במאי 2023 הגיע מספר הזכאים שהמתינו לדירה בדיור הציבורי לכ-4,300, לעומת 3,700 ב-2019 - עלייה של כ-16%. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מכ-31 חודשים ב-2019 לכ-35 חודשים במאי 2023 - זינוק של כ-13%.

בכל אחת מהשנים 2022-2014 היה מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון במסגרת חוק הדיור הציבורי גדול ממספר הדירות שרכש. במצטבר, הוא מכר כ-12.9 אלף דירות בשווי 3.55 מיליארד שקל, ומנגד רכש כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד שקל. ב-2019-2016 היתה העלות הרכש גבוהה מהתמורה ממכירת דירות (כ-2,300 דירות שנרכשו ב-2.93 מיליארד שקל לעומת כ-5,700 דירות שנמכרו תמורת 1.53 מיליארד שקל), ואילו ב-2022-2020 היתה התמורה הכוללת ממכירת דירות גבוהה מהעלות הכוללת של רכש דירות (460 דירות שנרכשו ב-676 מיליון שקל לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו תמורת 1.13 מיליארד שקל). עקב כך, גדל בקרן הדיור הציבורי הסכום המיועד לרכש דירות מכ-453 מיליון ש"ח ב-2020 לכ-1.254 מיליארד שקל בתחילת 2023 - כמעט פי שלושה. בספטמבר 2023 יועדו כמיליארד שקל מהיתרה לתשלום על קניית הדירות שכבר נחתמו הסכמים לרכישתן, כך שבפועל היתה בקרן יתרה זמינה של כ-250 מיליון שקל לרכש דירות. כמו כן, תוקף החוק פג בפברואר 2023, ונכון לדצמבר 2023 עדיין לא הושלם הליך חקיקה להארכת תוקפו, שהחל בכנסת בתמיכת הממשלה.

עוד עולה מהדו"ח כי חלה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה: ב-2022 הגיע שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל לכ-1.7%. מדובר בנתון שנמוך משיעורן ב-2018 (2%), לאחר שמספר הדירות הציבוריות ב-2022-2018 קטן מכ-54 אלף לכ-48 אלף (ירידה של כ-10%) עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון (כ-8%).

בביקורת הקודמת עלה כי צוות בין-משרדי שהקימה הממשלה לא הגיש המלצות לממשלה בנוגע לתוכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה. בפברואר 2022 הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי; בסוף 2023 עסקה הוועדה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה, אך אלו עדיין לא הוגשו.

• המבקר: ליקויים באבטחת המידע של המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין
• המבקר: רשות האוכלוסין לא ערוכה לקליטת מחדשי ת"ז ודרכונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, עלה בביקורת הקודמת כי כעניין שבמדיניות, לא רכש משרד השיכון דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ערים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, שרובן ערים שבהן האוכלוסייה היא של בני מיעוטים או של חרדים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה - אמנם המשרד שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות - עשר דירות בשלושה יישובי מיעוטים - אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אך פעולות משרד השיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות, ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים. בפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובי מיעוטים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות.

עוד עלה בביקורת הקודמת כי עד אוגוסט 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרזים רק לחלק מהפרויקטים, ובהם בניית 203 דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בשישה יישובים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. עד סוף 2020 שיווקה רמ"י קרקעות במסגרת מכרזי דירה בהנחה, שבהם נכללו רק 232 דירות ציבוריות (כולל 203 שנכללו בנתוני הביקורת הקודמת), וב-2023-2021 לא שיווקה רמ"י קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות. זאת, בין היתר, עקב שינוי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנושא. בפועל המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור, שבמסגרתו ב-2022-2020 היא חתמה על עסקות לבניית כ-33 אלף יחידות דיור במסלולי מחיר מטרה ומחיר מופחת, תוך מתן הנחות בערך הקרקעות, שהסתכמו בכ-8.6 מיליארד שקל לכל הפחות, לפי נתוני אגף החשב הכללי (החשכ"ל).

כמו כן, בביקורת הקודמת עלה כי בכ-2,100 דירות ציבוריות לא היתה הלימה בין גודלן לגודל המשפחה שגרה בהן. נמצאו דירות של ארבעה חדרים ויותר שבהן התגוררו דייר אחד או שניים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. מלבד הגדרת ״עודף דיור״ כמצב שבו דיירים מחזיקים ביותר מדירה אחת, לא התייחס משרד הבינוי והשיכון להגדרה "דיור בשטח עודף", במצב שבו משק בית הזכאי לדיור ציבורי מורכב מנפש אחת או שתיים המתגוררות בדירת ארבעה חדרים ויותר, כפי שצוין בדו"ח הקודם. יתרה מכך, משרד השיכון עדיין לא בחן מנגנונים אפשריים לתמרוץ הדיירים להחליף דירה, ואת שיעור הדיירים שיהיו מוכנים להחליף את דירתם בדירה קטנה יותר.

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת