לפיד בבית המשפט: "נושא מילצ'ן היה שולי בזמן אמת וקשה לזכור פרטים"
אירוע פוליטי ומשפטי שלא זכור כמוהו בישראל מתרחש היום, עם התחלת עדותו של ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד ראש הממשלה נתניהו במסגרת תיק 1000 על התקופה בה כיהן בתפקיד שר האוצר בין השנים 2015-2013.
החקירה הראשית של יו"ר האופוזיציה לפיד, על ידי התובע אלון גילדין, נמשכה קצת יותר משלושים דקות. לפיד הוצג בעבר כעד מפתח ולמרות זאת החקירה שלו נמשכה רק זמן קצר יחסית. לאחר מכן החלה החקירה הנגדית על ידי עורך דינו של נתניהו עו"ד עמית חדד, שהודיע כי החקירה תימשך יומיים.
עדותו של לפיד רלוונטית לעניין החשד כי נתניהו פעל לקידום תקנות הפטור ממס לתושבים חוזרים - חוק שכונה בשם 'חוק מילצ'ן', ולאחר מכן לפי כתב האישום קיבל ממנו טובות הנאה של סיגרים וכו'. התביעה מעוניינת להראות כי נתניהו פעל לשם כך וההגנה מעוניינת להראות שפעולותיו של ראש המשלה בנושא היו מזעריות ומידתיות מתוקף תפקידו.
נפגשו פעמיים
לפי כתב האישום ראש הממשלה בנימין נתניהו, נפגש פעמיים במהלך שנת 2013 עם שר האוצר יאיר לפיד בעניין קידום החוק בעבור מילצ'ן. מילצ'ן מצידו אמור להעיד בשיחות וידאו מלונדון באותו עניין בעוד שבועיים.- יוסי כהן והכסף הגדול - קשר עם טייקונים, הצעה של 10 מיליון דולר, ובקשה מטייקון להמליץ עליו בפני בנימין נתניהו
- עדות מילצ'ן הסתיימה: נתניהו יכול להיות מרוצה; בפרקליטות צריכים לדאוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפיד סיפר בפתח חקירתו על יחסיו עם מילצן. "כשעזבתי את ערוץ 1 הוא הציע לי לעבוד איתו ב-1996. נסעתי ללוס אנג'לס ועבדתי אצלו כמה חודשים. הקמתי לו חברת טלוויזיה ואז אמרתי לו שזה לא בשבילי. עבדתי אצלו חמישה חודשים". לגבי החוק המדובר טען לפיד כי "אמרתי למילצ'ן שזה לא יקרה".
בנוגע לנתניהו אמר: "היו שתי פעמים שנתניהו פנה אליי. פעם אחת זה עלה כשישבנו אצלו בבלפור, ופעם שניה בכניסה לישיבת קבינט. בפעם הראשונה הוא אמר לי מילצ'ן דיבר איתך על החוק? אמרתי כן. הוא אמר מה אתה חושב. אמרתי חוק לא טוב. והוא אמר 'חוק טוב, חוק טוב'".
לפיד הוסיף, "בפעם השנייה הוא שוב שאל על החוק אמר לי זה חוק טוב. אני קיבלתי את עמדת גורמי המקצוע, בכל מקרה חשבתי שזה חוק לא מוצלח. לא הבנתי למה אנשים עשירים יהיו פטורים ממס".
קיראו עוד ב"בארץ"
לפיד משנה גרסה "קשה לזכור"עם זאת, לפיד נתפס בעדותו בבית המשפט בשינוי גרסה כאשר אמר בחקירתו במשטרה כי נתניהו אמר לו שמילצ'ן פנה אליו בעניין החוק והיום טען שלא.
התובע גילדין שאל את לפיד האם "נתניהו אמר לך שמילצ'ן הוא שפנה אליו בעניין החוק?" לפיד השיב, "לא". גילדין: "לא? בחקירה אמרת שהוא אמר לך שמילצ'ן פנה אליו". לפיד: "אני לא יכול לזכור עד כדי כך".
התובע גידלין שאל גם את לפיד "עד כמה טבעי שרה"מ פונה לשר אוצר בעניין תקנות מס?"
