עמותת "קרד אל-חסן" – בנק הצללים של חיזבאללה
חיזבאללה 
פגיעות חיל האוויר בלבנון (רשתות חברתיות)
אם תהיתם איך חיזבאללה ממשיך לפעול תחת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליו בעשורים האחרונים, התשובה טמונה במוסדות כמו עמותת "קרד אל-חסן". מה שנראה במבט ראשון כעמותה תמימה, משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. אז מי זאת העמותה הזאת, איך היא עובדת, ומה בדיוק תפקידה עבור חיזבאללה?
הקשר עם חיזבאללה – הרבה יותר מעוד בנק"קרד אל-חסן" היא הרבה יותר מעמותה שמספקת שירותים בנקאיים. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.
שירותים בנקאיים עבור השיעים
הבנק הזה לא פועל רק במרכזי הערים הגדולות בלבנון, אלא מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.
הלבנת הון – הכסף הגדול מהסמים
מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
חיזבאללה לא מסתפק רק בכסף שמגיע מאיראן (שמוערך בכ-800 מיליון דולר בשנה), אלא גם פועל להלבין הון שמקורו בסחר בסמים, ובמיוחד במכירות קוקאין, בעיקר דרך רשתות בינלאומיות, כמו אלה שפועלות באפריקה – חוף השנהב וגינאה.
סנקציות אמריקאיות – האם הן משפיעות?
למרות שנראה שחיזבאללה נמצא תחת עיצומים כבדים של ארה"ב מאז 2007, מסתבר שהסנקציות לא הצליחו ממש לחסל את פעילותו הכלכלית. עובדי העמותה השתמשו בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, כדי להעביר כספים ולהימנע מהעיצומים הבינלאומיים. בעקבות זאת, הוטלו סנקציות אישיות על שישה מעובדי הבנק שהעבירו יותר מחצי מיליון דולר בתקופה של כעשור.
תקיפות ישראל נגד "קרד אל-חסן" לא נועדו רק לפגוע בפעילות הכלכלית של חיזבאללה, אלא גם להחמיר את המשבר המנהיגותי בארגון. המרכזים הפיננסיים שנפגעים משמשים את חיזבאללה לשימור הכוח והעצמאות הפיננסית, ומספקים לו יכולת לפעול ללא מגבלות משמעותיות. ישראל רואה בתקיפות האלה חלק ממאבק כולל שמטרתו לצמצם את היכולות הצבאיות והכלכליות של הארגון. בסופו של יום, חיזבאללה משלם שכר גבוה ללוחמים שלו. ברגע שהשכר לא יגיע וזה יהיה ממושך, היכולת תפקוד של החיילים והנאמנות שלהם תיפגע.
מאיפה מגיע הכסף של חיזבאללה?
חיזבאללה, נשען במשך עשרות שנים על תמיכה כלכלית משמעותית מאיראן. מקורות מימון אלה איפשרו לארגון לבנות כוח צבאי משמעותי ולהוות איום אסטרטגי על ישראל. אולם, לאחרונה, שורת האירועים האחרונה מעלה שאלות רבות לגבי עתיד המימון והאפקטיביות של הארגון. התמיכה האיראנית בחיזבאללה עמדה על קרוב למיליארד דולר בשנה. סכום זה שימש לבניית מערך צבאי מתקדם, הכולל עשרות אלפי טילים ורקטות, וכן למימון פעילות אזרחית נרחבת בלבנון, שנועדה לחזק את התמיכה העממית בארגון.
הכישלון של חיזבאללה להוות איום על ישראל כזרוע ארוכה של איראן, מלים תהיות לגבי האפקטיביות של ההשקעה האיראנית. היכולת של ישראל לחדור לתוך מערכי המודיעין והפיקוד של חיזבאללה, לחסל את כל צמרת הארגון, מעלה שאלות לגבי יכולתו של הארגון לחזור לעצמו ומבחינת איראן מעלה ספק לגבי ההשקעה הגדולה שירדה ברובה לטמיון. לחיזבאללה יש עדיין יכולות רבות, אבל מעטות ביחס למה שהיה לו בתחילת הלחימה. ככל הנראה מדובר על כשליש מהתחמושת נותרה בידו.
איראן רואה כי ההשקעה שלה בהתרעה מול ישראל כדי שזו תחשוש לתקוף את מתקני הגרעין באירא, מאבדת מערכה, ומדובר על סדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים על פני עשרות שנים. מנגד, הנהגת איראן מתקשה להסביר את ההשקעה הגדולה הזו בשעה שכ-40% מתושביה עניים.
איראן לא תזנח את חיזבאללה, אבל לא בטוח שהיקף התמיכה יהיה בסדרי גודל שהיו בעבר.
לא מסתמכים על מקור הכנסה בודד
חיזבאללה מעורב במגוון פעילויות פליליות להשגת מימון חוץ מהמימון האיראני. אלה כוללות הלבנת הון, זיוף כספים, סחר בנשק, וייצור וסחר בסמים. פעילויות אלו מתרחשות ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אירופה ואפריקה. הסחר בסמים, בפרט, מהווה מקור הכנסה משמעותי, עם פעילות נרחבת באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה ובאזור משולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.
המצב הכלכלי בלבנון
המצב הכלכלי בלבנון עצמה מהווה גורם נוסף במשוואה. המשבר הכלכלי החריף במדינה הגביר את התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה בשירותים החברתיים שמספק חיזבאללה. זה מחזק את מעמדו של הארגון בקרב הציבור השיעי.
- 5.ממתי פגיעה בסניף בנק מפריעה לפעילות בנקאית. (ל"ת)21/10/2024 13:59הגב לתגובה זו
- 4.האמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים 21/10/2024 13:02הגב לתגובה זוהאמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים.
- 3.איש פשוט 21/10/2024 11:06הגב לתגובה זוכסף הוא תמונה על נייר. אם לא הושמדו נכסים פיזיים (לא שטרות שניתן להדפיסן ללא הגבלה) הכל ברכה לבטלה.
- 2.לרון 21/10/2024 10:27הגב לתגובה זושהשתית ממשל אובאמה,למה הוסרו?? להחזיר מיד!
- 1.יובל123 21/10/2024 09:17הגב לתגובה זווהכל ממשיך להיתנהל כאילו כלום.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
