עמותת "קרד אל-חסן" – בנק הצללים של חיזבאללה
חיזבאללה 
פגיעות חיל האוויר בלבנון (רשתות חברתיות)
אם תהיתם איך חיזבאללה ממשיך לפעול תחת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליו בעשורים האחרונים, התשובה טמונה במוסדות כמו עמותת "קרד אל-חסן". מה שנראה במבט ראשון כעמותה תמימה, משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. אז מי זאת העמותה הזאת, איך היא עובדת, ומה בדיוק תפקידה עבור חיזבאללה?
הקשר עם חיזבאללה – הרבה יותר מעוד בנק"קרד אל-חסן" היא הרבה יותר מעמותה שמספקת שירותים בנקאיים. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.
שירותים בנקאיים עבור השיעים
הבנק הזה לא פועל רק במרכזי הערים הגדולות בלבנון, אלא מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.
הלבנת הון – הכסף הגדול מהסמים
מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
חיזבאללה לא מסתפק רק בכסף שמגיע מאיראן (שמוערך בכ-800 מיליון דולר בשנה), אלא גם פועל להלבין הון שמקורו בסחר בסמים, ובמיוחד במכירות קוקאין, בעיקר דרך רשתות בינלאומיות, כמו אלה שפועלות באפריקה – חוף השנהב וגינאה.
סנקציות אמריקאיות – האם הן משפיעות?
למרות שנראה שחיזבאללה נמצא תחת עיצומים כבדים של ארה"ב מאז 2007, מסתבר שהסנקציות לא הצליחו ממש לחסל את פעילותו הכלכלית. עובדי העמותה השתמשו בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, כדי להעביר כספים ולהימנע מהעיצומים הבינלאומיים. בעקבות זאת, הוטלו סנקציות אישיות על שישה מעובדי הבנק שהעבירו יותר מחצי מיליון דולר בתקופה של כעשור.
תקיפות ישראל נגד "קרד אל-חסן" לא נועדו רק לפגוע בפעילות הכלכלית של חיזבאללה, אלא גם להחמיר את המשבר המנהיגותי בארגון. המרכזים הפיננסיים שנפגעים משמשים את חיזבאללה לשימור הכוח והעצמאות הפיננסית, ומספקים לו יכולת לפעול ללא מגבלות משמעותיות. ישראל רואה בתקיפות האלה חלק ממאבק כולל שמטרתו לצמצם את היכולות הצבאיות והכלכליות של הארגון. בסופו של יום, חיזבאללה משלם שכר גבוה ללוחמים שלו. ברגע שהשכר לא יגיע וזה יהיה ממושך, היכולת תפקוד של החיילים והנאמנות שלהם תיפגע.
מאיפה מגיע הכסף של חיזבאללה?
חיזבאללה, נשען במשך עשרות שנים על תמיכה כלכלית משמעותית מאיראן. מקורות מימון אלה איפשרו לארגון לבנות כוח צבאי משמעותי ולהוות איום אסטרטגי על ישראל. אולם, לאחרונה, שורת האירועים האחרונה מעלה שאלות רבות לגבי עתיד המימון והאפקטיביות של הארגון. התמיכה האיראנית בחיזבאללה עמדה על קרוב למיליארד דולר בשנה. סכום זה שימש לבניית מערך צבאי מתקדם, הכולל עשרות אלפי טילים ורקטות, וכן למימון פעילות אזרחית נרחבת בלבנון, שנועדה לחזק את התמיכה העממית בארגון.
הכישלון של חיזבאללה להוות איום על ישראל כזרוע ארוכה של איראן, מלים תהיות לגבי האפקטיביות של ההשקעה האיראנית. היכולת של ישראל לחדור לתוך מערכי המודיעין והפיקוד של חיזבאללה, לחסל את כל צמרת הארגון, מעלה שאלות לגבי יכולתו של הארגון לחזור לעצמו ומבחינת איראן מעלה ספק לגבי ההשקעה הגדולה שירדה ברובה לטמיון. לחיזבאללה יש עדיין יכולות רבות, אבל מעטות ביחס למה שהיה לו בתחילת הלחימה. ככל הנראה מדובר על כשליש מהתחמושת נותרה בידו.
איראן רואה כי ההשקעה שלה בהתרעה מול ישראל כדי שזו תחשוש לתקוף את מתקני הגרעין באירא, מאבדת מערכה, ומדובר על סדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים על פני עשרות שנים. מנגד, הנהגת איראן מתקשה להסביר את ההשקעה הגדולה הזו בשעה שכ-40% מתושביה עניים.
איראן לא תזנח את חיזבאללה, אבל לא בטוח שהיקף התמיכה יהיה בסדרי גודל שהיו בעבר.
לא מסתמכים על מקור הכנסה בודד
חיזבאללה מעורב במגוון פעילויות פליליות להשגת מימון חוץ מהמימון האיראני. אלה כוללות הלבנת הון, זיוף כספים, סחר בנשק, וייצור וסחר בסמים. פעילויות אלו מתרחשות ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אירופה ואפריקה. הסחר בסמים, בפרט, מהווה מקור הכנסה משמעותי, עם פעילות נרחבת באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה ובאזור משולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.
המצב הכלכלי בלבנון
המצב הכלכלי בלבנון עצמה מהווה גורם נוסף במשוואה. המשבר הכלכלי החריף במדינה הגביר את התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה בשירותים החברתיים שמספק חיזבאללה. זה מחזק את מעמדו של הארגון בקרב הציבור השיעי.
- 5.ממתי פגיעה בסניף בנק מפריעה לפעילות בנקאית. (ל"ת)21/10/2024 13:59הגב לתגובה זו
- 4.האמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים 21/10/2024 13:02הגב לתגובה זוהאמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים.
- 3.איש פשוט 21/10/2024 11:06הגב לתגובה זוכסף הוא תמונה על נייר. אם לא הושמדו נכסים פיזיים (לא שטרות שניתן להדפיסן ללא הגבלה) הכל ברכה לבטלה.
- 2.לרון 21/10/2024 10:27הגב לתגובה זושהשתית ממשל אובאמה,למה הוסרו?? להחזיר מיד!
- 1.יובל123 21/10/2024 09:17הגב לתגובה זווהכל ממשיך להיתנהל כאילו כלום.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
