נקסט ג'ן קופצת; המנכ"ל: "כבר אין מצב שנטוס בלי בדיקת נשיפה"

סנט-טק, שתמוזג לתוך החברה, פיתחה מערכות דיאגנוסטיקה קיבלה הזמנה ל-100 מערכות. עד כה מכרה 5 יחידות בלבד. השאיפה היא לאתר בהמשך וירוסים נוספים ואף סרטן, אך השאלה היא איזו רמת דיוק ישיגו ועד כמה שדות התעופה באמת יזדקקו לפיתוח של החברה. המנכ"ל יניב חברון אופטימי

איתי פת-יה | 24/01/2021 14:10 (13)

נושאים בכתבה נקסט גן שדה תעופה

ה-9/11 השני של שדות התעופה – כך מגדיר מנכ"ל נקסט ג'ן 0% יניב חברון את השינוי שנראה בעקבות הקורונה בעשורים הקרובים, שינוי שמסביר גם, כך לטענתו, את הצורך במערכות שפיתחה סנט-טנק, שתמוזג לתוך נקסט ג'ן, שהמנייה שלה עולה ב-8% בעקבות דיווח שהוציאה. אם להסתכל על המכירות הנוכחיות, של 5 מערכות בודדות, הדברים של חברון נשמעים אופטימיים למדי.

סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, והודיעה על הזמנה של 100 יחידות לצורך מכירות עתידיות. העתיד כבודו במקומו, בהווה החברה דיווחה על מכירה של 5 מערכות לאמירויות, בהיקף של 0.7-1 מיליון יורו לפי ההערכות. יצוין כי המערכות עדיין בשלבי בדיקת ולידציה (בבי"ח אסף הרופא), והתוצאות הראשוניות שהציגו היו חיוביות ועמדו ברף הנדרש להגשת בקשה לאישור ה-FDA, ואם יעברו את שתי הבדיקות ייתכן שיתקבלו הזמנות נוספות.

את המערכות יעביר לסנט-טק ספק גרמני, כשההתקשרות היא ל-5 שנים ובמסגרתה בכל הזמנה שתקבל סנט-טק היא התחייבה להעביר מספר מינימלי של 5 מערכות ("אנחנו מניחים שבקרוב נקבל הזמנות נוספות, לכן כבר הזמנו מהספק את המערכות עצמן"). לצד הקורונה, המערכת, הקרויה VOX, עתידה לזהות גם מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי. אלמנט נוסף במערכת הוא איתור של כמה מחלות/וירוסים בנשיפה יחידה, במקום להשתמש במספר מערכות שונות.

בנקודת הזמן הנוכחית קל לדמיין את הצורך בה בעקבות ההגבלות על התנועה, אולם השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה שימושית, ומה גודל השוק שלה, ביום שאחרי הקורונה. "אין מצב שתעבור בשדה תעופה ב-20 השנה הקרובות בלי לתת בדיקת נשיפה", טוען חברון, "הרעיון הוא למנוע ממך להעביר וירוסים אחרים".

עד היום זה מה שקורה. כל שדות התעופה ישנו את ההתנהלות שלהם בהקשר הזה רק בגלל הקורונה שבקרוב, בתקווה, תהיה מאחורינו?

"העסק הוא בסופו של דבר אבטחה ביולוגית. האם לפני 9/11 בדקו בשדות התעופה כמו שבודקים היום? לא. מאז לא התפוצץ אף אחד על מטוס, ובכל זאת בודקים ככה. אנחנו מדברים עם לא מעט שדות תעופה וחברות אבטחה, הצטרף אלינו לאחרונה לדירקטוריון יעקב עמידרור שהיה ראש המל"ל ונראה לי שהוא מבין דבר או שניים באבטחה. אני אגיד יותר מזה – בעזרת הבדיקה שלנו כבר לא יעלו למטוס אנשים עם שפעת".

אבל היום אפשר. ולמה בעצם שחברת תעופה תוותר על לקוח משלם רק בגלל שיש לו שפעת. הן יגידו לך "שידביק כמה נוסעים בדרך, מה קרה?".

"בן אדם גם יכול להדבק ולמות משפעת. וחברות התעופה מצדן יכולות לרצות להעלות גם נוסעים חיוביים לקורונה – אבל הן לא קובעות, אלא הרגולטור".

