אורנה צח גלרט
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מגיעה לכם קצבה מביטוח לאומי ולא ידעתם - ככה תוכלו לבדוק

רו"ח אורנה צח גלרט, מומחית בביטוח לאומי על הקצבה שמגיעה לכם בגיל פרישה, למה יש אנשים שלא מקבלים (למרות שמגיע להם) ומה עצמאים צריכים לעשות בשוטף כדי לקבל קצבה מלאה בעת פגיעה בעבודה?
צחי אפרתי | (1)

רו"ח אורנה צח גלרט יועצת ומרצה בתחומי הביטוח לאומי מסבירה באולפן ביזפורטל איך ליהנות מקצבת זיקנה מביטוח לאומי, איך למקסם אותה ומתייחסת לקצבאות אחרות שמגיעות לנו מביטוח לאומי. 

כאשר אדם מגיע לגיל פרישה וזכאי לקצבת אזרח ותיק – האם זה מגיע אוטומטי לבנק?

"יש שני סוגים של אנשים, קבוצה אחת שחושבת שזה מגיע אוטומטי וזה ממש לא, במיוחד בגיל שזה מותנה בהכנסות. כאשר מגיעים לגיל 70 וזה כבר לא מותנה בהכנסות אבל צריך למלא מידע על הכנסות. אנשים לא קוראים את הטופס שביטוח לאומי שולח או מפחדים לפתוח את הטופס ומפספסים את קצבת הזיקנה".

 

תקרת הכנסה בביטוח לאומי המזכה לקצבה עומדת על כ-9,200 שקל, מה עושה אזרח שמרוויח 10,000-12,000 שקל, הוא צריך להגיש תביעה?

"אנשים חושבים שאם הם מרוויחים יותר מהתקרה של ה-9,200 שקל לא מגיעה להם קצבה. אבל זו טעות. אם יש להם  למשל ילד בצבא או בת זוג שאין לה הכנסות או בן זוג שאין לו הכנסות. אותו אחד שהרוויח יותר נכנס לתוך הזכאות. ואז הסכום עולה ונכנסים לתוך הזכאות.

"אפשרות נוספת זה קצבה חלקית ובמקרה הזה ביטוח לאומי ישלם פחות קצבה. ובנוסף אנשים חושבים שגם יפסידו את התוספת של 5% שצפויים לקבל לקצבה אם דוחים בשנה את קבלת הקצבה. וכאן יש שיקול כלכלי - כאשר מקבלים קצבת אזרח ותיק לא משלמים דמי ביטוח לאומי בכלל ודמי ביטוח בריאות משלמים בסכום קבוע מההכנסה. נשאלת השאלה, כמה צריך לחיות בשביל לקבל 5% תוספת לעומת הרווח המיידי של לא לשלם ביטוח לאומי ולקבל קצבה נמוכה?. בחישוב כלכלי זה יוצא לא מאוד משתלם לוותר על הקצבה החלקית.

כך או אחרת באתר ביטוח לאומי יש מחשבון, מכניסים את הנתונים ואפשר לראות את הזכאות"  

 

מתי משתלם לאזרח לדחות את קבלת הקצבה ולקבל תוספת קבועה של 5% עבור כל שנת דחיה?

"שההכנסות שלו באמת גבוהות, אין לו ברירה וכדאי לו לקבל את ה-5%. מתוך שנה צריך לפחות תשעה חודשים שההכנסה עולה על המותר. אם השלילה היא רק בגלל הכנסות פאסיביות גבוהות לא מגיעה תוספת של 5% לקצבה. אבל אם יש לאזרח הכנסות פאסיביות גבוהות וגם הכנסות מעבודה שלא עולות על הרף הוא יקבל את ה-5% תוספת".

 

  

האם פנסיה שוללת את קבלת הקצבה?

"אנשים חושבים שאם יש להם פנסיה גבוהה ויחד עם המשכורת לא מגיעה להם קצבה. פנסיה זה רלוונטי רק לאוכלוסיית העולים שמקבלים קצבה מיוחדת. לכלל האזרחים הפנסיה לא נחשבת במבחן הכנסות"

 

עצמאים ובעלי שליטה - לא להקטין מקדמות 

"עצמאי בביטוח לאומי מחולק לעצמאי קטן ועצמאי רגיל. ביום שהוא פתח את התיק בביטוח לאומי ונפתח עם הכנסות קטנות ומספר שעות נמוך והוא נפתח כעצמאי שאינו עונה להגדרה והוא לא מבוטח לכלום. כרגע במילואים מקבלים מינימום תגמול מזערי. פגיעה בעבודה הוא לא מבוטח. בשביל להיות מבוטח צריך להיות עובד שעונה להגדרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"לעצמאי שעונה להגדרה הבסיס שהוא משלם מבוסס על המקדמות וברוב המקרים זה הבסיס לפגיעה בעבודה, כל עצמאי יבדוק מדי פעם שהוא מבוטח לפי ההכנסה הנכונה שלו. ולתקן מקדמות אם המקדמות נמוכות ביחס להכנסה. ניתן לתקן 4 פעמים בשנה. ואפילו לדאוג שהמקדמות מעט מעל ההכנסות בכדי לא להיות בביטוח חסר".

 

איך עצמאי או בעל שליטה יכול לדאוג שיהיה לו את הזכויות המלאות?

"להתייחס לעצמו כאילו הוא עובד רגיל, אם מגיעה משכורת שימשוך אותה. אם מגיע בהסכם עבודה בונוס שיקח אותו. ולא לשחק עם המשכורות. כל תביעה שמגיעה לביטוח הלאומי נבדקת בקפדנות יתרה ואם אותו בעל שליטה רוצה חיים קלים פשוט להיות עובד רגיל עם הסכם עבודה וכל דיני העבודה".

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכל בוטבול 29/05/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    הגראנדמייזר וההנהגה החרדית הארורה בוזזים את הקופה ללא רחמים ומנהלים כלכלת "בעזרת השם". האם לא יקצצו בקצבאות בעתיד?
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.