יניב חברון נקסט גן
צילום: סנט-טק מדיקל
ראיון

נקסט ג'ן קופצת; המנכ"ל: "כבר אין מצב שנטוס בלי בדיקת נשיפה"

סנט-טק, שתמוזג לתוך החברה, פיתחה מערכות דיאגנוסטיקה קיבלה הזמנה ל-100 מערכות. עד כה מכרה 5 יחידות בלבד. השאיפה היא לאתר בהמשך וירוסים נוספים ואף סרטן, אך השאלה היא איזו רמת דיוק ישיגו ועד כמה שדות התעופה באמת יזדקקו לפיתוח של החברה. המנכ"ל יניב חברון אופטימי
איתי פת-יה | (13)

ה-9/11 השני של שדות התעופה – כך מגדיר מנכ"ל נקסט ג'ן 0% יניב חברון את השינוי שנראה בעקבות הקורונה בעשורים הקרובים, שינוי שמסביר גם, כך לטענתו, את הצורך במערכות שפיתחה סנט-טנק, שתמוזג לתוך נקסט ג'ן, שהמנייה שלה עולה ב-8% בעקבות דיווח שהוציאה. אם להסתכל על המכירות הנוכחיות, של 5 מערכות בודדות, הדברים של חברון נשמעים אופטימיים למדי.

סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, והודיעה על הזמנה של 100 יחידות לצורך מכירות עתידיות. העתיד כבודו במקומו, בהווה החברה דיווחה על מכירה של 5 מערכות לאמירויות, בהיקף של 0.7-1 מיליון יורו לפי ההערכות. יצוין כי המערכות עדיין בשלבי בדיקת ולידציה (בבי"ח אסף הרופא), והתוצאות הראשוניות שהציגו היו חיוביות ועמדו ברף הנדרש להגשת בקשה לאישור ה-FDA, ואם יעברו את שתי הבדיקות ייתכן שיתקבלו הזמנות נוספות.

את המערכות יעביר לסנט-טק ספק גרמני, כשההתקשרות היא ל-5 שנים ובמסגרתה בכל הזמנה שתקבל סנט-טק היא התחייבה להעביר מספר מינימלי של 5 מערכות ("אנחנו מניחים שבקרוב נקבל הזמנות נוספות, לכן כבר הזמנו מהספק את המערכות עצמן"). לצד הקורונה, המערכת, הקרויה VOX, עתידה לזהות גם מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי. אלמנט נוסף במערכת הוא איתור של כמה מחלות/וירוסים בנשיפה יחידה, במקום להשתמש במספר מערכות שונות.

בנקודת הזמן הנוכחית קל לדמיין את הצורך בה בעקבות ההגבלות על התנועה, אולם השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה שימושית, ומה גודל השוק שלה, ביום שאחרי הקורונה. "אין מצב שתעבור בשדה תעופה ב-20 השנה הקרובות בלי לתת בדיקת נשיפה", טוען חברון, "הרעיון הוא למנוע ממך להעביר וירוסים אחרים".

עד היום זה מה שקורה. כל שדות התעופה ישנו את ההתנהלות שלהם בהקשר הזה רק בגלל הקורונה שבקרוב, בתקווה, תהיה מאחורינו?

"העסק הוא בסופו של דבר אבטחה ביולוגית. האם לפני 9/11 בדקו בשדות התעופה כמו שבודקים היום? לא. מאז לא התפוצץ אף אחד על מטוס, ובכל זאת בודקים ככה. אנחנו מדברים עם לא מעט שדות תעופה וחברות אבטחה, הצטרף אלינו לאחרונה לדירקטוריון יעקב עמידרור שהיה ראש המל"ל ונראה לי שהוא מבין דבר או שניים באבטחה. אני אגיד יותר מזה – בעזרת הבדיקה שלנו כבר לא יעלו למטוס אנשים עם שפעת".

אבל היום אפשר. ולמה בעצם שחברת תעופה תוותר על לקוח משלם רק בגלל שיש לו שפעת. הן יגידו לך "שידביק כמה נוסעים בדרך, מה קרה?".

"בן אדם גם יכול להדבק ולמות משפעת. וחברות התעופה מצדן יכולות לרצות להעלות גם נוסעים חיוביים לקורונה – אבל הן לא קובעות, אלא הרגולטור".