לפיד ענה כי "זה לא אופייני שראש הממשלה פונה לשר אוצר בנושא כמו פטור ממס. ייחסתי את זה לכך ששנינו מכירים את מילצ'ן. זה נושא שלא מדברים עליו ראש הממשלה ושר האוצר - זה שולי מדי. לא הבנתי למה נתניהו מדבר איתי על נושא כזה".
עו"ד עמית חדד אמר ללפיד. "כתבו שהמטרה שלי היא לצייר אותך עבריין כדי להציל את הלקוח שלי. אז הנה אני כבר אומר, אתה לא עבריין, פעלת כדין ואני לא אנסה לצייר אותך ככזה. אני חושב שפעלת כפי שמצופה משר אוצר".
חדד ניסה להוכיח את שינוי הגרסאות של לפיד. "במשטרה אמרת 'פעמיים נתניהו אמר לי שהוא חושב שחוק מילצ'ן הוא חוק טוב ואני לא עונה לו, מודה שבתוכי חשבתי שזה לא עניינו'", שאל חדד. לפיד ענה "סובייקטיבית אמרתי לעצמי שאני לא מבין למה ראש הממשלה מדבר איתי על נושא כזה".
חדד המשיך ושאל - "יש לך גרסה שאמרת 'נתניהו אמר לי שזה חוק טוב, ואני אמרתי לו שלא בטוח ובפעם שנייה אמרתי לו שזה לא התקדם וזהו'. אז יש שתי גרסאות שלך בחקירה, ולכן זה לא זיכרון חי חתוך. זה בערך, ליד, רוח הדברים".
לפיד ענה "כן, ככה עובד הזיכרון".
"כשמילצ'ן פנה אליך הוא הסביר למה הארכת הפטור טובה למדינה", שאל חדד. "זה שיקולים לאומיים, מושגים של מאקרו כלכלה". "היו כאלה שחשבו שהארכת הפטור זה מהלך טוב והיו כאלה שחשבו אחרת". לפיד ענה: "שר לא צריך להבין בכל דבר אז הוא פונה לגורמי מקצוע".
"כשהייתי באופוזיציה בתקופות מאוחרות יותר, ארנון דיבר איתי על להיות בסדר עם נתניהו", סיפר לפיד. "הוא אמר לי אולי להיכנס לממשלה, אמרתי לו להפסיק עם זה".
עו"ד חדד ניסה להצביע כי פעולותיו של נתניהו בקידום החוק היו שוליות ומזעריות
חדד שאל את לפיד "שתי הפניות של נתניהו היו נגיעות אגביות, זה לא היה נושא הפגישה, מבחינתך זה המכלול?"
לפיד ענה "נכון". חדד המשיך ושאל "אמרת הוא לא עושה שום דבר בעניין".
לפיד השיב "כן", חדד המשיך "הוא לא עושה עניין לא דופק על השולחן, לא עושה כלום".
לפיד מאשר" נכון", חדד לא הרפה ושאל "אחרי השיחות הוא לא פונה שוב בנושא פשוט נעלם", לפיד שוב אישר " נכון".
חדד שאל ממוקד, "יש איזה איש צוות שאתה סיפרת לו על הפניות?"
לפיד השיב "אני לא זוכר". חדד שאל "אין לך זיכרון שאתה מספר למישהו, או אומר לעצמך משהו דרמטי קרה פה, לפיד אישר "נכון". חדד המשיך לחתור לכיוון אליו רצה להגיע "ושוב, אלה שיחות קצרצרות שאתה אפילו לא עושה בעקבותיהן משהו", לפיד השיב" נכון".
חדד המשיך "ועד תום כהונתך לא הארכת את התקנות?" לפיד שוב אישר, "נכון".
חדד שאל לגבי העוזרת של לפיד אשר בנוגע אליה פנה אתמול בשביל שהפרקליטות תעביר לו התכתבויות שלה המאשרות דו שיח בין לפיד למילצ'ן בנושא. "העוזרת שלך שהורית לה לבדוק את נושא החוק העידה שלא אמרת לה שראש הממשלה אמר לך?"
לפיד ענה "נכון". חדד המשיך "כי אתה פעלת רק אחרי הפגישה עם מילצ'ן ועו"ד רובין? לפיד שוב אישר נכון. חדד חידד את השאלה: "כלומר לא פעלת באופן שונה מכל פניה של כל לוביסט אחר?" לפיד השיב "נכון".
