יניב חברון נקסט גן
צילום: סנט-טק מדיקל
ראיון

נקסט ג'ן קופצת; המנכ"ל: "כבר אין מצב שנטוס בלי בדיקת נשיפה"

סנט-טק, שתמוזג לתוך החברה, פיתחה מערכות דיאגנוסטיקה קיבלה הזמנה ל-100 מערכות. עד כה מכרה 5 יחידות בלבד. השאיפה היא לאתר בהמשך וירוסים נוספים ואף סרטן, אך השאלה היא איזו רמת דיוק ישיגו ועד כמה שדות התעופה באמת יזדקקו לפיתוח של החברה. המנכ"ל יניב חברון אופטימי
איתי פת-יה | (13)

ה-9/11 השני של שדות התעופה – כך מגדיר מנכ"ל נקסט ג'ן 7.1% יניב חברון את השינוי שנראה בעקבות הקורונה בעשורים הקרובים, שינוי שמסביר גם, כך לטענתו, את הצורך במערכות שפיתחה סנט-טנק, שתמוזג לתוך נקסט ג'ן, שהמנייה שלה עולה ב-8% בעקבות דיווח שהוציאה. אם להסתכל על המכירות הנוכחיות, של 5 מערכות בודדות, הדברים של חברון נשמעים אופטימיים למדי.

סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, והודיעה על הזמנה של 100 יחידות לצורך מכירות עתידיות. העתיד כבודו במקומו, בהווה החברה דיווחה על מכירה של 5 מערכות לאמירויות, בהיקף של 0.7-1 מיליון יורו לפי ההערכות. יצוין כי המערכות עדיין בשלבי בדיקת ולידציה (בבי"ח אסף הרופא), והתוצאות הראשוניות שהציגו היו חיוביות ועמדו ברף הנדרש להגשת בקשה לאישור ה-FDA, ואם יעברו את שתי הבדיקות ייתכן שיתקבלו הזמנות נוספות.

את המערכות יעביר לסנט-טק ספק גרמני, כשההתקשרות היא ל-5 שנים ובמסגרתה בכל הזמנה שתקבל סנט-טק היא התחייבה להעביר מספר מינימלי של 5 מערכות ("אנחנו מניחים שבקרוב נקבל הזמנות נוספות, לכן כבר הזמנו מהספק את המערכות עצמן"). לצד הקורונה, המערכת, הקרויה VOX, עתידה לזהות גם מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי. אלמנט נוסף במערכת הוא איתור של כמה מחלות/וירוסים בנשיפה יחידה, במקום להשתמש במספר מערכות שונות.

בנקודת הזמן הנוכחית קל לדמיין את הצורך בה בעקבות ההגבלות על התנועה, אולם השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה שימושית, ומה גודל השוק שלה, ביום שאחרי הקורונה. "אין מצב שתעבור בשדה תעופה ב-20 השנה הקרובות בלי לתת בדיקת נשיפה", טוען חברון, "הרעיון הוא למנוע ממך להעביר וירוסים אחרים".

עד היום זה מה שקורה. כל שדות התעופה ישנו את ההתנהלות שלהם בהקשר הזה רק בגלל הקורונה שבקרוב, בתקווה, תהיה מאחורינו?

"העסק הוא בסופו של דבר אבטחה ביולוגית. האם לפני 9/11 בדקו בשדות התעופה כמו שבודקים היום? לא. מאז לא התפוצץ אף אחד על מטוס, ובכל זאת בודקים ככה. אנחנו מדברים עם לא מעט שדות תעופה וחברות אבטחה, הצטרף אלינו לאחרונה לדירקטוריון יעקב עמידרור שהיה ראש המל"ל ונראה לי שהוא מבין דבר או שניים באבטחה. אני אגיד יותר מזה – בעזרת הבדיקה שלנו כבר לא יעלו למטוס אנשים עם שפעת".

אבל היום אפשר. ולמה בעצם שחברת תעופה תוותר על לקוח משלם רק בגלל שיש לו שפעת. הן יגידו לך "שידביק כמה נוסעים בדרך, מה קרה?".

"בן אדם גם יכול להדבק ולמות משפעת. וחברות התעופה מצדן יכולות לרצות להעלות גם נוסעים חיוביים לקורונה – אבל הן לא קובעות, אלא הרגולטור".