ואתה באמת חושב שהרגולטור יאמץ גישה שאוסרת על חולי שפעת לעלות לטיסות?

"ברור. רגולטורים מחפשים את זה כבר היום, ומדברים איתנו כאמור מחברות תעופה. גם על שחפת למשל, ומי דיבר בכלל עד היום על שחפת? יש 10 מיליון חולים בשנה, ומתים ממנה 1.5 מיליון איש. זה אמנם בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל כשהעולם נעשה יותר גלובלי מתחילים לפחד במדינות המפותחות גם מזה".

הסיבה שאנחנו מתעכבים על שדות התעופה, היא שכפי שחברון מסביר, המודל הכלכלי שבייצור המערכות האלה סובב בעיקר סביבן. "אני רוצה להכניס הכי הרבה כסף פר מערכת ושואף להכנסה שנתית של 0.5-1 מיליון דולר מכל אחת. זה כמובן תלוי בטראפיק, כלומר בכמה בדיקות תספיק לעשות, והמקומות שהכי זקוקים לאבטחה ביולוגית, ולשם אני מכוון". לבד מההכנסה שמייצרת כל מכונה, לפי ההערכות, סנט-טק רוכשת אותן בכ-70 אלף דולר, ומוכרת בפי 2-3 יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן, בהמשך הדרך, בחברה מתכננים לפנות לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, קרי שיעשה שימוש במערכות שלהם לצורך מעקב אחר מטופלים, או בניסויים קליניים כאלה ואחרים. פה רצוי לסייג את הדברים ולומר שהכל תלוי ברמת הדיוק של המערכת באיתור המחלות. בקורונה הציגו המערכות דיוק ברמה של 98%, אך אם באמצעות נשיפה לא יצליחו לאתר ברמה מספקת סרטן למשל, אין סיבה שישתמשו בפיתוח שלה ויעדיפו אותו על פני בדיקות פולשניות יותר – אך גם מדויקות יותר. עוד חזון למועד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

9.
בדרך לנאסד"ק (ל"ת)
ערן 28/01/2021 10:58
הגב לתגובה זו
8.
בנתיים עשו 2000% תשואה (ל"ת)
אבגד 25/01/2021 14:58
הגב לתגובה זו
7.
משקיע ערך 24/01/2021 20:12
הגב לתגובה זו
יש את אותו הדבר בעוד שלג בורסאי בשימור. והמנכל שם הוא גם הבחור הזה. לי זה מריח לא טוב.
6.
יש פוטנציאל אבל לא לחברה הזאת ובטח לא המנהל הזה (ל"ת)
קלקלן בכיר 24/01/2021 20:05
הגב לתגובה זו
5.
פלוני 24/01/2021 18:46
הגב לתגובה זו
אין שם כלום בחברה הזו. מי שייכנס היום יפסיד את כל כספו. רמאים שם.
4.
עינב גינדי 24/01/2021 18:20
הגב לתגובה זו
באו לעשות סיבוב על המשקיעים, זה יגמר במפח נפש לדעתי
3.
האיש הזה חי בהזייה בלספר סיפורים (ל"ת)
עמי 24/01/2021 16:14
הגב לתגובה זו
חיים 24/01/2021 18:08
הגב לתגובה זו
היה אנליסט רע וממשיך דבר שטויות.
למשל? (ל"ת)
אביב 24/01/2021 17:47
הגב לתגובה זו
2.
גיל1 24/01/2021 15:14
הגב לתגובה זו
זה לא רלוונטי
1.
Bxbx 24/01/2021 14:58
הגב לתגובה זו
הנייר הזה עלה מ 60 ל 640 אתם החלקתם על השכל.צריך להיות פסיכופט לקנות עכשיו.באמת כואב לי על כל הסוחרים החדשים שחושבים שמה שהם רואים זה ככה תמיד.שהאחרון יכבה את האור
כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי 24/01/2021 15:52
הגב לתגובה זו
כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי של חברה הוא אפסי !! למרות העליה המטאורית בחודש האחרון.
רן 24/01/2021 17:20
נכון, יש שוק ענק. אבל - לא יודעים בכמה המוצר מתומחר (או כמה הוא עולה - למרות שאולי העלות זניחה) ומה חסמי הכניסה למתחרים. כל ניסיון להעריך שווי כאן - לדעתי ניחוש פרוע

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג | 25/12/2025 11:37

נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן