שינוי מגמה בוול-סטריט: הנאסד"ק מאבד 0.8%
בוול-סטריט נרשם בשעה האחרונה היפוך מגמה, כאשר הערכות האופטימיות לשנת 2005 מפנות לפי שעה את מקומן לנתוני הנדל"ן המאכזבים. מניות הטכנולוגיה רושמות היום ירידה ממוצעת של כ-1%. עד כה מונהגת המגמה השלילית על ידי ענקיות השבבים, כאשר אינטל מאבדת 3.6% ואילו סאן נופלת ב-4.45%.
נתוני תפוקת היצור שפורסמו על ידי ארגון ה-ISM לא מסייעים היום, כמו גם מחירי הנפט שממשיכים לאבד גובה על רקע תנאי מזג האוויר הנוחים, באופן יחסי, השוררים בתקופה זו של העונה בארה"ב. מחירי הנפט מאבדים היום 4.5% לרמה של 41.5 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.8% ונסחר בשער של 2,158 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס רושם ירידה קלה של 0.1% ל-10,777 נקודות.
מאקרו אמריקאי:
מעט אחרי הפתיחה פורסם מדד הוצאות הבנייה במשק האמריקאי בחודש נובמבר. למרות צפי לעליה של 0.4% הציגו היום הנתונים ירידה של 0.4%.
גם נתוני מדד ה-ISM, מכון הייצור האמריקאי פרסמו, כאמור, היום. מדובר במדד האומד את היקפי היצור במשק האמריקאי. המדד עלה לרמה של 58.6 נקודות מרמה קודמת של 57.8 נקודות, ועמד בציפיות השוק.
אמריקניות במרכז
מניית דלתא איירליינס (DAL) עולה ב-0.8%. החברה מתכננת מהלך התייעלות כולל, כך דווח עיתון הטיים. חברת התעופה עשויה לחתוך תעריפי נסיעה ולבצע הנחות ומבצעים מיוחדים ללקוחות בכדי להפוך לתחרותית יותר.
מרק ממשיכה לסבול מהוויוקס. היום דווח בכלי התקשורת האמריקניים, כי ה-FDA יפרסם בתקופה הקרובה מאמר במגזין הרפואי, לאנסט, בו תפורסם אמידה גבוהה יותר של מספר הנפגעים הפוטנציאלי של משכך הכאבים אשר הורד לפני כחודשיים מן המדפים. מניות מרק יורדות היום ב-1.7%.
הקמעונאית הגדולה בארה"ב, רשת וול-מארט, עולה בכ-2%. היום דיווחה החברה, כי הודות לקצב מכירות מוצלח שנרשם בחג המולד שחל בחודש שעבר, הצליחה הרשת לעקוף את רמת המכירות שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד בכ-3%.
הישראליות של וול סטריט
מניות קבוצת פורמולה נסחרות היום במצב רוח חיובי. פורמולה עצמה מזנקת ב-7.06%. חברת הבת, מג'יק מוסיפות 3.75%. אמש אמר מנכ"ל הקבוצה, דני גלדשטיין, במסגרת ראיון שהעניק לעתון גלובוס, כי המטרה שלו היא להכפיל את שווי מניות הקבוצה. ביום חמישי האחרון דווחה החברה, כי קרן ההשקעות, פימי, בניהולו של ישי דווידי רכשה כ-17% ממניות פורמולה.
מניות אינטרנט זהב קופצות ב-4.6% רקע הודעת החברה כי היא מרחיבה את פעילותה במגזר השיחות הבינלאומיות בין ישראל ורוסיה. החברה חתמה על הסכם עם אינטרסול, חברת מדיה מקומית בישראל, בכוונה להציע יותר שירותי שיחות לרוסים.
לומניס הנסחרת בין מניות הפינק שיטס, קופצת ב-11.34%. החברה הודיעה היום על כוונתה להכנס לתחום חדש בשוק הלייזר: הלייזר הדנטלי. החברה הודיעה על קבלת אישור FDA למכשיר טיפולי מיוחד לתחום זה. לומניס עשויה לרשום הכנסות בהיקף של כ-8 מיליון דולר בשנה בתחום הספציפי, כאשר שוק מעריכים כי נתח העוגה שלה בשוק הזה מסתכם בכ-10%.
חברת התוכנות לקופות הרושמות, ריטליקס, הודיעה הבוקר (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגדלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. זהו ההסכם הראשון של ריטליקס עם תאגיד קמעונאות צרפתי מהשורה הראשונה, המדורג כ-Tier-1. הקבוצה הינה זכיינית הפרוסה על פני רשתות שונות בצרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ופולין. מניות ריטליקס נסחרות בזינוק של 6%.
מניות טבע שפתחו בעליה קלה שינו מגמה והן יורדות ב-1.6% ונסחרות סביב שער של 29.37 דולר למניה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