חדד המשיך "ואם מישהו יטען שבעקבות השיחה עם נתניהו עשית פעולה לא ראויה וסטית מהשורה, זה לא יהיה אמת?" לפיד השיב "נכון". חדד שאל "בחקירה אמרת שנתניהו לא הסתיר ממך שמילצ'ן פנה אליו בנושא וגם לא סוד לך שהם חברים".
לפיד: "נכון, הכרתי שהם חברים". חדד שאל "אתה לא ראית בעיה שמילצ'ן כחבר פונה אליך". לפיד ענה "נכון כי לא ראיתי בו חבר אלא אדם שיש לו רעיון שיעזור למדינת ישראל".
חדד המשיך "אם נתניהו היה אומר שמע שרה אמרה לי ששכר הפסיכולוגיים קטסטרופלי, תקן אותי אבל זהות הפונה לא רלוונטית אם הנושא הוא מקצועי. ברגע שידוע טיב הקשר ולא מוסתר, ואתה ובודק עם גורמי מקצוע אין בעיה כי מדברים על עניין לאומי".
התובע גילדין התנגד לשאלה וחדד המשיך, "אז נצמד למילצ'ן, אתה לא רואה בעיה כי פונה בעניין לאומי"? לפיד אישר.
- 9.אליקים 15/06/2023 09:18הגב לתגובה זוהצדק יעשה
- א 08/02/2024 12:09הגב לתגובה זומילצ'ן בעצמו העיד שבקש מלפיד לעזור לו. שלושה עדים העידו שהיו שלו פגישות עם מילצ'ן ולפיד בעניין הבקשה. באופן מחשיד הם נעשו בבית של לפיד ושל מילצ'ן ולא במשרד האוצר כראוי. ושהעוזרת של לפיד העידה שלפיד בקש שהיא תבדוק כיצד ניתן לעזור למילצ'ן. אין חשוד מזה שעדות של ראש האופוזציה מתקבלת כלגיטימית כנגד ראש האופוזציה, יש אינטרס ברור כאן. מה גם ששלושה עדים אמרו שלפיד הוא זה שניסה לקדם את העזרה למילצ'ן. כמו כן לפיד ממש עבד אצל מלצ'ן בעבר וגם היה בחתונה בפריז עם ארוח סוויטה בחינם אז ברור שיש כאן קשר אישי וניגוד אינטרסים מאוד ברור.
- 8.ירו עליו בלבנון.....טיפשון..... (ל"ת)יאיר לפיד גאון וגם 12/06/2023 16:07הגב לתגובה זו
- 7.zz 12/06/2023 15:57הגב לתגובה זומשהו מאוד לא מידתי קורה במדינה.. גם אם ביבי נוכל גם אם דרעי גנב המון פרות קדושות נשחטו כאן, דמוקרטיה זה לא מה שקורה כאן, פעם התקשואת היתה כלב השמירה של הדמוקרטיה היום אין תקשורת עיתנאית אמיתית עצוב.
- 6.עצוב שחלול כזה היה פה ראש ממשלה חלופי (ל"ת)דניאל 12/06/2023 15:45הגב לתגובה זו
- 5.פתאום קשה לזכור פרטים!? 12/06/2023 15:32הגב לתגובה זופתאום קשה לזכור פרטים!?
- 4.חיים 12/06/2023 15:20הגב לתגובה זורואים לכם....
- 3.אנונימי 12/06/2023 14:56הגב לתגובה זולפיד של שנאת חינם
- 2.מדובר בליצן 12/06/2023 14:46הגב לתגובה זושמילצ'ן מימן את השהות שלו בפריז בזמן חתונת ביתו של מילצן.
- 1.מאיר 12/06/2023 14:11הגב לתגובה זו"שר אוצר צריך להיות כלכלן / שר אוצר לא צריך להיות כלכלן" "אין הדתה / יש הדתה וצריך להילחם בה" "לעולם לא נשב עם המשותפת / אין בעיה לשבת עם המשותפת" פשוט בלתי נפתס שהאיש הוזמן לעמוד כעד הגנה, הרי הוא מסוגל להגיד דבר והיפוכו באותו משפט, אני ממליץ לפרקליטות כבר מעכשיו להכריז עליו כעד עוין.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.