טראסט משיקה קרן נאמנות שתחפש חברות ברה ארגון
בית ההשקעות טראסט, בניהולם של שי צוקר וניר כתבי, משיק שתי קרנות נאמנות חדשות: "טראסט חברות ברה ארגון" ו"טראסט אקסטרה שקל". הקרנות מצטרפות לשתי קרנות נוספות שהשיק לאחרונה בית ההשקעות החדש.
לדברי שי צוקר, מנכ"ל משותף בטראסט, "טראסט חברות ברה ארגון" תשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן במניות של חברות שעשויות לעבור מהפך עסקי או שנמצאות כעת במהלכו של מהפך שכזה או שעברו מהפך עסקי ורה ארגון בארבע השנים האחרונות.
"רה ארגון" ו"מהפך עסקי" משמעותם שינוי משמעותי במהלך העסקים הרגיל של החברה שמשנה את מהלך העסקים שלה בצורה משמעותית המהווה פוטנציאל גדול לצמיחה חדה של החברה כגון: השתלטות, מיזוג, החלפת בעלות, הכנסת שותף חדש, ביצוע או זכייה בפרוייקט משמעותי, רכישה של חברה אחרת, גיוסי הון מהותיים ושינויים אחרים.
לדברי צוקר, פוטנציאל הצמיחה של חברות שעוברות רה ארגון הוא משמעותי ובא לידי ביטוי בהצפת ערך רבה למשקיעים. בדרך כלל מדובר בחברות שאימצו מדיניות עסקית חדשה, שהטמעתה כרוכה בשינויים מהותיים בחברה בתחומים שונים: פיננסיים, כח אדם, סוג לקוחות, מוצרים והנהלת החברה.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.
