אורנה צח גלרט
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מגיעה לכם קצבה מביטוח לאומי ולא ידעתם - ככה תוכלו לבדוק

רו"ח אורנה צח גלרט, מומחית בביטוח לאומי על הקצבה שמגיעה לכם בגיל פרישה, למה יש אנשים שלא מקבלים (למרות שמגיע להם) ומה עצמאים צריכים לעשות בשוטף כדי לקבל קצבה מלאה בעת פגיעה בעבודה?
צחי אפרתי | (1)

רו"ח אורנה צח גלרט יועצת ומרצה בתחומי הביטוח לאומי מסבירה באולפן ביזפורטל איך ליהנות מקצבת זיקנה מביטוח לאומי, איך למקסם אותה ומתייחסת לקצבאות אחרות שמגיעות לנו מביטוח לאומי. 

כאשר אדם מגיע לגיל פרישה וזכאי לקצבת אזרח ותיק – האם זה מגיע אוטומטי לבנק?

"יש שני סוגים של אנשים, קבוצה אחת שחושבת שזה מגיע אוטומטי וזה ממש לא, במיוחד בגיל שזה מותנה בהכנסות. כאשר מגיעים לגיל 70 וזה כבר לא מותנה בהכנסות אבל צריך למלא מידע על הכנסות. אנשים לא קוראים את הטופס שביטוח לאומי שולח או מפחדים לפתוח את הטופס ומפספסים את קצבת הזיקנה".

 

תקרת הכנסה בביטוח לאומי המזכה לקצבה עומדת על כ-9,200 שקל, מה עושה אזרח שמרוויח 10,000-12,000 שקל, הוא צריך להגיש תביעה?

"אנשים חושבים שאם הם מרוויחים יותר מהתקרה של ה-9,200 שקל לא מגיעה להם קצבה. אבל זו טעות. אם יש להם  למשל ילד בצבא או בת זוג שאין לה הכנסות או בן זוג שאין לו הכנסות. אותו אחד שהרוויח יותר נכנס לתוך הזכאות. ואז הסכום עולה ונכנסים לתוך הזכאות.

"אפשרות נוספת זה קצבה חלקית ובמקרה הזה ביטוח לאומי ישלם פחות קצבה. ובנוסף אנשים חושבים שגם יפסידו את התוספת של 5% שצפויים לקבל לקצבה אם דוחים בשנה את קבלת הקצבה. וכאן יש שיקול כלכלי - כאשר מקבלים קצבת אזרח ותיק לא משלמים דמי ביטוח לאומי בכלל ודמי ביטוח בריאות משלמים בסכום קבוע מההכנסה. נשאלת השאלה, כמה צריך לחיות בשביל לקבל 5% תוספת לעומת הרווח המיידי של לא לשלם ביטוח לאומי ולקבל קצבה נמוכה?. בחישוב כלכלי זה יוצא לא מאוד משתלם לוותר על הקצבה החלקית.

כך או אחרת באתר ביטוח לאומי יש מחשבון, מכניסים את הנתונים ואפשר לראות את הזכאות"  

 

מתי משתלם לאזרח לדחות את קבלת הקצבה ולקבל תוספת קבועה של 5% עבור כל שנת דחיה?

"שההכנסות שלו באמת גבוהות, אין לו ברירה וכדאי לו לקבל את ה-5%. מתוך שנה צריך לפחות תשעה חודשים שההכנסה עולה על המותר. אם השלילה היא רק בגלל הכנסות פאסיביות גבוהות לא מגיעה תוספת של 5% לקצבה. אבל אם יש לאזרח הכנסות פאסיביות גבוהות וגם הכנסות מעבודה שלא עולות על הרף הוא יקבל את ה-5% תוספת".

 

  

האם פנסיה שוללת את קבלת הקצבה?

"אנשים חושבים שאם יש להם פנסיה גבוהה ויחד עם המשכורת לא מגיעה להם קצבה. פנסיה זה רלוונטי רק לאוכלוסיית העולים שמקבלים קצבה מיוחדת. לכלל האזרחים הפנסיה לא נחשבת במבחן הכנסות"

 

עצמאים ובעלי שליטה - לא להקטין מקדמות 

"עצמאי בביטוח לאומי מחולק לעצמאי קטן ועצמאי רגיל. ביום שהוא פתח את התיק בביטוח לאומי ונפתח עם הכנסות קטנות ומספר שעות נמוך והוא נפתח כעצמאי שאינו עונה להגדרה והוא לא מבוטח לכלום. כרגע במילואים מקבלים מינימום תגמול מזערי. פגיעה בעבודה הוא לא מבוטח. בשביל להיות מבוטח צריך להיות עובד שעונה להגדרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"לעצמאי שעונה להגדרה הבסיס שהוא משלם מבוסס על המקדמות וברוב המקרים זה הבסיס לפגיעה בעבודה, כל עצמאי יבדוק מדי פעם שהוא מבוטח לפי ההכנסה הנכונה שלו. ולתקן מקדמות אם המקדמות נמוכות ביחס להכנסה. ניתן לתקן 4 פעמים בשנה. ואפילו לדאוג שהמקדמות מעט מעל ההכנסות בכדי לא להיות בביטוח חסר".

 

איך עצמאי או בעל שליטה יכול לדאוג שיהיה לו את הזכויות המלאות?

"להתייחס לעצמו כאילו הוא עובד רגיל, אם מגיעה משכורת שימשוך אותה. אם מגיע בהסכם עבודה בונוס שיקח אותו. ולא לשחק עם המשכורות. כל תביעה שמגיעה לביטוח הלאומי נבדקת בקפדנות יתרה ואם אותו בעל שליטה רוצה חיים קלים פשוט להיות עובד רגיל עם הסכם עבודה וכל דיני העבודה".

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכל בוטבול 29/05/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    הגראנדמייזר וההנהגה החרדית הארורה בוזזים את הקופה ללא רחמים ומנהלים כלכלת "בעזרת השם". האם לא יקצצו בקצבאות בעתיד?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: