ברנד
צילום: יח"צ

ברנד החדשה - צופה מכירות של 230 מיליון שקל בשנה הבאה

ברנד נערכת למיזוג עם מרגל בתמורה למניות שיהוו 60% מהון המניות; שווי החברה יעלה לכ-200 מיליון שקל, קצב הרווחים שלה כ-12-15 מיליון שקל; צופה הזמנות של 300 מיליון שקל ב-2021 
איתי פת-יה | (6)
נושאים בכתבה ברנד

חברת ברנד -0.04% נערכת למיזוג עם מרגל בתמורה למניות שיהוו 60% מהחברה החדשה. שווי השוק הנוכחי הוא 80 מיליון שקל ויעלה אחרי הנפקת המניות ל-200 מיליון שקל. ברנד שפועלת בתחום הפלדה ומתמזגת עם חברת תשתיות החשמל הפרטית מרגל, חוזה הכנסות של 230 מיליון שקל בשנה הקרובה לקבוצה המאוחדת, שתרחיב את פעילות ייזום האנרגיה המתחדשת. שתי החברות יחדיו הכניסו 91 מיליון שקל במחצית הראשונה והרוויחו יחד כ-6 מיליון שקל. 

ברקע המיזוג עם מרגל מערכות, חברת ברנד צופה צבר הזמנות של כ-300 מיליון שקל עד סוף 2021 מחזור של 230 מיליון שקל לחברה המאוחדת שתכנס לשוק האנרגיה המתחדשת. כך פרסמה ברנד במצגת למשקיעים ובה התוצאות המאוחדות של החברה ומרגל למחצית הראשונה של השנה ושל 2019 כולה. עוד טרם המיזוג, ברנד תגייס 5 מיליון שקל, כשאת החיתום יבצע רוסאריו קפיטל. 

בחודש שעבר דיווחה ברנד על עסקה לרכישת הפעילות של מרגל הפרטית, שבעליה אסא ולירן גלעדי יקבלו כ-58% מהחברה הממוזגת כשקרן קדמה תחזיק ב-24% והציבור ביתרה (כ-16%). עם המיזוג תרחיב החברה את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת, וכבר בשלב זה הנרכשת מרגל בתהליך מתקדם לקראת חתימה על חוזים בהיקף של 85 מיליון שקל בתחום התכנון והביצוע, לצד התמודדותה על פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. במחצית השנייה של 2021 מתכננת הקבוצה להגדיל את צבר ההזמנות שלה, בכלל תחומי הפעילות, בכ-50% (להרחבה על המיזוג).

  

התוצאות המאוחדות למחצית הראשונה של השנה מציגות הכנסות של 91 מיליון שקל, 56 מיליון מתוכם מגיעים ממרגל ו-35 מיליון מברנד, זאת מול הכנסות של 249 מיליון שקל לשתי החברות ב-2019 כולה, 183 מיליון מתוכם מפעילות מרגל ו-65 מברנד. בשורת הרווח מדובר ב-6.1 מיליון שקל למחצית 2021, 4.9 מיליון של מרגל ו-1.3 של ברנד. בכל 2019 רשמו החברות יחדיו רווח של 13.5 מיליון שקל, 7.6 של מרגל ו-5.9 של ברנד.

עוד במצגת מזכירה החברה את התכנית של משרד האנרגיה להאצת המשק בהיקף 25 מיליארד שקל, במסגרתה תועמד מכסה לפיתוח מערכות סולאריות בהיקף 3,000 מגה-ואט, קידום המכרז להקמת שדה סולארי בדימונה וחיבור העיר אילת לרשת גז טבעי. לפי ברנד, בשוק בישראל קיים מחסור חמור בקבלני ביצוע, כשאלה אמורים לסיים פרויקטים בהיקף של כ-3,700 מגה-ואט עד סוף 2025, בעלות יזמית כוללת של כ-2.8 מיליארד דולר.

מרגל, שנוסדה ב-1968, עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ומערכות חשמל, תאורה, בקרה ותקשורת. החברה מייצרת מערכות חשמל לכבישים ומחלפים, תחנות ומנהרות רכבת ושדות תעופה. בין הפרויקטים שביצעה נמנים כביש 38 (גבעת שרת–רמת בית שמש), תחנת הרכבת ומנהרת הרכבת ברעננה-דרום ושדה התעופה רמון. לתחום האנרגיה המתחדשת נכנסה מרגל ב-2019 ובתחום זה היא אחראית על תכנון, רכש וביצוע (EPC) של תשתיות חשמל, התקנת מערכות וציוד קצה (פאנלים), תיאום וטיפול מול חברת חשמל ועבודות עפר. בנוסף, מרגל הינה הבעלים של מרגל-סריג, מפעל לייצור לוחות חשמל אותו פתחה ב-2019.

בראש החברה הממוזגת, ברנד החדשה, עומד המנכ״ל ירון סילש, לשעבר מנכ״ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת. על החברה הבת הייעודית בתחום האנרגיה המתחדשת יופקדו סיל״ש ועומר גלעדי, לשעבר מנהל פעילות שיכון ובינוי אנרגיה בארה"ב, אשר ימונה למשנה למנכ"ל הקבוצה לפעילות האנרגיה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברנד מתכננת, מייצרת ומספקת לשוק המקומי ולעולם פרוייקטים בתחום הפלדה, ובאמצעות החברה הבת (76%) גרנד אופק פרויקטים מבצעת פרויקטים אלקטרומכניים משולבים בהנדסה אזרחית. ברבעון השלישי הכניסה ברנד 28.2 מיליון שקל, לעומת 51.3 מיליון ברבעון המקביל אשקתד, ירידה של 45%, והרוויחה 831 אלף שקל, צניחה של 12,000% מרווח של 6.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. לעומת זאת, צבר ההזמנות בסוף ספטמבר האחרון הסתכם ב-156.3 מיליון שקל, לעומת 98.3 מיליון שקל בסוף 2019. ברנד מייחסת למיזוג יתרונות בהם הגדלת תיק הלקוחות, גיוון מקורות המימון והפחתת עלויות המימון, הגדלת כוח הקנייה, הפחתת התקורות, התייעלות שתיצור הסינרגיה וכן כניסה למרכז לוגיסטי חדש ויעיל יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קרן שתקועה עם ברנד כבר שנים (ל"ת)
    ב. 24/12/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כדאי לקנות ? (ל"ת)
    דן 06/12/2020 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ש.ק. 06/12/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
    ברנד חיה מעבודה והיות והתפוקה של העובד הישראלי נמוכה קשה להאמין שתהיה שם הצלחה גדולה
  • 3.
    אכלנו לוקש 06/12/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    שלושת הליצנים מקרן דמע .
  • 2.
    חולות חלומות!! (ל"ת)
    ברנד 06/12/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יהושע 06/12/2020 14:00
    הגב לתגובה זו
    כתבת ..."והרוויחה 831 אלף שקל, צניחה של 12,000% מרווח של 6.6 מיליון שקל"... אולי תסביר איך זה אפשרי - הרי צנימה של 100% ברווח מביאה לרווח 0
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%

יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים

מערכת ביזפורטל |

ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.

גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.


אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.


הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.


כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום


האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים


מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה

הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את השוק, ימצאו את עצמם בבעיה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מסחר ספר פקודות

הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.

פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.

אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.

כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.

עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.