עמותת "קרד אל-חסן" – בנק הצללים של חיזבאללה
חיזבאללה
פגיעות חיל האוויר בלבנון (רשתות חברתיות)
אם תהיתם איך חיזבאללה ממשיך לפעול תחת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליו בעשורים האחרונים, התשובה טמונה במוסדות כמו עמותת "קרד אל-חסן". מה שנראה במבט ראשון כעמותה תמימה, משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. אז מי זאת העמותה הזאת, איך היא עובדת, ומה בדיוק תפקידה עבור חיזבאללה?
הקשר עם חיזבאללה – הרבה יותר מעוד בנק"קרד אל-חסן" היא הרבה יותר מעמותה שמספקת שירותים בנקאיים. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.
שירותים בנקאיים עבור השיעים
הבנק הזה לא פועל רק במרכזי הערים הגדולות בלבנון, אלא מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.
הלבנת הון – הכסף הגדול מהסמים
מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
חיזבאללה לא מסתפק רק בכסף שמגיע מאיראן (שמוערך בכ-800 מיליון דולר בשנה), אלא גם פועל להלבין הון שמקורו בסחר בסמים, ובמיוחד במכירות קוקאין, בעיקר דרך רשתות בינלאומיות, כמו אלה שפועלות באפריקה – חוף השנהב וגינאה.
סנקציות אמריקאיות – האם הן משפיעות?
למרות שנראה שחיזבאללה נמצא תחת עיצומים כבדים של ארה"ב מאז 2007, מסתבר שהסנקציות לא הצליחו ממש לחסל את פעילותו הכלכלית. עובדי העמותה השתמשו בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, כדי להעביר כספים ולהימנע מהעיצומים הבינלאומיים. בעקבות זאת, הוטלו סנקציות אישיות על שישה מעובדי הבנק שהעבירו יותר מחצי מיליון דולר בתקופה של כעשור.
תקיפות ישראל נגד "קרד אל-חסן" לא נועדו רק לפגוע בפעילות הכלכלית של חיזבאללה, אלא גם להחמיר את המשבר המנהיגותי בארגון. המרכזים הפיננסיים שנפגעים משמשים את חיזבאללה לשימור הכוח והעצמאות הפיננסית, ומספקים לו יכולת לפעול ללא מגבלות משמעותיות. ישראל רואה בתקיפות האלה חלק ממאבק כולל שמטרתו לצמצם את היכולות הצבאיות והכלכליות של הארגון. בסופו של יום, חיזבאללה משלם שכר גבוה ללוחמים שלו. ברגע שהשכר לא יגיע וזה יהיה ממושך, היכולת תפקוד של החיילים והנאמנות שלהם תיפגע.
מאיפה מגיע הכסף של חיזבאללה?
חיזבאללה, נשען במשך עשרות שנים על תמיכה כלכלית משמעותית מאיראן. מקורות מימון אלה איפשרו לארגון לבנות כוח צבאי משמעותי ולהוות איום אסטרטגי על ישראל. אולם, לאחרונה, שורת האירועים האחרונה מעלה שאלות רבות לגבי עתיד המימון והאפקטיביות של הארגון. התמיכה האיראנית בחיזבאללה עמדה על קרוב למיליארד דולר בשנה. סכום זה שימש לבניית מערך צבאי מתקדם, הכולל עשרות אלפי טילים ורקטות, וכן למימון פעילות אזרחית נרחבת בלבנון, שנועדה לחזק את התמיכה העממית בארגון.
הכישלון של חיזבאללה להוות איום על ישראל כזרוע ארוכה של איראן, מלים תהיות לגבי האפקטיביות של ההשקעה האיראנית. היכולת של ישראל לחדור לתוך מערכי המודיעין והפיקוד של חיזבאללה, לחסל את כל צמרת הארגון, מעלה שאלות לגבי יכולתו של הארגון לחזור לעצמו ומבחינת איראן מעלה ספק לגבי ההשקעה הגדולה שירדה ברובה לטמיון. לחיזבאללה יש עדיין יכולות רבות, אבל מעטות ביחס למה שהיה לו בתחילת הלחימה. ככל הנראה מדובר על כשליש מהתחמושת נותרה בידו.
איראן רואה כי ההשקעה שלה בהתרעה מול ישראל כדי שזו תחשוש לתקוף את מתקני הגרעין באירא, מאבדת מערכה, ומדובר על סדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים על פני עשרות שנים. מנגד, הנהגת איראן מתקשה להסביר את ההשקעה הגדולה הזו בשעה שכ-40% מתושביה עניים.
איראן לא תזנח את חיזבאללה, אבל לא בטוח שהיקף התמיכה יהיה בסדרי גודל שהיו בעבר.
לא מסתמכים על מקור הכנסה בודד
חיזבאללה מעורב במגוון פעילויות פליליות להשגת מימון חוץ מהמימון האיראני. אלה כוללות הלבנת הון, זיוף כספים, סחר בנשק, וייצור וסחר בסמים. פעילויות אלו מתרחשות ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אירופה ואפריקה. הסחר בסמים, בפרט, מהווה מקור הכנסה משמעותי, עם פעילות נרחבת באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה ובאזור משולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.
המצב הכלכלי בלבנון
המצב הכלכלי בלבנון עצמה מהווה גורם נוסף במשוואה. המשבר הכלכלי החריף במדינה הגביר את התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה בשירותים החברתיים שמספק חיזבאללה. זה מחזק את מעמדו של הארגון בקרב הציבור השיעי.
- 5.ממתי פגיעה בסניף בנק מפריעה לפעילות בנקאית. (ל"ת)21/10/2024 13:59הגב לתגובה זו
- 4.האמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים 21/10/2024 13:02הגב לתגובה זוהאמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים.
- 3.איש פשוט 21/10/2024 11:06הגב לתגובה זוכסף הוא תמונה על נייר. אם לא הושמדו נכסים פיזיים (לא שטרות שניתן להדפיסן ללא הגבלה) הכל ברכה לבטלה.
- 2.לרון 21/10/2024 10:27הגב לתגובה זושהשתית ממשל אובאמה,למה הוסרו?? להחזיר מיד!
- 1.יובל123 21/10/2024 09:17הגב לתגובה זווהכל ממשיך להיתנהל כאילו כלום.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
