יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

נקסט ג'ן מזנקת ב-20% לאור הצעת רכישת יתרת ההחזקות בסנט-טק

לפי הסיכום המקורי נקסט ג'ן הייתה אמורה לרכוש 80% מהחברה. לפי המתווה החדש, רכישת כלל הבעלות תביא לפירעון הלוואות שניתנו לסנט-טק בסך 4 מיליון שקל, ובסנט-טק טוענים כי הדבר גם יקל על הליך רישומה של החברה הממוזגת לבורסה זרה "בבוא העת"
איתי פת-יה | (1)

מניית השלד הבורסאי נקסט ג'ן 0% מזנקת לאור עדכון של הצעת המיזוג עם חברת הביומד סנט-טק, במסגרתה תרכוש הראשונה את כלל הבעלות בחברה, בניגוד לכ-80% כפי שהוצע קודם לכן. בין היתר דווח על כך שהשלמת המהלך, תביא לפירעון של שתי ההלוואות שניתנו לסנט-טק בסך 3.9 מיליון שקל בתוספת ריבית.

הצעד מותנה כעת באישור אסיפת בעלי המניות של  סנט-טק ובהמשך אישור דירקטוריון נקסט ג'ן וכן אישור אסיפת בעלי המניות של נקסט ג'ן. לפני כשבועיים קיבלו בנקסט ג'ן את ההצעה להגדל האחזקות, וכעת חושפים פרטים נוספים ממנה. בהתאם למתווה המעודכן, בעלי המניות של סנט-טק הנרכשת יחזיקו ב-74.9% מהחברה הממוזגת, ויהיו זכאים לתגמול של 25% מההכנסות השנתיות, החל מ-4 שנים לאחר השלמת המיזוג ולא יותר מ-90 מיליון שקל בכל שנה.

סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, בהן מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, זאת ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי.

עוד נכתב בדיווח כי לשיטת סנט-טק, "יצירת הנהלה אחת אפקטיבית מבחינת ניהול וקידום המטרות העסקיות של החברה וקבוצה אחת בעלת זהות אינטרסים בין כלל הגורמים" וכי "התגמול המותנה בהכנסות אשר מתוחם בזמן, יהווה כתמריץ משמעותי עבור בעלי מניות סנט-טק מדיקל להוביל את החברה למכירות המוצרים ולעשיית רווח לטובת החברה בשלבים מוקדמים".

בצד זאת צוין כי בעלות מלאה על החברה עשויה לאפשר "הקלה בתהליך רישום כפול של מניותיה של החברה בבורסה זרה בבוא העת". באחרונה מונה יו"ר המל"ל לשעבר, יעקב עמידרור ליו"ר דירקטוריון נקסט ג'ן. מנכ"ל החברה, ובעלי השלד הבורסאי, הוא יניב חברון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברזי 04/04/2021 21:19
    הגב לתגובה זו
    מי שיודע מי מאחורי החברה מתרחק כמו מאש
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.