הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
יונתן כץ
צילום: צביקה דור
מאקרו כלכלה

יונתן כץ: הצריכה הפרטית מפתיעה לטובה למרות שהממשלה לא עוזרת

הכלכלן הראשי של לידר מציין את נתוני הצריכה הפרטית המעודדים שפורסמו אתמול ואת שיעור האבטלה שהפתיע לטובה אך עדיין הממשלה היא זו שמעכבת את ההתאוששות הכלכלית
ניצן כהן | (2)
נושאים בכתבה צריכה פרטית

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר , נשמע אופטימי. "הנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל מצביעים על עלייה מתונה בצריכה הפרטיתם שהיא חשובה מאוד ודי מפתיעה בהשוואה לההערכות הקודמות שלנו" הוא אומר.

בנק ישראל פרסם אתמול את נתוני רכישות בכרטיסי האשראי היומיים ומהם עלה כי היקף הרכישות החודש עלה בשיעור מתון של 3% וזאת למרות שהתחזיות המוקדמות דיברו על ירידה בהיקפי הפעילות הכלכלית והירידה באמון של משקי הבית בכלכלה.

"הנתון שהתפרסם אתמול על-ידי בנק ישראל, הוא מתפרסם מידי שבוע והוא חשוב, זה הנתון השבועי של רכישות בכרטיסי אשראי מעודכן לאתמול. באופן מפתיע יש שיפור בשבוע האחרון, אבל זה נתון יומי שמושפע מהמון גורמים, התמונה הכוללת היא עלייה מתונה בצריכה הפרטית ביולי של 3% וזו הפתעה טובה כי המצב הורע ביולי מבחינת פתיחות הכלכלה בשל העלייה בתחלואה אבל הנתון הוא חיובי.

"אני רוצה שתזכור, שבצד השלילי יש את מדד אמון הצרכנים למחצית הראשונה של יולי ומצביע על המשך ירידה (של 28%, נ.כ) במדד בהמשך למינוס ביוני ובמאי, כלומר יש ירידה באופטימיות של משקי הבית וזה לכאורה סותר את הנתונים של בנק ישראל ולכן אני מופתע לטובה מהנתונים של הצריכה הפרטית".

"בגדול" אומר כץ "אנחנו יודעים מה המצב, ענפים שלמים נפגעו והסיוע מגיע בפיגור לסקטורים שנפגעו ומצב המסעדות והאירוח והתרבות הורע. אנחנו מפגרים אחרי המדינות המפותחות בכל הנוגע לסיוע הפיסקלי (של הממשלה, נ.כ) שעושה הרבה רעש אבל ההוצאה בפועל נמוכה. מתוך 100 מיליארד שקל שהוקצו לטיפול בסקטורים שנפגעו רק 43 מיליארד שקל יצא בפועל, וחלק מזה אלה ערבויות שלא מעלות את ההוצאה והם לא סיוע פיסקלי.

"אנחנו נכנסנו למשבר עם יחס חוב תוצר של סדר גודל של 60% ואנחנו נגיע עד לסוף השנה לסדר גודל של 76%. גרמניה למשל הייתה אגרסיבית יותר כשגם היא נכנסה למשבר עם יחס חוב תוצר של 60% והיום היא ברמה של 80% ואנחנו מצפים שבישראל הסיוע יגדל, הרי בגלל זה אנחנו משלמים מסים כל השנים כשבשעת הצורך, נגדיל את החוב ונסייע לציבור. אצלנו, אגף תקציבים מרוסן מידי למרות שבסך הכל הנתונים מראים שהכלכלה הישראלית במצב סביר בהתחשב בנסיבות".

כץ מסמן כנתון חיובי גם את נתוני האבטלה שאמנם הורעו במקצת בחודש יולי אבל בחודש יוני המצב היה גרוע פחות מהתחזיות. "לפי הנתונים האחרונים, אם אין עוד סגר והחמרות נוספות, הנתונים שפורסמו אתמול הם בסה"כ חיוביים ביחס למה שרובינו ציפינו.

קיראו עוד ב"בארץ"

"האבטלה המשיכה לרדת במחצית השנייה של יוני כשאנחנו עומדים על קצב של 11.8% שזה כולל חל"ת וכל החתכים הרלוונטיים, זה לעומת 12.2% במחצית הראשונה של יוני ו-26% במאי, אז יש כאן נתון חיובי שסותר נתונים אחרים שפורסמו על ידי לשכת התעסוקה. לדעתי, נתוני הלמ"ס אמינים יותר כי הם יודעים לערוך סטטיסטיקות מעודכנות ורחבות מספיק כדי לתת תמונה כמה שיותר מלאה".

"אל תטעה" אומר כץ, "שיעור אבטלה דו-ספרתי הוא לא דבר טוב אבל המגמה מעודדת יחסית, בטח לעומת מה שצפינו קודם לכן".

באשר לחלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית אומר כץ כי "הכלכלה הישראלית עובדת כיום ברמה של 93% לעומת היכולת שלה והחלק של הממשלה בפעילות הזו הוא בסדר גודל של 23% וזה נתון שהולך לעלות. אנחנו רוצים את זה. אנחנו רוצים לראות את הממשלה תומכת בכלכלה בימים כאלה.

"צריך לזכור, הכלכלה הישראלית נהינת היום משני יתרונות ביחס לשאר כלכלות אירופה. המשקל של התיירות הנכנסת בתוצר הוא בסדר גודל של 2% כשבאיטליה למשל מדובר ב-17% ויותר מ-20% ביוון. למעשה אנחנו כלכלה שמוציאה יותר תיירים ממה שהיא מכניסה אז למעשה אנחנו תחמכים בתוצר באירופה במקטע הזה.

"היום אנחנו רואים יותר תיירות פנים וזה תומך בכלכלה המקומית למרות הפגיעה במי שעובד בתיירות יוצאת. אני רוצה שתשים לב לסקטור ההיי-טק. המשקל של סקטור ההיי-טק בפעילות הכלכלית בישראל גבוה וזה סקטור שיחסית חסין לטלטלה שאנחנו רואים היום ואנחנו רואים את זה בנתוני סחר החוץ של ישראל ואלה נתונים מעודדים, בטח ביחס לעולם ולפילוח הפעילות הכלכלית ביחס לפילוח בישראל".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טוהר 27/10/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    מאיפה. הנתונים. הזויים. הללו.כנס. לבתים וראה את. העוני. והמחסור,את הצפיפות והחוסר. מעש.הצריכה. הפרטית. על. הפנים.שכר הדירה. בשחקים,עובדים. מועסקים. עשר ושתים עשרה שעות עבודה. עם משכורת. תת רעב.אתה כנראה. התכוונת. לארץ. אחרת.לא לישראל.תתעורר,!
  • 1.
    מתעניין 23/07/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    איך קורה שהמציאות מפתיעה את הכלכלנים כל פעם מחדש ?? הם כל כך פסימיים ?? כל כך מנותקים ?? איך אפשר לסמוך על חוות הדעת שלהם ?? איך הם מנהלים את תיקי הלקוחות שלהם ??
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.