"הוזלת תעריפי הטלפון הנייח תפגע גם במתחרות של בזק"
משרד התקשורת פרסם הבוקר שימוע להוזלת את דמי השימוש והמחיר לדקת שיחה בטלפון הנייח למנויי בזק 0.43% בכ-40%, ולקבע את התעריפים החדשים כמחיר מקסימלי שתוכל לגבות החברה מלקוחותיה. בזק צפויה להפסיד מהמהלך הכנסות של כ-400 מיליון שקל בשנה, וברקע זה מניית החברה קורסת במסחר. מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, ערן יעקובי, מעריך בתגובה להודעה כי "הפגיעה היא ישירה בבזק - אבל גם במתחרות שלה. למעשה השר הנדל מתערב בשוק שהפך הרבה יותר חופשי ותחרותי. לגבי מחיר המניה - הוא אומר בדיוק מה המשקיעים חושבים על החלטה זו ואין לנו דרך לעדן או להחמיר. אנחנו חושבים שבמחיר הנוכחי, כבר אין צורך למכור את המניה גם אם ההחלטה עוברת כמו שהיא. לגבי איסוף המניה כרגע, כל משקיע והערכותיו הפוליטיות, אין לנו תובנות אחרות".
בהמשך לפגיעה בתחרות אותה מזכיר יעקובי, הוא מסביר כי "מי שלא רצה קו בזק יכול היה לקבל אותו בכל אחד מהטריפלים של המתחרים. כעת, כאשר מכריחים את בזק להוריד מחיר למחיר קבוע מראש, יוצא גם העוקץ מהיכולת התחרותית של המתחרים". יעקובי סבור כי במידה וההצעה תעבור בזק תנסה למנף אותה מבחינה שיווקית מול הצרכנים ולהקשות על המתחרות. "נזכיר כי עד היום לא נתנו לבזק להוריד מחירים בטלפוניה תחת פיקוח, ופתאום מחליטים בשבילה כמה ואיך היא תוריד מחירים – כלכלה חופשית עקומה. אין הרבה מילים – כל מה שרע בפוליטיקה הישראלית", הוא קובע.
יעקובי מותח ביקורת על שר התקשורת יועז הנדל מסיעת דרך ארץ, שאך אתמול פוטר ע"י יו"ר כחול לבן בני גנץ שיתפוס את מקומו. "עד כה חשבנו שמדובר בשר שבא לעבוד נטו ולקדם את הענף", אומר יעקובי, "ובמדיה כתוב כי המשרד שוקד על החלטה זו מספר חודשים ובשקט, אולם השר כנראה צריך לקצור פירות פוליטיים מתקופתו הקצרה במשרד. שוב מוכח כי משרד התקשורת המשמש קרש קפיצה פוליטי, חייב להפוך לרשות מקצועית בלתי תלויה".
"רק נזכיר כי בשנת 2014 הוחלט על שימוע ביום האחרון של השר ארדן במשרד לפיו גם הטלפוניה הקווית נכנסת למתווה השוק הסיטונאי, למרות שלא דובר על כך לפני", מוסיף יעקובי. "התוצאה של החלטה זו היתה תקיעה ארוכת שנים של כל הרפורמה הסיטונאית, כולל פרישת הסיבים וכו'. לא בטוח שהציבור הרוויח מההחלטה ההיא".
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד דברים אלה, יעקובי מצביע על כמה נקודות ששווה להתייחס אליהן. ראשית, מדובר אך ורק בשוק הפרטי, כשאין נגיעה לשוק העסקי. שנית, לשיטת יעקובי, ירידת המניה היום מגלמת פגיעה של כמעט 1.5 מיליארד בשווי החברה. החברה נסחרה עד היום בבוקר במכפיל 5 על ה-EBITDA (תחזית החברה היתה ל-EBITDA של 3.6 מיליארד שקל), ואם מפעילים את אותו מכפיל עכשיו, נגזר EBITDA של 3.3 מיליארד שקל, כך שהשוק מגלם פגיעה של כ-300 מיליון שקל ב-EBITDA כתוצאה מההחלטה. "אם ההחלטה של הנדל עוברת במלואה, הרי שהפגיעה סבירה פחות או יותר - אולי קצת מחמירה. למעשה מחיר המניה כרגע, מגלם את מלוא הפגיעה פחות או יותר".
כמו כן, יעקובי מניח שבבזק יתנגדו בשימוע למהלך, וכן שחילופי השרים במשרד עשוי להוות הזדמנות למיתון הפגיעה בחברה. נקודה חשובה נוספת היא ההשקעות הזרות. יעקובי מעלה חשש שהצעד ירחיק משקיעים זרים משוק התקשורת לאור התנהלות הרגולציה - "ראינו זאת קורה בעבר".
- 4.בעבור חופן קולות 17/12/2020 12:29הגב לתגובה זואת הנזק למשק מבריחת המשקיעים - יקח שנים לתקן. את הנזק למשק מעיכוב פריסת הסיבים - אי אפשר לאמוד בכלל. ההוזלה היתה צריכה להיות מדורגת - כדי לאפשר לבזק להחיל את מתווה הסיבים !
- 3.הנדל 15/12/2020 16:30הגב לתגובה זומצטרף לפרופסורים המיותרים שמגיעים לפוליטיקה כי האקדמיה תחרותית מידי בשבילם אין להם מה לחדש או להמציא כותבים דוח למגירה ושולפים להשתיק מחאה לא פלא שטרכטנברג נעלם ולפיד עף ושטייניץ נמחק כעת מר תקשורת המובטל השאיר חותם עקום
- 2.dw 15/12/2020 14:30הגב לתגובה זונשים לב כי בזק עדיין מתעקשת על מינימום 25 שקלים לקו, גם אם הפעם מדובר בקו רגיל ולא קו קל. זה המון כסף ומוזמנים לברר חבילות טריפל אצל הוט, סלקום ופרטנר - הן עדיין מציעות תמורה טובה יותר במחיר. מישהו מכיר מישהו ששילם 60 שקל לקו? אני לא מכיר. מה שאני כן מכיר זה 25 שקל לקו קל, 40 לחבלה קטנה ו 60 לחבילה גדולה. זה מאד מאד יקר וחבל שתעריף בזק לא יורד ל 5 שקלים לקו קל ו 10 שקלים לדבר חופשי.
- dw 15/12/2020 15:41הגב לתגובה זולקוחות ה 40 שקל יהנו מהנחה קטנה ל 32 שקלים (קו+500 דקות) ורק לקוחות ה 60 שקלים יהנו מהוזלה משמעותי מ 60 ל 32 שקלים. לדעתי רצוי מהלך משמעותי יותר, של הורדה ל 5 שקלים קו קל ו 10 שקלים לדבר חופשי. 25 שקלים לקו זה להתחשב לא מעט ברצונות של בזק.
- 1.ביאנק 15/12/2020 13:15הגב לתגובה זוחשוב הצרכן או משקיעים זרים? כשהתחרות לא אמיתית אז מתערבים. תמיד היתהבעד החברות מדבר מפוזיציה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