ואתה באמת חושב שהרגולטור יאמץ גישה שאוסרת על חולי שפעת לעלות לטיסות?

"ברור. רגולטורים מחפשים את זה כבר היום, ומדברים איתנו כאמור מחברות תעופה. גם על שחפת למשל, ומי דיבר בכלל עד היום על שחפת? יש 10 מיליון חולים בשנה, ומתים ממנה 1.5 מיליון איש. זה אמנם בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל כשהעולם נעשה יותר גלובלי מתחילים לפחד במדינות המפותחות גם מזה".

הסיבה שאנחנו מתעכבים על שדות התעופה, היא שכפי שחברון מסביר, המודל הכלכלי שבייצור המערכות האלה סובב בעיקר סביבן. "אני רוצה להכניס הכי הרבה כסף פר מערכת ושואף להכנסה שנתית של 0.5-1 מיליון דולר מכל אחת. זה כמובן תלוי בטראפיק, כלומר בכמה בדיקות תספיק לעשות, והמקומות שהכי זקוקים לאבטחה ביולוגית, ולשם אני מכוון". לבד מההכנסה שמייצרת כל מכונה, לפי ההערכות, סנט-טק רוכשת אותן בכ-70 אלף דולר, ומוכרת בפי 2-3 יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן, בהמשך הדרך, בחברה מתכננים לפנות לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, קרי שיעשה שימוש במערכות שלהם לצורך מעקב אחר מטופלים, או בניסויים קליניים כאלה ואחרים. פה רצוי לסייג את הדברים ולומר שהכל תלוי ברמת הדיוק של המערכת באיתור המחלות. בקורונה הציגו המערכות דיוק ברמה של 98%, אך אם באמצעות נשיפה לא יצליחו לאתר ברמה מספקת סרטן למשל, אין סיבה שישתמשו בפיתוח שלה ויעדיפו אותו על פני בדיקות פולשניות יותר – אך גם מדויקות יותר. עוד חזון למועד.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בדרך לנאסד"ק (ל"ת)
    ערן 28/01/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בנתיים עשו 2000% תשואה (ל"ת)
    אבגד 25/01/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע ערך 24/01/2021 20:12
    הגב לתגובה זו
    יש את אותו הדבר בעוד שלג בורסאי בשימור. והמנכל שם הוא גם הבחור הזה. לי זה מריח לא טוב.
  • 6.
    יש פוטנציאל אבל לא לחברה הזאת ובטח לא המנהל הזה (ל"ת)
    קלקלן בכיר 24/01/2021 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פלוני 24/01/2021 18:46
    הגב לתגובה זו
    אין שם כלום בחברה הזו. מי שייכנס היום יפסיד את כל כספו. רמאים שם.
  • 4.
    עינב גינדי 24/01/2021 18:20
    הגב לתגובה זו
    באו לעשות סיבוב על המשקיעים, זה יגמר במפח נפש לדעתי
  • 3.
    האיש הזה חי בהזייה בלספר סיפורים (ל"ת)
    עמי 24/01/2021 16:14
    הגב לתגובה זו
  • חיים 24/01/2021 18:08
    הגב לתגובה זו
    היה אנליסט רע וממשיך דבר שטויות.
  • למשל? (ל"ת)
    אביב 24/01/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גיל1 24/01/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    זה לא רלוונטי
  • 1.
    Bxbx 24/01/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
    הנייר הזה עלה מ 60 ל 640 אתם החלקתם על השכל.צריך להיות פסיכופט לקנות עכשיו.באמת כואב לי על כל הסוחרים החדשים שחושבים שמה שהם רואים זה ככה תמיד.שהאחרון יכבה את האור
  • כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי 24/01/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי של חברה הוא אפסי !! למרות העליה המטאורית בחודש האחרון.
  • רן 24/01/2021 17:20
    נכון, יש שוק ענק. אבל - לא יודעים בכמה המוצר מתומחר (או כמה הוא עולה - למרות שאולי העלות זניחה) ומה חסמי הכניסה למתחרים. כל ניסיון להעריך שווי כאן - לדעתי ניחוש פרוע
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -2.86%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%