ ליצמן. פרוטוקול: נוסח לא מתוקן. הנוכחים: חברי ועדת כספים של הכנסת. מוזמנים רבים מאוד, ביניהם, במקום הראשון: נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר. יו"ר ועדת כספים מתרווח במקומו ומזמין את פרופ' פישר לפתוח בסקירת נגיד בנק ישראל.

המינוי הזה הוא המוצלח ביותר שבוצע לאחד מהתפקידים הבכירים במשק. אבל בעיקר 'על הנייר'. את סטנלי אפשר להשוות לחברה גלובלית בעלת מוניטין של עשרות שנים, העושה חיל בשווקים רבים. אבל כניסתה לפעילות בשוק הישראלי, כמו דברים רבים, היא כניסה לג'ונגל קטן מלא בתככים ורווי בעיוותים שלא מאפשרים את אותה 'יעילות כלכלית' מפורסמת. זאת אותה ישראל שבה מכריע דוד מהעירייה לפני הצרכן הקטן. גם ברמת המאקרו.

נגיד בנק ישראל הנכנס, סטנלי פישר, הוא בין הכלכלנים המבריקים בעולם. עם רזומה ללא רבב, ולב יהודי חם ואוהד. מה צריך יותר מזה? לצערינו בישראל, יש לגופים המתנהלים סביב בנק ישראל והכלכלה המקומית, להציע הרבה פחות מזה. אדם שרגיל לאלפי דולרים על כל הרצאה שלו רק מתוקף היותו - סטנלי פישר, יאלץ להתמודד עם שאלות מאקרו שיפנו אליו חברי כנסת כגון אפללו, סמילנסקי, שטרן ובנלולו (המכהנים כיום בוועדת הכספים)?

תרחיש 2. סמול-טוק בוועדת הכנסת. ח"כ אפללו (חבר הוועדה) לוחץ את ידו של הנגיד הנכנס בחום: "פרופסור פישר, דיס איז, רוחמה אברהם". אם התרחיש הזה יתקיים, יהיה בו סוג של פראפרזה על מה שהכלכלנים מכנים "מודלים במאקרו-ובמיקרו". זאת משום שח"כ אברהם צברה הרבה הון פוליטי בזכות שר האוצר נתניהו (מיקרו), והנגיד הסכים להכנס לתפקידו הנוכחי גם בזכות נתניהו (מאקרו). תתחילו להתרגל למצבים האלה, הרי שר האוצר לא תכנן לשמור את הנגיד הנכנס בבועה.

נגיד בנק ישראל יצטרך להפגיש את ה"בנק" שבו וגם עם "ישראל" שבחוץ בסופו של דבר. זה גם הסתדרות, תעשיינים, חברי כנסת, פקידים של משרד האוצר, הבטחות של פוליטיקאים. כל זה אצל כלכלן בינלאומי שכיהן בגופים 'נקיים' וקוסמופוליטיים של פוליטיקה גלובלית.

עם זאת, יש דרך לשמור על הנגיד הנכנס בפער מול המציאות הישראלית. אם נניח, ימונה לו משנה רב סמכויות שיבצע בעבורו את עיקר ה'מסחרה' הפוליטית. אם נניח, הוא ימשיך לשהות בחו"ל בחלקים קריטיים של השנה. אם נניח, עוד הרבה הנחות.

ישראל קיבלה מתנה מהירה מאוד על רקע המינוי של פישר לתפקיד הנגיד: העלאת דירוג מצד סוכנות S&P הנחשבת. זו הגיעה קודם כל בזכות ביצועי הממשלה, ושר האוצר נתניהו בשנה החולפת, אבל המינוי של פישר היה כנראה הטריגר המושלם. יש לצפות למתנות נוספות מהסגנון הזה, ואת זכותן יש לזקוף לשר נתניהו. אך עם זאת, למרות שהיום קיבלנו עדות ראשונה שההשלכות של מינויו של קליבר גלובלי לתפקיד הנגיד, מתחילות במאקרו חיובי. כל מה שנותר לנו הוא לראות את פישר בהתמודדותו במיקרו ובמיקרוסקופי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.