הלו סטנלי, דיס איז רוחמה

מינויו של סטנלי פישר לנגיד מציע 'מתנות' במאקרו - אבל בעיקר 'על הנייר'. כל מה שנותר כעת, הוא לגלות את הדרך בה יתמודד הנגיד עם הישראלים ברמת המיקרו והמיקרוסקופי. כיצד יחבר בין "הבנק" שבו לבין ה"ישראל"
חזי שטרנליכט |

הנה תחילתו של תסריט ראשון שרקחו לנו השבוע ראש הממשלה שרון ושר האוצר נתניהו. הזמן: 2005. המקום: הכנסת השש-עשרה. החדר: ועדת הכספים של הכנסת. היו"ר: ח"כ ליצמן. פרוטוקול: נוסח לא מתוקן. הנוכחים: חברי ועדת כספים של הכנסת. מוזמנים רבים מאוד, ביניהם, במקום הראשון: נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר. יו"ר ועדת כספים מתרווח במקומו ומזמין את פרופ' פישר לפתוח בסקירת נגיד בנק ישראל.

המינוי הזה הוא המוצלח ביותר שבוצע לאחד מהתפקידים הבכירים במשק. אבל בעיקר 'על הנייר'. את סטנלי אפשר להשוות לחברה גלובלית בעלת מוניטין של עשרות שנים, העושה חיל בשווקים רבים. אבל כניסתה לפעילות בשוק הישראלי, כמו דברים רבים, היא כניסה לג'ונגל קטן מלא בתככים ורווי בעיוותים שלא מאפשרים את אותה 'יעילות כלכלית' מפורסמת. זאת אותה ישראל שבה מכריע דוד מהעירייה לפני הצרכן הקטן. גם ברמת המאקרו.

נגיד בנק ישראל הנכנס, סטנלי פישר, הוא בין הכלכלנים המבריקים בעולם. עם רזומה ללא רבב, ולב יהודי חם ואוהד. מה צריך יותר מזה? לצערינו בישראל, יש לגופים המתנהלים סביב בנק ישראל והכלכלה המקומית, להציע הרבה פחות מזה. אדם שרגיל לאלפי דולרים על כל הרצאה שלו רק מתוקף היותו - סטנלי פישר, יאלץ להתמודד עם שאלות מאקרו שיפנו אליו חברי כנסת כגון אפללו, סמילנסקי, שטרן ובנלולו (המכהנים כיום בוועדת הכספים)?

תרחיש 2. סמול-טוק בוועדת הכנסת. ח"כ אפללו (חבר הוועדה) לוחץ את ידו של הנגיד הנכנס בחום: "פרופסור פישר, דיס איז, רוחמה אברהם". אם התרחיש הזה יתקיים, יהיה בו סוג של פראפרזה על מה שהכלכלנים מכנים "מודלים במאקרו-ובמיקרו". זאת משום שח"כ אברהם צברה הרבה הון פוליטי בזכות שר האוצר נתניהו (מיקרו), והנגיד הסכים להכנס לתפקידו הנוכחי גם בזכות נתניהו (מאקרו). תתחילו להתרגל למצבים האלה, הרי שר האוצר לא תכנן לשמור את הנגיד הנכנס בבועה.

נגיד בנק ישראל יצטרך להפגיש את ה"בנק" שבו וגם עם "ישראל" שבחוץ בסופו של דבר. זה גם הסתדרות, תעשיינים, חברי כנסת, פקידים של משרד האוצר, הבטחות של פוליטיקאים. כל זה אצל כלכלן בינלאומי שכיהן בגופים 'נקיים' וקוסמופוליטיים של פוליטיקה גלובלית.

עם זאת, יש דרך לשמור על הנגיד הנכנס בפער מול המציאות הישראלית. אם נניח, ימונה לו משנה רב סמכויות שיבצע בעבורו את עיקר ה'מסחרה' הפוליטית. אם נניח, הוא ימשיך לשהות בחו"ל בחלקים קריטיים של השנה. אם נניח, עוד הרבה הנחות.

ישראל קיבלה מתנה מהירה מאוד על רקע המינוי של פישר לתפקיד הנגיד: העלאת דירוג מצד סוכנות S&P הנחשבת. זו הגיעה קודם כל בזכות ביצועי הממשלה, ושר האוצר נתניהו בשנה החולפת, אבל המינוי של פישר היה כנראה הטריגר המושלם. יש לצפות למתנות נוספות מהסגנון הזה, ואת זכותן יש לזקוף לשר נתניהו. אך עם זאת, למרות שהיום קיבלנו עדות ראשונה שההשלכות של מינויו של קליבר גלובלי לתפקיד הנגיד, מתחילות במאקרו חיובי. כל מה שנותר לנו הוא לראות את פישר בהתמודדותו במיקרו ובמיקרוסקופי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':