אורנה צח גלרט
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מגיעה לכם קצבה מביטוח לאומי ולא ידעתם - ככה תוכלו לבדוק

רו"ח אורנה צח גלרט, מומחית בביטוח לאומי על הקצבה שמגיעה לכם בגיל פרישה, למה יש אנשים שלא מקבלים (למרות שמגיע להם) ומה עצמאים צריכים לעשות בשוטף כדי לקבל קצבה מלאה בעת פגיעה בעבודה?
צחי אפרתי | (1)

רו"ח אורנה צח גלרט יועצת ומרצה בתחומי הביטוח לאומי מסבירה באולפן ביזפורטל איך ליהנות מקצבת זיקנה מביטוח לאומי, איך למקסם אותה ומתייחסת לקצבאות אחרות שמגיעות לנו מביטוח לאומי. 

כאשר אדם מגיע לגיל פרישה וזכאי לקצבת אזרח ותיק – האם זה מגיע אוטומטי לבנק?

"יש שני סוגים של אנשים, קבוצה אחת שחושבת שזה מגיע אוטומטי וזה ממש לא, במיוחד בגיל שזה מותנה בהכנסות. כאשר מגיעים לגיל 70 וזה כבר לא מותנה בהכנסות אבל צריך למלא מידע על הכנסות. אנשים לא קוראים את הטופס שביטוח לאומי שולח או מפחדים לפתוח את הטופס ומפספסים את קצבת הזיקנה".

 

תקרת הכנסה בביטוח לאומי המזכה לקצבה עומדת על כ-9,200 שקל, מה עושה אזרח שמרוויח 10,000-12,000 שקל, הוא צריך להגיש תביעה?

"אנשים חושבים שאם הם מרוויחים יותר מהתקרה של ה-9,200 שקל לא מגיעה להם קצבה. אבל זו טעות. אם יש להם  למשל ילד בצבא או בת זוג שאין לה הכנסות או בן זוג שאין לו הכנסות. אותו אחד שהרוויח יותר נכנס לתוך הזכאות. ואז הסכום עולה ונכנסים לתוך הזכאות.

"אפשרות נוספת זה קצבה חלקית ובמקרה הזה ביטוח לאומי ישלם פחות קצבה. ובנוסף אנשים חושבים שגם יפסידו את התוספת של 5% שצפויים לקבל לקצבה אם דוחים בשנה את קבלת הקצבה. וכאן יש שיקול כלכלי - כאשר מקבלים קצבת אזרח ותיק לא משלמים דמי ביטוח לאומי בכלל ודמי ביטוח בריאות משלמים בסכום קבוע מההכנסה. נשאלת השאלה, כמה צריך לחיות בשביל לקבל 5% תוספת לעומת הרווח המיידי של לא לשלם ביטוח לאומי ולקבל קצבה נמוכה?. בחישוב כלכלי זה יוצא לא מאוד משתלם לוותר על הקצבה החלקית.

כך או אחרת באתר ביטוח לאומי יש מחשבון, מכניסים את הנתונים ואפשר לראות את הזכאות"  

 

מתי משתלם לאזרח לדחות את קבלת הקצבה ולקבל תוספת קבועה של 5% עבור כל שנת דחיה?

"שההכנסות שלו באמת גבוהות, אין לו ברירה וכדאי לו לקבל את ה-5%. מתוך שנה צריך לפחות תשעה חודשים שההכנסה עולה על המותר. אם השלילה היא רק בגלל הכנסות פאסיביות גבוהות לא מגיעה תוספת של 5% לקצבה. אבל אם יש לאזרח הכנסות פאסיביות גבוהות וגם הכנסות מעבודה שלא עולות על הרף הוא יקבל את ה-5% תוספת".

 

  

האם פנסיה שוללת את קבלת הקצבה?

"אנשים חושבים שאם יש להם פנסיה גבוהה ויחד עם המשכורת לא מגיעה להם קצבה. פנסיה זה רלוונטי רק לאוכלוסיית העולים שמקבלים קצבה מיוחדת. לכלל האזרחים הפנסיה לא נחשבת במבחן הכנסות"

 

עצמאים ובעלי שליטה - לא להקטין מקדמות 

"עצמאי בביטוח לאומי מחולק לעצמאי קטן ועצמאי רגיל. ביום שהוא פתח את התיק בביטוח לאומי ונפתח עם הכנסות קטנות ומספר שעות נמוך והוא נפתח כעצמאי שאינו עונה להגדרה והוא לא מבוטח לכלום. כרגע במילואים מקבלים מינימום תגמול מזערי. פגיעה בעבודה הוא לא מבוטח. בשביל להיות מבוטח צריך להיות עובד שעונה להגדרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"לעצמאי שעונה להגדרה הבסיס שהוא משלם מבוסס על המקדמות וברוב המקרים זה הבסיס לפגיעה בעבודה, כל עצמאי יבדוק מדי פעם שהוא מבוטח לפי ההכנסה הנכונה שלו. ולתקן מקדמות אם המקדמות נמוכות ביחס להכנסה. ניתן לתקן 4 פעמים בשנה. ואפילו לדאוג שהמקדמות מעט מעל ההכנסות בכדי לא להיות בביטוח חסר".

 

איך עצמאי או בעל שליטה יכול לדאוג שיהיה לו את הזכויות המלאות?

"להתייחס לעצמו כאילו הוא עובד רגיל, אם מגיעה משכורת שימשוך אותה. אם מגיע בהסכם עבודה בונוס שיקח אותו. ולא לשחק עם המשכורות. כל תביעה שמגיעה לביטוח הלאומי נבדקת בקפדנות יתרה ואם אותו בעל שליטה רוצה חיים קלים פשוט להיות עובד רגיל עם הסכם עבודה וכל דיני העבודה".

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכל בוטבול 29/05/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    הגראנדמייזר וההנהגה החרדית הארורה בוזזים את הקופה ללא רחמים ומנהלים כלכלת "בעזרת השם". האם לא יקצצו בקצבאות בעתיד?
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.