חולה בית חולים
צילום: halfpoint

משרד הבריאות מקדם הקמה של 9 בתי חולים חדשים - הנה המקומות, אבל למה צריך כל כך הרבה - לא עדיף לחזק את הקיימים?

עוד בתוכנית לשנת ה-100 של המדינה, 20 מוסדות לאשפוז גריאטרי בירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות, 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בכרמיאל, באר שבע ומקומות נוספים, וכן 11 מוקדי חירום רפואי בקצרין, קריית שמונה, מצפה רמון ועוד
נתנאל אריאל | (7)

בהתאם לגידול באוכלוסייה, מדינת ישראל צפויה לגדול ל-15 מיליון תושבים בשנת 2050, בשנת ה-102 למדינה, וכעת היא רוצה לקדם תוכנית רב שנתית להקמה של עוד תשעה בתי חולים חדשים בישראל. על פי התוכנית שמקדמים משרד הבריאות ומנהל התכנון יוקמו בתי חולים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (פרס) וחריש, לצד הרחבה של בית החולים איכילוב כך החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

עוד בתוכנית - 20 מוסדות לאשפוז גריאטרי בירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות, 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בכרמיאל, באר שבע ומקומות נוספים, וכן 11 מוקדי חירום רפואי בקצרין, קריית שמונה, מצפה רמון ועוד.

 

"חלקו של הגיל השלישי והרביעי עתיד לגדול משמעותית" בשנת 2050 מציינים במשרד הבריאות ומנהל התכנון ולדבריהם "התוכנית, מציגה את הפריסה המרחבית ומסמנת את השטחים הנדרשים לפיתוח מערך האשפוז במדינה, מתוך מטרה לענות על צרכיה של האוכלוסייה החזויה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי".

בתוכנית מדברים על צמצום אי השווין בין פריפריה ומרכז אבל השאלה הגדולה היא - מדוע צריך כל כך הרבה בתי חולים חדשים, במקום לחזק את אלה הקיימים, לתקצב אותם טוב יותר ולאפשר בהם שיפור משמעותי. בכלכלה זה נקרא 'יתרון לגודל' - ריכוז הרופאים הטובים למקום אחד, שיפור השירות ועוד. חברות אוהבות מיזוגים ורכישות בדיוק בגלל התועלות האלה, זה מאפשר ירידה בהוצאות, ביטול כפילויות ותקנים מיותרים ועוד.

בכל מקרה, יוזמי התוכנית גם רוצים להעביר נתח משמעותי של שירותים מבתי החולים לקהילה (לקופות חולים ואשפוז ביתי). בראש הצוות עמדו אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל תכנון ובינוי מוסדות בריאות במשרד הבריאות, ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון של משרד הפנים. יחד עימם ישב צוות ועדת ההיגוי בראשות האדריכלית עדנה לרמן ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. התוכנית נערכה על ידי צוות התכנון לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ובית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

לדברי המדינה, תוכנית המתאר מייעדת שטחים להרחבה, התחדשות ותוספת בינוי ב-40 מוסדות בריאות קיימים בהם מוסדות לאשפוז כללי, גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי וכן שומרת שטחים עבור מוסדות בריאות חדשים. בנוסף לאתרים חדשים למוסדות בריאות שאותרו במסגרת העבודה על התוכנית, היא גם מטמיעה תוכניות שהוכנו בשנים האחרונות על ידי משרד הבריאות ורמ"י לבתי חולים חדשים בין היתר במודיעין ובבית שמש, וכן להרחבה של בתי חולים קיימים כגון בית חולים לגליל נהריה והלל יפה בחדרה.

  

המועצה הארצית גם המליצה לממשלה לאשר את מדריך הקצאת השטחים לשירותי בריאות בקהילה, אשר קודם כמסמך משלים לתמ"א לאור המעבר החזוי של שירותי בריאות רבים לאחריות קופות החולים, ומתייחס לשטחי בניה אותם יש להקצות לטובת שירותי בריאות בתכניות לשכונות חדשות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנו פועלים לתת למערכת הבריאות את שינוי הכיוון שהיא צריכה, שינוי תשתית המערכת מקצה לקצה - ממערכת שמתנהלת מהיד לפה ללא תכנון ארוך טווח למערכת שיכולה לתכנן קדימה. זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתכננת קדימה, בראייה ארוכת טווח, את מערך בתי החולים באופן שיוכל לתת מענה שלם וכולל. התוכנית מאפשרת להגדיל ולחזק את ביה״ח הקיימים ולהקים ביה״ח חדשים במקומות אסטרטגיים, ותיתן מענה להתפתחות האוכלוסייה ותקטין את הפערים בין המרכז לפריפריה".

 

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן: "התוכנית היא רפורמה של ממש בנושא התכנון של מערכת הבריאות לקראת 2050 ואני שמח ומברך על קידומה. התוכנית תכלול תשתית תכנונית להקמתם של 9 בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, בתי חולים גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים והקמת 11 מוקדי חירום רפואי מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום ותיתן מענה ראשוני מציל חיים במקומות אלה".

  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 01/03/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    מדובר בסוגי מוסדות שלא מתאים להכניס אותם למסגרת הגדולות וכן נדרש גם פיזור גיאוגרפי על מנת לענות על צרכי האוכלוסייה ולא רק במוקדים מרכזיים
  • 3.
    במשך שנים משרד האוצר העמיד פנים שהאוכלוסיה במדינה לא גדלה אבל לקחת כסף מהציבור הוא יודע! (ל"ת)
    אמנון 28/02/2023 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אשדודי 28/02/2023 20:45
    הגב לתגובה זו
    מחסור ב 500 מיטות אשפוז!
  • 1.
    אורי 28/02/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    תשובה כי אדם גר במצפה רמון ויש לו התקף לב הסיכוי שיגיע בזמן לסורוקה קטן מאוד. ולכן אם ישנו מרכז לרפואת חירום במצפה רמון הסיכוי שלו לשרוד גדול לעין שעור
  • ברוב בתי החולים הגדולים המיון הוא רק חלק קטן ביותר ולעיתים אינו עןמד בעומס ולכן צריך יותר בתי חולים אבל גם מרכזים קטנים לרפואת חירום! (ל"ת)
    אמנון 28/02/2023 23:24
    הגב לתגובה זו
  • אמנון 28/02/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
    לא בהכרח יותר יעיל.וצריך גם מרכזי רפואה קטנים.
  • עומר כהן 28/02/2023 17:59
    הגב לתגובה זו
    הגיוני שיהיו מרכזי חירום קדמיים. אבל אין סיבה במדינה כל כך קטנה כמו ישראל שיהיו המון בתי חולים
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.