אורנה צח גלרט
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מגיעה לכם קצבה מביטוח לאומי ולא ידעתם - ככה תוכלו לבדוק

רו"ח אורנה צח גלרט, מומחית בביטוח לאומי על הקצבה שמגיעה לכם בגיל פרישה, למה יש אנשים שלא מקבלים (למרות שמגיע להם) ומה עצמאים צריכים לעשות בשוטף כדי לקבל קצבה מלאה בעת פגיעה בעבודה?
צחי אפרתי | (1)

רו"ח אורנה צח גלרט יועצת ומרצה בתחומי הביטוח לאומי מסבירה באולפן ביזפורטל איך ליהנות מקצבת זיקנה מביטוח לאומי, איך למקסם אותה ומתייחסת לקצבאות אחרות שמגיעות לנו מביטוח לאומי. 

כאשר אדם מגיע לגיל פרישה וזכאי לקצבת אזרח ותיק – האם זה מגיע אוטומטי לבנק?

"יש שני סוגים של אנשים, קבוצה אחת שחושבת שזה מגיע אוטומטי וזה ממש לא, במיוחד בגיל שזה מותנה בהכנסות. כאשר מגיעים לגיל 70 וזה כבר לא מותנה בהכנסות אבל צריך למלא מידע על הכנסות. אנשים לא קוראים את הטופס שביטוח לאומי שולח או מפחדים לפתוח את הטופס ומפספסים את קצבת הזיקנה".

 

תקרת הכנסה בביטוח לאומי המזכה לקצבה עומדת על כ-9,200 שקל, מה עושה אזרח שמרוויח 10,000-12,000 שקל, הוא צריך להגיש תביעה?

"אנשים חושבים שאם הם מרוויחים יותר מהתקרה של ה-9,200 שקל לא מגיעה להם קצבה. אבל זו טעות. אם יש להם  למשל ילד בצבא או בת זוג שאין לה הכנסות או בן זוג שאין לו הכנסות. אותו אחד שהרוויח יותר נכנס לתוך הזכאות. ואז הסכום עולה ונכנסים לתוך הזכאות.

"אפשרות נוספת זה קצבה חלקית ובמקרה הזה ביטוח לאומי ישלם פחות קצבה. ובנוסף אנשים חושבים שגם יפסידו את התוספת של 5% שצפויים לקבל לקצבה אם דוחים בשנה את קבלת הקצבה. וכאן יש שיקול כלכלי - כאשר מקבלים קצבת אזרח ותיק לא משלמים דמי ביטוח לאומי בכלל ודמי ביטוח בריאות משלמים בסכום קבוע מההכנסה. נשאלת השאלה, כמה צריך לחיות בשביל לקבל 5% תוספת לעומת הרווח המיידי של לא לשלם ביטוח לאומי ולקבל קצבה נמוכה?. בחישוב כלכלי זה יוצא לא מאוד משתלם לוותר על הקצבה החלקית.

כך או אחרת באתר ביטוח לאומי יש מחשבון, מכניסים את הנתונים ואפשר לראות את הזכאות"  

 

מתי משתלם לאזרח לדחות את קבלת הקצבה ולקבל תוספת קבועה של 5% עבור כל שנת דחיה?

"שההכנסות שלו באמת גבוהות, אין לו ברירה וכדאי לו לקבל את ה-5%. מתוך שנה צריך לפחות תשעה חודשים שההכנסה עולה על המותר. אם השלילה היא רק בגלל הכנסות פאסיביות גבוהות לא מגיעה תוספת של 5% לקצבה. אבל אם יש לאזרח הכנסות פאסיביות גבוהות וגם הכנסות מעבודה שלא עולות על הרף הוא יקבל את ה-5% תוספת".

 

  

האם פנסיה שוללת את קבלת הקצבה?

"אנשים חושבים שאם יש להם פנסיה גבוהה ויחד עם המשכורת לא מגיעה להם קצבה. פנסיה זה רלוונטי רק לאוכלוסיית העולים שמקבלים קצבה מיוחדת. לכלל האזרחים הפנסיה לא נחשבת במבחן הכנסות"

 

עצמאים ובעלי שליטה - לא להקטין מקדמות 

"עצמאי בביטוח לאומי מחולק לעצמאי קטן ועצמאי רגיל. ביום שהוא פתח את התיק בביטוח לאומי ונפתח עם הכנסות קטנות ומספר שעות נמוך והוא נפתח כעצמאי שאינו עונה להגדרה והוא לא מבוטח לכלום. כרגע במילואים מקבלים מינימום תגמול מזערי. פגיעה בעבודה הוא לא מבוטח. בשביל להיות מבוטח צריך להיות עובד שעונה להגדרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"לעצמאי שעונה להגדרה הבסיס שהוא משלם מבוסס על המקדמות וברוב המקרים זה הבסיס לפגיעה בעבודה, כל עצמאי יבדוק מדי פעם שהוא מבוטח לפי ההכנסה הנכונה שלו. ולתקן מקדמות אם המקדמות נמוכות ביחס להכנסה. ניתן לתקן 4 פעמים בשנה. ואפילו לדאוג שהמקדמות מעט מעל ההכנסות בכדי לא להיות בביטוח חסר".

 

איך עצמאי או בעל שליטה יכול לדאוג שיהיה לו את הזכויות המלאות?

"להתייחס לעצמו כאילו הוא עובד רגיל, אם מגיעה משכורת שימשוך אותה. אם מגיע בהסכם עבודה בונוס שיקח אותו. ולא לשחק עם המשכורות. כל תביעה שמגיעה לביטוח הלאומי נבדקת בקפדנות יתרה ואם אותו בעל שליטה רוצה חיים קלים פשוט להיות עובד רגיל עם הסכם עבודה וכל דיני העבודה".

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכל בוטבול 29/05/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    הגראנדמייזר וההנהגה החרדית הארורה בוזזים את הקופה ללא רחמים ומנהלים כלכלת "בעזרת השם". האם לא יקצצו בקצבאות בעתיד?
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".