מ-3,700 ל-4,300: עלייה של 16% במספר הזכאים לדיור ציבורי
במאי 2023 הגיע מספר הזכאים שהמתינו לדירה בדיור הציבורי לכ-4,300, לעומת 3,700 ב-2019 - עלייה של כ-16%. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מכ-31 חודשים ב-2019 לכ-35 חודשים במאי 2023 - זינוק של כ-13%.
בכל אחת מהשנים 2022-2014 היה מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון במסגרת חוק הדיור הציבורי גדול ממספר הדירות שרכש. במצטבר, הוא מכר כ-12.9 אלף דירות בשווי 3.55 מיליארד שקל, ומנגד רכש כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד שקל. ב-2019-2016 היתה העלות הרכש גבוהה מהתמורה ממכירת דירות (כ-2,300 דירות שנרכשו ב-2.93 מיליארד שקל לעומת כ-5,700 דירות שנמכרו תמורת 1.53 מיליארד שקל), ואילו ב-2022-2020 היתה התמורה הכוללת ממכירת דירות גבוהה מהעלות הכוללת של רכש דירות (460 דירות שנרכשו ב-676 מיליון שקל לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו תמורת 1.13 מיליארד שקל). עקב כך, גדל בקרן הדיור הציבורי הסכום המיועד לרכש דירות מכ-453 מיליון ש"ח ב-2020 לכ-1.254 מיליארד שקל בתחילת 2023 - כמעט פי שלושה. בספטמבר 2023 יועדו כמיליארד שקל מהיתרה לתשלום על קניית הדירות שכבר נחתמו הסכמים לרכישתן, כך שבפועל היתה בקרן יתרה זמינה של כ-250 מיליון שקל לרכש דירות. כמו כן, תוקף החוק פג בפברואר 2023, ונכון לדצמבר 2023 עדיין לא הושלם הליך חקיקה להארכת תוקפו, שהחל בכנסת בתמיכת הממשלה.
עוד עולה מהדו"ח כי חלה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה: ב-2022 הגיע שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל לכ-1.7%. מדובר בנתון שנמוך משיעורן ב-2018 (2%), לאחר שמספר הדירות הציבוריות ב-2022-2018 קטן מכ-54 אלף לכ-48 אלף (ירידה של כ-10%) עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון (כ-8%).
בביקורת הקודמת עלה כי צוות בין-משרדי שהקימה הממשלה לא הגיש המלצות לממשלה בנוגע לתוכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה. בפברואר 2022 הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי; בסוף 2023 עסקה הוועדה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה, אך אלו עדיין לא הוגשו.
- המבקר: ליקויים באבטחת המידע של המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין
- המבקר: רשות האוכלוסין לא ערוכה לקליטת מחדשי ת"ז ודרכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, עלה בביקורת הקודמת כי כעניין שבמדיניות, לא רכש משרד השיכון דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ערים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, שרובן ערים שבהן האוכלוסייה היא של בני מיעוטים או של חרדים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה - אמנם המשרד שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות - עשר דירות בשלושה יישובי מיעוטים - אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אך פעולות משרד השיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות, ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים. בפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובי מיעוטים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות.
עוד עלה בביקורת הקודמת כי עד אוגוסט 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרזים רק לחלק מהפרויקטים, ובהם בניית 203 דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בשישה יישובים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. עד סוף 2020 שיווקה רמ"י קרקעות במסגרת מכרזי דירה בהנחה, שבהם נכללו רק 232 דירות ציבוריות (כולל 203 שנכללו בנתוני הביקורת הקודמת), וב-2023-2021 לא שיווקה רמ"י קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות. זאת, בין היתר, עקב שינוי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנושא. בפועל המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור, שבמסגרתו ב-2022-2020 היא חתמה על עסקות לבניית כ-33 אלף יחידות דיור במסלולי מחיר מטרה ומחיר מופחת, תוך מתן הנחות בערך הקרקעות, שהסתכמו בכ-8.6 מיליארד שקל לכל הפחות, לפי נתוני אגף החשב הכללי (החשכ"ל).
כמו כן, בביקורת הקודמת עלה כי בכ-2,100 דירות ציבוריות לא היתה הלימה בין גודלן לגודל המשפחה שגרה בהן. נמצאו דירות של ארבעה חדרים ויותר שבהן התגוררו דייר אחד או שניים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. מלבד הגדרת ״עודף דיור״ כמצב שבו דיירים מחזיקים ביותר מדירה אחת, לא התייחס משרד הבינוי והשיכון להגדרה "דיור בשטח עודף", במצב שבו משק בית הזכאי לדיור ציבורי מורכב מנפש אחת או שתיים המתגוררות בדירת ארבעה חדרים ויותר, כפי שצוין בדו"ח הקודם. יתרה מכך, משרד השיכון עדיין לא בחן מנגנונים אפשריים לתמרוץ הדיירים להחליף דירה, ואת שיעור הדיירים שיהיו מוכנים להחליף את דירתם בדירה קטנה יותר.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