ואתה באמת חושב שהרגולטור יאמץ גישה שאוסרת על חולי שפעת לעלות לטיסות?

"ברור. רגולטורים מחפשים את זה כבר היום, ומדברים איתנו כאמור מחברות תעופה. גם על שחפת למשל, ומי דיבר בכלל עד היום על שחפת? יש 10 מיליון חולים בשנה, ומתים ממנה 1.5 מיליון איש. זה אמנם בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל כשהעולם נעשה יותר גלובלי מתחילים לפחד במדינות המפותחות גם מזה".

הסיבה שאנחנו מתעכבים על שדות התעופה, היא שכפי שחברון מסביר, המודל הכלכלי שבייצור המערכות האלה סובב בעיקר סביבן. "אני רוצה להכניס הכי הרבה כסף פר מערכת ושואף להכנסה שנתית של 0.5-1 מיליון דולר מכל אחת. זה כמובן תלוי בטראפיק, כלומר בכמה בדיקות תספיק לעשות, והמקומות שהכי זקוקים לאבטחה ביולוגית, ולשם אני מכוון". לבד מההכנסה שמייצרת כל מכונה, לפי ההערכות, סנט-טק רוכשת אותן בכ-70 אלף דולר, ומוכרת בפי 2-3 יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן, בהמשך הדרך, בחברה מתכננים לפנות לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, קרי שיעשה שימוש במערכות שלהם לצורך מעקב אחר מטופלים, או בניסויים קליניים כאלה ואחרים. פה רצוי לסייג את הדברים ולומר שהכל תלוי ברמת הדיוק של המערכת באיתור המחלות. בקורונה הציגו המערכות דיוק ברמה של 98%, אך אם באמצעות נשיפה לא יצליחו לאתר ברמה מספקת סרטן למשל, אין סיבה שישתמשו בפיתוח שלה ויעדיפו אותו על פני בדיקות פולשניות יותר – אך גם מדויקות יותר. עוד חזון למועד.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בדרך לנאסד"ק (ל"ת)
    ערן 28/01/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בנתיים עשו 2000% תשואה (ל"ת)
    אבגד 25/01/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע ערך 24/01/2021 20:12
    הגב לתגובה זו
    יש את אותו הדבר בעוד שלג בורסאי בשימור. והמנכל שם הוא גם הבחור הזה. לי זה מריח לא טוב.
  • 6.
    יש פוטנציאל אבל לא לחברה הזאת ובטח לא המנהל הזה (ל"ת)
    קלקלן בכיר 24/01/2021 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פלוני 24/01/2021 18:46
    הגב לתגובה זו
    אין שם כלום בחברה הזו. מי שייכנס היום יפסיד את כל כספו. רמאים שם.
  • 4.
    עינב גינדי 24/01/2021 18:20
    הגב לתגובה זו
    באו לעשות סיבוב על המשקיעים, זה יגמר במפח נפש לדעתי
  • 3.
    האיש הזה חי בהזייה בלספר סיפורים (ל"ת)
    עמי 24/01/2021 16:14
    הגב לתגובה זו
  • חיים 24/01/2021 18:08
    הגב לתגובה זו
    היה אנליסט רע וממשיך דבר שטויות.
  • למשל? (ל"ת)
    אביב 24/01/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גיל1 24/01/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    זה לא רלוונטי
  • 1.
    Bxbx 24/01/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
    הנייר הזה עלה מ 60 ל 640 אתם החלקתם על השכל.צריך להיות פסיכופט לקנות עכשיו.באמת כואב לי על כל הסוחרים החדשים שחושבים שמה שהם רואים זה ככה תמיד.שהאחרון יכבה את האור
  • כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי 24/01/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי של חברה הוא אפסי !! למרות העליה המטאורית בחודש האחרון.
  • רן 24/01/2021 17:20
    נכון, יש שוק ענק. אבל - לא יודעים בכמה המוצר מתומחר (או כמה הוא עולה - למרות שאולי העלות זניחה) ומה חסמי הכניסה למתחרים. כל ניסיון להעריך שווי כאן - לדעתי ניחוש פרוע
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).