עליות שערים בבורסה: מדד התל טק 15 ממשיך לטפס

ת"א 25 עולה ב-0.62%, מדד ת"א 100 מוסיף 1.08%, ומדד תל טק 15 מזנק ב-1.8%. פועלים יורדת ב-0.21%, טבע עוברת לעליות קלות של 0.15%, לאומי מוסיפה ב-0.42%
דרור איטח |

לאחר פתיחה פושרת ללא כיוון ברור מתחזקים בצהרי יום המסחר שלושת מדדי תל אביב העיקריים ובראשם מדד התל טק. מחזור המסחר בבורסה מסתכם עד כה ב-409 מיליון שקל. ת"א 25 עולה ב-0.62% לרמת 627.01 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 1.08% לרמת 650.84 נקודות, ומדד הטכנולוגיה תל טק 15 מזנק ב-1.8% לרמת 456.44 נקודות.

בולטות בצהרי היום: פועלים יורדת ב-0.21%, טבע עוברת לעליות קלות של 0.15%, לאומי מוסיפה ב-0.42%, וכיל מטפסת ב-1.45%.

חברת קבוצת בוני ערים מקבוצת אי.די.בי הודיעה, כי התקשרה מוכרת קרקע למגורים ומסחר בשטח של כ-277 דונם במע"ר אשדוד לחברת הנדל"ן י.ח. דימרי בניה ופיתוח. שווי העסקה גבוה מ-57 מיליון דולר. בעקבות המכירה תרשום אי.די.בי פתוח רווח של כ-64 מיליון שקל. מניות אי.די.בי פתוח מגיבות בעליה בת 0.43%, מניות דמרי עולות ב-1.99%.

בעקבות העובדה כי אמש דיווחה חברת מלח תעשיות שבשליטת משפחת דנקנר, על הסכם פריסת חובות של 1.1 מיליארד שקל לבנק לאומי, החליטה הרשות לניירות ערך לבדוק אם העסקה ראויה וחוקית. בעיקר החליטה הרשות לבחון האם ראויה התנהלותו של דירקטוריון החברה. הדירקטוריון הגיב בכך שגם יועציו המשפטיים יבחנו את הנושא. מניות מלח קופצות ב-4.66%.

ידיעות אחרונות מספר הבוקר כי רשת השיווק הריבוע הכחול מתכננת מהפכה בסניפיה. על פי ידיעות, הרשת שכרה את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית - אסטאונד, אשר תתכנן את הדור הבא של סניפי הרשת בישראל. מניות הרבוע מגיבות בזינוק של 3.38% לידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".