יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר , נשמע אופטימי. "הנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל מצביעים על עלייה מתונה בצריכה הפרטיתם שהיא חשובה מאוד ודי מפתיעה בהשוואה לההערכות הקודמות שלנו" הוא אומר.

בנק ישראל פרסם אתמול את נתוני רכישות בכרטיסי האשראי היומיים ומהם עלה כי היקף הרכישות החודש עלה בשיעור מתון של 3% וזאת למרות שהתחזיות המוקדמות דיברו על ירידה בהיקפי הפעילות הכלכלית והירידה באמון של משקי הבית בכלכלה.

"הנתון שהתפרסם אתמול על-ידי בנק ישראל, הוא מתפרסם מידי שבוע והוא חשוב, זה הנתון השבועי של רכישות בכרטיסי אשראי מעודכן לאתמול. באופן מפתיע יש שיפור בשבוע האחרון, אבל זה נתון יומי שמושפע מהמון גורמים, התמונה הכוללת היא עלייה מתונה בצריכה הפרטית ביולי של 3% וזו הפתעה טובה כי המצב הורע ביולי מבחינת פתיחות הכלכלה בשל העלייה בתחלואה אבל הנתון הוא חיובי.

"אני רוצה שתזכור, שבצד השלילי יש את מדד אמון הצרכנים למחצית הראשונה של יולי ומצביע על המשך ירידה (של 28%, נ.כ) במדד בהמשך למינוס ביוני ובמאי, כלומר יש ירידה באופטימיות של משקי הבית וזה לכאורה סותר את הנתונים של בנק ישראל ולכן אני מופתע לטובה מהנתונים של הצריכה הפרטית".

• ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
• מה מניע את הצרכן הישראלי? בנק ישראל חושף: תחושות, לא מספרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בגדול" אומר כץ "אנחנו יודעים מה המצב, ענפים שלמים נפגעו והסיוע מגיע בפיגור לסקטורים שנפגעו ומצב המסעדות והאירוח והתרבות הורע. אנחנו מפגרים אחרי המדינות המפותחות בכל הנוגע לסיוע הפיסקלי (של הממשלה, נ.כ) שעושה הרבה רעש אבל ההוצאה בפועל נמוכה. מתוך 100 מיליארד שקל שהוקצו לטיפול בסקטורים שנפגעו רק 43 מיליארד שקל יצא בפועל, וחלק מזה אלה ערבויות שלא מעלות את ההוצאה והם לא סיוע פיסקלי.

"אנחנו נכנסנו למשבר עם יחס חוב תוצר של סדר גודל של 60% ואנחנו נגיע עד לסוף השנה לסדר גודל של 76%. גרמניה למשל הייתה אגרסיבית יותר כשגם היא נכנסה למשבר עם יחס חוב תוצר של 60% והיום היא ברמה של 80% ואנחנו מצפים שבישראל הסיוע יגדל, הרי בגלל זה אנחנו משלמים מסים כל השנים כשבשעת הצורך, נגדיל את החוב ונסייע לציבור. אצלנו, אגף תקציבים מרוסן מידי למרות שבסך הכל הנתונים מראים שהכלכלה הישראלית במצב סביר בהתחשב בנסיבות".

כץ מסמן כנתון חיובי גם את נתוני האבטלה שאמנם הורעו במקצת בחודש יולי אבל בחודש יוני המצב היה גרוע פחות מהתחזיות. "לפי הנתונים האחרונים, אם אין עוד סגר והחמרות נוספות, הנתונים שפורסמו אתמול הם בסה"כ חיוביים ביחס למה שרובינו ציפינו.

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

"האבטלה המשיכה לרדת במחצית השנייה של יוני כשאנחנו עומדים על קצב של 11.8% שזה כולל חל"ת וכל החתכים הרלוונטיים, זה לעומת 12.2% במחצית הראשונה של יוני ו-26% במאי, אז יש כאן נתון חיובי שסותר נתונים אחרים שפורסמו על ידי לשכת התעסוקה. לדעתי, נתוני הלמ"ס אמינים יותר כי הם יודעים לערוך סטטיסטיקות מעודכנות ורחבות מספיק כדי לתת תמונה כמה שיותר מלאה".

"אל תטעה" אומר כץ, "שיעור אבטלה דו-ספרתי הוא לא דבר טוב אבל המגמה מעודדת יחסית, בטח לעומת מה שצפינו קודם לכן".

באשר לחלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית אומר כץ כי "הכלכלה הישראלית עובדת כיום ברמה של 93% לעומת היכולת שלה והחלק של הממשלה בפעילות הזו הוא בסדר גודל של 23% וזה נתון שהולך לעלות. אנחנו רוצים את זה. אנחנו רוצים לראות את הממשלה תומכת בכלכלה בימים כאלה.

"צריך לזכור, הכלכלה הישראלית נהינת היום משני יתרונות ביחס לשאר כלכלות אירופה. המשקל של התיירות הנכנסת בתוצר הוא בסדר גודל של 2% כשבאיטליה למשל מדובר ב-17% ויותר מ-20% ביוון. למעשה אנחנו כלכלה שמוציאה יותר תיירים ממה שהיא מכניסה אז למעשה אנחנו תחמכים בתוצר באירופה במקטע הזה.

"היום אנחנו רואים יותר תיירות פנים וזה תומך בכלכלה המקומית למרות הפגיעה במי שעובד בתיירות יוצאת. אני רוצה שתשים לב לסקטור ההיי-טק. המשקל של סקטור ההיי-טק בפעילות הכלכלית בישראל גבוה וזה סקטור שיחסית חסין לטלטלה שאנחנו רואים היום ואנחנו רואים את זה בנתוני סחר החוץ של ישראל ואלה נתונים מעודדים, בטח ביחס לעולם ולפילוח הפעילות הכלכלית ביחס לפילוח בישראל".